תהלים צ"ד

תהלים צ"ד אֵ-ל נְקָמוֹת ה'
א: אֵ-ל נְקָמוֹת ה' אֵ-ל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ. ב: הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. ג: עַד מָתַי רְשָׁעִים ה' עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ. ד: יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן. ה: עַמְּךָ ה' יְדַכְּאוּ וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ. ו: אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ. ז: וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּ-הּ וְלֹא יָבִין אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב. ח: בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ. ט: הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט. י: הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת. יא: ה' יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי הֵמָּה הָבֶל. יב: אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּ-הּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ. יג: לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת. יד: כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב. טו: כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב. טז: מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן. יז: לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי. יח: אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ ה' יִסְעָדֵנִי. יט: בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי. כ: הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק. כא: יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִׁיעוּ. כב: וַיְהִי ה' לִי לְמִשְׂגָּב וֵא-לֹהַי לְצוּר מַחְסִי. כג: וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם ה' אֱ-לֹהֵינוּ.

תהלים צ"ד הוא המזמור ה-94 בספר תהלים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הצ"ד ביום ההולדת ה-93, ועד ליום ההולדת ה-94.

תוכן המזמור ומחברו

בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "תפילה נוראה ונפלאה לכל יחיד על הגאולה, ומוסר גדול".

מזמור זה מתייחד בכך שבשונה מרוב פרקי התהלים, לא מופיע בפסוק שבפתיחתו מפי מי הוא נכתב.

המזמור מבקש על הגאולה ועל נקמת ה' בגויים שהרעו לבני ישראל.

מזמור זה נכלל בנוסח התפילה כשיר של יום של יום רביעי (אבל מכיון שהמזמור מסתיים בדברי פורענות, לפי הכלל של מסיימים בטוב, נוהגים להוסיף את שלושת הפסוקים הראשונים שבמזמור הבא אחריו, ובכך להזכיר את ההכנות לשבת המתקרבת על ידי אמירת "לכו נרננה" המתחיל את קבלת שבת.

בחסידות

• א-ל נקמות ה' – אף ששם א-ל הוא שם של חסד נאמר כאן לשון של נקמה, כיון שכאן מדובר על 'נקמה הפוכה', שמשפיעים לאדם טוב וחסד אף שאינו זכאי לכך.
• יתאמרו כל פועלי און – 'יתאמרו' הוא לשון שבח וגדולה, שמתנגדים לצד הקדושה 'פועלי און' עושים זאת מתוך גאוה והתרוממות, אך ניתן לפרש זאת גם למעליותא, שלשון זו דומה ללשון 'השם האמירך', שהפועלי און מתהפכים לקדושה ומשבחים את הקב"ה.
• הנוטע אוזן הלא ישמע – את ההשגחה האלוקית על הנבראים אפשר לראות בפרט בכח הראיה והשמיעה שהם פועלים קירוב בין הרואה והדבר שעליו הוא מביט, אך הראיה של הקב"ה נעלית יותר אפילו מהראיה של האדם עצמו, כיון שהיא אינה על ידי ממוצעים, ואת הכח הזה הקב"ה נותן גם ביהודי שקיום התורה והמצוות שלו יהיו עצמיים והם יתאמתו אצלהם עד שזה יהיה נוגע בפנימיות הנפש.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – א-ל נקמות ה' (ניגון)

לקראת יום הולדתו ה-93 של הרבי בי"א ניסן ה'תשנ"ה, הלחין ר' שלום ברוכשטט ניגון חסידי חדש על פסוקים מתוך המזמור האישי החדש שהחל הרבי לומר באותה שנה על המילים: "א-ל נקמות ה'", וצירף לניגון את המילים "הוא אבינו" על מנת לבטא את רגשי הגעגועים לרבי לאחר ג' תמוז.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק