פורים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי בחג הפורים תנש"א
חסידי חב"ד מביאים את שמחת החג לחיילים

פורים הוא חג שנקבע על ידי חז"ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני, ומוזכר בתנ"ך במגילת אסתר. ברוב המקומות בעולם חל ביום י"ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כירושלים, חל החג ביום ט"ו באדר. ערב החג, י"ג באדר, הוא צום תענית אסתר.

החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה' בזמן גלות פרס שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת אחשוורוש, בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית עמלק, אמירת 'ועל הניסים' בתפילה ובברכת המזון, ואיסור הספד ותענית. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו תחפושות, הכאת המן שתייה 'עד דלא ידע' ועוד. הרבי עורר על מבצע פורים, במסגרתו חסידי חב"ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.

באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - "עד דלא ידע", שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה' מתוך מסירות נפש. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא יתבטל בעתיד, בימות המשיח.

מקורו

הרקע ההיסטורי

ערך מורחב – מגילת אסתר

הרקע לחג הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב[1] היו היהודים תחת ממשלת אחשוורוש מלך פרס. בעקבות הריגת[2] המלכה ושתי לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.

כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - המן הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום י"ג באדר, סיבת הגזירה הייתה עקב כעסו על מרדכי היהודי שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל[3] היה בהשתחוואה זו איסור עבודה זרה.

נס ההצלה אירע בעקבות התפילות והצומות שעשו בני ישראל בהשתדלותה של אסתר אצל המלך שהביאו להפיכת הגזירה עליהם שתחת הריגת מרדכי היהודי וכל עמו תלו את המן ועשרת בניו על העץ וביום הגזירה עמדו היהודים על נפשם ונהפוך שהרגו בשונאיהם בכל הערים ביום י"ג באדר ובשושן הבירה הוסיפו אף ביום י"ד באדר בהריגת השונאים.

קביעת היום

קביעת יום הפורים מתוארת באריכות במגילת אסתר[4]:

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה...לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר:

מעיון בתוכן הפסוקים נראה שהיה בקביעת החג שלבים ופעולות שונות שנעשו על ידי מרדכי ואסתר. "ויכתוב מרדכי" "וישלח ספרים" ולאחרי זה שוב "ותכתב אסתר..לקיים את אגרת...השנית" ושוב "וישלח ספרים" "ומאמר אסתר קיים.. ונכתב בספר".

רש"י מפרש שכתיבת המגילה נעשתה על ידי מרדכי ולזה כוונת הפסוק "ויכתוב מרדכי". ובנוסף שלח אגרות לתפוצות ישראל בכדי שישמרו את חג הפורים בכל שנה ושנה.

בכתיבתה של אסתר לפי רש"י משמע שלא היה עניין נוסף כי אם ששנה אחר כך שלחה שוב עוד אגרת נוספת לקיים ולחזק את ימי הפורים על כל פרטיה. אמנם האבן עזרא מפרש ששליחת האגרות הייתה לפי שאגרות מרדכי לא התקבלו אצל היהודים ולפי שהיא הייתה מלכה לפיכך דבריה התקבלו יותר אצל היהודים[5].

ודבריה שנכתבו בספר ("ומאמר אסתר.. ונכתב בספר") מפרש רש"י כדיון נוסף אודות קביעת המגילה כספר מכ"ד ספרי התנ"ך. ולפי פירוש האבן עזרא הוא ספר כהמגילה שכתבה אסתר אודות ימים אלו אולם אבד.

מצוות החג ומנהגיו

הרבי בעת קריאת המגילה

מצוות החג

  • מקרא מגילה - ממצוות החג הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן בלילה והן ביום. ומברכים לפניה שתי ברכות. נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית, ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.
  • משלוח מנות - משלוח מנות הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר[6]: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.
  • מתנות לאביונים - מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר[6]: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג המינימלית לכל אחד מהם. הרמב"ם[7] כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.
  • משתה ושמחה - משתה ושמחה הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילה[6] ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. חז"ל קבעו שחיוב שתיית היין בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". הרבי הוסיף שמי שגילו תחת ארבעים שחל עליו איסור לומר לחיים ישכר את עצמו בתורת הפורים עד שלא יבדיל בין מדרגת ארור המן למדרגת ברוך מרדכי.

סדר התפילה

נוסח "ועל הניסים"

"וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:"
"בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־־כָּל־־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָֹר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל הָעֵץ׃"

קודם תפילת ערבית ותפילת שחרית אסור לאכול עד שקוראים במגילה[8], בכל אחת מתפילות החג וגם בברכת המזון מוסיפים בברכת מודים שבתפילת השמונה עשרה, תפילת "ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר..." (ראה מסגרת) כמו כן אין להכריז על כך אלא ע"י טפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים בעת שיגיע לקטע הזה הוא יגיד אותו בקול, אדם ששכח להגיד "ועל הניסים" אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" יגיד במקומו ואם לאחר הזכרת שם השם לפני "יהיו לרצון" הוא יגיד "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר..." (בברכת המזון אם שכח הוא אומר את "ועל הניסים" לפני "הרחמן הוא יזכנו")[9]. כמו כן לא אומרים "תחנון" ו"א-ל ארך אפיים" בתפילה.

בתפילת שחרית של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית עמלק (שמות יז,ח-טז) וזכירתו, לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את פרשת זכור יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת מחצית השקל אם לא נתנו בתענית אסתר[10].

לאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם תפילין של רש"י[11]), אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא[12] מובא כמה טעמים לכך:

  1. משום שלא אומרים "הלל" על נס שקרה בחו"ל.
  2. קריאת המגילה בעצמה נחשבת כ"הלל".

מבצע פורים

ערך מורחב – מבצע פורים

הרבי הורה לשמח כמה שיותר יהודים בשמחת החג, ולזכותם במצוות הנוהגות בו. בהתאם לכך משתדלים חסידי חב"ד להגיע לכל מקום אפשרי ביום זה, לקרוא במגילה ולקיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים עם כל יהודי ויהודי. את המבצע ייסד הרבי בשנת תשכ"א אז יצא במכתב לכל המוסדות לצאת במבצע זה.

מנהגי פורים

ילד מחופש עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים שהתקיימה בחג הפורים
  • תחפושת - אחד מהמנהגים הוא שהילדים לובשים תחפושת, טעם המנהג הוא כדי להרבות בשמחה ולסמל שגם מתי שיהודי חוטא זה רק "תחפושת חיצונית" כמו מה שהיה בפורים (שעם ישראל נהנה מסעודתו של אחשוורוש).
  • הכאת המן - בפורים יש למחות את המן שהיה מזרע עמלק, המחייה נעשית ע"י הרעשה בעת שמזכירים את שמו במגילת אסתר ע"י רעשן.
  • דמי פורים - בפורים נהוג גם לתת לילדים "דמי פורים".

בערים מוקפות חומה

ירושלים - עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בה חוגגים פורים דמוקפין

ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הוודאית היחידה שהייתה מוקפת חומה אז היא העיר ירושלים, אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז כגון: צפת, טבריה, עכו ועוד.

ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת חג הפורים, כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו בשושן פורים.

הרבי הורה לרב תנחום דונין לחגוג מספק בעיר חיפה את פורים בשני הימים.

פורים משולש

ערך מורחב – פורים משולש

כאשר חל פורים ביום השבת, אזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות לוח השנה העברי הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק בחג הפורים בערים המוקפות חומה, החל בט"ו באדר, שכן י"ד באדר בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת. בקביעות כזו מכונה החג "פורים משולש".

סדר המצוות בפורים המשולש הוא:

עם זאת, הרבי עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים[13].

בקביעות כזו, הורה הרבי להתאחד עם תושבי ירושלים בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד[13].

פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: תש"י, תשי"ד, תשל"ד, תשל"ז, תשמ"א, תשנ"ד, תשס"א, תשס"ה, תשס"ח, ותשפ"א.

פורים קטן

ערך מורחב – פורים קטן

כאשר השנה היא שנה מעוברת וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי אדר ב'), ואילו י"ד באדר ראשון נקרא בשם פורים קטן, וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת[14], ובאי אמירת תחנון.

פורים לעתיד לבוא

ערך מורחב – ביטול המועדים לעתיד לבוא

אמרו חז"ל[15], וכן נפסק להלכה ברמב"ם[16], כי אף שכל המועדים יתבטלו בימות המשיח, חג הפורים לא יתבטל. וכן אף שכל ספרי הנביאים והכתובים יתבטלו אז, מגילת אסתר תשאר נצחית (וכן ההלכות בתורה שבעל פה).

במשמעות הביטול דנו רבות בספרי גדולי ישראל; ובתורת החסידות מבואר, שאין הכוונה לביטול מוחלט חלילה - אלא שלגבי השמחה הגדולה והאור האלוקי המופלא שיהיה לעתיד לבוא, לא תהיה תפיסת מקום לשמחת המועדים, שגילוי האור האלוקי בהם הוא מוגבל יחסית למה שיתגלה אז. בדוגמת דברי חז"ל[17] "שרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?]. אמנם חג הפורים לא יתבטל גם אז, כיון שהשמחה והגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן גם לעתיד יהיה מורגש.

הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן הגלות שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף ובמסירות נפש; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר משאר המועדים, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל[18].

בתורת החסידות

בתורת החסידות מוסבר שיש קשר עמוק בין פורים ליום כיפור דבר שאף מתבטא בשמו של יום הכיפורים שהוא "כפורים" כמו פורים כמו שכתב אדמו"ר הזקן:"פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים"[19], הרבי מסביר שאף לפורים יש מעלה גדולה יותר מיום כיפור, המשותף בין השניים שבשניהם יש קשר לגורל[20], (בפורים שהמן עשה גורל וביום כיפור יש גורל בין שני השעירים) שהוא מסמל משהו מעל הטבע, כך גם הקב"ה בימים אלו מתנהג אליו בלמעלה מטבע, אולם בעוד יום כיפור הדבר מתבצע ע"י צום ותענית, בפורים הדבר נעשה דווקא ע"י שתית יין ושמחה[21], כמו כן הגורל של פורים הוא הרבה יותר נעלה מבגורל של יום כיפור משום שביום כיפור הגורל היה על השעירים אם לה' או לעזאזל, בעוד בפורים הגורל הוא היה על ה' עצמו או לסטרא אחרא[22]..

בתורת החסידות גם מוסבר שהסיבה שפורים נקרא ע"ש הפור - הגורל, הוא משום שהמן רצה לעורר קטרוג על בני ישראל בדרגה שהיא למעלה מהשתלשלות, הגורל, אולם מכיוון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל[23].

הסיבה גם שהחג נקרא בלשון הפרסית ולא בלשון הקודש, היא כדי לבטא שגם מתי שיהודי מתעסק בענייני חולין עם גוי, גם אז הקב"ה מתנהג איתו בדרך שלמעלה מהטבע[24].

הבעל שם טוב הסביר את ההלכה ש"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" שמי שחושב שהמגילה זה משהו היסטורי ולא עכשווי נחשב לו כאילו לא קרא את המגילה, משום שכל עניינה של המגילה היא להסביר לנו איך לנהוג גם בימינו, בתורת החסידות מוסבר שפורים הוא החג היחיד שהתרחש בגלות והוא בא ללמד אותנו כיצד לנהוג בגלות, שגם מתי שיש העלם ולא נראה הקשר הגלוי בין הקב"ה לישראל, למרות זאת הקשר הפנימי בין השניים נמשך, "גזירת המן" גרמה להתגלות הקשר בין השניים, שמצד עם ישראל גרם להם לחזור למחצבתם ולמסור את הנפש ומצד הקב"ה שהציל אותם[25].

בגמרא מובא על הפסוק "קיבל היהודים את אשר החלו לעשות" [26] שבעת מתן תורה קיבלו בני ישראל את התורה בכפייה אולם בפורים "הדור קבלוה בימי אחשוורוש" הם קיבלו את התורה מחדש ברצון[27], בתורת החסידות מוסבר שאין הכוונה שהם קיבלו במתן תורה את התורה בכפייה ממש, אלא הקב"ה נגלה אליהם וזה מה שגרם להם לקבל את התורה אולם בפורים הקב"ה היה בהעלם וההסתר ולמרות זאת הם בחרו בהקב"ה וקיבלו את התורה מחדש[28].

במחיצת רבותינו נשיאינו

חג הפורים היה מהמועדים הקבועים בהם נהג אדמו"ר הרש"ב להתוועד עם החסידים בכל שנה[29], וכך גם נמשכה המסורת בדורות שלאחריו.

בשל אופי ההתוועדות בחג הפורים, היו במועדים אלו גילויים רבים, ובין ההתוועדויות שנערכו לאורך השנים, היו מספר התוועדויות שנחרטו בזיכרון החסידים כמאורעות יוצאי דופן בשל הדיבורים המיוחדים שנאמרו בהם על ידי רבותינו נשיאינו או בשל הדברים שאירעו בעקבותיהם.

להלן רשימה חלקית:

  • פורים תר"פ - חג הפורים האחרון עם אדמו"ר הרש"ב, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו. אדמו"ר הרש"ב קיים תחת שלטון הבולסביקים התוועדות ארוכה שנמשכה 12 שעות רצופות. בעיצומה של ההתוועדות נכנסו חיילי הבולשת עם נשק שלוף ואדמו"ר הרש"ב לא התפעל ואמר "נאמר חסידות והם יתבטלו", ופתח באמירת המאמר 'ראשית גויים עמלק', שהיה המאמר האחרון שאמר בפני החסידים.
  • פורים תרפ"א - על אף שאדמו"ר הריי"צ היה נתון בסכנת חיים בשל מצבו הרפואי, התוועד הרבי במשך שעות ארוכות. התוועדות זו הייתה התוועדות חג הפורים הראשונה של נשיאותו, והרבי אמר מאמר חסידות שנמשך שעתיים וחצי ברציפות.
  • פורים תרפ"ז - למרות האיומים המפורשים מצד אנשי המשטרה החשאית, התוועד הרבי במשך 15 שעות ודיבר בחריפות נגד הגזירות על החינוך היהודי ברוסיה. הרבי אף התבטא שכל מי שיש לו בן וימסור אותו ללמוד בבתי הספר של הסובייטים או היבסקים, לא יוציא את שנתו. באמצע ההתוועדות הרבי התעלף מרוב התרגשות, ולאחר שעתיים מנוחה חזר להתוועד.
  • פורים תשי"ג - באופן חריג הרבי אמר 2 מאמרים במהלך ההתוועדות, וסיפר סיפור שמיימי על מאורע מזמן אדמו"ר הרש"ב, וכעבור זמן נודע על מותו הפתאומי של סטאלין באותה שעה[30].
  • פורים תשט"ו - במהלך ההתוועדות הציע הרבי לנוכחים להרים את יד ימין כדי לקבל על עצמם את נסיון העשירות.
  • פורים תשי"ח - סגנון ההתוועדות היה שונה מהרגיל והרבי דיבר עם החסידים דיבורים פרטיים רבים, וחלקם אף בסגנון של 'מוסר'. הרבי גם העניק ברכות מיוחדות, וההתוועדות נמשכה למעלה מ-9 שעות.
  • פורים תשכ"ו - הרבי הרבה לחלק לחסידים 'לחיים' במשך ההתוועדות, והורה לרוקן את כל הבקבוקים כי זהו זמן של 'כל הפושט יד נותנים לו' והעניק ברכות לכל מי שביקש. חלוקת ה'לחיים' נמשכה גם לאחר סיום ההתוועדות עד שהרבי נכנס לביתו[31].
  • פורים תשל"א - הפרזידנט שניאור זלמן שז"ר ביקר בחצרות קודשנו והשתתף בקריאת המגילה, ולאחר מכן נכנס ליחידות אצל הרבי שנמשכה למעלה מ-4 שעות.

לקריאה נוספת

  • אתחיל לומר מאמר חסידות והם יתבטלו, תיאור חג הפורים האחרון במחיצת אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"פ, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 44
  • הפורים של הרבי החדש, תיאור חג הפורים תשי"א אצל הרבי בתרגום מאידיש מהעיתון 'פארווערטס', שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 49
  • כשהרבי הכריז כל הפושט יד נותנים לו, תיאור ימי הפורים אצל הרבי מאת הר' מנחם מענדל גרונר, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 25
  • 10 עובדות חב"דיות - פורים מיוחדים בליובאוויטש, שבועון בית משיח גליון 1205 עמוד 33

קישורים חיצונים

שונות

שיחות הרבי

הלכות ומנהגים

הערות שוליים

  1. ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).
  2. מגילה דף[דרוש מקור].
  3. מגילה דף י ב וכן באסתר רבה ז ח.
  4. פרק ט, כ-לב.
  5. אבן עזרא על הפסוקים.
  6. 6.0 6.1 6.2 ט, כב.
  7. הלכות מגילה פ"ב, הלכה י"ז.
  8. שו"ע ורמ"א סי' תרפ"ב ס"א, ושו"ע אדמוה"ז שנסמן לעיל הערה 61.
  9. מה דינו של מי ששכח לומר 'ועל הניסים' בתפילה או בברכת המזון?
  10. לוח כולל-חב"ד ,לדעת המג"א סי' תרצ"ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.
  11. 'התקשרות' גיליון מ' עמ' 18
  12. מסכת מגילה דף י"ד עמ' א
  13. 13.0 13.1 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489. שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א.
  14. לשון הרמ"א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל בלוח כולל חב"ד ביום זה.
  15. מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.
  16. הלכות מגילה פ"ב הלכה יח.
  17. חולין ס, ב.
  18. ראה תורה אור מגילת אסתר צד, א. קיט, ב. ד"ה ליהודים תרכ"ו. תשי"ב. ד"ה להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז. ד"ה כל המועדים תשכ"א. ועוד.
  19. תורה אור מגילת אסתר, צה, ד
  20. על כן קראו לימים האלו פורים, תשי"ג
  21. תורת מנחם כרך יט, עמ' 186
  22. תורת שלום עמוד 219, פורים העת"ר.
  23. על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.
  24. לקו"ש, חלק ו', פורים
  25. מעיינותיך, פורים, תשע"ה
  26. אסתר, ט, כ"ז
  27. שבת, פ"ח, א
  28. עיון, משנת חב"ד, פורים/עד שלא ידע באתר חב"ד אורג
  29. אחד מתוך שלושה תאריכים בלבד: שמחת תורה, י"ט כסלו, וחג הפורים.
  30. הרבי אף הסכים להגיה את הפתח דבר בו הוזכר הקשר בין הסיפור והמאמר.
  31. הרכב התרסק, המצלמה נלקחה; אבל התמונה שרדה כדי לספר