סידור תהילת ה'
סידור תהילת השם הינו פורמט של סידור בנוסח האריז"ל, כפי שערך אדמו"ר הזקן והוא צילום מסידור "סדר העבודה", הוצאת וילנא תרע"א, עם תיקונים והוספות מהרבי, בסידור זה נוהגים חסידי חב"ד להתפלל.
הסידור הודפס לראשונה בשנת תש"ה על ידי המרכז לעניני חינוך עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית. על עריכת הסידור הופקדו; הרבי והרב ניסן מינדל. ההגהות נדפסו בהגהות לסידור אדמו"ר הזקן.
חלק מהמהדורות של סידור רוסטוב נקראות גם-כן בשם "סידור תהילת ה'".
ההיסטוריה של סידור תהלת ה'
סידור התפילה הנפוץ כיום בין חסידי חב"ד ליובאוויטש בכל רחבי תבל, הוא סידור 'תהלת השם השלם', והוא נוסח התפילה על פי מה שתיקן כ"ק אדמו"ר הזקן בסידורו בנוסח האריז"ל.
סידור 'סדר העבודה' שהודפס בוילנא בשנת תרע"א, הוא הבסיס לסידור זה, וכולל תיקונים והוספות שהכניס הרבי בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, כאשר עמד בראש הוצאת הספרים קה"ת למן יום הקמתו במינוי של הרבי הריי"צ. (זאת לבד מסידור 'תהלת השם' שהודפס ברוסטוב).
הסידור יצא ע"י קה"ת שתחת ה'מרכז לעניני חינוך', בשנת ה'תש"ה, במתכונת עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית. לצידו של הרבי, הכין את הסידור לדפוס המזכיר הרב ניסן מינדל.
מכיון שאת הסידור לא הכינו מתחילה אלא השתמשו בצילום של סידורים ישנים עד היום ישנו שינוי באופן הזכרת שם השם בסידור, שכאשר בכל הסידור מוזכר שם השם בסימון של ב' יוד"ס, בברכת המזון מסומן בשם הוי', הדבר מגיע, כי בעת עריכת הסידור בתש"ה לקחו צילום של ברכת המזון מסידור אחר.
הגהות הסידור
את הסידור הדפיס הרבי מחדש כעורך קהת, עוד לפני הנשיאות בשנת ה'תשה, במטרה להקל על המתפללים, למצוא כל תפילה על מקומה ללא צורך לדפדף במהלך התפילה רצוא ושוב.
על סידור תהילת ה' מהדורת תש"ה, ערך הרבי הגהות במטרה לתקנם במהדורות הבאות.
הגהות אלו נשלחו להוצאת קה"ת במינכן שהדפיסה אז את סידור תהילת ה' מחדש (בשנת תש"ז), על מנת לתקנם, אולם הגהות אלו לא הגיעו לידינו.
חלק ב' של הגהות הגיע לידינו, והוא כולל 47 הגהות ותיקונים על מהדורות תש"ה - תשי"ד, במטרה לתקנם במהדורה המחודשת של שנת תשט"ז - שנדפסה במהדורת כיס ובמהדורה רגילה.
קרוב לחמישים הגהות ותיקונים הוכנסו במהדורות תשי"ד – תשט"ז. במהלך השנים עורר הרבי בהזדמנויות שונות, על טעויות דפוס שנפלו בהדפסת הסידור והורה לתקנן.
אף שהרבי עצמו טרח רבות על הכנסת הסידור בתש"ה, הנה הרבי בעצמו כותב באגרת קודש ארוכה מיום ט"ו תמוז ה'תש"ט: "...( אם יש חילוק באמירת י"ג מידות הרחמים ביחיד בין תפלת שחרית, מנחה, או סליחות? [מענה:] לא ראיתי ולא שמעתי מעודי שום חילוק, ונפסק הדין סתם בשולחן ערוך סימן תקס"ה ס"ה. – וסידור תהלת השם השלם הוא פוטוגראפיה מסידור שקדמו, ולא הספיק הזמן להגיהו כדבעי. מחמת חוסר הזמן האמור, בשעת ההדפסה, היו בו עניינים שונים שעדיין דרשו תיקון.
לכמה מאנ"ש ומהם עורר ר' טוביה זילברשטרום[1] הפריע מאוד על חוסר השלימות של הסידור, והיו מתוכם ובינהם אף נושאים שהוצרכו לעיון הלכתי. כגון: אנא בכח, שכידוע יש לכוין הר"ת הכתובים בצד שמאל, אולם לא הופיע בסידור (עד אז); תפילת ישתבח, שיש לאומרו בנשימה אחת, י"ג שבחים, ולא נמצא ההפסק במקומו; קודם ה'יהיו לרצון' הראשון בסוף תפילת העמידה, היתה שגגה אצל רבים בהנהגה כי היה רשום 'יכול להפסיק ולענות', בעוד שההלכה אוסרת זאת כמובן, והיה חסר ההוספה וההמשך 'כדרך שמפסיק בקריאת שמע'; בסוף קריאת שמע שעל המיטה, הושמט תיבת 'אמת', ולא כל אחד ידע מה שכתוב במנהגים שיש להוסיף תיבת אמת. וכן הלאה.
מימוש האפשרות לתקן הדברים התאפשר בהזדמנות מיוחדת כאשר נודע לר' טוביה שהגה"ח הרב ניסן מאנגעל מצוי בעיצומה של מלאכת תרגום הסידור לשפה האנגלית.
לעבור בצורה יסודית
על כל עמוד ועמוד בסידור התפילה, וללטש הדרוש, ולשבץ אבנים יקרות שהיו חסרות מחמת טעות או מחמת חיסרון אחר, היו שיבושים רבים במהדורה הקודמת, ועד שכמעט בכל עמוד היה מה לתקן, אם בנוסח, אם בניקוד, אם במראי מקומות, הן בתפילות החול והשבת, הן בפרקי אבות, הן בכל ההוספות, ואפילו בספר התהלים שצורף לסידור בחלקו האחרון.
במשך ימים ולילות ארוכים, שעות ע"ג שעות הורכבה רשימה של שינויים נדרשים, לאחר בירור וליבון בעשרות סידורי תפילה, נוסחאות, הלכות הסידור וכמובן הנוסח שתיקן כ"ק אדמו"ר הזקן בסידורו, ומנהגי חב"ד והוראות רבותינו נשיאינו שלוקטו פה ושם, וכן במה שפירסם הרבי עצמו בהוספות לקונטרסים שונים במשך השנים עד אז.
המעורבות של הרבי
עם רשימת הספיקות בידם, ניגשו תחילה הרב מאנגעל ומי שסייע בידו למי שיכול לפתור את הספיקות. בעניני דקדוק לבעלי דקדוק, בעניני הלכה לרבנים מורי הוראה ובעלי הלכה, אולם הדבר הקשה יביאון לפני משה, את הדברים בהם לא היתה הכרעה ברורה כתבו אל הרבי לקבל הכרעתו. על חלקן ענה בכתב, כפי שאפשר לראות בתצלומים הנדירים, ועל חלקם החליט הרבי לדבר ברוב עם בעת ההתוועדות ולעורר עליהן בפומבי וכך להשיב בעצם מהו סדר התפילה מעתה ואילך. בסיום קריאת שמע שעל המיטה, הוכנסו התפילות 'יהי רצון' ו'ריבון העולמים' במקומן. סופר כי בשעתו הרב חדקוב שאל על כך את הרבי, האם להכניס זאת גם בסידור והרבי השיב בחיוב. והמשיך ושאל את הרבי הלוא אין מקום בפנים, והרבי השיב שיעשו סימן כמין זה * ויכניסו זאת בסוף הסידור, וכך בחלק מהסידורים היה היהי רצון, אבל ריבון העולמים למרות שנאמר בכל ימות השנה לא היה בסידור תהלת ה'.
אחד התיקונים נוסף בסידור הוא שינוי הנוסף של ה"ברשות" שקודם ברכת המזון, שעד אז היו "ברשות מרנן ורבותי", ומאז נוסף "ברשות מרנן ורבנן ורבותי", כנוסח שנוהגו לומר כל רבותנו נשאינו.
על רובם ככולם של השינויים היתה הכרעה לכאן ולכאן, אך בכל זאת נשארו כמה דברים בלתי פתורים. מעניין לציין ששנתיים לאחר מכן, בתש"מ כתב הרבי אל הרב מאנגעל שישנם עוד הרבה דברים עליו לעסוק בהם במסגרת עבודתו בההו"ל של קה"ת, ושיחדל להתעסק בההדרת הסידור ותיקון וכו'.
והיו דברים, שבאו אל תיקונם זמן לאחר מכן. למשל: בעת עריכת הסידור בשנת תשל"ח סיפר הרב צבי הירש גזנבורג כי שאל את הרבי מדוע לא אומרים את שני הפסוקים 'רוממו' בעת הוצאת ספר התורה מארון הקודש כפי שרשום בסידורים אחרים, והרבי השיב לו שהוא עצמו נוהג לכפול ולומר את שניהם! אבל לא חשבנו לשאול על זה. והנה, באתערותא דלעילא בעת ההתוועדות, הרבי עורר על כך, מדוע לא שמים לב שיש פסוק חסר בסדר התפילה, והורה ברבים שמעתה ואילך יאמרו את ב' הפסוקים, וכן שיכניסו את התיקון לסידור.
משיחת צום גדליה ה'תשמ"ט: "... יש להעיר אודות ענין הדורש תיקון בבנין התפילה, אשר למרבית הפלא לא שמו לב על זה עד עתה: בסידורי התפילה (הןנ בנוסח תהלת ה' והן בנוסח בתורה אור), מובא שלאחר שהש"ץ לוקח הס"ת, אומרים הקהל: "לך ה' הגדולה גו' רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה' אלוקינו". ולפני ה"רוממו גו'" נשמט (בטעות ע"י "הבחור הזעצער") הפסוק ד"רוממו" הא' – "רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא", כפי שנדפס בכו"כ סידורים.
ולפלא שדוקא בסידורים שהיתה בהם הגהה חזקה, ובצירוף הגהות וסימנים, מצינו טעות. ולכאורה מכיון שצ"ל "אסתכל באורייתא", היו צריכים ללמוד מההנהגה בס"ת, דכשם שס"ת מגיהים אותו מזמן לזמן, אע"פ שקודם היתה הגהה מושלמת, ועד שקראו בס"ת ובברכה לפני' ולאחרי', כך צריכים להגיה את הסידור מזמן לזמן. ומצוה לפרסם זאת, ובוודאי ידפיסו זאת בליקוטים הנדפסים מידי שבוע, בעתונים וכיו"ב".
מיד הודפסו מדבקות ונכנסו לרוב הסידורים הישנים, במהדורות הבאות נדפס הנוסח הנכון
עוד דבר שנותר בלתי פתור היא התפילה המיוחדת בעת עצירת גשמים. בסידור מובא שבעת עצירת גשמים ח"ו יש לאמרה בתפילת לחש אולם בחזרת הש"ץ אין לאמרה, והוא לכאורה טעות, משום שבשו"ע מוזכר על מדינות מערביות, ואילו בעת עצירת גשמים יש לש"ץ לאומרה בקול וכך נהוג בכל תפוצות ישראל. ומוכח עד כמה טעות הדבר, מסיום התפילה 'כי אתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים' שהוא לא מהנוסח שלנו כלל. אלא, שהעיקרון שנקבע הוא שלא משנים שום דבר ללא הסכמה ברורה מהרבי לכך. ובפרט שזה צילום ממה שמופיע בסידור תורה אור. או תיקון שהושמט, בתפילת כגוונא ע"פ דא"ח יש לומר 'קודשא בריך הוא אחד לעילא', ללא הפיסוק שמופיע בסידור 'קודשא בריך הוא אחד, לעילא'. וכן ביה"ר שאחר אמירת התהלים, במקום 'קול נעים גילת ורנן' לתקן 'נעים גילה ורנן' כפי שמקובל בנוסחאות אחרות ונפוצות.
עוד דוגמא, ביוצר ליום ב' דראש השנה, בפיוט השני 'אמרתך צרופה' היה כתוב בפקדך בב' ונעשה השינוי לכתוב כפקדך בכ', מתאים למקומו בפיוט, אות כ' הבא אחר אות יו"ד. ואילו תיקון שלא נכנס, ביוצר ליום הכיפורים, בפיוט השני של תפלת שחרית 'מורה חטאים סלול', בהמשך נאמר רחש הילולך ביום ישבעו בשין שמאלית וצ"ל בשין ימנית מלשון שבע. כמו כן, בקריאת הנשיאים כתוב בהערות לקרוא את היהי רצון של אחר הנשיאים, והדבר היה תמוה, מה הפירוש במילה 'אחר', האמת יורה דרכו שצ"ל אחד, 'של אחד הנשיאים', ולא הוגה עד היום הזה.
לגבי ההוצאה לאור עצמה, הרבי ביקש שהסידור ייצא לאור בצורה נאה ויפה, שגם יוכלו לתיתו מתנה, כגון חתן לכלה וכיו"ב. כיום מקובל מאוד סידורים ומחזורים בכריכות עור משובחות ובצבעים שונים, וסטים לכלה וכיו"ב אך אז הדבר לא היה מקובל. את הסידור הזה במהדורתו החדשה, הדפיסו בכריכה נאה דמוי עור.
אולם, רק חלק מהתיקונים תוקנו, וחלק גדול מהם הודפס (עם הערות וציונים) בחוברת השמטות ותיקונים לסידור אדמו"ר הזקן, שיצא לאור בניו יורק בשנת תשס"ד.
חלק מהתיקונים כוללים תיקונים קלים כמו הוספת נקודות ופסיקים. חלק מהם הם הערות שונות על שינויי נוסח, לדוגמא - ב'יהי רצון' שאחר אמירת תהילים מוסיף הרבי כי על פי נוסח הסידור בתפילת ראש השנה, צריכים להיות מספר שינויים ותיקונים.
הגהות נדפסו מחדש במהדורה מורחבת בהגהות לסידור אדמו"ר הזקן.
הוספות וחידושים
הוספת "הריני מקבל" ו"אך צדיקים"
בהתוועדות[2] י"ט כסלו תשד"מ הורה הרבי שמכיוון שמצב העולם הולךומתדרדר, "מלכיות מתגרות זו בזו", וגם בין בנ"י מתפשטת ההנהגה דהיפך אהבת ישראל – מן הראוי להוסיף בתפלה ענינים הנוגעים לב' ענינים אלו: אמירת "הריני מקבל כו'" (שענינו – אהבת ישראל, הפועלת אחדות גם בעולם כולו) לפני התפילה, ו"אך צדיקים גו' ישבו ישרים גו'" (ישיבה במנוחה, היפך הענין ד"מלכיות מתגרות") הרבי הוסיף בנוגע לטענה ש"חדש אסור מן התורה" – הרי מנהגים אלו הובאו בכו"כ ספרים בדורות שלפנינו, וההצעה היא רק לנהוג כך בגלל המצב כו'.
ויתקיים בנו ונחה עליו רוח ה'
דיוק נוסף מרתק תוקן בסידור כאשר בתפלת "רבינו של עולם" הנאמרת בפתיחת ארון ביום טוב שלא חל בשבת, תוקן הנוסח שהיה כתוב סידורים "ויתקיים בו"[3] ל"ויתקיים בנו" הרבי ביאר [4]שאף שכל יהודי אומר זאת, וכיצד אפשר כל אחד לומר "יתקיים בנו" "ונחה עליו רוח ה' רוח יראה וכו'" שנאמר על משיח, זהו מפני שתפלה זו קאי על ניצוץ משיח שבכל אחד.
דף השער החדש
עד שנת תשל"ח עוד היה רשום עליו כי הוא בהוצאת ה'מל"ח' כפי שהיה בעת שהדפיסו אותו עבור תלמידי בתי הספר. היה בעיה בהכנת דף השער מחמת שהסידור מיוסד על נוסח האר"י ז"ל אך אינו סידור האר"י, ומצד שני גם אינו ממש הסידור שהדפיס אדמו"ר הזקן,
בעת העבודה על הסידור מחדש בתשל"ח דלעיל, נכנסו גם לספרייה של הרבי, וגם זכו לשזוף מבטם באוצר הכתבים והספרים של רבותינו נשיאינו, בהם כמה וכמה סידורים בהם התפללו רבותינו נשיאינו. כתוצאה מעבודת מחקר זו, הוחלף גם דף השער של הסידור, שבהצעה נועזת במהותה, הוכן דף שער חדש, בשילוב שמו הק' של אדמו"ר הזקן מייסד ומחבר הנוסח על פי האריז"ל, על אף שסידור זה עצמו אינו סידור עם דא"ח וסידור תורה אור וכיו"ב אלא שעל פי הסידורים שנאספו בספרייתו של הרבי, ושעות של שיקול הדעת באחריות ובזהירות, הוצעו נוסח 'כפי אשר יסד... בעל התניא והשולחן ערוך'. וכן קיבל השער את המסגרת הידועה של ספרי אדמו"ר הזקן. ההתרגשות גאתה, כאשר דף השער החדש יצא מהיכל קודשו של הרבי, בהסכמה על כל השינויים שנעשו בו.
וזה הנוסח שהסכים עליו הרבי "סדור תהלת ה' על פי נוסח האר"י ז"ל
כפי אשר יסד קדוש עליון אדונינו ומורינו ורבינו הרב הגאון הגדול חסיד והעניו אור עולם מפת הדור איש אלקים קדוש וטהור כ"ק שם תפארתו מוהר"ר שניאור זלמן נבג"מ - בעל התניא והשו"ע -
כל תפלה ותפלה באה על מקומה בשלמות, מבלי שיצטרך המתפלל לחפש הדפים בשעת תפלתו. הוצאה חדשה ומתוקנת"
הוספת הערות
כמו כן ערך הרב זילברשטרום רשימת הערות על הסידור, שהרבי הגהה ואישר את רובם להכניס בתור הערות בתור הסידור.
כגון:
ב א-ל ארך אפיים, הוסיף הערה "וכן בכל יום שאין אומרים תחנון".
מתחת ברכת "ברוך שפטרנו" הוסיף הערה "יש אומרים בלא שם ומלכות - וכן מנהגנו".
מתחת למזמור כ' שאומרים קודם והבא לציון, הוסיף "וכן אין אומרים אבינו מלכנו הארוך".
- בהתוועדות ר"ח חודש אלול תשמ"ב, אמר הרבי שלכאורה צריך להיות סדר אחר בניקוד שבתחילת הסידור, והשווא מקומו לאחר כל הנקודות לפי חכמת הדקדוק שיש תנועות שהם מלך לדוגמא קמץ, ויש עבד לדוגמא פתח, ושוו"א הוא עבד לעבדים, ולכן מקומו לאחר כל הנקודות.
בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ב אמר הרבי, שאף שיש לבאר את הסדר העכשווי על פי הקבלה, אך בסידור צריך להיות על דרך הפשט.
בפועל ממש כאשר ר' זלמן חאנין האחראי על קה"ת הכניס לרבי להגהה סדר של הנקודות כאשר שוו"א אחר כל הנקודות הרבי שלל את השינוי, והורה להשאיר כמו שהיה עד עכשיו
(באותה תקופה הודפס ע"י קה"ת בארץ הקודש סידור עם סדר חדש של ניקוד, אבל לאחר שהתברר שהרבי לא מעונין בפועל ממש לשנות, חזרו להדפיס באופן הישן).
בשנת תשמ"ט העיר הרבי בשיחה ברבים, שבנוסח שלאחר הוצאת הספר תורה, שאומרים "רוממו ה' אלקינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא, רוממו ה' אלקינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה' אלקינו", ובסידורים משום מה הושמט הקטע הראשון[דרוש מקור].
עד תשנ"ב כל המהדורות של הסידורים וכל שינוי פרט בסידור נעשה על פי הסכמת הרבי. ונמצא כמו שהרבי אמר בפירוש בהתוועדות ר"ח אלול תשמ"ח, שהוא הנושא באחריות על הסידור
קריאת התורה שבסידור
בסיום הסידור, באים הפסוקים הראשונים של פרשיות התורה שנקראים במנחה של שבת, ובשני וחמישי. לגבי פרשיות המועדים, הצילום שלהם בא ממחזורים ישנים, שהיו בעליות הגג של הבניין בו מצוייה כיום ישיבת 'חובבי תורה', ושם היו לומדים תלמידי ה'קבוצה' במשך שנים רבות. המקום שימש בעבר כבית כנסת קהילתי, והמתפללים הותירו אחריהם סידורים ומחזורים וכיו"ב. כמו כן נוספו הוראות והדרכות לגבי הקריאות השונות בימים טובים וחגים המצריכים שינוי בקביעויות שונות של ימי השבוע וכו'. ברבות השנים נעשה שימוש בסידור נאה זה של הקריאות וההפטרות לימים טובים, גם על ידי הרבי. אך בכל הנוגע לקריאה של ימי החול, היה חסר מקור של סידור נאה באותיות מאירות עיניים, עד שבאחד הסידורים שנמצאו בספרייתו של הרבי נמצא כזה דבר. ומשם הועתקו בצילומים כל הפרשיות. אלא שבפרשת 'מסעי' בה על פי מנהג חב"ד משלימים את כל המ"ב מסעות, לא היה את ההמשך בסידורים רגילים שם נהוג לסיים את הקריאה מוקדם יותר. יגע ר' טוביה ולא מצא, עד שהגיע לידיו חומש שאותיות הדפוס שלו היו קרובות ביותר לצילום אותיות הדפוס באותו סידור מספרייתו של הרבי, ומשם נלקח חציו השני של פרשת מסעי. לימים, זכה לשמוע מפיו של הרב קרינסקי, את תגובת הרבי על כך. היה זה כאשר הרב קרינסקי הגיש לרבי את המהדורה של תהלת השם שהודפסה בברוקלין. הרבי מיד שאל 'ומה עם פרשת מסעי?' והמזכיר השיב, שהכניסו את זה בפנים לראשונה, ותגובת הרבי היתה 'א גרויסן יישר כח'.
חלוקתו על ידי הרבי
בתחילת חודש סיון ה'תשל"ט הורה הרבי להדפיס אלף וחמש מאות סידורים ב"פורמט כיס", בכדי לחלקם לילדי ישראל. לשער הפנימי של כל סידור צורף דולר לצדקה ומכתב 'אישי' מהרבי לילדים.
ביום רביעי, ליל ה' סיון, ערב חג השבועות ה'תשל"ט, בסיומה של התוועדות ליל ערב חג-השבועות, חילק הרבי את הסידורים בידו הק' לכל אחד ואחת מהילדים והילדות שלפני גיל מצוות.
בתחילת החלוקה הכניס הרבי את הדולרים לתוך הסידורים בעצמו ובהמשך עשו זאת חברי המזכירות.
