תהלים קי"א

תהלים קי"א הַלְלוּ יָ-הּ אוֹדֶה ה' בְּכָל לֵבָב
א: הַלְלוּ יָ-הּ אוֹדֶה ה' בְּכָל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה. ב: גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי ה' דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם. ג: הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד. ד: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו חַנּוּן וְרַחוּם ה'. ה: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ. ו: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם. ז: מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט נֶאֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו. ח: סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר. ט: פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ. י: רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד..

תהלים קי"א הוא המזמור ה-111 בספר תהילים.

תוכן המזמור

בכותרת המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק נאמר: "זה המזמור נאמר בא"ב, ובכל פסוק שני אותיות, ובב' פסוקים אחרונים ג' אותיות, והמזמור קצר ונכבד, ידבר במעשה הקדוש ברוך הוא וגדולים מעשי ה'". רש"י בביאורו מציין על הקשר שבין מזמור זה למזמור שלאחריו, והחילוק ביניהם שמזמור זה מדבר בשבחו של הקב"ה, ואילו המזמור שלאחריו מספר בשבחו של צדיק.

המזמור בנוי מעשרה פסוקים המסודרים באקרוסטיכון של אותיות האל"ף בי"ת, והלשון שלו מזכירה לשונות דומים הנאמרים בפרק א' של ספר משלי.

המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה 'הַלְלוּ-יָהּ'.

בקהילות עדות המזרח נוהגים לקרוא מזמור זה בכל שבת לאחר תפילת מנחה.

בחסידות

• זכר עשה לנפלאותיו – כל הניסים והנפלאות שהקב"ה עושה כעת, ואפילו הניסים המופלאים של יציאת מצרים, הם רק 'זכר' לנפלות שיהיו בגאולה העתידה, ועל דרך זה המצוות, שאינם אלא זכר וסימן למצוות דלעתיד שיהיו באופן נעלה הרבה יותר, ועם זאת, כל הגילויים שלעתיד לבוא תלויים דווקא במעשינו ועבודתינו עתה, ומכך אפשר להבין את גודל המעלה של קיום המצוות בזמן הגלות.
• כח מעשיו הגיד לעמו – רש"י מביא בתחילת פירושו לחומש את דרשת חז"ל מדוע היה צריך להתחיל את התורה מספר בראשית, ולא מתחילים ישר מהמצוות שהצטוו ישראל, והמענה על כך "משום כח מעשיו הגיד לעמו", כמענה לטענת אומות העולם שיטענו שהארץ שלהם, נשיב להם לפי המסופר בספר בראשית שהקב"ה ברא את הארץ וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. ובעבודת השם הטענה של 'אומות העולם' היא שמילא שבני ישראל עוסקים בתורה ובמצוות, אבל כיצד הם 'כובשים' את עניני העולם ומחדירים גם בהם קדושה? והרי הקב"ה ברא את העולם עם העלם והסתר? והתשובה על כך היא, שאכן ה'כח' והפנימיות של כל הבריאה היא שיתבטל ההעלם והסתר, והתכלית היא 'הגיד לעמו', מלשון גיד שענינו המשכה, כי המטרה של בריאת העולם היא להמשיך בו אלוקות.
• סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר – אפילו לפי הדעות שבארבעת החומשים הראשונים לא דורשים את סמיכות הפרשיות, כולם מודים שבחומש החמישי, משנה תורה, דורשים את סמיכות הפרשיות, כיון שחומש זה נאמר על ידי משה כממוצע המחבר בדרך התלבשות כלומר שהתעצם בה בהבנתו והשגו, ועל ידי שמשה רבינו מתעצם עם התורה בכל מציאותו, אפשר שהתורה תגיע לכל ישראל עד לפשוט שבפשוטים. ועל דרך הרמז, בפסוק זה רמוזה הגאולה, שתמורת המצב בזמן הגלות שבני ישראל גלו מעל שולחן אביהם, כשתבוא הגאולה יהיו 'סמוכים' על שולחן אביהם, וזה עצמו באופן נצחי 'לעד לעולם'.
• ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם – רבא היה רגיל לומר ("מרגלא בפומיה דרבא") שתכלית חכמה היא תשובה ומעשים טובים. כלומר שעיקרה של תורה הוא שיהיה איתה תשובה ומעשים טובים, שבה עצמה יהיה את הביטול ואופן העבודה של עבד. ובפשטות, שלימוד התורה צריך להיות במקום שיש בו יראת שמים, ובלי זה 'אין חכמתו מתקיימת'.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – הוד והדר פעלו (ניגון)

לקראת יום הולדתו ה-110 של הרבי בי"א ניסן ה'תשע"ב, הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון שהולחן על ידי ר' בערל פאשטער על המילים "הוד והדר פעלו".

לקריאה נוספת

• תהלים עם פירוש תהלות מנחם, חלק ה' עמוד לה

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק