הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים מגדל העמק"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 4: שורה 4:
 
|כתובית=בנין הישיבה 'אהלי מנחם' כשלצידו בניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]]
 
|כתובית=בנין הישיבה 'אהלי מנחם' כשלצידו בניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]]
 
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
 
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשל"ט]]
+
|תאריך יסוד=אלול [[תשל"ז]]
 
|תאריך סגירה=
 
|תאריך סגירה=
 
|מיקום=[[מגדל העמק]]
 
|מיקום=[[מגדל העמק]]
שורה 18: שורה 18:
 
|מפה=
 
|מפה=
 
}}
 
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשל"ח]], ונכון לשנת [[תשע"ח]] לומדים בה ובסניפיה כמאתים תלמידים.
+
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בחודש אלול [[תשל"ז]], ונכון לשנת [[תשע"ח]] לומדים בה ובסניפיה כמאתים תלמידים.
  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
  
הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך לישיבתו הקטנה ע"י ישיבה גדולה, בהתייעצות עם אביו ר' ישראל גרוסמן הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם לחב"ד. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שישלחו אליו קבוצת תמימים שיפעלו בישיבה, ולאחר ויכוח סוער הכריע ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] לשלוח קבוצה של [[תמימים]] למגדל העמק. בראש הישיבה מונה לעמוד הרב [[ישראל גרוסמן]]; את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ושאר הבחורים היו: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], [[משה אברהם]] ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, כשתכננו התלמידים השלוחים באמצע שנת תשל"ח לצאת לשנת הקבוצה, הורה להם הרבי שידחו את שנת הקבוצה בשנה, ויבואו על חשבון המזכירות לחודש ניסן בלבד, בראש חודש אייר זכתה הקבוצה ליחידות מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. בהגהת השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בא"י, ועי"ז את א"י כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".
+
הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבתו הקטנה]] ע"י [[ישיבה גדולה]], בהתייעצות עם אביו ר' [[ישראל גרוסמן]] הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם ל[[חסידות חב]]. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שישלחו אליו קבוצת [[תמימים]] שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב [[ישראל גרוסמן]] ששימש אז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו הוחלט שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש כראש הישיבה בישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח ויכינו את תלמידי 'מגדל אור' במשך שנה עד שיהיו מוכשרים ללמוד בישיבה בכפ"ח. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] (קבוצה תשל"ד) ואיתו הבחורים: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], משה אברהם ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מ[[הרבי]], כשתכננו [[התלמידים השלוחים]] באמצע שנת [[תשל"ח]] לצאת לשנת ה[[קבוצה]], הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון ה[[מזכירות]] (90%) ל[[חודש ניסן]] בלבד ולאחר מכן יחזרו ל[[שליחות]] בישיבה.
 +
 
 +
בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה ל[[קבוצה]] - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה.
 +
ב[[ראש חודש]] [[אייר]] זכתה הקבוצה ל[[יחידות]] מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. ב[[מוגה|הגהת]] השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בא"י, ועי"ז את א"י כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".
 
[[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]]
 
[[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]]
בשנת [[תשל"ט]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]]: הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז בצפת ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל, ענה הרבי "קדימה למגדל העמק", הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], ל[[משגיח]] מונה הרב הנדל, ל[[משפיע]] מונה הרב סגל והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]].
+
לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק.
 +
 
 +
מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]] לצאת בחיפושים אחר [[משגיח]] מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.
 +
 
 +
לקראת סוף שנת [[תשל"ט]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]] על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.
 +
 
 +
הרבנים היו: הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז ב[[צפת]] ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל, ענה הרבי "קדימה ל[[מגדל העמק]]", הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב הנדל מונה ל[[משגיח]], הרב סגל מונה ל[[משפיע]] והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]].
  
 
במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]].
 
במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]].
שורה 32: שורה 41:
 
בשנת [[תשנ"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשס"ב]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.  
 
בשנת [[תשנ"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשס"ב]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.  
  
בשנת [[תשס"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'.  
+
בשנת [[תשס"ו]] הונחה [[אבן הפינה]] לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'.  
  
 
בסוף שנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.
 
בסוף שנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.
שורה 40: שורה 49:
  
 
===הנהלה רוחנית===
 
===הנהלה רוחנית===
*הרב [[יצחק גולדברג]] - ראש הישיבה.
+
*הרב [[יצחק גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
 
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - [[משפיע]] ראשי.
 
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - [[משפיע]] ראשי.
 
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[משגיח]] ראשי.
 
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[משגיח]] ראשי.
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] - משפיע כללי.
+
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] - [[משפיע]] כללי.
 
 
*'''שיעור א''''. ר"מים: הרב שניאור זלמן קעניג. הרב אהרן מושקוביץ. משפיעים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]], הרב מרדכי יונה קליין.
 
  
משגיח בשיעור א' הרב אהרן ישראל הלוי סגל
+
*'''שיעור א''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב שניאור זלמן קעניג והרב אהרן מושקוביץ. [[משפיע|משפיעים]]: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]] והרב מרדכי יונה קליין. [[משגיח]]: הרב אהרן ישראל הלוי סגל
  
*'''שיעור ב''''. ר"מ:  [[הרב שלמה סגל]]. משפיעים: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]], הרב [[שמחה יצחק זאיינץ]].
+
*'''שיעור ב''''. [[ראש מתיבתא|ר"מ]]:  הרב שלמה סגל. [[משפיע|משפיעים]]: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] והרב שמחה יצחק זאיינץ.
  
*'''שיעור ג''''. ר"מ: הרב [[יצחק גולדברג]]. משפיע: הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] (המשמש גם כמשגיח).
+
*'''שיעור ג''''. [[ר"מ]]: הרב [[יצחק גולדברג]]. [[משפיע]]: הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] (המשמש גם כ[[משגיח]]).
  
;משיבים
+
;[[משיב|משיבים]]
 
*הרב שניאור זלמן פבזנר (אחראי גם על סדרי הלכה).
 
*הרב שניאור זלמן פבזנר (אחראי גם על סדרי הלכה).
 
*הרב [[מנחם מאניש מן]] (המשמש גם כמשגיח).
 
*הרב [[מנחם מאניש מן]] (המשמש גם כמשגיח).
שורה 73: שורה 80:
 
*'''ראש הישיבה''' - הרב עקיבא גולדשמיד.
 
*'''ראש הישיבה''' - הרב עקיבא גולדשמיד.
 
*'''ר"מים''' - ר' אלחנן שוחט, ר' נחום רפאל ברגר ור' חיים מאיר גולדברג.
 
*'''ר"מים''' - ר' אלחנן שוחט, ר' נחום רפאל ברגר ור' חיים מאיר גולדברג.
*'''משפיעים''' - ר' דובי גינזבורג, ר' עקיבא גולדשמיד, ר' אורן בן עמאר.
+
*'''משפיעים''' - ר' דובי גינזבורג, ר' עקיבא גולדשמיד ור' אורן בן עמאר.
  
===סניף הישיבה ב[[טבריא]]===
+
===סניף הישיבה ב[[טבריה]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים טבריא]]}}
+
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים טבריה]]}}
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריא]]]]
+
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד ב[[טבריא]] - אליו נשלחים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג', לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה ל[[קבוצה]] - המשלב לימוד תורני עם [[שליחות]].
+
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד ב[[טבריה]] - אליו נשלחים רוב התלמידים שסיימו את שיעור ג', לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה ל[[קבוצה]] - המשלב לימוד תורני עם [[שליחות]].
  
ראש הישיבה הוא הרב ברוך לבנוני, וה[[משפיע]] הוא הרב שמעון קוצ'ובייבסקי, בתפקיד משיב ומשגיח - הרב צבי הירש זלמנוב. כולם שלוחי הרבי בטבריא.
+
[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הוא הרב ברוך לבנוני, וה[[משפיע]] הוא הרב שמעון קוצ'ובייבסקי, בתפקיד [[משיב]] ו[[משגיח]] - הרב צבי הירש זלמנוב. כולם שלוחי הרבי בטבריה.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־03:54, 6 באוגוסט 2018

תומכי תמימים מגדל העמק
[[קובץ:ישיבה מגדל העמק.jpg|250px]]
בנין הישיבה 'אהלי מנחם' כשלצידו בניין התלמוד תורה
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד אלול תשל"ז
מיקום מגדל העמק
מייסד הרב יצחק דוד גרוסמן
ראש הישיבה הרב יצחק גולדברג
מנהל גשמי הרב לוי וילימובסקי
מספר תלמידים 250 (כולל סניפים)
ספר פלפולים מגדל דוד
קובץ הערות מגדל דוד

ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק הינה ישיבה גדולה שנוסדה בחודש אלול תשל"ז, ונכון לשנת תשע"ח לומדים בה ובסניפיה כמאתים תלמידים.

היסטוריה

הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב יצחק דוד גרוסמן, שביקש ליצור המשך לישיבתו הקטנה ע"י ישיבה גדולה, בהתייעצות עם אביו ר' ישראל גרוסמן הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם לחסידות חב"ד. הוא פנה לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שישלחו אליו קבוצת תמימים שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב ישראל גרוסמן ששימש אז כראש ישיבת תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו הוחלט שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש כראש הישיבה בישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח ויכינו את תלמידי 'מגדל אור' במשך שנה עד שיהיו מוכשרים ללמוד בישיבה בכפ"ח. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, יוסף יצחק זלמנוב (קבוצה תשל"ד) ואיתו הבחורים: ברוך לבקיבקר, חיים לוי יצחק גינזבורג, חיים שלמה דיסקין ושמשון הלפרין, לאחר מכן הצטרפו גם התמימים יצחק גרוזמן, שלמה זלמן לנדא, משה אברהם ואלתר בצלאל קופצ'יק. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, כשתכננו התלמידים השלוחים באמצע שנת תשל"ח לצאת לשנת הקבוצה, הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון המזכירות (90%) לחודש ניסן בלבד ולאחר מכן יחזרו לשליחות בישיבה.

בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה לקבוצה - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה. בראש חודש אייר זכתה הקבוצה ליחידות מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. בהגהת השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בא"י, ועי"ז את א"י כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".

חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.

לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק.

מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל הרב גרוסמן לצאת בחיפושים אחר משגיח מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.

לקראת סוף שנת תשל"ט הציע ר' מענדל פוטרפס לשלוח לישיבה כמה מהשלוחים לארץ הקודש על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.

הרבנים היו: הרב יצחק גולדברג, הרב יוסף יצחק גורביץ' מצפת והרב ישראל יוסף הנדל מירושלים, כשאליהם הצטרף הרב יוסף יצחק סגל. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז בצפת ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל, ענה הרבי "קדימה למגדל העמק", הרב גולדברג מונה לראש הישיבה, הרב הנדל מונה למשגיח, הרב סגל מונה למשפיע והרב גורביץ' מונה למשפיע ולמשגיח.

במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים לחב"ד, וכן מאות תמימים.

בשנת תשמ"ח נפרדה הישיבה מרשת 'מגדל אור'; בשנת תש"נ הוציאה הישיבה את הקובץ באגרות מלך.

בשנת תשנ"ו הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת תשס"ב הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.

בשנת תשס"ו הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'.

בסוף שנת הלימודים תשע"ג נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.

צוות הישיבה

הרב גולדברג, ראש הישיבה

הנהלה רוחנית

משיבים
  • הרב שניאור זלמן פבזנר (אחראי גם על סדרי הלכה).
  • הרב מנחם מאניש מן (המשמש גם כמשגיח).
  • הרב שמואל שלמה ליפשיץ (משמש גם כר"מ בחסידות).
  • ר' מנחם מענדל מישולובין.
  • ר' שניאור זלמן בלוי.
  • הת' ברוך יעקובוביץ.

הנהלה גשמית

  • ר' לוי וילימובסקי - מנכ"ל.
  • ר' ברוך אביסרור - מנהל.
  • ר' מאיר מזרחי - מזכיר ראשי.
  • ר' מ"מ יהושע - מנהל משרד.

מחלקת 'אור מנחם'

בשנת תש"ס נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי רוסיה ובעלי תשובה.

הצוות
  • ראש הישיבה - הרב עקיבא גולדשמיד.
  • ר"מים - ר' אלחנן שוחט, ר' נחום רפאל ברגר ור' חיים מאיר גולדברג.
  • משפיעים - ר' דובי גינזבורג, ר' עקיבא גולדשמיד ור' אורן בן עמאר.

סניף הישיבה בטבריה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תומכי תמימים טבריה
הסניף בטבריה

החל משנת תשס"ט מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד בטבריה - אליו נשלחים רוב התלמידים שסיימו את שיעור ג', לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה לקבוצה - המשלב לימוד תורני עם שליחות.

ראש הישיבה הוא הרב ברוך לבנוני, והמשפיע הוא הרב שמעון קוצ'ובייבסקי, בתפקיד משיב ומשגיח - הרב צבי הירש זלמנוב. כולם שלוחי הרבי בטבריה.

קישורים חיצוניים