תהלים ד' – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{חלונית
{{חלונית
|ניקוד=כן
|ניקוד=כן
|רוחב=25%
|כותרת= תהלים ד' {{ש}}לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד
|כותרת= תהלים ד' {{ש}}לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד
|תוכן=
|תוכן=
שורה 13: שורה 12:
'''ח:''' נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ.{{ש}}
'''ח:''' נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ.{{ש}}
'''ט:''' בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה ה' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי.}}
'''ט:''' בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה ה' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי.}}
'''תהלים ד'''' הוא המזמור הרביעי ב[[תהלים]]. מזמור זה כולל תחינה של אדם המושמץ ונרדף ללא עוול בכפו הנמצא במצוקה מתמדת. בספר התהילים זהו המזמור הראשון{{הערה|מתוך פרקים רבים.}} המתחיל בנגינה.
'''תהלים ד'''' הוא המזמור הרביעי ב[[תהלים]]. מזמור זה כולל תחינה של אדם המושמץ ונרדף ללא עוול בכפו הנמצא במצוקה מתמדת. בספר התהלים זהו המזמור הראשון{{הערה|מתוך פרקים רבים.}} המתחיל בנגינה.


על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הרביעית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-3, ועד ליום ההולדת ה-4.
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הרביעית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-3, ועד ליום ההולדת ה-4.


== תוכן ==
== תוכן ==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "מוסר לאדם שלא ילבין פני חבירו ושלא יאמר רכילות ולשון הרע ושלא יקבלנו. ולא יקנא אם רואה שהרשעים מצליחים בעולם הזה, רק ישמח ויאמר אם למכעיסיו כך וכו'".
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "מוסר לאדם שלא ילבין פני חבירו ושלא יאמר רכילות ולשון הרע ושלא יקבלנו. ולא יקנא אם רואה שהרשעים מצליחים בעולם הזה, רק ישמח ויאמר אם למכעיסיו כך וכו'".


==בתפילה==
==בתפילה==
* לפי חלק מהנוסחאות, פסוק ה' נאמר שלוש פעמים, כחלק מ[[קריאת שמע שעל המיטה]].
* לפי חלק מהנוסחאות, פסוק ה' נאמר שלוש פעמים, כחלק מ[[קריאת שמע שעל המיטה]].
* לפי מנהג חב"ד, לאחר תפילת ערבית של ליל יום כיפור נוהגים לומר את ארבעת הפרקים הראשונים שבתהילים כסגולה להינצל [[קרי לילה|מטומאת קרי]], ועל פי קבלה יש לכוון בשעת קריאת שם ה' במזמורים אלו כאילו הוא מנוקד בניקוד של המילה 'ברית'.
* לפי מנהג חב"ד, לאחר תפילת ערבית של ליל יום כיפור נוהגים לומר את ארבעת הפרקים הראשונים שבתהלים כסגולה להינצל [[קרי לילה|מטומאת קרי]], ועל פי קבלה יש לכוון בשעת קריאת שם ה' במזמורים אלו כאילו הוא מנוקד בניקוד של המילה 'ברית'.


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
שורה 33: שורה 32:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=9 צילום הפרק בתהילים 'אוהל יוסף יצחק']'''
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=9 צילום הפרק בתהלים 'אוהל יוסף יצחק']'''


{{מזמורי ספר התהלים}}
{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים|ד]]
[[קטגוריה:תהלים|ד]]