תהלים ל"ד

תהילים ל"ד לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ
א: לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ. ב: אֲבָרֲכָה אֶת ה' בְּכָל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי. ג: בַּה' תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ. ד: גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. ה: דָּרַשְׁתִּי אֶת ה' וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי. ו: הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ. ז: זֶה עָנִי קָרָא וַה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ. ח: חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם. ט: טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ. י: יְראוּ אֶת ה' קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. יא: כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. יב: לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי יִרְאַת ה' אֲלַמֶּדְכֶם. יג: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. יד: נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. טו: סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. טז: עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם. יז: פְּנֵי ה' בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם. יח: צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם. יט: קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ. כ: רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ ה'. כא: שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה. כב: תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ. כג: פּוֹדֶה ה' נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.

תהלים ל"ד הוא המזמור השלושים וארבעה בספר תהלים, הפותח במילים: לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה השלושים וארבעה ביום ההולדת ה-33, ועד ליום ההולדת ה-34.

פסוקי המזמור כוללים אקרוסטיכון לפי סדר אותיות האל"ף בי"ת, והוא נכלל בפסוקי דזמרה של שבת ויום טוב, ופסוקים מתוכו משולבים גם בעת הוצאת והכנסת ספר תורה, וברכת המזון.

תוכן המזמור

בכותרת המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק נכתב: "בו נתבאר כשהיה דוד אצל אכיש אחיו של גלית והיה בסכנה גדולה, היה עושה עצמו כשוטה והוריד רירו על זקנו והיה כותב על דלתות אכיש מלך גת חייב לו מאה ריבוא זהובים, וגרשו מביתו ומרוב שמחה עשה זה המזמור בא"ב".

תוכן המזמור הוא השגחתו הפרטית של הקב"ה על הקרובים אליו, ששומר ומציל אותם מכל פורענות ושומע את תפילתם.

ביאורי החסידות

• טעמו וראו כי טוב ה' - כדי להרגיש את הטוב טעם באלוקות, לא נדרשת עבודה מפרכת, אלא טעימה בלבד. ומכך ניתן ללמוד לעבודת הפצת המעיינות שמספיק להטעים את האנשים מאורה של פנימיות התורה וזה יפעל וישפיע ויזרז את ביאת משיח.
• סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו - בכל דבר גשמי צריך להתרחק מה'רע' שבו, ולא לרצות בתענוג הגשמי שיש בו, 'ועשה טוב' לרצות לקבל את השפע מהחיות האלוקית המלובשת בו, ול'בקש שלום' בין הדבר הגשמי לבין החיות האלוקות שמחיה אותו.
• סור מרע ועשה טוב בקש שלום - הפסוק כולל ג' ענינים כלליים שיש להם ביטוי גם בעבודת התשובה: תשובה על המעשים הרעים ('סור מרע'), על העדרת עשיית הטוב ('ועשה טוב'), ועל לימוד התורה שלא היה כדבעי ('בקש שלום'), המקבילים לג' הקווים שעליהם העולם עומד תורה עבודה וגמילות חסדים.
• עיני ה' אל צדיקים - בפרק הקודם נאמר בלשון יחיד 'הנה עין ה' אל יראיו', היינו שההשגחה היא באופן שאינה נרגשת אצל האדם ולכן אינם יודעים מכך ואינם מנצלים את התעוררות הנשמה לעבודת השם, אך בפסוק זה נאמר בלשון רבים, כלומר שהם מרגישים את ההשגחה האלוקית ומנצלים התעוררות זו להוסיף חיות ודביקות בעבודתם.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק
• יהל אור - פרק ל"ד, באתר ספריית ליובאוויטש

ראו גם

• סידור טעמו וראו
• טעמו וראו