חסידות בויאן – הבדלי גרסאות

==החסידות בארץ ישראל==

אבי השושלת, רבי יצחק פרידמן, ויתר על החצר בסדיגורה לאחיו הצעיר רבי ישראל, בתמורה לקבלת נשיאות [[כולל ווהלין]] וזכות הדלקת המדורה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון (מושב)|מירון]]. חסידי רוז'ין בארץ ישראל, בהם העסקן [[ניסן ב"ק]], השתייכו לחסידות בויאן. גם רובם של מתפללי [[בית הכנסת תפארת ישראל]] ב{{ה|עיר העתיקה}} היו חסידי בויאן וזאת בין היתר בשל העובדה שאת כספי החלוקה של כולל ווהלין קיבלו החסידים בארץ דרך חצר הקודש בבאיאן{{הערה|לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על חלוקת הזכויות בין [[חסידות סדיגורה]] לחסידות בויאן.}}. כמו כן לחסידות היו בתי כנסת ב[[צפת]] וב[[טבריה]]. בשל מרכזיותה של החסידות ביישוב הישן, הצטרפו לחסידות חסידים רבים, כמו משפחת רבינוביץ (צאצאי אדמו"רי [[חסידות פוריסוב|פוריסוב]]) ומשפחת ברים (שהשתייכו ל[[חסידות צאנז]] שהתנגדה לחסידות רוז'ין), שהיוו את אבן היסוד לתקומת החסידות לאחר שנכחדה באירופה בשואה. ארבעת בניו של רבי יצחק ביקרו בארץ ישראל, ואחד מהם, רבי ישראל, אף התגורר בה בסוף ימיו.

בשנת [[תרס"ח]] נבנתה שכונת [[בתי אורנשטיין]] לטובת כולל ווהלין. הנדיב היה חסיד בויאן, ומשכך חסידי בויאן קיבלו חלק גדול מבתי השכונה, וכן בית המדרש ('[[קלויז]]') השכונתי היה שייך להם. קלויז זה היווה את מרכז החסידות לאחר חורבן בית הכנסת תפארת ישראל בשנת [[תש"ח]] בנוסף לבית מדרש שהתקיים בבתי התימנים ולאחר מכן בישיבת חיי עולם, ובו גם התיסדה [[מתיבתא תפארת ישראל|ישיבת תפארת ישראל]] (שנוסדה בשנת [[תשי"ג]]), ובהמשך הועברה לבית המדרש בשכונת בתי אורנשטיין בו שכנה עד לבניית המרכז הגדול והמפואר ברחוב מלכי ישראל ב[[שכונת גאולה]] (נחנך ב[[ט"ו באב]] [[תשכ"ז]]), בו כיום מרכז החסידות והישיבה הגדולה. בסמוך לקלויז בבתי אורנשטיין נמצאת הישיבה הקטנה של החסידות. פליטי העיר העתיקה, יוצאי בתי הכנסת "ווארשעווער שול", הקימו בית כנסת בשם "תפארת ישראל" ב[[קטמון]]. בית כנסת זה נסגר לאחר התמעטות החסידים בשכונה.

בחסידות ישנו דגש על אחווה בין החסידים, ובעקבות זאת נהוג בחסידות לפתוח בתי כנסת רבים ("קלויז'ן"), כך שבתי הכנסת לא יהפכו להמוניים. בירושלים נסגרו חלק מבתי הכנסת הקטנים עקב מגוריו של האדמו"ר הנוכחי בירושלים, אך חלקם עדיין פעילים בתפילות ואירועים אליהם האדמו"ר לא יוצא לבית הכנסת המרכזי. לאדמו"ר עצמו ישנו בית כנסת ליד ביתו בו הוא מתפלל בימות החול.

החסידות מונה כיום אלפי בתי אב בארץ ובעולם, כשרובם הגדול מתגוררים בישראל{{הערה|פנקס הטלפונים של הקהילה בישראל בשנת תשס"ז מונה יותר מ-1000 בתי אב.}}. מרכז החסידות הוא בירושלים אך הקהילה הגדולה של החסידות היא ב[[ביתר עילית]], אליה פנו האברכים הצעירים מיום היווסדה, והיא מונה כ-900 משפחות. בביתר קיימת רשת של [[כולל אברכים|כולל]]ים המאוגדים תחת ארגון "תלפיות" ומוסדות חינוך נוספים כתלמוד תורה וישיבה קטנה. קהילות נוספות קיימות ב[[בני ברק]], [[מודיעין עילית]], [[בית שמש]], [[קריית גת]], [[אלעד]], ו[[עמנואל]]. ב[[ארצות הברית]] ב[[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] וב[[מונסי]] באירופה ב[[לונדון]], [[מנצ'סטר]], [[אנטווערפן]] ובמקומות נוספים. בסוף [[תש"ס|ה-תש"ס]] הוקם גוף בשם 'מרכז מוסדות רוז'ין - באיאן', שהוא ארגון על המאגד בתוכו את כל המוסדות הקהילתיים של החסידות.