חב"דפדיה

פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

גרסה מ־13:53, 13 באוגוסט 2023 מאת חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, סידור קטגוריות)

פסק דין שהרבי מלך המשיח הוא פסק דין על פי ההלכה שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות רבנים מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את ישראל. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כמלך המשיח, לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את בית דין של מעלה.

פסק הדין כי הרבי הוא מלך המשיח חתום על ידי מאות רבנים

היסטוריה

בכינוס ברוכים הבאים שנערך ע"י צעירי אגודת חב"ד בכ' חשוון תשמ"ג בתל אביב[1] הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון כפר חב"ד. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם[2].

בשנת תשמ"ו לאחר ביקור הרבנים הראשיים ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח[3].

בעשרה בטבת תשמ"ז, בתוך שבעת ימי המשתה לדידן נצח, הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב יהודה קלמן מארלאו פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח[4]. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת אותו והגיב על כך בברכה[5].

הפסק הראשון

 
פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי

בכ"ח ניסן תנש"א, נשא הרבי שיחה נדירה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. במוצאי שבת ל' ניסן התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה בכפר חב"ד שאורגנה על ידי הרב זמרוני ציק והרב שמואל פרומר. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שהרבנים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ופסק בשם כל הרבנים שהרבי הוא המלך המשיח.

באותו ערב, רבה של כפר חב"ד וחבר בית דין רבני חב"ד הרב מרדכי שמואל אשכנזי, ניסח פסק דין בכתב:

מוצאי שבת קודש פרשת טהרה ל' דחודש הגאולה - ניסן שהוא א' דראש חודש אייר שנת נפלאות אראנו

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש

בהמשך לכך טסו לניו יורק, לחצר הרבי, הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום ב' אייר בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב יוסף אברהם הלר חבר בית דין צדק קראון הייטס, הרב גרשון מענדל גרליק רבה של מילאנו, הרב לוי ביסטריצקי רבה של צפת, והרב גדליה אקסלרוד אב בית הדין בחיפה.

הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה[6], וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: "ישר כח, ישר כח!" והכניס את המעטפות לכיס הסירטוק.

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין בקברו של הרבי הקודם ובקברה של אשתו של הרבי, הרבנית חיה מושקא. בהמשך הצטרפו הרב יהודה קלמן מארלאו והרב אברהם אזדאבא מבית הדין בקראון הייטס.

הפסק השני והשליחות לרוסיה

 
הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: באלמא אטא, במז'יבוז', בליובאוויטש, ברוסטוב, בהאדיטש ובניעז'ין

במוצאי חג השבועות, התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות הרמב"ם. וכך נכתב בו בין היתר:

הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי לרב דוד נחשון ולר' אבי טאוב, שיסעו לקברי נשיאי חב"ד ברוסיה, להקריא שם את פסק הדין. ביום ראשון י"ג סיוון, במעמד חלוקת הדולרים, פנה הרבי מיוזמתו לר' אבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: "ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה". מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת למוסקבה, משם המשיכו לליובאוויטש והקריאו את פסק הדין על קברם של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של אדמו"ר האמצעי בניעז'ין, הבעל שם טוב במז'יבוז', המגיד ממעזריטש באניפולי, אדמו"ר הזקן בהאדיטש, אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב ועל קברו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק באלמא אטא[7]. ביום רביעי חזרה המשלחת ל-770[8].

ביום ההילולא של האריז"ל, בה' מנחם אב, עלו על קברו בצפת מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, ענה: "ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון". בתשעה באב לקראת סיום הצום הוקרא הפסק במערת המכפלה, בקבר רחל ובכותל המערבי.

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע לקברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי[9].

הפסק השלישי

 
האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין בתומכי תמימים רמת אביב

הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב פנחס הירשפרונג - והוקרא על ידי הרב יצחק הנדל על פתח חדרו של הרבי בליל י"א ניסן תשנ"ב וכן במהלך הסאטעלייט בי' שבט תשנ"ג. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה בחיים נצחיים.

הפסק הרביעי

בחודש תשרי תשנ"ח כתב הרב גדליה אקסלרוד פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על הלכות מלך המשיח, מבוסס פסק דין זה על 'דין נביא' החל על הרבי:

כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש בשיחת קודש פרשת שופטים ה'תנש"א קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה נביא וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו', בחזקת שהוא משיח", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש

על הפסק חתומים מאות אדמו"רים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב יצחק ליפש, ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

מסע הרבנים - תשע"ז

 
הרב שלמה זלמן לבקיבקר מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)
 
תמונה משותפת של משלחת הרבנים

בשנת תשע"ז, לקראת כ"ד טבת - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני מכון הלכה חב"ד, למסע רשמי להשתטחות על אוהלי רבותינו נשיאינו. מטרת המסע הייתה הקראת פסק דין שהרבי מלך המשיח ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים[10].

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב שלמה זלמן לבקיבקר, מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:

כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.

ההרקע לפסקי הדין

 
הרב יורם אברג'ל בביקורו ב-770, בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח

רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח התורה, במיוחד בנושא הגאולה. במוצאי יום כיפור תשכ"א בסעודה בדירת הרבי הריי"צ פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל חג הסוכות, כשנשאל בקשר ליום טוב שני של גלויות - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"[11]

כמו כן פנה לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה[12].

לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף תשנ"ב - לאחר חתימת הסכם לצמצום כלי הנשק בין רוסיה לארצות הברית - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:

רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם בערב שבת פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתים", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא".. הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם

— שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב

רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי

ראו גם קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח

הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת:

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ↑ באולם אוהלי שם
  2. ↑ על פי זכרון הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי - קובץ "הזוכר למזכיריו". הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ"ג
  3. ↑ פסק הדין הראשון להתגלות משיח, הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.
  4. ↑ הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי "הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א" ו"מלכנו שליט"א", והן בלשון הפסק ש"השי"ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון
  5. ↑ [בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/]  
  6. ↑ בימים בהם הרבי נסע לאוהל, היה טובל לפני כן במקווה.
  7. ↑ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית  , לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ העובדות שמאחורי הפסק  
  8. ↑ הרב נחשון מספר שכאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו - כאומר "כבר הספקתם?" - ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם.
  9. ↑ כתב המינוי
  10. ↑ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת
  11. ↑ המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.
  12. ↑ ראה לדוגמא: 1=בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=פסק_הדין_שהרבי_הוא_מלך_המשיח&oldid=622858"