ראשי תיבות
ראשי תיבות היא כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה. למעט מילה שבראשה אות שימוש כ-ו' וה' שאז נכתבת ראש התיבה כאות שניה לאחריה. ככלל טרם האות האחרונה יבואו גרשיים ובאות בודדה יבוא גרש.
משמעות הראשי תיבות עריכה
פעמים רבות דורשים חז"ל מילה מסויימת המופיעה בתורה בראשי תיבות, בשער היחוד והאמונה[1] מבאר אדמו"ר הזקן שאין זה רק 'רמז' ו'סימן' למילים ש'מוחבאות' בו, אלא שהאות הראשונה בכל מילה כוללת את כל האותיות שבתוכה, והיא החיות שלהם.
במספר מקומות[2] מציין הרבי לדברי חז"ל ש"לשון נוטריקון מן התורה"[3].
ראשי תיבות חסידיים עריכה
יחד עם תורת החסידות, התפתחו עשרות רבות של ראשי תיבות יחודיים לחסידות, כגון: פ"נ, דא"ח, ועוד רבים.
לצורך הקלת השימוש בראשי התיבות, נערכו כמה לוחות של ראשי תיבות המיוחדים לתורת החסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט. הלוח הראשון בתורת החסידות נמצא בסוף ספר התניא. לאחר מכן הודפס לוח מורחב בספר הליקוטים - מפתחות לאדמו"ר הצמח צדק. כמו כן הודפס בסוף ספר הלקוטי תורה ישנו לוח ראשי תיבות[4].
יש להשים לב לפעמים לחפש בלוח את הראשי תיבות ללא האותיות שימוש (ו' מ' ד' כ') שבתחילות הראשי תיבות[5], וכמו כן לפעמים הראשי תיבות נכתב במאמרי חסידות באופן קצר יותר מהאופן איך שהראשי תיבות מופיע בדרך כלל בספרים אחרים[6].
ראשי תיבות נפוצים עריכה
א'
- אאע"ה - אברהם אבינו עליו השלום.
- א"א - אריך אנפין/אי אפשר/אין אומרים.
- אב"א - אחור באחור.
- אבי"ע - אצילות בריאה יצירה עשיה.
- אגה"ק - אגרת הקודש.
- אגה"ת - אגרת התשובה.
- אג"ק - אגרות קודש.
- אדה"ז - אדמו"ר הזקן.
- אדה"ר - אדם הראשון.
- אדמו"ר - אדוננו מורנו ורבינו.
- אהו"י - אהבה ויראה.
- אה"ז - אהבה זוטא.
- אה"ר - אהבה רבא.
- או"א - אבא ואמא.
- אוא"ס - אור אין סוף.
- אוה"ת - אור התורה.
- או"ח - אור חוזר.
- או"י - אור ישר.
- או"כ - אורות וכלים.
- או"מ - אור מקיף.
- או"פ - אור פנימי \ אור פשוט.
- א"ח עט"ב - אשת חיל עטרת בעלה.
- אחה"פ - אחדות הפשוטה
- אח"פ - אחדות פשוטה.
- אי"ק - גימטריה של יחידות עשרות ומאות.
- אכו"ש - אכילה ושתיה.
- א"ס - אין סוף.
- אצי' - אצילות.
- א"ק - אדם קדמון.
- ארמ"ע - אש רוח מים עפר.
- אתעדל"ע - אתערותא דלעילא.
- אתעדל"ת - אתערותא דלתתא.
ב'
- בג"ה - בינה גבורה הוד.
- בה"ז - ביאורי הזוהר
- בחי' - בחינה\בחינת.
- ביהמ"ק - בית המקדש.
- בי"ע - בריאה יצירה עשיה.
- בל"ג - בלי גבול.
- במ"א - במקום אחר, במסכת אבות, במדרש אגדה, במלכים א', במגן אברהם, במנהג אשכנז, במכתב אליהו[7].
- ב"נ - בר נש.
- ב"ן - אחד ממילויי שם הוי'.
- בע"ג - בעל גבול.
- בע"ח - בספר עץ חיים.
- בע"ת - בעל תכלית / בעל תשובה.
- ברה"ע - בריאת העולמות.
ג'
- גוכתי"ק - גוף כתב יד קודש.
- ג"ח - גמילות חסדים.
- ג"ע - גן עדן.
- געה"ע - גן עדן העליון.
- געה"ת - גן עדן התחתון.
- ג"ק (ה"ט) - ג' קליפות.
- ג"ר - ג' ראשונות.
ד'
- דא"ח - דברי אלוקים חיים.
- ד"ה - דיבור המתחיל.
- דו"מ - דיבור ומעשה.
- ד"מ - דרך משל.
- דו"ר - דחילו ורחימו.
- ד"ע - דעת עליון.
- דצח"מ - דומם צומח חי מדבר.
- ד"ת - דעת תחתון.
- דת"י - דעת תפארת יסוד.
- דתי"מ - דעת תפארת יסוד מלכות.
ה'
ו'
ז'
- ז"א - זעיר אנפין / זאת אומרת.
- זו"נ - ז"א [=זעיר אנפין] ונוקביה.
- ז"ת - ז' תחתונות.
ח'
- חב"ד - חכמה בינה דעת.
- חג"ת - חסד גבורה תפארת.
- חו"ב - חכמה ובינה.
- חו"ג - חסד וגבורה.
- חח"ן - חכמה חסד נצח.
- ח"י - חיה יחידה.
- ח"ס - חכמה סתימאה.
- ח"ע - חכמה עילאה.
- ח"ת - חכמה תתאה.
ט'
- טה"ע - טהירו עילאה.
- טו"ר - טוב ורע.
- טנת"א - טעמים נקודות תגים אותיות.
- ט"ס - ט' ספירות.
י'
- י"ח - יודעי ח"ן.
- יחו"ע - יחודא עילאה.
- יחו"ת - יחודא תתאה.
- י"ס - י' ספירות.
- ילהק"ת - יש להקדים תחילה.
- יצה"ר - יצר הרע.
- יצה"ט - יצר טוב.
- יצי"מ - יציאת מצרים.
- ישסו"ת - ישראל סבא ותבונה.
כ'
ל'
- למת"ב - לית מחשבא תפיסא ביה.
- לפה"צ - לפני הצמצום.
- לע"ל - לעתיד לבוא.
- לק"א - לקוטי אמרים.
- לקו"ש - לקוטי שיחות.
- לקו"ת - לקוטי תורה.
מ'
- מ"א - מקום אחר, מסכת אבות, מדרש אגדה, מלכים א', מגן אברהם, מנהג אשכנז, מכתב אליהו[8].
- מ"ד - מיין דכורין.
- מדה"ד - מדת הדין.
- מדה"ר - מידת הרחמים.
- מדוה"ג - מדידה והגבלה.
- מ"ה - אחד ממילויי שם הוי'.
- מהו"ע - מהותו ועצמותו.
- מהור"ר - מורנו הרב ורבינו ר'.[9]
- מה"מ - מלך המשיח.
- מוהר"ר - מורנו ורבינו הרב ר'.
- מו"ס - מוחא סתימאה.
- מחדו"מ - מחשבה דיבור ומעשה.
- מל"ת - מצוות לא תעשה
- ממכ"ע - ממלא כל עלמין.
- ממ"ש - משיח מנחם שמו וכן מנחם מענדל שניאורסון[10]. ממה שנאמר / שאמרנו / שכתוב / שנתבאר.
- מ"ן - מיין נוקבין
- מס"נ - מסירות נפש.
- מ"ע - מצוות עשה.
- מק"מ - מקדש מלך.
- מק"פ - מקום פנוי.
- מרע"ה - משה רבינו עליו השלום.
- מ"ת - מתן תורה.
נ'
- נה"א - נפש האלוקית.
- נה"ב - נפש הבהמית.
- נוק' - נוקבא.
- נה"י - נצח הוד יסוד.
- נהי"ם - נצח הוד יסוד מלכות.
- נו"ה - נצח והוד.
- נח"י - נשמה חיה יחידה.
- נס"א - נסיכי אדם.
- נפה"א - נפש האלוקית.
- נפה"ב - נפש הבהמית.
- נר"נ - נפש רוח נשמה.
- נרנח"י - נפש רוח נשמה חיה יחידה.
- נש"י - נשמות ישראל.
ס'
- ס"ג - אחד ממילויי שם הוי'.
- סדכ"ס - סתימא דכל סתימין.
- סוכ"ע - סובב כל עלמין.
- סט"א - סטרא אחרא.
- סש"ב - ספר של בינונים.
- סת"ר - סוף תוך ראש.
ע'
- ע"ב - אחד ממילויי שם הוי'.
- עוה"ב - עולם הבא.
- עה"ש - עלות השחר
- עוה"ז - עולם הזה.
- ע"ד - על דרך\על דבר\על דעת.
- עד"מ - על דרך משל.
- עה"נ - עבר הנהר
- עו"ע - עילה ועלול.
- ע"ח - עץ חיים.
- ע"י - עתיק יומין / על ידי.
- עי"מ - עיבור, יניקה מוחין.
- ע"כ - עשר כתרין.
- ע"מ - עשרה מאמרות.
- ע"ס - עשר ספירות.
- ע"ק - עתיקא קדישא.
- ע(ל)דאת"ג - עלמא דאתגליא.
- ע(ל)דאת"כ - עלמא דאתכסיא.
- ע"ח - עץ חיים.
פ'
- פ"א - פני אריה.
- פב"פ - פנים בפנים\פלוני בן פלוני\פלונית בת פלונית.
- פו"מ - פנימי ומקיף \ פועל ממש.
- פ"נ - פני נשר\פדיון נפש.
- פע"ח - פרי עץ חיים.
- פרד"ס - פשט רמז דרש סוד.
- פרד"א - פרקי דר' אלעזר.
- פ"ש - פני שור.
- פשמ"ט - פמליא של מטה.
- פשמ"ע - פמליא של מעלה.
צ'
- צ"ג - צדיק גמור.
- צ"ל - צריך להבין\צריך לומר\צריך להיות.
- צ"ע - צדיק עליון.
- צ"ע - צריך עיון.
- צ"צ - צמח צדק.
- צ"ת - צדיק תחתון.
ק'
- קו"א, ק"א - קונטרס אחרון.
- קו"ח - קו וחוט.
- ק"נ - קליפת נוגה.
- ק(ד)ה"ק - קודש הקודשים.
ר'
- ר"ה - ראש השנה.
- רו"ש - רצוא ושוב.
- רדל"א - רישא דלא אתידע.
- רח"ר - רחמים רבים.
- ר"מ - רעיא מהימנא.
- רצה"ע - רצון העליון.
- רצה"ת - רצון התחתון.
- ר"ר - רחמים רבים.
- ר"ת - רבינו תם\ראשי תיבות.
- רת"ס - ראש תוך סוף.
ש'
ת'
- תו"א - תורה אור.
- תומע"ט - תורה ומעשים טובים.
- תומ"צ - תורה ומצוות.
- תחב"ס - תחילתן בסופן.
- תחה"מ - תחיית המתים.
- תרדל"מ - תרין רעין דלא מתפרשין.
- ת"ת - תפארת.
ראו גם עריכה
קישורים חיצונים עריכה
הערות שוליים
- ↑ פרק י"ב.
- ↑ ראו שיחת שבת פרשת אחרי קדושים תנש"א, הערה 14.
- ↑ מסכת שבת קה, ב.
- ↑ ובהרבה דפוסים חדשים של מאמרים, בפעם הראשונה שיופיע ראשי תיבות נדיר יופיע הפיענוח בהערה (בשולי הגליון).
- ↑ למשל "דע"מ" או "מע"מ" תמצא ב"ע"מ" (עשרה מאמרות).
- ↑ למשל "כמ"כ" במקום "כמו"כ" (כמו כן).
- ↑ (אינו הספר 'מכתב מאליהו')
- ↑ (אינו הספר 'מכתב מאליהו')
- ↑ עפ"י מענה הרבי
- ↑ רבותינו נשיאינו מעולם לא התייחסו לר"ת אילו, אבל מקובל אצל חסידים כך, על יסוד מה שבשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב אמר הרבי על ביאת הגאולה השלימה: "כן תהיה לנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש, עם כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש", ולכל לראש מיד ממש כפשוטו, ממש ממש ממש"