תהלים צ"ה

תהלים צה
א: לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהוָה נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ. ב: נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ. ג: כִּי אֵל גָּדוֹל יְהוָה וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים. ד: אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ. ה: אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ. ו: בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהוָה עֹשֵׂנוּ. ז: כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ. ח: אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר. ט: אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי. י: אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי. יא: אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי.

לְכוּ נְרַנְּנָה הוא מזמור צ"ה (הפרק ה-95) בספר תהילים. פרק זה פותח את תפילת ליל שבת, ושלושת הפסוקים הראשונים שלו נאמרים בשיר של יום בתפילת יום רביעי.

תוכן המזמור

בחלק הראשון של המזמור קורא המשורר לבריאה כולה להריע ולהודות לה' על מלכותו ועל אהבתו לעמו, ובחלקו השני, מזהיר ומוכיח את העם שלא יחזרו על חטאי דור המדבר.

בסדר התפילה

בשיר של יום ביום רביעי

בשיר של יום של יום רביעי נקבע להוסיף את שלושת הפסוקים הראשונים של המזמור. הטעם הפשוט לכך הוא מכיון שהשיר של יום ביום רביעי הוא מזמור צ"ד המסתיים בעניין שלילי, ויש עניין לסיים בענין טוב דווקא ולכן מוסיפים שלושה פסוקים מהפרק הבא.

על כך הוסיפו רבותינו נשיאינו את הטעם שבכך אנו מזכירים אודות ההכנה לשבת, שמתחילה מיום רביעי, והוספה זו נקראת בשם 'לכו נרננה הקטן'.

בתפילת ליל שבת

על פי המופיע בספר הזוהר, בערב שבת לאחר בריאת אדם הראשון כל בעלי החיים נכרכו אחריו כמו מלך, והוא כינס אותם וקרא להם להריע ולשבח לקדוש ברוך הוא שברא את העולם, כשהוא השתמש בפסוקים של מזמור זה.

על יסוד זה, תיקן לפני כ-450 שנה המקובל האלוקי רבי משה קורדבירו לומר את ששת המזמורים בליל שבת קודם אמירת הפיוט 'לכה דודי' (שחיבר גיסו רבי ישעיה הורביץ השל"ה הקדוש), כחלק מקבלת פני שבת, והמנהג התפשט כמעט בכל תפוצות ישראל.

בספרי המקובלים מופיע כי חמשת המזמורים מ'לכו נרננה' ואילך הם כנגד חמשת ימי החול ו'מזמור לדוד' הוא כנגד ערב שבת.

בתורת החסידות

• לכו נרננה - ההכנה הרוחנית לשבת היא מתוך בטחון, ועל ידי לימוד חסידות, ובפרט בליל שישי (כמו שרמוז בהמשך הפסוקים, 'כי א-ל גדול השם').
• בואו נשתחוה ונכרעה לפני ה' עושנו - הנבראים כשהם מזוככים יכולים להרגיל את אור הממלא, ולכן הנבראים קודם החטא של אדם הראשון הכירו בחיות האלוקית שבהם וזה עורר אותם להודות ולהשתחוות.
• אשר נשבעתי באפי - הבעל שם טוב אמר שמי שעבודת השם לא עולה לו כראוי, יתבונן בכך שגם בתוך ה'חרון אף' יש את הגילוי האלוקי, כיון שבאות פ' עצמה המילוי שלה כולל את הא' המורה על אלופו של עולם.

ניגוני חב"ד במזמור

בשנת תשנ"ו לכבוד יום הולדתו ה-94 של הרבי, י"א בניסן, כפי המנהג שהתקבל בתפוצות החסידים, הלחין הרב יוסף יצחק סילברמן ניגון חדש למילים שבפרק צ"ה, הפרק החדש של הרבי באותה שנה.

קישורים חיצוניים

• המזמור בסידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)