הרבה מהילדים שעברו, שאלם הרבי אם הם לפני גיל בר מצוה, כשענו בחיוב נתן להם סידור. לא' ההורים שבא לקבל עבור ילדיו, אמר הרבי שהילד יבוא לקבל בעצמו. הרבה הורים הביאו את ילדיהם מביתם.
החלוקה לילדים נמשכה כשעה, ואחר כך נכנסו הילדות מעזרת נשים והרבי חילק להן.
בתוך הסידור שחולק צורף שטר של דולר, וכן הוצמד אליו מכתב.
נוסח המכתב:
ב"ה, בחדש השלישי, חודש מתן תורתנו, התשל"ט שלום וברכה! ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחלתו "השכמת הבקר"), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד - "לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.. כמו שכתוב.. הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'", ועל ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצותי' ובהנהגה טובה בכלל, ובכל זה - באופן דמוסיף והולך ואור בשמחה ובטוב לבב, ויקויים בך מה שנאמר: בניהם לדור אחרון מספרים תהלות הוי' ונפלאותיו אשר עשה. והודיעה תורתנו תורת אמת אשר קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. בברכת הצלחה בכל האמור ובברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות
לבנים החל המכתב המצורף עם המילים "שלום וברכה", ולבנות התחיל "ברכה ושלום".
בין הדברים אמר הרבי שבאם המכתב המצורף נשמט מהסידור - ניתן לבוא לה"מזכירות" ולקבל מכתב אחר על מנת להדביק.
כל עת החלוקה הקהל שר ניגונים, ואדמו"ר שליט"א רמז בידו הק' להגברת השירה. צוה לנגן הניגונים 'עוצו עצה', 'הושיעה את עמך', 'פרזות תשב', 'אין אדיר', 'אתה בחרתנו', ומחה כפיו הק', ואחר כך התחיל לנגן 'ניעט ניעט'.
מהדורות נוספות
מהדורות נוספות נדפסו על ידי גופים שונים במשך השנים:
- קה"ת ניו יורק - בשנת תש"ז - הודפס במינכן, בשנת תשי"ז בניו יורק ובתשס"ד בניו יורק.
- תשמ"ב - מרכז לעניני חינוך, ניו יורק.
- תשנ"ח, תשס"א - אוצר ספרי ליובאוויטש, ניו יורק. - יוצא ללא חותמת קה"ת
- תשס"ב - מרכז לעניני חינוך בארץ הקודש, כפר חב"ד. - עם הנהגות ושינויים רבים מהסידור שהרבי הכין ואישר.
יש להעיר שרוב הסידורים שנדפסו לאחר תשנ"ב, אף שנקראים בשם תהלת ה' הוסף בהם ונשמט בהם הוראות והערות כפי רצון המוצאים לאור, ואין הוא הסידור "תהלת ה'" שהרבי ערך לקח אחריות.
וכנ"ל הרב חודקוב מנהל המרכז לעניני חינוך הורה שאין לקרא לשום סידור שיש בו שינויים בשם תהלת ה'
סידורים בהשראת תהלת ה'
הרב לוי ביסטריצקי קיבל אישור לערוך סידור על הערות בשם "שער מנחם" - סידור הרב עם הנהגות, ביאורים ומנהגי חב"ד, יצא לאור לאחר פטירתו.
סידר רינת ישראל הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש"ל , בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר שלמה טל. הסידור מותאם לציבור הדתי לאומי ונפוץ בציבור זה. הנה בנוסח ספרד שלו, נהג בכל ספק כבסידור תהלת ה', שהוא סידור מפורסם ומדוייק[5].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מהדורות
- סריקה של דפי סידור תהילת ה' - אתר 770LIVE
- תבנית:HebrewBooksPage
- תבנית:HebrewBooksPage
- תבנית:HebrewBooksPage
- תמיד תהלתו בפי, סקירה על המהדורה המחודשת של הסידור שיצאה לאור בשנת תשל"ח - בתוך תשורה מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז