תהלים פ"ח

תהילים פ"ח שִׁיר מִזְמוֹר, לִבְנֵי-קֹרַח: לַמְנַצֵּחַ עַל-מָחֲלַת לְעַנּוֹת
א: שִׁיר מִזְמוֹר, לִבְנֵי-קֹרַח: לַמְנַצֵּחַ עַל-מָחֲלַת לְעַנּוֹת; מַשְׂכִּיל, לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי. ב: אֱ-לֹהֵי יְשׁוּעָתִי - יוֹם-צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ. ג: תָּבוֹא לְפָנֶיךָ, תְּפִלָּתִי; הַטֵּה אָזְנְךָ, לְרִנָּתִי. ד: כִּי-שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי; וְחַיַּי, לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ. ה: נֶחְשַׁבְתִּי, עִם-יוֹרְדֵי בוֹר; הָיִיתִי, כְּגֶבֶר אֵין-אֱיָל. ו: בַּמֵּתִים, חָפְשִׁי: כְּמוֹ חֲלָלִים, שֹׁכְבֵי קֶבֶר - אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עוֹד; וְהֵמָּה, מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ. ז: שַׁתַּנִי, בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת; בְּמַחֲשַׁכִּים, בִּמְצֹלוֹת. ח: עָלַי, סָמְכָה חֲמָתֶךָ; וְכָל-מִשְׁבָּרֶיךָ, עִנִּיתָ סֶּלָה. ט: הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי, מִמֶּנִּי: שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ; כָּלֻא, וְלֹא אֵצֵא. י: עֵינִי דָאֲבָה, מִנִּי-עֹנִי: קְרָאתִיךָ ה' בְּכָל-יוֹם; שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי. יא: הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה-פֶּלֶא: אִם-רְפָאִים, יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה. יב: הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ; אֱמוּנָתְךָ, בָּאֲבַדּוֹן. יג: הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ; וְצִדְקָתְךָ, בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה. יד: וַאֲנִי, אֵלֶיךָ ה' שִׁוַּעְתִּי; וּבַבֹּקֶר, תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ. טו: לָמָה ה', תִּזְנַח נַפְשִׁי; תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. טז: עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר; נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה. יז: עָלַי, עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ; בִּעוּתֶיךָ, צִמְּתוּתֻנִי. יח: סַבּוּנִי כַמַּיִם, כָּל-הַיּוֹם; הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד. יט: הִרְחַקְתָּ מִמֶּנִּי, אֹהֵב וָרֵעַ; מְיֻדָּעַי מַחְשָׁךְ.

תהילים פ"ח הוא המזמור ה-88 בספר תהילים.

מזמור זה מתאר את קושי הגלות.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"ח ביום ההולדת ה-87, ועד ליום ההולדת ה-88.

מחבר המזמור

לפי שיטת רש"י, מחברי המזמור הם בני קורח, לעומת זאת הרד"ק חולק עליו וכותב שהמזמור חובר דווקא על ידי הימן האזרחי, מבני זרח בן יהודה, ואילו לפי שיטה שלישית, היה זה הימן המשורר, בן בנו של שמואל הנביא (אף שאין ידוע הטעם לכך שנקרא 'האזרחי'), והוא מסר את המזמור לבני קורח לשורר אותו על הדוכן.

תוכן המזמור

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "המשורר מאונן ומקונן בהספד מר על החלאים והיסורים שסובלין ישראל בגלות ומזכיר הכל בפרטות".

בחסידות

פעמים רבות בסיומם של המכתבים כלליים ששיגר הרבי בסמיכות לי"א ניסן, כלל קטע שהזכיר וביאר פסוקים מתוך הפרק, וכך כתב הרבי בסיום המכתב של שנת תשמ"ט, המהווה ביאור כללי למזמור בדרך החסידות: "זה גם התוכן של בקשתו הפנימית של דוד, נעים זמירות ישראל, מן הקב"ה: "תבוא לפניך תפלתי, הטה אזנך לרינתי", שתפלתי תבוא אליך ואל פניך כך שהתפילה (מלשון חיבור) תהיה ל"רינה" (שירה) - השתפכות הנפש והתחברות עם הקב"ה, התמזגות הנשמה עם מקורה - הקדוש ברוך הוא".

ביאורים פרטיים נוספים לביטויים ומשפטים מתוך המזמור, שבכולם בא לידי ביטוי החיבור של בלי גבול וגבול:

• שיר מזמור לבני קורח - 'שיר' הוא בפה, וקשור עם שירת הנשמות בגן עדן, הקשורה עם העבודה מצד הנשמה, ו'מזמור' הוא בכלי, הקשור עם העבודה שבמדידה והגבלה מצד גדרי הועלם, ו'שיר מזמור' הוא החיבור של המעלות של שני סוגי העבודה, שהבלי גבול נמשך ומתלבש בכלי האדם.
• לבני קורח - בני קורח עשו תשובה ונתבצר להם מקום בגהינם, ועל ידי התשובה עלו בתכלית העליה והשיר שלהם הוא באופן של 'שמחה פורצת גדר' למעלה ממדידה והגבלה, ויחד עם זאת - בהתלבשות בכלים.
• למנצח - מורה על הניצחון של גמר ושלימות העבודה, בגאולה השלימה.
• תבוא לפניך תפילתי - התפילה היא העלאה מלמטה למעלה, ועם זאת היא באה 'לפניך', לפנימיותו של הקב"ה.
• הטה אזנך לרינתי - הפירוש של הטיה הוא המשכה מלמעלה למטה, וזה חודר למטה דווקא באופן של שמיעה, שלמטה מראיה, ועם זאת הוא באופן של 'רינתי', שרינה היא מהלשונות שמורים על שמחה פורצת כדר, למעלה ממדידה והגבלה.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – שיר מזמור לבני קורח

בהתאם לנוהג שהתפשט באותן שנים לחבר ניגונים על פרקו החדש של הרבי לקראת י"א ניסן תשמ"ט הלחין הרב שלום ברוכשטט לכבוד יום הולדת ה-87 של הרבי ניגון על המילים "שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת לְעַנּוֹת מַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי הַטֵּה אָזְנְךָ לְרִנָּתִי. וַאֲנִי אֵלֶיךָ ה' שִׁוַּעְתִּי וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ.".

(בשנה זו, אף שהועדה בחרה ניגון אחר, כיון שהקהל עצמו לא התחבר כל כך לבחירה של הועדה, נוצר מצב שניגנו כשהרבי נכנס את 2 הניגונים (הניגון השני היה של הת' דאז והשליח לירוחם כיום ר' חיים צבי וולף, אך לאחר שהרבי ביאר בשיחה דווקא את הפסוק הראשון שבפרק החדש, החלו לנגן את הניגון של ר' שלום ברוכשטאט, שהתקבל והפך לניגון העיקרי שניגנו לכבוד הרבי).

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק
• לשמיעת הניגון מפי ר' שלום ברוכשטט
• לשמיעת הניגון מושר על ידי חיילי צבאות ה'
• לשמיעת הניגון בביצועו של נמואל הרוש מתוך אלבום "התגלות"