תהלים פ"ה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהילים פ"ה
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר

א: לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.

ב: רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ (שבות) שְׁבִית יַעֲקֹב.

ג: נָשָׂאתָ עֲו‍ֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה.

ד: אָסַפְתָּ כָל עֶבְרָתֶךָ הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ.

ה: שׁוּבֵנוּ אֱ-לֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ.

ו: הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר.

ז: הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ.

ח: הַרְאֵנוּ ה' חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ.

ט: אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר הָאֵ-ל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה.

י: אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ.

יא: חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ.

יב: אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף.

יג: גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ.

יד: צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו.

תהילים פ"ה הוא המזמור ה-85 בספר תהילים וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבניו של קורח.

המזמור עוסק בבקשה לקדוש ברוך הוא שיסלח לבני ישראל כבראשונה, ויגאל אותם בגאולה שלימה.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"ה ביום ההולדת ה-84, ועד ליום ההולדת ה-85.

תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]

המזמור מיוחס לבני קורח שאמרו אותו בנבואה ותפילה על הגלות הארוכה, שכשם שרצה ה' ארצו והשיב את בני ישראל מהשביה בזמן בית המקדש השני, כן יוסיף ה' לשיב אותנו אליו ולהראות לנו חסדו וישועתו בגאולה השלימה[1].

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "בזה המזמור מבואר תפלה על אריכות הגלות המר, ומתפלל לגאלנו ויקויים הבטחתו במהרה, ומפני מה זה הגלות ארוך יותר מהראשונים, וכל יחיד ויחיד יתפלל אותו בצרתו".

את המזמור ניתן לחלק לשני חלקים[2], כאשר החלק הראשון מתאר כיצד הקב"ה סלח לחטאיהם של בני ישראל וגאל אותם ("רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב, נָשָׂאתָ עֲו‍ֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה"), ומבקש מהקב"ה שישוב וימחל לנו ויראה לנו חסדו גם כעת, ובחלק השני המשורר כבר מתאר כביכול כיצד הישועה כבר מגיעה.

במזמור שזורים מספר ביטויים הקשורים למידת האמת והצדק של הקב"ה, שהפכו למטבעות לשון יסודיים הן בלשון חז"ל וספרי הקודש, והן כמטבע לשון נפוץ בשפה המדוברת.

בתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקהילות עדות המזרח, יש הנוהגים לומר מזמור זה ביום המיוחעד 'בשם השם' למחרת יום הכיפורים, לאחר שיר של יום.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שובנו א-לוהי ישענו - הגמרא מתארת 'מחלוקת' בין בני ישראל לקדוש ברוך הוא, האם ישראל צריכים להתחיל את מעשה התשובה ("שובו אלי ואשובה אליכם") או שדווקא הקב"ה צריך להיות הראשון ("השיבנו ה' אליך ונשובה"), כאשר באופן הראשון המעלה היא עבודת המטה שחודרת בשלימות באדם אך היא מוגבלת, ובאופן השני התשובה נעלית יותר, אך כיון שאין היא מצד האדם היא לא חודרת בו בשלימות ובפנימיות, והפשרה היא כפי שיהיה בגאולה באופן של "שובנו אלוקי ישענו", שהקב"ה יעורר את בני ישראל לתשובה, אך באופן עדין ולא מורגש, ועיקר מעשה התשובה יהיה מצד בני ישראל ולכן יהיה בתשובה זו את ב' המעלות[3].
  • צדק לפניו יהלך - בביאור תיבת צדק יש ביאורים שונים בחסידות, לפעמים מבואר[4] שהוא בחינת המלכות וכנסת ישראל המתעלית על ידי עבודתה ומגיעה למצב של 'לפניו', לפני הקב"ה ממש[5], ולעיתים מבואר שהוא בלשון זכר ומורה על מדת החסד המתעוררת בלב האדם באתערותא דלתתא על ידי התעוררות אהבת ה' בקריאת שמע[6], ומה שכתוב 'יהלך' ולא ילך, היות שכוונת הפסוק היא שהאדם 'מוליך' את פנימיות הלב שלו לקב"ה[7].
  • אמת מארץ תצמח - התורה נקראת 'אמת', והיא 'צומחת' כראוי רק כשהאדם משים עצמו כ'ארץ', בבחינת ביטול[8] (רבותינו נשיאינו השתמשו פעמים רבות במטבע לשון זו כשעוררו על צדקת ארץ ישראל).

בניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – רצית ה'

בהתאם לנוהג שהתפשט באותן שנים לחבר ניגונים על פרקו החדש של הרבי לקראת י"א ניסן תשמ"ו הלחין הרב שלום ברוכשטט לכבוד יום הולדת ה-84 של הרבי ניגון על המילים "רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב. הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ. הַרְאֵנוּ ה' חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ. אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ."[9].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. על פי כותרת המזמור בתהלים 'שי למורא'.
  2. פסוקים א-ח, ופסוקים ט-יד.
  3. תורת מנחם חלק ל' עמוד 240.
  4. יהל אור על המקום, ועוד.
  5. לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת פא, ב.
  6. תניא הקודש ל"ב.
  7. תניא אגרת הקודש ד.
  8. תורת שמואל תרכ"ז עמוד שז.
  9. תהלים פה, ב; ז-ח
מזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