חב"דפדיה

קראון הייטס

גרסה מ־05:26, 31 באוקטובר 2024 מאת מנחם- (שיחה | תרומות) (←‏בתי כנסת)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קראון הייטס
ממוזער
צומת רחובות "קינגסטון" ו"איסטרן פארקווי" בקראון הייטס ממבט אווירי (770 נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
עיר ניו יורק
רובע ברוקלין
עיר תאומה כפר חב"ד, ישראל. מונטריאול, קנדה
מייסד הקהילה אדמו"ר הריי"צ
מוסדות וגופים אגודת חסידי חב"ד העולמית, המרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, CHK - כשרות, הוצאת הספרים קה"ת, צעירי אגודת חב"ד המרכזית, ספריית ליובאוויטש, ישיבת חב"ד המרכזית - 770 אש"ל הכנסת אורחים, JEM, כשרות OK, ועוד
מוסדות הקהילה בד"צ קראון הייטס, ועד הקהל קראון הייטס הצלה קראון הייטס, צבאות השם (ניו יורק), מוזיאון צבאות השם, אוהלי תורה קראון הייטס, ליובאוויטשער ישיבה, אור מנחם קראון הייטס, בית רבקה (קראון הייטס) בית חיה מושקא (קראון הייטס), ועוד
בתי כנסת כ-75 בתי כנסת
מקוואות 15 מקוואות
מס' משפחות 5,000 משפחות אנ"ש
ראו גם
אישים בקראון הייטס
מוסדות וארגונים בקראון הייטס

קראון הייטס (באנגלית: Crown Heights) היא שכונה ברובע ברוקלין בניו יורק שבארצות הברית, ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם 770. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב איסטרן פארקווי. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות בתי כנסת עשרות מקוואות, ישיבות ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת שנות הכ"פים החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות, כמו בורו פארק וויליאמסבורג. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא הרבי לחסידיו שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

מרכז חב"ד העולמיעריכה

 
חזית בנין 770
  ערך מורחב – 770 איסטרן פארקווי

בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"צ התגורר בבית מלון ברובע מנהטן, חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין 770 איסטערן פארקווי שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת חב"ד בעולם כולו.

המאבק על צביון השכונהעריכה

  ערך מורחב – הבריחה הגדולה מקראון הייטס

צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת תש"כ החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

מהומות קראון הייטסעריכה

  ערך מורחב – מהומות קראון הייטס

בשנת תנש"א התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש אלול תנש"א, רכב מפמלייתו של הרבי, מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.

שכונת קראון הייטס במבט חסידיעריכה

 
ביתו של הרבי ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג
  • 'קראון הייטס' - בעברית 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר ניו יורק, רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
  • ביתו של הרבי נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
  • 770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
  • 770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן באיסטערן פארקווי (Eastern Parkway) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
  • השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של מלך המשיח הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס: "אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם."[דרוש מקור]

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטסעריכה

בית דיןעריכה

  ערך מורחב – בית דין צדק קראון הייטס

בשכונה קיים בית דין המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

ועד הקהלעריכה

  ערך מורחב – ועד הקהל

את תושבי השכונה מייצג ועד הקהל של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

ארגוני חסדעריכה

 
אמבולנס הצלה על יד 770
  • הצלה - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב אברהם ביסטריצקי.
  • שמירה קראון הייטס - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת תשכ"ה על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת תשל"ג, החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
  • שומרים קראון הייטס - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
  • שפרה ופועה - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
  • חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
  • חברת ביקור חולים - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
  • פר"י - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט
  • אהבת חסד - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
  • תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
  • חברת שמחת שבת ויום טוב - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
  • אש"ל הכנסת אורחים - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. בחודש תשרי מנהל אירוח שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנשים תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
  • אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת הקורונה. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

מוסדות חינוךעריכה

 
בנין ישיבת 'אהלי תורה'
 
בנין תלמוד תורה 'אור מנחם'
מוסדות לבנים
מוסדות לבנות
  • בית חי' מושקא קארול וטרוי.
  • בנות מנחם איסט ניו יורק.
  • בית רבקה לפרץ וקראון.
  • עטרת חי'.
  • אהלי יוסף יצחק - בנות.
  • מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

מוסדות להפצת היהדותעריכה

מוסדות נוספים הפועלים בשכונהעריכה

 
בנין מוזיאון צבאות ה'
  • ספריית ליובאוויטש - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. כתבי יד. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' שלום דובער לוין.
  • אגודת חסידי חב"ד - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את השלוחים ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
  • צבאות השם (ניו יורק).
  • מוזיאון צבאות השם - מוזיאון צבאות השם הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים צבאות השם. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי אנגלית ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
  • JEM (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
  • כולל מנחם, כולל אברכים (קראון הייטס).
  • קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
  • כשרות OK ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

הוצאה לאורעריכה

בתי כנסתעריכה

  • 770, הגבאים הם: זלמן ליפסקר, יוסף יצחק לאש, אברהם הולצברג.
  • בית הכנסת בית בנימין - על שם ר' בנימין לוין מנעוול נוסד בט' אדר תש"ס. גבאי בית הכנסת הוא ר' לימא מינקוביץ' 680 מונטגומרי.
  • בית שמואל - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב לוי יצחק גרליק. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
  • אגודת ישראל - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' שלום בער דרייזין 465 קראון.
  • כתב סופר - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב ניסן מנגל.
  • בית אליעזר יצחק מעל מקווה מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב קלמן ויינפלד.
  • בית הכנסת "חסידים ואנשי מעשה" בבייסמנט של 1466 יוניון.
  • "ר' מיכאל'ס מנין" זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
  • "אהבת אחים" -"אמפייר שטיבל" - בעבר שימש שם הרב ליפמאן שפירא כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
  • בית הכנסת "אהבת משה" 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
  • בית הכנסת "שיין שול" 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
  • בית הכנסת "געצעל שול" בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
  • בית הכנסת "אנשי לובאוו קהל חסידים" "באומגרטין שול".
  • בית הכנסת "רעים אהובים" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
  • בית הכנסת "פרנקל'ס שול" 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
  • בית הכנסת "אנשי רובשוב" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
  • בית הכנסת "בית המדרש "אהל נתן" 580 קראון סט".
  • בית הכנסת "דער שטיבל" בשלום סנטר אלבני.
  • בית הכנסת "די שול" 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
  • בית הכנסת "אליהו נחום" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
  • בית הכנסת "בית לוי יצחק" שול 556 קראון קומה שניה.
  • בית הכנסת "די בינוני שול" 556 קראון סט. קומה ראשונה.
  • בית הכנסת "מעיינות" קינגסטון. הרב סילווער.
  • בית הכנסת "בית מנחם מענדל" 770 לפרץ הרב נחמן יוסף טברסקי.
  • בית הכנסת "כולל מנחם" 303 קינגסטון, הרב יוסף אברהם הלר.
  • בית הכנסת המנין של המל"ח" 788 איסטערן פארקווי, במשרדי המרכז לעניני חינוך.
  • בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
  • בית הכנסת "עלייה שול" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
  • בית הכנסת "בית רבקה" 310 קראון סט הרב משה בוגמילסקי.
  • בית הכנסת "בית דוד" 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
  • בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב לייזר אבצן.
  • בית הכנסת ספרדים "נימני" הרב נימני אמפייר.
  • בית הכנסת "נתן שול" מידווד וברוקלין הרב חיים ישראל וילהלם.
  • בית הכנסת "די בעשט" אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
  • בית הכנסת "קול ישראל" 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
  • בית הכנסת "בית בנציון" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
  • בית הכנסת "מורפי שול" חובבי תורה למטה.
  • בית הכנסת "אהל נתן" אלבני.
  • בית הכנסת "מרכז דוברי עברית" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
  • בית הכנסת קהילת "אנשי ליובאוויטש", הרב יוסף גרליק, 578 אלבני.
  • בית הכנסת "חברה אהבת ישראל" נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
  • בית הכנסת "ריינס שול" בבנין אוהלי תורה טרוי, משפיע הרב שמואל בוטמן.
  • בית הכנסת "חברת ש"ס" קינגסטון מונטגומרי.
  • בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
  • בית הכנסת "משכן מנחם" בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
  • בית הכנסת "F.R.E.E." (ידידי פליטי מזרח אירופה) ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
  • בית הכנסת "אנשי משה" בבייסמנט של ר' מנחם מענדל יוזביץ בלינקולן פלייס.
  • בית הכנסת "מרכז אברכים" 466 אלבני בביסמנט הרב אפרים פישל אסטער.
  • בית הכנסת "בית גימפל חיים" ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
  • בית הכנסת בית כנסת אנ"ש (פישר שול), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.

היכלי לימודעריכה

בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון יגדיל תורה

  • היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
  • היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
  • בית המדרש 580 קראון סט.
  • "היכל הלימוד יגדיל תורה" 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
  • היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
  • היכל הלימוד רעים אהובים בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

מקוואות טהרהעריכה

מקוואות גברים:

מקוואות פרטיים:

מקוואות נשים:

  • 1506 יוניון (פינת אולבני).
  • 'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
  • קארול וטרוי.

עיתוןעריכה

בשנת תשמ"ז החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

רחובות בשכונהעריכה

  ערך מורחב – איסטרן פארקווי, קינגסטון, פרזידנט, יוניון
  • אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם מרכז חב"ד העולמי - 770
  • קינגסטון - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
  • פרזידנט - ברחוב זה ממוקם ביתו הפרטי של הרבי וכן בניין הפנימיה של ישיבת תומכי תמימים המרכזית.
  • יוניון - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

תחבורהעריכה

קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות בורו פארק, ופלטבוש וכן קו מיוחד המחבר בין מונטריאול שבקנדה לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

כלכלהעריכה

בשכונה פועלים מרכולים, חנויות למזון כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות חלביות ובשריות, חנויות יין, יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

ערים תאומותעריכה

לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם כפר חב"ד בארץ ישראל, ועם העיר מונטריאול שבקנדה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצוניםעריכה

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=קראון_הייטס&oldid=718840"