בית הר"מ נחלת הר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ח]], בשנת הלימודים האחרונה של הישיבה הגדולה, נפתחה במקביל גם ישיבה קטנה שממשיכה לפעול גם לאחר מכן. החל מאז משמשת הישיבה כישיבה קטנה בלבד. | ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ח]], בשנת הלימודים האחרונה של הישיבה הגדולה, נפתחה במקביל גם ישיבה קטנה שממשיכה לפעול גם לאחר מכן. החל מאז משמשת הישיבה כישיבה קטנה בלבד. | ||
במתחם אין מקום לשינה עבור התלמידים, ואלו הולכים לאכול וללון בביתם{{הערה| | במתחם אין מקום לשינה עבור התלמידים, ואלו הולכים לאכול וללון בביתם{{הערה|1. להעיר כי ביחידות לתלמידי הישיבות והתלמידים השלוחים שיחיו (התוועדויות תשמ"ט ח"א ע' 287), אומר הרבי שמ"ש שצ"ל "הוי גולה למקום תורה", שייך גם למי שלומד בישיבה שנמצאת בעיר שהוריו דרים, והוא אוכל ויושן בביתם. יעויי"ש.}}. | ||
נכון לשנת [[תשפ"א]], לומדים בישיבה כ-60 בחורים. | נכון לשנת [[תשפ"א]], לומדים בישיבה כ-60 בחורים. | ||
גרסה מ־14:43, 31 במרץ 2021
ישיבת בית הר"מ הייתה מכינה לישיבה גדולה ששכנה בנחלת הר חב"ד בשנת תשמ"ד - תשמ"ז. החל משנת הלימודים תשמ"ט שוכנת במקום ישיבה קטנה.
הישיבה זכתה ומעוטרת בתואר המפואר "בנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
היסטוריה
בין השנים תשמ"ד-תשמ"ז היוותה הישיבה כ"מכינה" לישיבה גדולה בראשות הרב בנימין זאב סגל, והרב מאיר צבי גרוזמן, המשגיח בישיבה היה הרב אליהו וילהלם. המשפיע בישיבה היה הרבנ שלמה זלמן לנדא והרב יוסף יצחק גנזבורג שימש כר"מ בנגלה. הישיבה הייתה שייכת לרשת ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש בהנהלת הרב אפרים וולף.
לאחר תקופה התמזגה הישיבה עם ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד בסוף שנת תשמ"ט.
בחודש אלול תשמ"ח, בשנת הלימודים האחרונה של הישיבה הגדולה, נפתחה במקביל גם ישיבה קטנה שממשיכה לפעול גם לאחר מכן. החל מאז משמשת הישיבה כישיבה קטנה בלבד.
במתחם אין מקום לשינה עבור התלמידים, ואלו הולכים לאכול וללון בביתם[1].
נכון לשנת תשפ"א, לומדים בישיבה כ-60 בחורים.
הנהלת הישיבה
- ראש הישיבה - הרב שלום בער כהן
- מנהל רוחני - הרב נתן וולף
- משגיח - הרב יששכר דב וולף
- משפיע - הרב יוסף יצחק גנזבורג
- ר"מ - הרב אברהם פלדמן
- ר"מ ומשגיח - הרב אבינועם ניסים תעיזי
- משפיע - הרב ישראל שלום גולדיאן
- ר"מ - בחסידות הרב אברהם אלטער הבר
- ר"מ - בחסידות הרב שמואל כהן
- ↑ 1. להעיר כי ביחידות לתלמידי הישיבות והתלמידים השלוחים שיחיו (התוועדויות תשמ"ט ח"א ע' 287), אומר הרבי שמ"ש שצ"ל "הוי גולה למקום תורה", שייך גם למי שלומד בישיבה שנמצאת בעיר שהוריו דרים, והוא אוכל ויושן בביתם. יעויי"ש.