הבדלים בין גרסאות בדף "הריני מקבל (תפילה)"
מ (החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה ") |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (23 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] (על פי האריז"ל) הורה לומר את המילים: {{ציטוטון|הריני מקבל עליי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך}} לפני התחלת ה[[תפילה]]. והוא מסביר: זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרכו יכול האדם לבוא לעמוד לפני ה' להתפלל, בזכותה תקובל | + | {{תקנות הרבי|}} |
| + | [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] (על פי האריז"ל) הורה לומר את המילים: {{ציטוטון|הריני מקבל עליי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך}} לפני התחלת ה[[תפילה]]. והוא מסביר: זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרכו יכול האדם לבוא לעמוד לפני ה' להתפלל, בזכותה תקובל תפילת המתפלל. | ||
== טעמה של אמירה בדיבור דווקא == | == טעמה של אמירה בדיבור דווקא == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | + | [[הרבי]] מקשה, מדוע צריכה להיות אמירה בפה, ולא מספיקה קבלת ה[[מצווה]] על ידי [[מחשבה]] וכוונה ב[[לב]]. ובפרט שהאמירה ב[[דיבור]] יכולה לבלבל להתרכזות ולכוונה של האדם, כי עליו להתרכז לבטא באותיות בדיבור{{הערה|ובפרט ש"לומר" משמע, שאחר יכול לשמוע}}, ולהתחשב בתנאי ה[[מקום]] וה[[זמן]]. | |
| − | על פי זה מובן שהביטוי העיקרי והשלם ד[[אהבת ישראל]] הוא בשעה שזה (נוסף על רגש בלב ובכוונה במחשבה, גם) בדיבור (באויר העולם) - עקימת שפתיו הוי מעשה (זוטא), עד במעשה רבה, בפועל ממש, על ידי אברי ה[[גוף]] -[[אותיות]] הדיבור שהנפש מדברת בה' מוצאות הפה, עד בעשיה בפועל על ידי הידים - "היד המחלקת צדקה", או שאר אברי הגוף{{הערה|תרגום מ[[ספר השיחות]] תש"נ חלק א' ע' 214}} | + | מסביר הרבי, כי מצד ה[[נשמה|נשמות]] דבני ישראל, קיים איחוד תמידי בין כל נשמה לשאר הנשמות, רק ש"ה[[גוף|גופים]] מחולקים" - כפי שהנשמה יורדת ומתלבשת בגוף גשמי ישנם חילוקים בין יהודי אחד לחבירו... וזהו (גם) ענינה של המצוה ד"ואהבת לרעך כמוך". שגם כמו שבני ישראל מחולקים (מצד הגופים שלהם), יאהב האחד את השני "כמוך", על ידי שמגלה מן הכח אל הפועל את האחדות. |
| + | |||
| + | על פי זה מובן שהביטוי העיקרי והשלם ד[[אהבת ישראל]] הוא בשעה שזה (נוסף על רגש בלב ובכוונה במחשבה, גם) בדיבור (באויר העולם) - עקימת שפתיו הוי מעשה (זוטא), עד במעשה רבה, בפועל ממש, על ידי אברי ה[[גוף]] - [[אותיות]] הדיבור שהנפש מדברת בה' מוצאות הפה, עד בעשיה בפועל על ידי הידים - "היד המחלקת צדקה", או שאר אברי הגוף{{הערה|תרגום מ[[ספר השיחות]] תש"נ חלק א' ע' 214}} | ||
==תענוג עליון== | ==תענוג עליון== | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר, כי כשלאבא יש הרבה ילדים, הרי עיקר ה[[תענוג]] שלו הוא כשרואה שכולם הם ב[[אחדות]] ו[[אהבה|אוהבים]] אחד את השני. תפילה היא הרי בקשת צרכיו, הן צרכים גשמיים והן צרכים רוחניים, הנה לפני הבקשה צריכים לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים, ולכן קבעו לקבל [[מצוות עשה]] של אהבת ישראל לפני התפילה דוקא{{הערה|תרגום מ[[ספר השיחות]] ה'ש"ת ע' 157}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר, כי כשלאבא יש הרבה ילדים, הרי עיקר ה[[תענוג]] שלו הוא כשרואה שכולם הם ב[[אחדות]] ו[[אהבה|אוהבים]] אחד את השני. תפילה היא הרי בקשת צרכיו, הן צרכים גשמיים והן צרכים רוחניים, הנה לפני הבקשה צריכים לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים, ולכן קבעו לקבל [[מצוות עשה]] של אהבת ישראל לפני התפילה דוקא{{הערה|תרגום מ[[ספר השיחות]] ה'ש"ת ע' 157}}. | ||
| − | בפרי עץ חיים מובא גם הסבר נוסף לדבר: {{הערה|שער עולם | + | בפרי עץ חיים מובא גם הסבר נוסף לדבר:{{הערה|שער [[עולם העשייה]] פ"א}} "קודם שיתחיל להתפלל בתפילת [[שחרית]] צריך לקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך ויכוון לאהוב כל איש ישראל כנפשו. דהעבודה הוא לעלות בשליבות ב[[תפילה]] מדרגא לדרגא לבחינת ומדריגת [[שמע ישראל]], והעבודה בפועל בכל היום בחינת ומדריגת ואהבת, הנה ההקדמה לזה הוא מצות ואהבת לרעך כמוך, להיות דב[[קדושה]] הוא ביטול ו[[אחדות]]"{{הערה|[[ספר המאמרים]] תרנ"ט ע' ריא.}}. |
| − | [[הרבי]] מסביר עוד, כי אדם צריך לכלול את עצמו יחד עם כלל ישראל, אפילו עם יהודים שהם בבחינת "אהליאב" עליו נאמר במדרש שהי' "הירוד שבשבטים" - גם אותם יש להעלות... זו לא רק מצוה של אהבת ישראל שהיא יסוד לכל התורה, אלא שזה נוגע גם לתפילתו שלו, לעלי' שלו, אהבת ישראל היא הכנה והקדמה לתפילתו הוא. והטעם לכך הוא, כי סדר | + | [[הרבי]] מסביר עוד, כי אדם צריך לכלול את עצמו יחד עם כלל ישראל, אפילו עם יהודים שהם בבחינת "אהליאב" עליו נאמר במדרש שהי' "הירוד שבשבטים" - גם אותם יש להעלות... זו לא רק מצוה של אהבת ישראל שהיא יסוד לכל התורה, אלא שזה נוגע גם לתפילתו שלו, לעלי' שלו, אהבת ישראל היא הכנה והקדמה לתפילתו הוא. והטעם לכך הוא, כי סדר העלייה הוא שמוכרחים להגביה מהחלק התחתון ביותר, כמשל הידוע שבנין מרימים על ידי מנוף [המגביה מלמטה]{{הערה|תרגום מ[[ליקוטי שיחות]] חלק א' ע' 201.}}. |
== הקדמה ל"מה טובו" == | == הקדמה ל"מה טובו" == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | + | [[אדמו"ר הריי"צ]] מקשה, כי בסידור לפני מה טובו כתוב: נכון לומר קודם התפילה הריני מקבל עלי [[מצוות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך. המקור לכך הוא בפרי עץ חיים, שם איתא שיש לקיים את המצוה של ואהבת לרעך כמוך קודם התפילה. לכאורה נשאלת השאלה: בפרי עץ חיים כתוב שצריך לקיים את המצוה [כלשונו שם: "צריך שיקבל עליו"] ואילו רבנו הזקן אומר שצריך רק לומר. ועוד צ"ל: מהו הלשון "נכון לומר"? | |
| − | במדרש על הפסוק מה טובו איתא: {{ציטוטון|אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות}}. [[רש"י]] אומר על כך {{ציטוטון|על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה}}. בדרך כלל על הזולת רואים תחילה את החסרונות ואילו על עצמו רואים תחילה את המעלות. אמנם ההיפך הוא הנכון. | + | אלא, מסביר הרבי הריי"צ, שכל דבר צריך שיהיה בסדר והדרגה, תחילה צריך להיות "נכון לומר", ולאחר מכן ב"מה טובו" כבר ישנה המצוה של ואהבת. |
| + | |||
| + | במדרש על הפסוק מה טובו איתא: {{ציטוטון|אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות}}. [[רש"י]] אומר על כך {{ציטוטון|על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה}}. בדרך כלל על הזולת רואים תחילה את החסרונות ואילו על עצמו רואים תחילה את המעלות. אמנם ההיפך הוא הנכון. | ||
אלא, שכל יהודי בשעה שהוא נמצא בבית הכנסת הוא אחרת מאשר הוא נמצא בביתו. וזוהי הכוונה של פתחיהם מכוונות, להסתכל על הזולת לא כפי שהוא בביתו, אלא כפי ש"אלו בתי כנסיות כו'". מצד אהבת ישראל צריך להביט על הזולת כפי שהוא במעמד ומצב של בית כנסת, ולהשתדל שהוא יהפוך להיות בביתו כפי שהוא מתנהג בבית הכנסת{{הערה|תרגום [[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]] ע' 201.}}. | אלא, שכל יהודי בשעה שהוא נמצא בבית הכנסת הוא אחרת מאשר הוא נמצא בביתו. וזוהי הכוונה של פתחיהם מכוונות, להסתכל על הזולת לא כפי שהוא בביתו, אלא כפי ש"אלו בתי כנסיות כו'". מצד אהבת ישראל צריך להביט על הזולת כפי שהוא במעמד ומצב של בית כנסת, ולהשתדל שהוא יהפוך להיות בביתו כפי שהוא מתנהג בבית הכנסת{{הערה|תרגום [[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]] ע' 201.}}. | ||
| − | ר' מענדל פוטרפס היה נוהג לומר "הריני מקבל" יחד עם ההקדמה ש[[אדמו"ר הזקן]] כתב בסידור "נכון לומר קודם התפילה הריני וכו'". | + | (ר' מענדל פוטרפס היה נוהג לומר "הריני מקבל" יחד עם ההקדמה ש[[אדמו"ר הזקן]] כתב בסידור "נכון לומר קודם התפילה הריני וכו'"). |
| + | |||
| + | ==הוראת הרבי== | ||
| + | בשנת [[תשד"מ]] הורה [[הרבי]] שבגלל מצב העולם המדרדר יש צורך בהוספה מיוחדת בתפילה, ולכן יש לעורר שכל יהודי מכל נוסח תפילה שהוא יאמר "הריני מקבל .. ואהבת לרעך כמוך" לפני התפילה, (וכן את הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך", בסיום התפילה). ואין זה סותר לכך שלכל יהודי יש נוסח משלו - כיוון שאמירה זו הינה '''לפני''' התפילה. הרבי [[מוגה|הגיה]] את השיחות שבהם דיבר על ההוראה והם יצאו בקונטרס מיוחד{{הערה|1=משיחות י"ט כסלו וש"פ וישב תשד"מ, נדפס לאחר מכן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=384&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה ע' 373]. בעברית, ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15767&st=&pgnum=150&hilite= שערי אהבת ישראל, ע' קס].}}. | ||
| + | |||
| + | לאחר מכן הודה הרבי לאלו שפירסמו על ההוראה ב[[עיתון]], והדפיסו בדף בפני עצמו שאפשר להדביק אותו לסידור{{הערה|שיחת ש"פ מקץ תשד"מ.}}. | ||
| + | |||
| + | בהמשך להוראת הרבי לעורר על אמירת "הריני מקבל" ו"אך צדיקים", הלחינו [[התלמידים השלוחים]] ב[[מרוקו]] שיר ל[[חיילי צבאות ה']] שם לחן עממי פשוט על המילים "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך, אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך, צבאות ה', צבאות ה'". השיר הושר בפני הרבי במהלך [[ראלי]] לילדים ב[[770]] וב[[חלוקת כוס של ברכה]], והרבי עודד את השירה{{מקור}}. | ||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[https://anash.org/guests-get-exclusive-tour-of-chabads-engine-room/ שלט בן 40 עם משמעות אקטואלית]''' {{*}} '''[https://anash.org/the-rebbes-advice-to-stop-warring-nations/ סקירה היסטורית מוצלמת]''' {{אנש}} (אנגלית) | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | {{תפילה}} | ||
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]] | [[קטגוריה:תקנות חב"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:03, 28 במאי 2023
אדמו"ר הזקן בסידורו (על פי האריז"ל) הורה לומר את המילים: "הריני מקבל עליי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך" לפני התחלת התפילה. והוא מסביר: זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרכו יכול האדם לבוא לעמוד לפני ה' להתפלל, בזכותה תקובל תפילת המתפלל.
תוכן עניינים
טעמה של אמירה בדיבור דווקא[עריכה]
הרבי מקשה, מדוע צריכה להיות אמירה בפה, ולא מספיקה קבלת המצווה על ידי מחשבה וכוונה בלב. ובפרט שהאמירה בדיבור יכולה לבלבל להתרכזות ולכוונה של האדם, כי עליו להתרכז לבטא באותיות בדיבור[1], ולהתחשב בתנאי המקום והזמן.
מסביר הרבי, כי מצד הנשמות דבני ישראל, קיים איחוד תמידי בין כל נשמה לשאר הנשמות, רק ש"הגופים מחולקים" - כפי שהנשמה יורדת ומתלבשת בגוף גשמי ישנם חילוקים בין יהודי אחד לחבירו... וזהו (גם) ענינה של המצוה ד"ואהבת לרעך כמוך". שגם כמו שבני ישראל מחולקים (מצד הגופים שלהם), יאהב האחד את השני "כמוך", על ידי שמגלה מן הכח אל הפועל את האחדות.
על פי זה מובן שהביטוי העיקרי והשלם דאהבת ישראל הוא בשעה שזה (נוסף על רגש בלב ובכוונה במחשבה, גם) בדיבור (באויר העולם) - עקימת שפתיו הוי מעשה (זוטא), עד במעשה רבה, בפועל ממש, על ידי אברי הגוף - אותיות הדיבור שהנפש מדברת בה' מוצאות הפה, עד בעשיה בפועל על ידי הידים - "היד המחלקת צדקה", או שאר אברי הגוף[2]
תענוג עליון[עריכה]
אדמו"ר הריי"צ מסביר, כי כשלאבא יש הרבה ילדים, הרי עיקר התענוג שלו הוא כשרואה שכולם הם באחדות ואוהבים אחד את השני. תפילה היא הרי בקשת צרכיו, הן צרכים גשמיים והן צרכים רוחניים, הנה לפני הבקשה צריכים לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים, ולכן קבעו לקבל מצוות עשה של אהבת ישראל לפני התפילה דוקא[3].
בפרי עץ חיים מובא גם הסבר נוסף לדבר:[4] "קודם שיתחיל להתפלל בתפילת שחרית צריך לקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך ויכוון לאהוב כל איש ישראל כנפשו. דהעבודה הוא לעלות בשליבות בתפילה מדרגא לדרגא לבחינת ומדריגת שמע ישראל, והעבודה בפועל בכל היום בחינת ומדריגת ואהבת, הנה ההקדמה לזה הוא מצות ואהבת לרעך כמוך, להיות דבקדושה הוא ביטול ואחדות"[5].
הרבי מסביר עוד, כי אדם צריך לכלול את עצמו יחד עם כלל ישראל, אפילו עם יהודים שהם בבחינת "אהליאב" עליו נאמר במדרש שהי' "הירוד שבשבטים" - גם אותם יש להעלות... זו לא רק מצוה של אהבת ישראל שהיא יסוד לכל התורה, אלא שזה נוגע גם לתפילתו שלו, לעלי' שלו, אהבת ישראל היא הכנה והקדמה לתפילתו הוא. והטעם לכך הוא, כי סדר העלייה הוא שמוכרחים להגביה מהחלק התחתון ביותר, כמשל הידוע שבנין מרימים על ידי מנוף [המגביה מלמטה][6].
