תהלים ט'

פסוקי המזמור: תהלים ט' לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד
א: לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד. ב: אוֹדֶה ה' בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ. ג: אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן. ד: בְּשׁוּב אוֹיְבַי אָחוֹר יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ. ה: כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק. ו: גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד. ז: הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה. ח: וַה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ. ט: וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים. י: וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. יא: וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ ה'. יב: זַמְּרוּ לַה' יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. יג: כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים. יד: חָנְנֵנִי ה' רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת. טו: לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ. טז: טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם. יז: נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה. יח: יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱ-לֹהִים. יט: כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן תִּקְוַת עֲנִיִּים תֹּאבַד לָעַד. כ: קוּמָה ה' אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ. כא: שִׁיתָה ה' מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה.

תהלים ט' הוא המזמור התשיעי בספר תהלים, הפותח במילים: לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד.

המזמור בנוי על פי סדר אותיות הא"ב, והוא מזמור תודה הנאמר על ידי מי שניצל מאויביו וכולל תפילה להצלה בעתיד.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת התשיעית ביום ההולדת ה-8, ועד ליום ההולדת ה-9.

תוכן המזמור

בכותרת המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק נכתב: "יש לאדם ליתן שבח להקב"ה על שהצילו מיד שונאו העומד עליו לצערו, ושהקב"ה שופט בצדק כל אחד לפי מעשיו, לצדיק כצדקתנו ולרשע כרשעתו".

במפרשי המזמור מבואר על פי המדרש שהמזמור הזה הוא שיר על הגאולה העתידה, כשעם ישראל יתחדש בילדות הנקראת 'על-מות' (מלשון 'עלם צעיר'), ודבר זה יגלה את הצדקות של בני ישראל ואת הישועה שלהם שעל ידי זה ימחה זרע עמלק.

בתרגום השבעים מזמור ט' מופיע יחד עם מזמור י', ופרט נוסף שמצביע על הקשר שלו עם המזמור שלאחריו, היא העובדה שבמזמור י' אין 'כותרת' כמו ברוב המזמורים בספר תהילים.

(הפסוק 'והוא ישפוט תבל בצדק', משולב בכמה מקומות בתפילות הימים הנוראים).

ביאורי החסידות

• האויב תמו חרבות לנצח - חז"ל דורשים פסוק זה על עמלק, שעליו נאמר 'עברתו שמרה נצח', והטעם לכך שעמלק רמוז דווקא בתיבת נצח, כיון שהחוצפה של עמלק היא למרות שיודע את המעלה והיחס האלוקי לבני ישראל דווקא, והוא בחינת נצחון, ללא טעם ודעת, וביטול קליפה זו היא דווקא על ידי נצח דקדושה, בעבודה בדרך קבלת עול.
• וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו - הכסא האלוקי, הוא השראת השכינת בשלימות בעולם, ואילו עמלק מסתיר על השראת השכינה שיהיה בחינת 'כס', מלשון כיסוי, ורק בגאולה העתידה כאשר יהיה 'האויב תמו' וימחה זרע עמלק, תהיה התפשטות האלוקות בשלימות, ולכן כתוב 'כסאו' בתוספת ו', שש המידות המסתעפים מהאלוקות, ששם ה' יאיר בנשמעות ישראל בהתעוררות.
• והוא ישפוט תבל בצדק - בדומה לשבע השמות שיש לרקיע, גם לארץ יש שבע שמות והשם 'תבל' הוא השביעי והחביב, ועל זה נאמר 'והוא ישפוט תבל בצדק', ב' בחינות צדק, בחינת צדק שבגמילות חסדים ותפילה, שהיא צדקה שבהגבלה, ובחינת הצדק שבתורה שהיא צדקה בלי הגבלה, והפסוק מדייק לומר 'והוא' ישפוט, שכוונתו על בחינת עתיק, ששם גם הדין הוא ענין של רחמים.
• ויבטחו בך יודעי שמך - יודעי שמך כוונתו על מי שמתבונן בשמות האלוקיים, ויודע שה' הוא האלוקים, כלומר שההנהגה האלוקית שלמעלה מהטבע, היא דבר אחד עם הטבע עצמו, וכשהוא חדור בהכרה זו, הוא בוטח בקב"ה כי הוא ממשיך עליו את ההשגחה משם הוי', ומידת הדין וההעלם והסתר לא מעלימים לגביו.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק
• יהל אור - פרק ט', באתר ספריית ליובאוויטש