תשמ"ח

שנת ה'תשמ"ח

ה'תשמ"ב • ה'תשמ"ג
ה'תשמ"ד • ה'תשמ"ה
ה'תשמ"ו • ה'תשמ"ז

ה'תשמ"ח

ה'תשמ"ט • ה'תש"נ
ה'תשנ"א • ה'תשנ"ב
ה'תשנ"ג • ה'תשנ"ד

ה'תשמ"ח (5748) ובקיצור תשמ"ח היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי (אור ל-24 בספטמבר 1987), והסתיימה ביום כ"ט באלול (11 בספטמבר 1988).

מניין השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנה זו ראש השנה יוצא בימים חמישי ושישי ומיד לאחריהם יום שבת קודש, כך שישנם ישנם שלושה ימי קדושה רצופים.
קביעות שנה זו היא הכ"ז, היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן יש בה 29 ימים בחשוון ו-30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו בשבת קודש (ז).
שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.
שנה זו היא שנת הקהל, לכן היא גם שנה ראשונה לשמיטה, ושנה 10 מתוך 19 במחזור העיבור ה-303.
בשנה זו מציינים 290 שנים להולדת הבעל שם טוב, בשנת ה'תנ"ח.
בשנה זו מציינים 175 שנים להסתלקות אדמו"ר הזקן, בשנת תקע"ג.
בשנה זו מציינים 160 שנים להסתלקות אדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח.
ראשי התיבות של שנת תשמ"ח (1987-8) הינם: תהא שנת חירות (על ידי) משיח^[1].
שנת זו היא השנה ה-3300 ליציאת מצרים^[2].

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי פותח בהכרזה שהשנה היא תהא שנת חירות (על ידי) משיח.
הרבי מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "שנת הקהל" במשך שנה זו (שנת הקהל) על ידי שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם.
הרבי מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו.
הרבי מעורר בכל הלילות של חג הסוכות על דבר שמחת בית השואבה בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל.
הרבי מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה.
הרבי מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת אדמו"ר הרש"ב יעשו התוועדויות וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו (כ' חשוון תרכ"א).
במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י"ב שנה וילדות מבת י"א שנה ומעלה) מאמר "החלצו רנ"ט".
בכ"ה חשוון, נתאשר (אחרי הערעור) ה"דידן נצח" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שבספרית ליובאוויטש (ובסמיכות לזה (ביום כ"ז חשוון) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום ב' כסלו הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר "דרך אמונה" ומבאר קטע ממנו בהתוועדות של שבת קודש הסמוך.
ביום הבהיר ר"ח כסלו מחלק הרבי מאמר שלו ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל"ח לכל אחד ואחת מהשלוחים והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה.
ב' בכסלו - הספרים שנגנבו מספריית ליובאוויטש חזרו ל-770, לאחר פסק הדין מיום ה' טבת תשמ"ז.
הרבי מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו ("בית מקדש" פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת "דמי חנוכה" בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה.
בתור "פרסומי ניסא" נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום - נשיא המקריב באותו היום.
הרבי מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפילה וצדקה וכיוצא בזה - יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים "בית מלא ספרים", שבכל מקצועות התורה.
הרבי יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור תשורה לספריה הגדולה של אגודת חסידי חב"ד וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד - לתרמם לספריה הנ"ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה.
הרבי מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום - שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה.
הרבי מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד - הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא די' שבט - אדמו"ר הריי"צ.
הרבי מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה.
הרבי מייסד "קרן חמ"ש" על שם הרבנית חיה מושקא. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.
הרבי מורה שביום ז' אדר יעשו התוועדויות חסידים בכל מקום שאפשרי.
הרבי מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות.
הרבי מורה לעשות התוועדות גדולה "ברוב עם" בימי הפורים.
אחר ה"שלשים" להסתלקות הרבנית הצדקנית - מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי מגיה את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע).
הרבי יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ביום ההולדת יוסיפו בתורה תפילה צדקה והוספה - שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.
בב' ניסן תשמ"ח ביאר הרבי מלך המשיח בשיחה מיוחדת כי הדרך בה יכול העם להוסיף חיים במלך היא על ידי ההכרזה "יחי המלך", הכרזה המבטאת את קבלת מלכותו כמלך המשיח, ובכוחה לפעול את ביאת המשיח בפועל ממש.
הרבי מעורר שביום י"ג ניסן (יום ההילולא של אדמו"ר הצ"צ) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו"ר הצ"צ ויוסיף בנתינת הצדקה.
הרבי מעורר לנצל יום י"ד ניסן - יום הולדת הרמב"ם - מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד - בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם על ידי עריכת "כינוסי הקהל" בזמן האפשרי.
הרבי אומר שיחה בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת דא"ח (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת אדמו"ר הזקן.
הרבי מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש"י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין חג הפסח וראש השנה), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה "והחי יתן אל לבו".
הרבי מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו". ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד"ה בחודש השלישי גו' (בתורה אור פרשת יתרו).
הרבי מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו.
הרבי יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו.
הרבי מעורר על דבר הכנות מתאימות - בימים שלפני זה - לימי הגאולה יב י"ג תמוז.
י"ז באלול - הרבי הניח את אבן הפינה להרחבת 770.