מזמור לתודה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מזמור לתודה

א: מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל־הָאָרֶץ.

ב: עִבְדוּ אֶת־ה' בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה.

ג: דְּעוּ כִּי ה', הוּא אֱלֹהִים:
הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ.

ד: בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.

ה: כִּי־טוֹב ה', לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד־דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ.

תהלים, פרק ק'

מזמור לתודה הוא קטע בתפילה[1] הנאמר אחרי ברוך שאמר. המזמור הוא חלק מפסוקי דזמרה.

מקור המזמור הוא בפרק ק' בתהלים. המזמור נקרא "מזמור לתודה" ע"ש כך שבזמן הקרבת קרבן תודה היו הלווים שרים ומנגנים את מזמור תהלים זה.

בערב יום כיפור ובערב פסח לא היו נוהגים להקריב קרבן עולה, ולכן בימים אלה נוהגים שלא לומר מזמור לתודה[2].

פירוש הפס' ע"פ חסידות[עריכה]

"מזמור לתודה הריעו להוי'" שההודאה על הנס תהיה בבחינת "הריעו" - הרמת קול שהיא עניין הביטול[3], והביטול הזה יהיה "להוי" - שהאדם מודה לה' ע"כ שהוריד את שם הוי' בשם אלקים וע"כ האדם מתבטל ומודה לשם הוי' שזהו מקור ההודאה ממש, וההודאה להוי' תהיה "בכל הארץ" - הארץ התחתונה שמקורה הוא שם אלקים, ועל ידי כך שהאדם מתבטל ומודה להוי' מכאן - מהעולם הזה המוגבל, הוא מעלה את שם אלקים לבחינת שם הוי' שלמעלה ממנו.

מקורו של המזמור[עריכה]

בחסידות מבואר שמקורו של מזמור לתודה הוא באור אין סוף דעולם היצירה[4].

אדמו"ר האמצעי שואל[5] מדוע מקורו של מזמור לתודה הוא דווקא באור אין סוף, ובאור אין סוף גופא מדוע דווקא בעולם היצירה? ומקדים לומר שמזמור לתודה נאמר בהקשר לקרבן תודה, והודאה, שעליה מביאים את הקורבן מקורה באור אין סוף.

ומסביר שהודאה מקורה באור אין סוף מכיון שהודאה נאמרת על נס שהיה לאדם ונס זהו דבר שלמעלה מהטבע שמתלבש בטבע, או בלשון החסידות גילוי אור עלמא דאתכסייא בעלמא דאתגלייא וגילוי שם הוי' בשם אלקים. ומכיון שכל המקור של נס זהו גילוי אור אין סוף הבלתי מוגבל בעולם הזה המוגבל, זהו הסיבה לכך שהודאה מקורה באור אין סוף - שהאדם מודה לקב"ה שגילה בשבילו את האין סוף הבלתי מוגבל בעולם הזה המוגבל. זה הסיבה לכך שמקור ההודאה הוא דווקא באור אין סוף.

והסיבה לכך שמקורו של המזמור הוא דווקא באור אין סוף שבעולם היצירה מסביר אדמו"ר האמצעי[6] ששורשו האמתי של מזמור לתודה הוא אכן באור אין סוף שבעולם האצילות, אך מכיון שבימי בחול כל הדרגות יורדות במדרגה לכן מזמור לדוד נמצא בעולם היצירה ולא בעולם האצילות. ואת מקום מזמור לתודה מחליף בשבת המזמור "מזמור לשבת" שבו אין את שם הוי', ומסביר אדמו"ר האמצעי[7] שבגלל שאין בו את שם הוי' יש בו בחינת העלם שלמעלה מגילוי ומקורו של מזמור לשבת הוא באור אין סוף שבעולם האצילות.

בחסידות[עריכה]

כמו כן ראשי תיבות של "הריעו לה' כל הארץ" זה הלכה[8], ומקור ההלכה שהיא תורה שבעל פה הוא בספירת הדעת[9]. שעניינה הוא להבין ולהשיג על ידי שם אלקים בשם הוי', ועל ידי כך שיש לאדם בחינת דעה בשם הוי' - הוא מעלה בכך את שם אלקים.

אדמו"ר הרש"ב מוסיף ומבאר[10] שהמילים "מזמור לתודה" מגיעות מספירת החכמה, ו"עבדו את ה'" שורשן בספירת הבינה.



מזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ

הערות שוליים

  1. מקור המזמור הוא בפרק ק' בתהלים
  2. שו"ע אורח חיים
  3. שם קמא
  4. ראה בסידור עם דא"ח לאדמו"ר האמצעי
  5. ראה ספר פירוש המילות, צ, ד
  6. פירוש המילות, מזמור שיר ליום השבת, עט, א
  7. שם עט א
  8. פירוש המילות, קמא. תורת שמואל, תרל"ט ח"ב
  9. הסיבה לכך שתורה שבעל פה וההלכה היא ספירת הדעת היא מכיון שעל ידי התורה שבע"פ מגיעים לבחינת "וידעת כי הוי' הוא אלוקים" שעל ידי לימוד התורה שבעל פה מגיע מתוך העולם הזה הגשמי והחומרי (שם אלקים) להבנה והשגה בשם הוי'
  10. תורת שמואל תרל"ט, ח"ב, תקעו.