הקדמה ל"מה טובו"[עריכה]
אדמו"ר הריי"צ מקשה, כי בסידור לפני מה טובו כתוב: נכון לומר קודם התפילה הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך. המקור לכך הוא בפרי עץ חיים, שם איתא שיש לקיים את המצוה של ואהבת לרעך כמוך קודם התפילה. לכאורה נשאלת השאלה: בפרי עץ חיים כתוב שצריך לקיים את המצוה [כלשונו שם: "צריך שיקבל עליו"] ואילו רבנו הזקן אומר שצריך רק לומר. ועוד צ"ל: מהו הלשון "נכון לומר"?
אלא, מסביר הרבי הריי"צ, שכל דבר צריך שיהיה בסדר והדרגה, תחילה צריך להיות "נכון לומר", ולאחר מכן ב"מה טובו" כבר ישנה המצוה של ואהבת.
במדרש על הפסוק מה טובו איתא: "אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות". רש"י אומר על כך "על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה". בדרך כלל על הזולת רואים תחילה את החסרונות ואילו על עצמו רואים תחילה את המעלות. אמנם ההיפך הוא הנכון.
אלא, שכל יהודי בשעה שהוא נמצא בבית הכנסת הוא אחרת מאשר הוא נמצא בביתו. וזוהי הכוונה של פתחיהם מכוונות, להסתכל על הזולת לא כפי שהוא בביתו, אלא כפי ש"אלו בתי כנסיות כו'". מצד אהבת ישראל צריך להביט על הזולת כפי שהוא במעמד ומצב של בית כנסת, ולהשתדל שהוא יהפוך להיות בביתו כפי שהוא מתנהג בבית הכנסת[7].
(ר' מענדל פוטרפס היה נוהג לומר "הריני מקבל" יחד עם ההקדמה שאדמו"ר הזקן כתב בסידור "נכון לומר קודם התפילה הריני וכו'").
הוראת הרבי[עריכה]
בשנת תשד"מ הורה הרבי שבגלל מצב העולם המדרדר יש צורך בהוספה מיוחדת בתפילה, ולכן יש לעורר שכל יהודי מכל נוסח תפילה שהוא יאמר "הריני מקבל .. ואהבת לרעך כמוך" לפני התפילה, (וכן את הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך", בסיום התפילה). ואין זה סותר לכך שלכל יהודי יש נוסח משלו - כיוון שאמירה זו הינה לפני התפילה. הרבי הגיה את השיחות שבהם דיבר על ההוראה והם יצאו בקונטרס מיוחד[8].
לאחר מכן הודה הרבי לאלו שפירסמו על ההוראה בעיתון, והדפיסו בדף בפני עצמו שאפשר להדביק אותו לסידור[9].
בהמשך להוראת הרבי לעורר על אמירת "הריני מקבל" ו"אך צדיקים", הלחינו התלמידים השלוחים במרוקו שיר לחיילי צבאות ה' שם לחן עממי פשוט על המילים "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך, אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך, צבאות ה', צבאות ה'". השיר הושר בפני הרבי במהלך ראלי לילדים ב770 ובחלוקת כוס של ברכה, והרבי עודד את השירה[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ ובפרט ש"לומר" משמע, שאחר יכול לשמוע
- ↑ תרגום מספר השיחות תש"נ חלק א' ע' 214
- ↑ תרגום מספר השיחות ה'ש"ת ע' 157
- ↑ שער עולם העשייה פ"א
- ↑ ספר המאמרים תרנ"ט ע' ריא.
- ↑ תרגום מליקוטי שיחות חלק א' ע' 201.
- ↑ תרגום ספר השיחות תרצ"ז ע' 201.
- ↑ משיחות י"ט כסלו וש"פ וישב תשד"מ, נדפס לאחר מכן בלקוטי שיחות חלק כ"ה ע' 373. בעברית, ראה שערי אהבת ישראל, ע' קס.
- ↑ שיחת ש"פ מקץ תשד"מ.
