תהלים ע"ז

תהלים ע"ז לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן לְאָסָף מִזְמוֹר
א: לַמְנַצֵּחַ עַל (ידיתון) יְדוּתוּן לְאָסָף מִזְמוֹר. ב: קוֹלִי אֶל אֱ-לֹהִים וְאֶצְעָקָה קוֹלִי אֶל אֱ-לֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי. ג: בְּיוֹם צָרָתִי ה' דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי. ד: אֶזְכְּרָה אֱ-לֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה. ה: אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר. ו: חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִים. ז: אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי. ח: הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח ה' וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד. ט: הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר. י: הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵ-ל אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה. יא: וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן. יב:: (אזכיר) אֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי יָ-הּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ. יג: וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה. יד: אֱ-לֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי אֵ-ל גָּדוֹל כֵּא-לֹהִים. טו: אַתָּה הָאֵ-ל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ. טז: גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה. יז: רָאוּךָ מַּיִם אֱ-‍לֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת. יח: זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים אַף חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ. יט: קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ. כ: בַּיָּם דַּרְכֶּךָ (ושביליך) וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ. כא: נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.

תהילים ע"ז הוא המזמור ה-77 בספר תהילים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ז ביום ההולדת ה-76, ועד ליום ההולדת ה-77.

תוכן המזמור ומחברו

מזמור זה הוא אחד משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו.

בתהילים אוהל יוסף יצחק, מזמור זה הוא אחד המזמורים הבודדים שאין לפניהם 'כותרת' המבארת את תוכן המזמור.

המזמור מקונן על אריכות הגלות, ומזכיר את הניסים והנוראות שעשה הקב"ה לבני ישראל, ומסקנת ההתבוננות היא שאריכות הגלות אינה מפני שקצרה ידו של הקב"ה מלהושיע חס ושלום, אלא היות וברצונו לעורר אותנו לתשובה.

מזמור זה הוא השישי מתוך עשרת המזמורים המרכיבים את התיקון הכללי.

בחסידות

• אזכור מעללי י-ה – ממזמור זה רואים החשיבות של הזכרת הניסים שנעשו לבני ישראל, ולכל אחד בפרט, כי על ידי שאדם מזכיר ומספר בניסי השם, הוא מעמיד את עצמו במעמד ומצב של גאולה וממשיך על עצמו גאולה בגשמיות וברוחניות.
• אתה הא-ל עושה פלא – הפלא הכי גדול קשור דווקא עם כח העשיה, שהוא הכח הנמוך ביותר, כיון שלגבי הקב"ה כל הבחינות שוות, ודווקא כאשר הוא מתגלה במקום הנמוך ביותר, מתגלה ה'פלא' וההפלאה בכוחו הגדול, וזהו הקשר עם המשך הפסוק 'גאלת בזרוע עמך', שככל שמדובר בגאולה מגלות קשה יותר, צריך גילוי אור תקיף וחזק יותר.
• נחית כצאן עמך ביד משה ואהרון – ענינו של משה הוא 'שושבינא דמלכא', להמשיך את האלוקות למטה, וענינו של אהרון הוא 'שושבינא דמטרוניתא', להעלות את נר ה' נשמת אדם שבכל איש ישראל, ושני העבודות נצרכו אצל כל יהודי ולכן לפעמים מקדים הכתוב משה לאהרון ולפעמים אהרון למשה, כי לפעמים צריך להתחיל מעבודת התפילה, ולפעמיך להיפך, ועל ידי ההתעסקות בשני הקווים זוכים להגיע לגאולה, כפי שמתואר בהמשך הפסוקים.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – ואלקים מלכי מקדם

לכבוד יום הולדתו ה-76 של הרבי בי"א ניסן ה'תשל"ח, הותאם ניגון שמח על המילים בפסוק "אַתָּה הָאֵ-ל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ" מתוך פרקו האישי החדש של הרבי. הניגון במקורו הוא ניגון ריקוד שהושר בפי חסידי חב"ד ברוסיה, עיר הולדתו של הרבי, ומופיע בפרוייקט מסורת הניגונים כניגון ס"א.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק