תהלים כ"ח

לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא
א: לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי פֶּן תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר ב: שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ ג: אַל תִּמְשְׁכֵנִי עִם רְשָׁעִים וְעִם פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם רֵעֵיהֶם וְרָעָה בִּלְבָבָם ד: תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם ה: כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת ה' וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם ו: בָּרוּךְ ה' כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי ז: ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ ח: ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא ח: הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם.

"לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא" הוא המשפט הפותח בפרק כ"ח שבתהלים, מזמור שחיבר דוד המלך וכולל תפילה לקב"ה שיסייע לאדם ללכת בדרך הישר, וישלם לכל אחד כפי פעלו.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הכ"ח ביום ההולדת ה-27, ועד ליום ההולדת ה-28.

תוכן המזמור

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל יחיד ויחיד שהקדוש ברוך הוא יעזרו ללכת בדרך הטוב וימניעו מלכת עם הרשעים פועלי און, וישלם לרשעים כרשעתם ולצדיקים כצדקתם".

את המזמור ניתן לחלק לשלושה חלקים:

• פסוקים א' -ב', מהווים מעין 'כותרת' למזמור, ובהם בקשה מהקב"ה לקבל את התפילה
• פסוקים ג'- ה', תפילת נגד אויביו של האדם
• פסוקים ו'-ט', הודיה לה' על ששמע את התפילה

אף שהמזמור כולו נאמר בגוף ראשון יחיד, הפסוק האחרון נאמר בלשון כוללת, כתפילה לגאולה וישועה על כללות עם ישראל.

בתפילה

הפסוק החותם את הפרק, הוא הכותרת של הכותרת הפנימית השלישית בתוך הקטעים המרכיבים את תפילת "הודו לה' קראו בשמו" בפתיחת פסוקי דזמרה.

המנהג הנפוץ הוא להשתמש בפסוק זה למנות בני אדם ולוודא שיש מניין יהודים לתפילה, בגלל האיסור לספור את בני מישראל במספרים, והיות ובפסוק זה ישנן עשר מילים. הרבי עומד על כך שלמרות שיש פסוקים רבים הכוללים עשרה מילים, ולמרות שבעבר היה נהוג להשתמש בפסוק אחר, התפשט המנהג להשתמש דווקא בפסוק זה בשל העובדה שאנו נמצאים בסמיכות זמן לגאולה.

בתורת החסידות

• ה' עוזי ומגיני - עוז הוא כח פנימי, ומגן הוא חיצוני לאדם, וכנגד זה אומרים חז"ל 'אין עוז אלא תורה', כי היא בחינת פנימיות, ואילו 'מגיני' הוא על ידי המצוות, שהם בחינת חיצוניות.
• בו בטח לבי ונעזרתי - כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, צריך את הבטחון שהקב"ה בוטח בכנסת ישראל שיהיה יראי שמים, ולכן לא מספיק מידת הבטחון בלבד שיהודי בוטח בה', אלא הבוטח בה' צריך להיות גם ירא שמים, וכשהוא ממלא את ה'בטחון' של הקב"ה - זוכה שהקב"ה יעזור לו וימלא את הבטחון שהוא בוטח בעזרת הקב"ה.
• ורעם ונשאם עד העולם - מלשון רועה צאן, שדואג לכל אחד מהצאן לתת לו את צרכיו באופן פרטי מה שמתאים ומה שנצרך עבורו, וזה גופא באופן של 'ונשאם' בהתנשאות ורממות ללא בושה.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – ניגון הושיעה את עמך

הניגון 'הושיעה את עמך' הולחן על ידי הרב והפסיכולוג ד"ר אברהם טברסקי והתקבל כניגון חב"ד בשנת תש"כ.

תוי הניגון מביעים תפילה ותחינה לה' לגאולה קרובה ושמחה ובטחון מהצד השני, והוא נוגן בפני הרבי פעמים רבות.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק
• יהל אור - פרק כח