אלכסנדר סנדר יודסין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אלכסנדר סנדר יודסין

הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר הבית דין ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא.

תולדות חיים[עריכה]

ילדותו ובחרותו ברוסיה[עריכה]

הרב אלכסנדר נולד בעיירה רציצה שבביילרוסיה. בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, ובשנת תרס"ט עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. בקיץ תרע"ד היה בין חמשה התמימים ששהו יחד עם אדמו"ר הרש"ב בנאות דשא בזאולשא.

בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בתחילה בביתו של הרב דוד צבי חן (הרד"צ חן) רבה של צ'רניגוב, שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי חסידות. כעבור זמן עבר לחרסון, ויחד עם תמימים נוספים הקים סניף של ישיבת תומכי תמימים. כעבור זמן חזר לצ'רניגוב וקיבל הסמכה לרבנות בהלכות איסור והיתר וסידור גיטין וקידושין מהרד"צ חן.

בחתונתו שהתקיימה בחודש אדר תרפ"א היה הגאון האלוקי רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, המסדר קידושין. כשנתיים לאחר נישואיו מונה לרב בעיר קריווארג שבאוקראינה.

בחודש כסליו תרפ"ז נכנס ל'יחידות' אצל הרבי הריי"צ, ובין הדברים אמר לו הרבי "סענדער שלנו הוא רב". הרבי חזר על המלים שלוש פעמים.

בגין היותו רב רדפו אותו השלטונות הסובייטים, ונאסר כמה פעמים. לבסוף בשנת תר"צ גירשוהו מהעיר. בתחילה רצו לשלחו לאיי סולובקי, אך לבסוף הותר לו להתיישב בעיירה פרבומייסק (אוקראינה), בתנאי שלא ישוב לעיר בה כיהן כרב.

בארץ הקודש[עריכה]

בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש, והתיישב בשכונת נווה צדק בתל אביב. הרב שניאור זלמן סלונים שהיה רבה של קהילת חב"ד ביפו היה באותה תקופה חולה וסבל מכאבים חזקים, ושאלות הלכתיות שנשאל הפנה לרב יודסין. בתחילה סירב הרב יודסין לענות על שאלות כי לא רצה לקבל על עצמו רבנות, אך כשנזכר בדברי הרבי הריי"צ אליו ב'יחידות' הבין כי זהו רצונו של הרבי.

כשלושה חודשים לפני פטירתו נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר פטירתו ימלא את מקומו הרב יודסין, למרות שבנו הרב יעקב יוסף סלונים כיהן באותה תקופה כרב הקהילה האשכנזית בחברון, ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר הפטירה שיגר הרב יעקב יוסף סלונים אגרת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות ביפו.

דף השער

לכבוד היכנסו לתפקיד, נערך טקס הכתרה בו השתתפו רבנים רבים ואישי ציבור מתל אביב-יפו. מיד לאחר היבחרו פנו אליו נציגים ממפלגות שונות, בכדי שיפעל במסגרתן, אך הרב יודאסין דחה את כל ההצעות על הסף, בטוענו כי חב"ד אינה מפלגתית, והוא רוצה לפעול עם כולם בשווה.

מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים בנגלה ובחסידות, ולפרקים קרובים ערך התוועדויות, בהן דיבר דברי חסידות. יחד עם זאת התעסק רבות בפעילות החב"דית בארץ הקודש בכלל ובתל אביב-יפו בפרט.

כרב הקהילה החסידית ביפו כיהן קרוב ליובל שנים, ובמשך הזמן כתב שתי ספרים, "תומכי תמימים על הש"ס", ו"הלקח והלבוב" - פירוש על ספר התניא.

כיהן בהנהלת ישיבת מדרש שמואל שפעלה בעיר העתיקה בירושלים בין השנים תש"ד-תש"ח, בראשות הרב יצחק אביגדור אורנשטיין.

נפטר ביום ח' בכסלו תשמ"ג.

ספריו[עריכה]

  • תומכי תמימים על הש"ס - פירוש וביאור על מסכתות הש"ס, תשכ"ד.
  • הלקח והלבוב - ביאור על ספר התניא.

משפחתו[עריכה]

בנו, הרב דוד יודסין, המשיך את אביו ברבנות בשכונות הדר יוסף ומעוז אביב שבצפון תל אביב. בצעירותו למד בישיבת אחי תמימים תל אביב, ונפטר בז' בניסן תשע"ד.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב