![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
תהלים נ"ג – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
|כותרת= תהלים נ"ג {{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד | |כותרת= תהלים נ"ג {{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד | ||
| תוכן = | | תוכן = | ||
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד | '''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
'''ז:''' מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב ה' שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. | '''ז:''' מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב ה' שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. | ||
}} | }} | ||
''' | '''תהלים נ"ג''' הוא המזמור חמישים ושלושה ב[[ספר תהלים]]. מזמור זה הוא מזמור תלונה או תוכחה על הרשעים ועל המצב העגום שבעם, במקביל ל[[תהלים י"ד|פרק י"ד]]. | ||
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה ל[[יום הולדת]] ה-52, ועד ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-53. | על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה ל[[יום הולדת]] ה-52, ועד ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-53. | ||
== תוכן המזמור == | == תוכן המזמור == | ||
ב[[ | ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו ידובר כשגידר טיטוס את הפרוכת בחרב וחשב שהרג את עצמו". | ||
'''* פסוקים א'-ד':''' המצב העגום ב[[עם ישראל]]. | '''* פסוקים א'-ד':''' המצב העגום ב[[עם ישראל]]. | ||
| שורה 32: | שורה 30: | ||
'''* פסוק ז':''' המשורר מצפה לתקווה. | '''* פסוק ז':''' המשורר מצפה לתקווה. | ||
[[רש"י]] מפרש, שבפרק זה "הרשעים", הכוונה על טיטוס, ו[[תהלים י"ד|פרק י"ד | [[רש"י]] מפרש, שבפרק זה "הרשעים", הכוונה על טיטוס, ו[[תהלים י"ד|פרק י"ד בתהלים]] מדבר על נבוכדנצר. | ||
== ביאור הרבי == | == ביאור הרבי == | ||
נאמר במדרש | נאמר במדרש תהלים על הפסוק "מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל" ששני הפעמים כשנאמר "מי יתן" (בפרק זה, ובפרק י"ד), הם כנגד שני הפעמים שנאמר "מי יתן" ב[[ספר דברים]]: "הרב אמר אחד, והתלמיד אמר אחד, הרב (הקב"ה) אמר "מי יתן והיה לבבכם זה להם"{{הערה|ואתחנן פרק ה', פסוק כ"ו}}, והתלמיד (משה רבינו) אמר "ומי יתן עם כל ה' נביאים{{הערה|בהעלותך פרק י"א, פסוק כ"ט}}", אבל דברי הרב ודברי התלמיד לא יתקיימו בעולם הזה אלא בעולם הבא, דברי הרב מנין, שנאמר "ונתתי לכם לב חדש"{{הערה|יחזקאל פרק ל"ו, פסוק כ"ו}}, דברי התלמיד מנין, שנאמר "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר"{{הערה|יואל פרק ג', פסוק א'}}. | ||
[[הרבי]] מבאר: ידוע שחידוש של [[ביאת המשיח]] הוא, ש"מעלה" ו"מטה" יתאחדו. לפני [[מתן תורה]] הייתה גזירה שלא היה קשר בין "מעלה" ל"מטה", אך לאחר [[מתן תורה]] הגזירה התבטלה, ו"עליונים ירדו למטה ותחתונים יעלו למעלה". | [[הרבי]] מבאר: ידוע שחידוש של [[ביאת המשיח]] הוא, ש"מעלה" ו"מטה" יתאחדו. לפני [[מתן תורה]] הייתה גזירה שלא היה קשר בין "מעלה" ל"מטה", אך לאחר [[מתן תורה]] הגזירה התבטלה, ו"עליונים ירדו למטה ותחתונים יעלו למעלה". | ||
גרסה אחרונה מ־06:59, 8 באפריל 2025
תהלים נ"ג
לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד |
|---|
|
א: לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד ב: אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל אֵין עֹשֵׂה טוֹב. ג: אֱלֹהִים מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים. ד: כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד. ה: הֲלֹא יָדְעוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם אֱלֹהִים לֹא קָרָאוּ. ו: שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד לֹא הָיָה פָחַד כִּי אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ הֱבִשֹׁתָה כִּי אֱלֹהִים מְאָסָם. ז: מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב ה' שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. |
תהלים נ"ג הוא המזמור חמישים ושלושה בספר תהלים. מזמור זה הוא מזמור תלונה או תוכחה על הרשעים ועל המצב העגום שבעם, במקביל לפרק י"ד.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה ליום הולדת ה-52, ועד ליום ההולדת ה-53.
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "בו ידובר כשגידר טיטוס את הפרוכת בחרב וחשב שהרג את עצמו".
* פסוקים א'-ד': המצב העגום בעם ישראל.
* פסוקים ד'-ו': הרשעים עוד ייענשו.
* פסוק ז': המשורר מצפה לתקווה.
רש"י מפרש, שבפרק זה "הרשעים", הכוונה על טיטוס, ופרק י"ד בתהלים מדבר על נבוכדנצר.
ביאור הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
נאמר במדרש תהלים על הפסוק "מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל" ששני הפעמים כשנאמר "מי יתן" (בפרק זה, ובפרק י"ד), הם כנגד שני הפעמים שנאמר "מי יתן" בספר דברים: "הרב אמר אחד, והתלמיד אמר אחד, הרב (הקב"ה) אמר "מי יתן והיה לבבכם זה להם"[1], והתלמיד (משה רבינו) אמר "ומי יתן עם כל ה' נביאים[2]", אבל דברי הרב ודברי התלמיד לא יתקיימו בעולם הזה אלא בעולם הבא, דברי הרב מנין, שנאמר "ונתתי לכם לב חדש"[3], דברי התלמיד מנין, שנאמר "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר"[4].
הרבי מבאר: ידוע שחידוש של ביאת המשיח הוא, ש"מעלה" ו"מטה" יתאחדו. לפני מתן תורה הייתה גזירה שלא היה קשר בין "מעלה" ל"מטה", אך לאחר מתן תורה הגזירה התבטלה, ו"עליונים ירדו למטה ותחתונים יעלו למעלה".
אבל אמיתית ושלימות החיבור בין "מעלה" ל"מטה" יהיה בזמן ביאת המשיח בב' ענינים: א'. לבו הגמשי של האדם יהיה "ליראה אותי... כל הימים", שה"מטה" יזדכך מחומריותו ויירא את ה' כל הימים - חיבור מלמטה למעלה. ב'. "ואשפוך רוחי על כל בשר" - מלמעלה ירד רוח ה' על נפשו וגופו של האדם - חיבור מלמעלה למטה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|