דמי חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[[קובץ:העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילי צהל מהרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילים מהרבי מליובאוויטש]] | [[קובץ:העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילי צהל מהרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילים מהרבי מליובאוויטש]] | ||
אף שלמנהג זה אין מקור, עד שהרבי התבטא על כך שהוא התייגע למצוא את מקורו ללא הצלחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4609&pgnum=194 שיחות קודש תשל"ד חלק א' עמוד 174].}}, | אף שלמנהג זה אין מקור, עד שהרבי התבטא על כך שהוא התייגע למצוא את מקורו ללא הצלחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4609&pgnum=194 שיחות קודש תשל"ד חלק א' עמוד 174].}}, | ||
[[הרבי]] הסביר במכתב{{הערה|נר שמיני ה'תשל"ג, נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35}}, את טעם המנהג: {{ציטוט|תוכן="לעניין מעות חנוכה, שהכוונה בנתינתם לילדים, לקשר הוראות חנוכה בלימוד שיש ללמוד ממעות אפילו ב[[התבוננות]] קלה. כי מצד אחד, הרי יש למעות כוח גדול, שמי שיש לו הרבה מעות הוא עשיר, ואפילו [[עשירות|עשיר]] גדול, ומי שאין לו הוא [[עני]] ורש. ומצד שני, הרי הכסף כמו שהוא לעצמו אינו אף אחד מג' צורכי האדם - מזון, לבוש, בית - אלא שבו ועל-ידו אפשר לקנות כל צורכי האדם, ולא עוד שבו ועל-ידו יכול לקיים מצוות ה[[צדקה]] וגמילות חסדים וכמה מצוות, מה-שאין-כן אם הכסף יהיה מונח בקופסה ללא ניצול וללא תועלת. | [[הרבי]] הסביר במכתב{{הערה|נר שמיני ה'תשל"ג, נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35}}, את טעם המנהג: | ||
{{ציטוט|תוכן="לעניין מעות חנוכה, שהכוונה בנתינתם לילדים, לקשר הוראות חנוכה בלימוד שיש ללמוד ממעות אפילו ב[[התבוננות]] קלה. כי מצד אחד, הרי יש למעות כוח גדול, שמי שיש לו הרבה מעות הוא עשיר, ואפילו [[עשירות|עשיר]] גדול, ומי שאין לו הוא [[עני]] ורש. ומצד שני, הרי הכסף כמו שהוא לעצמו אינו אף אחד מג' צורכי האדם - מזון, לבוש, בית - אלא שבו ועל-ידו אפשר לקנות כל צורכי האדם, ולא עוד שבו ועל-ידו יכול לקיים מצוות ה[[צדקה]] וגמילות חסדים וכמה מצוות, מה-שאין-כן אם הכסף יהיה מונח בקופסה ללא ניצול וללא תועלת. | |||
אחת הנקודות העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שיידע ויזכור תמיד אשר ה' יתברך נתן לו "הון תעצומות" - כוחות כבירים בשכל ובמידות שב[[לב]] ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצלו כוח ה[[שכל]] בלימוד ה[[תורה]] ועד לאופן ד"יגעת", שאז בוודאי יקויים בו "ומצאת", ועל-דרך זה במידות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת, לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה. ואז הוא לא כמו שהוא בנוגע לכסף גשמי, שהרי בגשמיות מי שאין לו הוא עני, אבל ברוחניות יכול כל אחד להיות עשיר, ובלבד שינצל את הכוחות שניתנו לו, שהרי מובטח הוא "יגעת ומצאת", אלא שבזה ניתנה לו הבחירה, ואין הדבר תלוי אלא בו וברצונו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון. | אחת הנקודות העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שיידע ויזכור תמיד אשר ה' יתברך נתן לו "הון תעצומות" - כוחות כבירים בשכל ובמידות שב[[לב]] ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצלו כוח ה[[שכל]] בלימוד ה[[תורה]] ועד לאופן ד"יגעת", שאז בוודאי יקויים בו "ומצאת", ועל-דרך זה במידות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת, לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה. ואז הוא לא כמו שהוא בנוגע לכסף גשמי, שהרי בגשמיות מי שאין לו הוא עני, אבל ברוחניות יכול כל אחד להיות עשיר, ובלבד שינצל את הכוחות שניתנו לו, שהרי מובטח הוא "יגעת ומצאת", אלא שבזה ניתנה לו הבחירה, ואין הדבר תלוי אלא בו וברצונו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון. | ||
גרסה מ־16:18, 5 במרץ 2021
דמי חנוכה (נקראים גם מעות חנוכה; ובאידיש חנוכה געֶלט) הוא שמו של מנהג נתינת כסף לילדים בחג החנוכה, על מנת לחנכם לצדקה. הרבי עודד וביאר קיום מנהג זה ובמהלך השנים חילק בעצמו פעמים רבות דמי חנוכה לקהל. כמו כן חילק דמי חנוכה לתלמידי הישיבה ב-770, וכן הורה לתת בשמו לחיילי צה"ל בארץ ישראל.
