תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)

ישיבה קטנה תומכי תמימים אור יהודה
שיעור בזאל הישיבה
אפיון	ישיבה קטנה
תאריך יסוד	תשס"ד
מיקום	אור יהודה
מייסד	הרב שלום דובער הנדל
ראש הישיבה	הרב שלום דובער הנדל
משגיח ראשי	הרב שלום דובער מרכוס
משפיע ראשי	הרב נחמיה סגל
מנהל גשמי	הרב עמנואל מזרחי
מספר תלמידים	120
ספר פלפולים	אור התמימים
קובץ הערות	הערות התמימים אור יהודה

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש אור יהודה היא ישיבה קטנה שנוסדה לקראת שנת הלימודים תשס"ה על ידי הרב שלום דובער הנדל והרב אברהם בן שמעון שהיה המנהל הגשמי במשך 3 שנים הראשונות.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבת תומכי תמימים אור יהודה נוסדה בחודש אלול בשנת תשס"ד, כמסגרת לישיבה קטנה בתיאום ושיתוף פעולה עם שליח הרבי בעיר הרב מנחם מענדל פרידמן. מנהל הישיבה בשנים הראשונות הרב אברהם בן שמעון כשראש הישיבה והמנהל החינוכי היה הרב שלום דובער הנדל.

בין החידושים שהובילה הישיבה החדשה עם פתיחתה היה הכנסת סדר לימוד בענייני משיח וגאולה אל תוך סדרי החובה מטעם הישיבה, כמו כן שמה הישיבה דגש על יחס אישי והשקעה רבה בכל תלמיד. בנוסף הנהלת הישיבה שמה לה למטרה למקסם את ימי הלימודים וימי הלימודים היו מעבר לשאר ימי הלימודים הרגילים המקובלים בישיבות.

בשנתה הראשונה התקיימו הלימודים במבנה בית חב"ד בעיר, ברחוב דוד אלעזר כשהשינה הייתה במבנה סמוך, בשנה שלאחריה עקב הגידול במספר התלמידים עברה הישיבה אל המבנה בו היא שוכנת עד היום ברחוב מעלה המגדל השוכן באזור התעשייה החדש בעיר.

עם היווסדות הישיבה שימש הרב הנדל כראש הישיבה ור"מ והרב משה רוזנבלט שימש כמשפיע, בנוסף כיהן הרב יצחק אייזיק לנדא כחבר והנהלה והרב חיים אשכנזי כמשפיע כללי.

בשנת הלימודים תשס"ו הצטרפו לצוות הרוחני המשגיח הרב לוי יצחק שמח, הר"מ הרב שמואל קליינמן והמשפיעים הרב יוסף יצחק בקשי והרב יוסף יצחק שוורץ.

בשנת תשע"ז הצטרף לצוות הישיבה הרב שמואל ביטון, שמשמש כמנהל הרוחני.

בשנת תשע"ט התחילה הישיבה פרויקט שיפוץ מקיף במהלכו שופץ כליל מבנה הזאל, ונבנו מקווה ופנימיה חדשה במבנה סמוך.

בתשפ"ה ערכה קמפיין לקניית בניין חדש וגדול עבור הישיבה קטנה, ובתאריך י"ט אדר חתם הרב הענדל את הקמפיין שבמסגרתו גוייסו 20 מיליון ש"ח^[1]^[2].

נכון לשנת הלימודים תשפ"ו מונה הישיבה קטנה כ-120 תלמידים.

נסיעה לרבי וישיבת קיץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבצע תורה ונסיעה לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ז התחיל בישיבה 'מבצע תורה' כשבמרכזו התלמידים עושים סיום של כל המסכת הנלמדת באותה שנה בישיבה, בסיום המבצע חולקו לבחורים מלגות בהתאם להצלחתם במבחנים התקופתיים.

בשנת תשע"ו קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים ולימוד בשקידה והתמדה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד מטעם הישיבה כהכנה לנסיעה לרבי לרגל י' - י"א שבט אליה הצטרפו תלמידי הישיבה קטנה וגדולה העוברים את המבצע בהצלחה, דבר שהיווה חידוש בקרב ישיבות חב"ד. מאז כל שנה מקיימת הישיבה נסיעה לרבי של תלמידי הישיבה יחד עם הצוות, כאשר החל משנת תשע"ח הנסיעה מתקיימת בחג השבועות. במהלך הנסיעה התמימים זוכים לשהות ללמוד ולהתפלל בבית משיח - 770 . מדי יום מתקיימים התוועדויות ושיעורים לתלמידי הישיבה עם רבני ומשפיעי שכונת המלך^[3].

ישיבת הקיץ באלמא אטא[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך השנים דאגה הנהלת הישיבה לניהול ישיבת קיץ באור יהודה עבור תלמידי הישיבה. החל משנת תשע"ח הצטרפו לראשונה תלמידי הישיבה, לישיבת קיץ אהלי לוי יצחק באלמא אטא קזחסטן שכללה נציגים מכל ישיבות חב"ד בארץ.

בהמשך החליטה הנהלת הישיבה לקבוע ישיבת קיץ באלמא אטא כל שנה, החלו בשנת תשע"ט (והופסק עקב הקורונה) וחודש לאחמ"כ משנת תשפ"ב ואילך. הישיבת קיץ היא בשיתוף עם השלוחים המקומיים^[4]

בשנת תשפ"ד עקב מחירי הטיסות, ישיבת הקיץ התקיימה במצפה רמון.

מאפייני הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז היווסדה הנהיגה הנהלת הישיבה חידושים רבים שלא היו נהוגים בקרב ישיבות קטנות בארץ ובהם:

אחדות - הישיבה אינה משתייכת לשום צד פוליטי בחסידות חב"ד, והתמימים הלומדים בה נמנים על כל גוני הקשת החב"דיים.
סדר לימוד גאולה ומשיח, בעיקר התעמקות בשיחות הדבר מלכות כחלק מסדרי הישיבה.
קיום התוועדות ונוכחות בחג הפורים בישיבה.
נסיעה לרבי משותפת של תלמידי הישיבה עם הצוות בנוסף לחודש תשרי.
בניית חדר מיוחד 'קליימקע' לכתיבה והתקשרות לרבי^[5].