תהלים כ"ד – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
| מקור =  
| מקור =  
}}
}}
'''"לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ד''' שב[[תהלים]], מזמור שחיבר [[דוד המלך]]{{הערה|מתוך כל 150 פרקי התהילים, רק 14 פרקים בלבד (כמנין ה[[גימטריא]] של 'דוד') פותחים בכותרת 'לדוד', וזהו הראשון מביניהם. שאר הפרקים: [[תהילים כ"ה|כ"ה]], [[תהילים כ"ו|כ"ו]], [[תהילים כ"ז|כ"ז]], [[תהילים כ"ח|כ"ח]], [[תהילים ל"ב|ל"ב]], [[תהילים ל"ד|ל"ד]], [[תהילים ל"ה|ל"ה]], [[תהילים ל"ז|ל"ז]], [[תהילים ק"א|ק"א]], [[תהילים ק"ג|ק"ג]], [[תהילים ק"י|ק"י]], [[תהילים קל"ח|קל"ח]], [[תהילים קמ"ד|קמ"ד]].}} לאמרו כאשר יכניסו את [[ארון הברית]] ל[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]].
'''"לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ד''' שב[[תהלים]], מזמור שחיבר [[דוד המלך]]{{הערה|מתוך כל 150 פרקי התהלים, רק 14 פרקים בלבד (כמנין ה[[גימטריא]] של 'דוד') פותחים בכותרת 'לדוד', וזהו הראשון מביניהם. שאר הפרקים: [[תהלים כ"ה|כ"ה]], [[תהלים כ"ו|כ"ו]], [[תהלים כ"ז|כ"ז]], [[תהלים כ"ח|כ"ח]], [[תהלים ל"ב|ל"ב]], [[תהלים ל"ד|ל"ד]], [[תהלים ל"ה|ל"ה]], [[תהלים ל"ז|ל"ז]], [[תהלים ק"א|ק"א]], [[תהלים ק"ג|ק"ג]], [[תהלים ק"י|ק"י]], [[תהלים קל"ח|קל"ח]], [[תהלים קמ"ד|קמ"ד]].}} לאמרו כאשר יכניסו את [[ארון הברית]] ל[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]].


את המזמור נוהגים לומר כתפילת [[שיר של יום]] ביום ראשון מידי שבוע, וכן בליל ראש השנה ובליל יום הכיפורים, כאשר אמירת המזמור בכוונה היא סגולה ל[[פרנסה]].
את המזמור נוהגים לומר כתפילת [[שיר של יום]] ביום ראשון מידי שבוע, וכן בליל ראש השנה ובליל יום הכיפורים, כאשר אמירת המזמור בכוונה היא סגולה ל[[פרנסה]].
שורה 13: שורה 13:


==תוכן המזמור==
==תוכן המזמור==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "אם יש בתפילה איזה דבר שהוא [[קידוש השם]] - יתפלל שיעשה בשביל קדושת שמו יתברך, לא בשבילו. ויזכור זכות אבותיו, שמצינו 'גדולים צדיקים במיתתם מבחייהם'".
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "אם יש בתפילה איזה דבר שהוא [[קידוש השם]] - יתפלל שיעשה בשביל קדושת שמו יתברך, לא בשבילו. ויזכור זכות אבותיו, שמצינו 'גדולים צדיקים במיתתם מבחייהם'".


על פי המסורת, דוד חיבר את המזמור הזה אחרי שהעלה קרבן עולה על המזבח שבנה בהר המוריה כדבר ה' על ידי [[גד הנביא]], דבר שעצר את ה[[מגפה]] על העם{{הערה|כמבואר בספר דברי הימים א' פרק כ"א.}}, וקבע לומר אותו כאשר יכניסו את [[ארון הברית]] ל[[קודש הקודשים]] כשיבנה שם [[בית המקדש]] על ידי [[שלמה המלך|שלמה בנו]], כאשר דבריו "מי יעלה בהר ה'" כוונתם להר המוריה, "ומי יקום במקום קדשו" הכוונה למקום קודש הקודשים, מקום מנוחת השכינה.
על פי המסורת, דוד חיבר את המזמור הזה אחרי שהעלה קרבן עולה על המזבח שבנה בהר המוריה כדבר ה' על ידי [[גד הנביא]], דבר שעצר את ה[[מגפה]] על העם{{הערה|כמבואר בספר דברי הימים א' פרק כ"א.}}, וקבע לומר אותו כאשר יכניסו את [[ארון הברית]] ל[[קודש הקודשים]] כשיבנה שם [[בית המקדש]] על ידי [[שלמה המלך|שלמה בנו]], כאשר דבריו "מי יעלה בהר ה'" כוונתם להר המוריה, "ומי יקום במקום קדשו" הכוונה למקום קודש הקודשים, מקום מנוחת השכינה.