לדלג לתוכן

תהלים י"ט – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
קידוד קישורים
 
שורה 17: שורה 17:
'''יד''' גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב.{{ש}}
'''יד''' גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב.{{ש}}
'''טו''' יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ: ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
'''טו''' יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ: ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
}}  
}}
'''תהלים י"ט''' הוא המזמור התשעה עשר ב[[ספר תהילים]], והוא עוסק בגדולת השם כפי שהיא באה לידי ביטוי במעשה הבריאה, והרצון לדבוק בתורה.
'''תהלים י"ט''' הוא המזמור התשעה עשר ב[[ספר תהילים]], והוא עוסק בגדולת השם כפי שהיא באה לידי ביטוי במעשה הבריאה, והרצון לדבוק בתורה.


שורה 38: שורה 38:
==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
*'''תורת השם תמימה משיבת נפש''' - [[הבעל שם טוב]] מסביר שהתורה מצד עצמה תמימה, והפסוק מלמד אותנו שכאשר יהודי לומד את התורה בתמימות, ביראת שמים שלימה - אזי אור התורה משיב את נפשו ומעניק לו התחזקות בהבנה והתקשרות בגדולת הבורא, ואזי התורה שלמד נותרת תמימה ואף אחד לא יכול לפגוע ולגרוע מהלימוד והשפעתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/59.htm כתר שם טוב הוספות נט].}}.
*'''תורת השם תמימה משיבת נפש''' - [[הבעל שם טוב]] מסביר שהתורה מצד עצמה תמימה, והפסוק מלמד אותנו שכאשר יהודי לומד את התורה בתמימות, ביראת שמים שלימה - אזי אור התורה משיב את נפשו ומעניק לו התחזקות בהבנה והתקשרות בגדולת הבורא, ואזי התורה שלמד נותרת תמימה ואף אחד לא יכול לפגוע ולגרוע מהלימוד והשפעתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/59.htm כתר שם טוב הוספות נט].}}.
*'''פיקודי השם ישרים משמחי לב''' - התורה שונה משאר הברואים בכך שאצלם האור האלוקי יורד לעולם בסדר השתלשלות מיעוט אחר מיעוט, אך בפיקודי השם שבתורה נמשך האור אין סוף באופן ישר, כמו שהוא למעלה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/22/78b.htm?q=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D לקוטי תורה פנחס עח, ב].}}.
*'''פיקודי השם ישרים משמחי לב''' - התורה שונה משאר הברואים בכך שאצלם האור האלוקי יורד לעולם בסדר השתלשלות מיעוט אחר מיעוט, אך בפיקודי השם שבתורה נמשך האור אין סוף באופן ישר, כמו שהוא למעלה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/22/78b.htm?q=עולם לקוטי תורה פנחס עח, ב].}}.
*'''יום ליום יביע אומר''' - הימים מתפארים במעשים הטובים שהספיקו לעשות בהם, 'אומר' לשון שבח והתפארות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/45/207.htm אור התורה המגיד ממעזריטש, תהלים רז].}}.
*'''יום ליום יביע אומר''' - הימים מתפארים במעשים הטובים שהספיקו לעשות בהם, 'אומר' לשון שבח והתפארות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/45/207.htm אור התורה המגיד ממעזריטש, תהלים רז].}}.



גרסה אחרונה מ־21:21, 3 במרץ 2026

תהלים י"ט

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵ-ל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ.
ג יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת.
ד אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם.
ה בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם.
ו וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח.
ז מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ.
ח תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי.
ט פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.
י יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו.
יא הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים.
יב גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב.
יג שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי.
יד גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב.
טו יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ: ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.

תהלים י"ט הוא המזמור התשעה עשר בספר תהילים, והוא עוסק בגדולת השם כפי שהיא באה לידי ביטוי במעשה הבריאה, והרצון לדבוק בתורה.

מבנה המזמור ותוכנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פסוקים ב-ז: שבח והלל לה' על מעשה הבריאה.

פסוקים ח-יא: שבח התורה ומעלתה.

פסוקים יב-טו: בקשת המשורר להצליח לדבוק בתורה ולהימנע מעבירות, ושתפילותיו יתקבלו.

הקשר בין חלקי המזמור מביא לידי ביטוי את הרעיון המופיע במאמר חז"ל, שהעולם נברא 'בשביל התורה ובשביל ישראל', כלומר, כדי שבני ישראל יקיימו את התורה.

המזמור בתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפסוק החותם את המזמור, 'יהיו לרצון אמרי פי', משמש גם כסיומת של כל אחת מתפילות העמידה.

מזמור י"ט פותח את שורת המזמורים אותם מוסיפים בפסוקי דזמרה של תפילת שחרית של שבת. הסיבה לכך שמזמור זה נבחר לפתוח את ההוספה לתפילות השבת הוא כיון שהשבת נקבעה כזכרון למעשה בראשית, והמזמור עוסק במעשה בראשית.

חלק מהפסוקים במזמור, נאמרים בשעת הקפות בשמחת תורה.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תורת השם תמימה משיבת נפש - הבעל שם טוב מסביר שהתורה מצד עצמה תמימה, והפסוק מלמד אותנו שכאשר יהודי לומד את התורה בתמימות, ביראת שמים שלימה - אזי אור התורה משיב את נפשו ומעניק לו התחזקות בהבנה והתקשרות בגדולת הבורא, ואזי התורה שלמד נותרת תמימה ואף אחד לא יכול לפגוע ולגרוע מהלימוד והשפעתו[1].
  • פיקודי השם ישרים משמחי לב - התורה שונה משאר הברואים בכך שאצלם האור האלוקי יורד לעולם בסדר השתלשלות מיעוט אחר מיעוט, אך בפיקודי השם שבתורה נמשך האור אין סוף באופן ישר, כמו שהוא למעלה[2].
  • יום ליום יביע אומר - הימים מתפארים במעשים הטובים שהספיקו לעשות בהם, 'אומר' לשון שבח והתפארות[3].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

מזמורי ספר תהלים
א'  •  ב'  •  ג'  •  ד'  •  ה'  •  ו'  •  ז'  •  ח'  •  ט'  •  י'  •  י"א  •  י"ב  •  י"ג  •  י"ד  •  ט"ו  •  ט"ז  •  י"ז  •  י"ח  •  י"ט  •  כ'  •  כ"א  •  כ"ב  •  כ"ג  •  כ"ד  •  כ"ה  •  כ"ו  •  כ"ז  •  כ"ח  •  כ"ט  •  ל'  •  ל"א  •  ל"ב  •  ל"ג  •  ל"ד  •  ל"ה  •  ל"ו  •  ל"ז  •  ל"ח  •  ל"ט  •  מ'  •  מ"א  •  מ"ב  •  מ"ג  •  מ"ד  •  מ"ה  •  מ"ו  •  מ"ז  •  מ"ח  •  מ"ט  •  נ'  •  נ"א  •  נ"ב  •  נ"ג  •  נ"ד  •  נ"ה  •  נ"ו  •  נ"ז  •  נ"ח  •  נ"ט  •  ס'  •  ס"א  •  ס"ב  •  ס"ג  •  ס"ד  •  ס"ה  •  ס"ו  •  ס"ז  •  ס"ח  •  ס"ט  •  ע'  •  ע"א  •  ע"ב  •  ע"ג  •  ע"ד  •  ע"ה  •  ע"ו  •  ע"ז  •  ע"ח  •  ע"ט  •  פ'  •  פ"א  •  פ"ב  •  פ"ג  •  פ"ד  •  פ"ה  •  פ"ו  •  פ"ז  •  פ"ח  •  פ"ט  •  צ'  •  צ"א  •  צ"ב  •  צ"ג  •  צ"ד  •  צ"ה  •  צ"ו  •  צ"ז  •  צ"ח  •  צ"ט  •  ק'  •  ק"א  •  ק"ב  •  ק"ג  •  ק"ד  •  ק"ה  •  ק"ו  •  ק"ז  •  ק"ח  •  ק"ט  •  ק"י  •  קי"א  •  קי"ב  •  קי"ג  •  קי"ד  •  קט"ו  •  קט"ז  •  קי"ז  •  קי"ח  •  קי"ט  •  ק"כ  •  קכ"א  •  קכ"ב  •  קכ"ג  •  קכ"ד  •  קכ"ה  •  קכ"ו  •  קכ"ז  •  קכ"ח  •  קכ"ט  •  ק"ל  •  קל"א  •  קל"ב  •  קל"ג  •  קל"ד  •  קל"ה  •  קל"ו  •  קל"ז  •  קל"ח  •  קל"ט  •  ק"מ  •  קמ"א  •  קמ"ב  •  קמ"ג  •  קמ"ד  •  קמ"ה  •  קמ"ו  •  קמ"ז  •  קמ"ח  •  קמ"ט  •  ק"נ