מלחמת חרבות ברזל
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
מלחמת חרבות ברזל או מלחמת שמחת תורה היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג שמחת תורה כ"ב תשרי תשפ"ד בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום ארץ ישראל, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה"ל לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.
בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת מדינת ישראל, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.
המלחמה של ישראל נגד אירן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק.
בחשון תשפ"ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד.
בחשון תשפ"ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.
שלבי המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המתקפה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג שמחת תורה תשפ"ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה[1], אך בחלוף הזמן פורסם[2] כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני[3][4].
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים[5] חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.
מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות [6] הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8[7]. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.
המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף[8], בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם לבנון החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית[9].
בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות בתימן החלו גם הם לשגר טילים לכיוון אילת. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.
בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים[10]. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.
במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים[11].
צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ביהודה ושומרון ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"[12] הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים[13].
בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.
רפיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון כ"ז ניסן, ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.
בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.
טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.
כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום כ"ח ניסן, בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.
במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.
במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.
כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.
הדפסת התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביוזמת הרב איזי מורגנשטרן והרב אריה עמית המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס ספר התניא בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.
החטופים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים[14]. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.
בין החטופים נמצא גם בוגר תלמוד תורה נחלת הר חב"ד יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע לניו יורק במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-770 בליל ח' כסלו תשפ"ד ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו[15]. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים[16].
בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות לאו"ם לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.
חזרת חטופים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.
בג' אדר א', צה"ל שחרר 2 חטופים[17] שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.
באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.
כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס בשמחת תורה ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה[18].
בי"ט תמוז, חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.
בט"ו מנחם אב חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.
מבצע ארנון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבת פרשת במדבר ב' סיון, בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21)[19], אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.
במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"[20].
לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב[21].
עסקאות החטופים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי י"א כסלו.
35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.
העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים[22] ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל[23].
עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב דוד דרוקמן והרב יצחק גינזבורג נגד העסקה עם חמאס. גם הרב מאניס פרידמן הביע את דעתו נגד העיסקה[24]. לעומת זאת הרב שלום דובער וולפא כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה[25]. וכן אמרו רבנים נוספים[דרוש מקור]. בנוסף במוסף שבועון כפר חב"ד[26], רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.
כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים[27].
הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש: "לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת". [28].
לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון 1425: "אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר הרבי מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה בנימין נתניהו היה צריך להורות להפגיז את כל עזה ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב יצחק יוסף הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"[29].
פורום תקוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.
משפחות החטופים[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה[30], מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.
לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום בצעירי חב"ד מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה באוהל הקדוש[31], שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה בוושינגטון ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי[32].
מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים[33].
בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש[34].
חסידי חב"ד שנרצחו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החייל החב"די בנימין לב - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה כ"ב תשרי תשפ"ד[35][36][37]. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
- החייל אלי אמיל שמאילוב הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל[38].
- החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים[39][40].
- החייל אביתר אוחיון הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, כ"ב תשרי תשפ"ד. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים[41].
- הקצין, יששכר נתן הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי נחלת הר חב"ד. בוגר תלמוד תורה נחלת הר חב"ד, ישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד, והמכון חסידי טכנולוגי בצפת. נפל בכ"ח מרחשוון תשפ"ד במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג[42].
- הקצין, ארנון בנבניסטי-וספי הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' כסלו תשפ"ד בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד[43] ואחיינו של יבלחט"א הרב עינב וספי, בן למשפחה חב"דית [44] ובוגר מוסדות חב"ד בצפת.
- סגן נתנאל מנחם איתן הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה[45].
- החייל הת' ישראל אליהו סויסה ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית[46][דרושה הבהרה].
- רב"ט אילן כהן הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.
- סרן ישראל יודקין הי"ד מכפר חב"ד, נהרג בי"ד אייר תשפ"ד בקרב בעזה. נכדם של הרב שניאור זלמן יודייקין (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב מיכה שטיינמץ, צאצא המשפיע הרב שאול ברוק והרב יצחק גרשנטקורן מייסד וראש עיריית בני ברק. בוגר ישיבות תומכי תמימים רחובות וישיבת דעת רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'[47], נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל[48]. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב חג השבועות בשנת תשפ"ד, החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו[49]. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - ה' יקום דמו ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים[50][51]. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".
- אליהו אמסלם הי"ד מרעננה[52]. נהרג בי"ד אייר תשפ"ד. היה מקורב לחב"ד ברעננה, והיה אף מדריך בקעמפ גן ישראל של בית חב"ד לדוברי צרפתית בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים[53].
- סמל שניאור זלמן כהן הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה[54]. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם בשבועון בית משיח 1433.
- הרב צבי קוגן שליח הרבי באבו דאבי - איחוד האמירויות, בחודש חשון תשפ"ה, נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת אירן או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.
פעילות חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרסום דעת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל:
- עמידה בתוקף מול האויב.
- הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם[55].
- גליונות שבועון בית משיח פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר חב"ד אינפו ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה[56].
- וועד אור החסידות פרסם עלון בשם "השכם והערב עליהם", הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.
- הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.
הרב וולפא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלום דובער וולפא אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים[57] ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים[58].
הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים בשבועון בית משיח[59] בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:
- הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט
- לחימה במחבלים ללא פשרות
- לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות
- מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם
- עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.
- ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך[60].
כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב בשבועון בית משיח בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני[61].
ואף הדפיסו את הספר דעת תורה של הרב שלום בער וולפא במהדורה נוספת[62].
כמו כן במהלך המלחמה מכון JEM הפיק סרטוני הסברה רבים.
בכלי התקשורת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מנחלת הר חב"ד שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל[63].
ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים[64] בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו[65]. בכינוס השלוחים העולמי תשפ"ד השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב 770[66]. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.
בראיון לעמי מימון בתוכנית 'חידודון' הרב יגאל קירשנזפט שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לחבל עזה[67]. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.
ציור בחורבות עזה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון[68].
פעילות בקרב החיילים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים למבצע תפילין וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים[69]:
- שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ[70][71][72][73][74][75][76].
- ניידות חב"ד פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים[77][78][79][80].
- ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. ועד אברכי אנ"ש צפת הקים מוקד שיבוץ יציאה למבצעים במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים[81].
- חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם[82].
- מרכז את"ה בארץ הקודש פתח במבצע הפצת חת"ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה[83].
- הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב[84]
- מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.
- בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה ממש השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.
פעולות בערים מופגזות ומפונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.
הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה[85].
באילת נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב יוסף הכט השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.
פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בשכונת קראון הייטס נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש[86][87][88]
- הזמר החב"די אברהם פריד הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, מי שברך לחיילי צה"ל[89].
- חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך בברוקלין הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים[90].
התעוררות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הודאה על הניסים והנפלאות[עריכה | עריכת קוד מקור]
חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.
בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.
לקראת שמחת תורה תשפ"ה, שבועון בית משיח הפיק חוברת ייחודית ניסיך נפלאותיך וטובותיך - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך יוסי סלומון. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.
התעוררות לאחדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון מטה משיח בארץ הקודש ובהשתתפות אלפים[91]. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב שמואל הנדל - יו"ר מטה משיח בארץ הקודש, הרב חיים הלל שפרינגר - יו"ר את"ה בארץ הקודש, הרב יוסף יצחק בוטמן - משגיח ראשי בתומכי תמימים לוד, הרב מיכאל טייב - משפיע ובעל טור קבוע בשבועון כפר חב"ד, הרב מענדל גורביץ - משפיע בישיבת אור שמחה, הרב סענדי וילישאנסקי - שליח באיטליה והרב זאב דב הלפרין – משפיע בתומכי תמימים אלעד.
ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון האגודה למען הגאולה ובהשתתפות אלפים[92]. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב שמעון וייצהנדלר - ראש ישיבה גדולה תומכי תמימים ראשון לציון, הרב בן ציון פרישמן - חבר האגודה למען הגאולה ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב לוי הלפרין - משפיע בתומכי תמימים דעת, הרב ירמיהו קאליפא - מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים באר שבע, ר' עמי מיימון - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' עודד מזרחי - פעיל במוזיאון גוש קטיף.
הרב שמעון אייזנבך שליח הרבי באילת הקדיש את טורו השבועי באתר col בשבוע פרשת ויגש לאחדות ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות[93].
ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ברפיח, תמונה כשהוא מניח תפילין.
נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.
ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין[94], ההנחה הגיעה בעקבות הרב אור זיו שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 שרון גל הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.
התעוררות משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' אודי דוד בן דוד, עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח: "עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח". ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין: "אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"[95].
מבצע 7.10[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מנחם מענדל קוטלרסקי סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים[96].
כינוס השלוחים העולמי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כינוס השלוחים תשפ"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כינוס השלוחים העולמי תשפ"ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל[97]. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת צעירי חב"ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.
לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב גרשון אבצן הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב מענדי הנדל, הרב זלמן ליברוב ועוד.
השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
- הרב יוסף ישעיה ברוין, נאם בשני הכינוסים.
- הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.
כינוס השלוחים תשפ"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
קבלת פני משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה, בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!
הכינוס לע"נ השליח שנרצח[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".
בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב צבי קוגן הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.
בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.
שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת שמחה רוטמן יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ[98].
עיתונאים בפאנל ניסים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' מתי טוכפלד על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל[99].
שר הביטחון מודה על הניסים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדות ראש חודש כסלו ב770 בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה יואב גלנט מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל[100][101].
גיזרת הצפון[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.
החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י במירון, צפת, מטולה, קרית שמונה, נוף הגליל, עכו ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.
בה' אדר א' חיילת נהרגה[102] ועוד שבעה בני אדם נפצעו[103] כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.
שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים. השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב יגאל כספי במעלות והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון[104].
בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.
מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.
את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.
מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.
ל"ג בעומר תשפ"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.
לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור. החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים. החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.
לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.
רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.
הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.
הרב מרדכי ביסטריצקי רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר. בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.
כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:
הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.
"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.
הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.
"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב[105].
מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.
בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.
מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.
באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.
התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכ"ו אייר גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות[106].
בחג השבועות תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים[107].
התפוצצות הביפרים בלבנון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"ז אלול תשפ"ד בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה[108].
הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.
במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.
הרב שלום בער וולפא במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.
הפסקת אש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחשון תשפ"ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.
במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, ארה"ב תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.
בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.
השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.
בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"[109].
התנגדות ראשי רשויות בצפון[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית קרית שמונה אביחי שטרן, התראיין בשבועון בית משיח והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש: "ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"[110].
כיבוש המורדים בסוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת כסלו תשפ"ה, המורדים בסוריה פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.
ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.
המטה העולמי להצלת העם והארץ פירסמו את דברי הרבי על נחיצות רמת הגולן ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת[111].
איראן[עריכה | עריכת קוד מקור]
התקפת כטב"מים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשלהי חודש אדר ב' תשפ"ד חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית. בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.
במוצאי שבת קודש ה' ניסן תשפ"ד דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.
שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת[112].
גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת[113].
בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. בנס, הטילים לא פגעו או גרמו נזק ליהודים, ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.
חיסול ראשי הטרור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה.
אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.
במהלך תקופת הכוננות, שבועון בית משיח פורסם מאמר מחאה מאת שניאור זלמן לוין בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד[114].
באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.
חיסולו של יחיא סינואר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליל חג הסוכות ט"ו תשרי תשפ"ד טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.
התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ.
נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.
טיל בבית ספר שלהבות גדרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתקפת הטילים הגדולה של אירן, בליל ערב ראש השנה תשפ"ה, טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים.
המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, ובצום גדליה למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.
הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.
שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד[115].
מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.
הראיון פורסם בשבועון בית משיח גיליון יום כיפור תשפ"ה[116] ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".
מבצע ימי תשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.
הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.
בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"[117] במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).
ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.
רצח השליח הרב צבי קוגן[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום חמישי כ' חשון תשפ"ה השליח לאבו דאבי הרב [(צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית והמוסד הישראלי החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית.
רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה.
כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון כ"ג מרחשוון אותרה גופתו ועליה סימני מאבק[118].
הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים[119].
חולית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה בתורכיה והוסגרה לאיחוד האמירויות.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ניסיך נפלאותיך וטובותיך, יוסי סלומון - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף לשבועון בית משיח, גיליון חג הסוכות תשפ"ה גיליון 1431
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תגית מלחמת חרבות ברזל
- תגית: מלחמת חרבות ברזל באתר הגאולה
- תגית: מלחמת חרבות ברזל, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- תגית: ניסי חרבות ברזל באתר הגאולה
המתקפה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית
- השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס
- "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה באתר הגאולה
- שבועון בית משיח 1380 גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה
מהלך המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה באתר הגאולה
- הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק באתר הגאולה
- שבועון בית משיח 1381 - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה יצחק שמיר עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה
- שבועון בית משיח 1382 גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
- שבועון בית משיח 1383 גיליון מלחמה - ראיון עם הרב שלמה זרחי - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות ספר תורה לחיילי צה"ל
- הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים
- המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי
- להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב אשר פיזם משדרות
- מסתערב בשולחן השבת
| מלחמות ישראל | ||
|---|---|---|
| מלחמות | מלחמת השחרור (תש"ח-תש"ט) | מלחמת סיני (תשי"ז) | מלחמת ששת הימים (תשכ"ז) | מלחמת ההתשה (תשכ"ט-תש"ל) | מלחמת יום כיפור (תשל"ד) | מלחמת לבנון הראשונה (תשמ"ב) | מלחמת המפרץ (תנש"א) | מלחמת לבנון השנייה (תשס"ו) | מלחמת חרבות ברזל (תשפ"ד) | |
| פעולות ומבצעים | פעולת כראמה (תשכ"ח) | מבצע אנטבה (תשל"ו) | מבצע ליטני (תשל"ח) | תקיפת הכור הגרעיני בעיראק (תשמ"א) | מבצע רגל עץ (תשמ"ו) | |
הערות שוליים
- ↑ יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה למלחמת יום כיפור שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".
- ↑ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם
- ↑ שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).
- ↑ ראו גם בקובץ המשיח וחרבות ברזל בהוצאת זמן הגאולה
- ↑ בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000
- ↑ בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'
- ↑ רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).
- ↑ צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"
- ↑ חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.
- ↑ חב"ד אינפו ושבועון בית משיח 1382.
- ↑ תורת לחימה, מתוך
גיליון מס' 1412 עמוד 32.
- ↑ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה.
- ↑ "תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים
- ↑ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240
- ↑ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו
- ↑ שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.
- ↑ החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי שליט"א מלך המשיח
- ↑ שלושת גופות החטופים שחזרו
- ↑ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף
- ↑ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים
- ↑ אב החטופה מקבל דולר של הרבי
- ↑ רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא, באתר בחדרי חרדים
- ↑ כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר תשל"ט.
- ↑ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ
- ↑ בית משיח גיליון 1390 עמוד 31
- ↑ שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.
- ↑ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים, פדיון שבויים או עסקת דמים?, בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.
- ↑ בית משיח גיליון 1390 עמוד 31
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 1425
- ↑ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה
- ↑ דיווח על הביקור באתר חב"ד און ליין
- ↑ שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט
- ↑ ע"פ ידיעה בערוץ 7.
- ↑ ראה מענה הרבי שליט"א מה"מ על השארת כיסא ריק
- ↑ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד
- ↑ חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד
- ↑ תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה
- ↑ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!
- ↑ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד
- ↑ נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד
- ↑ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו
- ↑ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד, שבועון בית משיח 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59
- ↑ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד
- ↑ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד, חב"ד אינפו
- ↑ בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה,
- ↑ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה
- ↑ דיווח באתר
- ↑ הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין
- ↑ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל
- ↑ לקריאה נוספת ראו ה' יקום דמו. בשבועון בית משיח גיליון 1415 עמוד 46.
- ↑ ראו בכתבת בקרובי אקדש מתוך שבועון גיליון 2061 עמוד 44.
- ↑ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד
- ↑ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה
- ↑ על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי בשבועון בית משיח 1382, עמודים 34-36.
- ↑ תגית בית משיח באתר חב"ד אינפו
- ↑ בשם: חמש הערות על המצב
- ↑ שבועון בית משיח, גיליון 1385.
- ↑ 1390 עמודים 30-31
- ↑ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.
- ↑ שבועון בית משיח 1392
- ↑ ראו ריאיון בשבועון כפר חב"ד גיליון מס' 2044.
- ↑ ראיון משה מלייב, שבועון בית משיח גיליון 1383.
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 1386.
- ↑ שבועון בית משיח 1381.
- ↑ יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים', באתר הגאולה.
- ↑
- ↑ "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר
- ↑ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח ,
- ↑ פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה .
- ↑ עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה .
- ↑ התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה .
- ↑ פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל .
- ↑ השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית .
- ↑ מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים .
- ↑ תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי .
- ↑ חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד.
- ↑ ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה.
- ↑ הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק.
- ↑ תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית.
- ↑ משיבי הרוח, שבועון כפר חב"ד.
- ↑ שבועון בית משיח 1382 ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.
- ↑ מבצע הפצת חת"ת.
- ↑ בית משיח 1386 עמוד 57
- ↑ הדפסת התניא בבארי
- ↑ גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי
- ↑ תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770
- ↑ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו
- ↑ מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט
- ↑ מחאה בברוקלין למען השבויים
- ↑ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה
- ↑ שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש
- ↑ כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה
- ↑ הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת
- ↑ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426
- ↑ כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה
- ↑ שבועון בית משיח 1382 ידיעה ומודעה
- ↑ [ https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]
- ↑ פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה
- ↑ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770
- ↑ גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות
- ↑ הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת.
- ↑ בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.
- ↑ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה
- ↑ ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד
- ↑ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון
- ↑ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון
- ↑ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון
- ↑ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף
- ↑ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"
- ↑ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב
- ↑ אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.
- ↑ במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 1421 ע' 28-30
- ↑ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה
- ↑ הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה, שבועון בית משיח גיליון 1430 ע' 38-41
- ↑ [https://chabad.info/news/war/1145566/ אינפו]
- ↑ טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח
- ↑ אבריימקה אייזנשטיין, מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי, באתר כ״ג במרחשוון ה׳תשפ״ה