טעם המנהג
אף שלמנהג זה אין מקור, עד שהרבי התבטא על כך שהוא התייגע למצוא את מקורו ללא הצלחה[1], הרבי הסביר במכתב[2], את טעם המנהג:
"לעניין מעות חנוכה, שהכוונה בנתינתם לילדים, לקשר הוראות חנוכה בלימוד שיש ללמוד ממעות אפילו בהתבוננות קלה. כי מצד אחד, הרי יש למעות כוח גדול, שמי שיש לו הרבה מעות הוא עשיר, ואפילו עשיר גדול, ומי שאין לו הוא עני ורש. ומצד שני, הרי הכסף כמו שהוא לעצמו אינו אף אחד מג' צורכי האדם - מזון, לבוש, בית - אלא שבו ועל-ידו אפשר לקנות כל צורכי האדם, ולא עוד שבו ועל-ידו יכול לקיים מצוות הצדקה וגמילות חסדים וכמה מצוות, מה-שאין-כן אם הכסף יהיה מונח בקופסה ללא ניצול וללא תועלת.
אחת הנקודות העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שיידע ויזכור תמיד אשר ה' יתברך נתן לו "הון תעצומות" - כוחות כבירים בשכל ובמידות שבלב ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצלו כוח השכל בלימוד התורה ועד לאופן ד"יגעת", שאז בוודאי יקויים בו "ומצאת", ועל-דרך זה במידות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת, לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה. ואז הוא לא כמו שהוא בנוגע לכסף גשמי, שהרי בגשמיות מי שאין לו הוא עני, אבל ברוחניות יכול כל אחד להיות עשיר, ובלבד שינצל את הכוחות שניתנו לו, שהרי מובטח הוא "יגעת ומצאת", אלא שבזה ניתנה לו הבחירה, ואין הדבר תלוי אלא בו וברצונו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
וכשמסבירים כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמה חיה, אז מאיר עיני שניהם ה', שגם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכין בנר מצווה ותורה אור, מחיל אל חיל ועד שנעשים מופת לרבים".
למנהג דמי חנוכה נמצאים רמזים נוספים[3]:
- בגמרא במסכת שבת מובא האיסור להשתמש באור של נרות חנוכה, והדוגמה שהגמרא מביאה היא 'להרצות מעות', ומכך משמע שהיו מתעסק עם מטבעות על יד הנרות.
- חג החנוכה הוא חג החינוך, ודרך החינוך היא שכאשר מתחילים ללמד ילד נותנים לו מעות.
- על פי פנימיות הענינים חנוכה קשור עם קו השמאל שלכן מדליקים אותו דווקא בצד שמאל של הפתח, וצד השמאל קשור עם כסף כמו שנאמר "בשמאלה עושר וכבוד".
- את פרשת מקץ קוראים תמיד בחג החנוכה, ובה מוזכר רבות ענין הכסף: התשלום של האחים על התבואה, הכסף משנה שהביאו איתם בפעם השניה שירדו למצרים, הכסף שיוסף החזיר להם בשקים, והמתנות שקיבלו מיוסף לאחר שהתגלה להם - ובפרט בנימין שהיה הצעיר ביותר, שקיבל כסף כפול.
קירוב הגאולה וחיזוק ההתקשרות
בשנת תשל"ח התבטא הרבי כי נתינת דמי חנוכה מזרזת את הגאולה, היות שבמקום להשתמש בזה לדברי חולין מנצלים זאת לקדושה, בדוגמת נתינת הצדקה עליה נאמר "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".
בשבת פרשת ויצא תשנ"ב, אמר הרבי שנתינת דמי חנוכה בפרסום המתאים ובהוספה והרחבה, יש בה כדי לחזק את ההתקשרות לרבותינו נשיאינו[4].
הוראות ומנהגים בדמי חנוכה
- יש להעניק דמי חנוכה אחרי הדלקת החנוכיה[5].
- יש להוסיף מידי ערב בנתינת דמי חנוכה.
- רבותינו נשיאינו נהגו לתת בליל נר רביעי או בליל נר חמישי[6] בשנת תשמ"ח עורר הרבי, לתת דמי חנוכה בכל יום, ובלילה הרביעי או החמישי לתת פי שתים או שלושה יותר.
- נהוג לתת גם למבוגרים ונשואים וכן אדמו"ר הריי"צ נהג לתת דמי חנוכה לבנותיו, גם אחרי החתונה, וכן גם לחתניו[7].
- אלו שלא נתנו וקיבלו בחנוכה יכולים להשלים גם לאחר החג[8].
- יש לתת 'דמי חנוכה' דווקא מטבעות[9] חדשים ונוצצים[10].
אצל הרבי
הרבי הוא הראשון מרבותינו נשיאינו שחידש את הענקת דמי חנוכה לציבור הרחב, מעבר לבני המשפחה הקרובים. הרבי אף התייחס למשמעות נתינה דמי חנוכה והסביר שבנתינה זו מודגש שהרבי ומי שמקבל את הדמי חנוכה מתקשרים בקשר נפשי[11].
הרבי עורר אף בשיחותיו כמה פעמים אודות החשיבות שיש בנתינת דמי חנוכה.
לתלמידי המוסדות
בנר חמישי של חנוכה תשי"ב, קרא הרבי לחדרו לתלמידי הישיבה המרכזית ב-770, ששמרו על סדר הלימוד בחסידות. הרבי אמר לפניהם שיחה ובסיומה (תוך כדי בכיות) הודיע שיתן להם דמי חנוכה מקופת רבי, ו"כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך". לאחר מכן חילק הרבי לכל אחד מהנוכחים מטבע אחד מכסף.
הנהגה זו - של חלוקת דמי חנוכה מידו הקדושה לבחורים ב-770 - נמשכה עד שנת תש"כ.
כמו כן שלח הרבי דמי חנוכה בשמו לתמימים בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש. הוא הורה להנהלת המוסדות לערוך התוועדות ובה לחלק בשמו דמי חנוכה לתלמידים.
כמו כן שלח הרבי דמי חנוכה לילדים במוסדות שונים.
לחיילי צה"ל
בשנת תשל"ד, בעיצומה של מלחמת יום כיפור, הורה הרבי לשלוח דמי חנוכה לחיילי צה"ל באמצעות חסידי חב"ד שנסעו למבצע חנוכה בבסיסים הצבאיים. עבור החסידים שהשתתפו במבצע נשלחו גם כן דמי חנוכה מהרבי.
לחיילי צבאות ה'
החל משנת תשמ"א, כאשר התקיימו כינוסים לחיילי צבאות ה' ב-770, חילק להם הרבי דמי חנוכה - שנים או שלושה מטבעות (שני מטבעות - אחד לצדקה ואחד כדמי חנוכה; או שלושה - כאשר השלישי הוא על מנת לעשות בו כראות עיניהם).
לציבור הרחב
בחלק מהשנים[12] חילק הרבי דמי חנוכה לכל אחד ואחד, אנשים נשים וטף.
בין השנים תשל"ט-תשמ"ז, חילק הרבי את דמי החנוכה באמצעות הטנקיסטים.
הרבי מקבל דמי חנוכה
בנר שלישי של חנוכה[דרושה הבהרה] הכניסו חסידים לרבי 62 מהדורות חדשות של ספר התניא, שהודפסו במדינות חבר העמים.
הרבי שמח מאוד לקבל את הספרים, והתבטא שאלו דמי החנוכה הגדולים ביותר שיהודי יכול לקבל.
ההוראה מנתינת המטבעות
הרבי הסביר[13] את ההוראה הנלמדת מדמי חנוכה ואת מקורו בתורה:
"ההוראה מנתינת המטבעות היא - שאין להסתפק בהבטחות והתחייבויות, אלא נדרש מעשה בפועל - "המעשה הוא העיקר"!
פירוש הדברים: טבעם של ילדים, שמטבע של מתכת (מטבע של זהב וכסף, או אפילו של נחושת). תופסת אצלם מקום יותר מנייר שיש לו שווי של ממון.
ומכיוון שכל דבר יש לו מקור בתורה - שהרי "אסתכל באורייתא וברא עלמא" וממילא, לא ייתכן מציאות של דבר בעולם, אלא אם כן יש דוגמה לזה בתורה - מצינו דוגמתו בהלכות דקנין בכסף, כמו קידושי אשה, ועל דרך זה כשקונים חפץ בקנין של כסף, שצריך להיות במטבע של כסף (וכיוצא-בזה) ממש, ולא בנייר שיש לו שווי ממון. מכיוון שלאמיתתו של דבר אין כאן שווי ממון."
בנוסף להסבר זה, מצויים הסברים נוספים בתורת הרבי[14].
דמי חנוכה רוחניים
בנוסף למשמעות הפשוטה של נתינת דמי חנוכה, קרא הרבי להעניק דמי חנוכה גם במשמעות הרחבה יותר. כך לדוגמה הורה הרבי בשנת תשמ"ז שהבעל יעניק לאשתו עזרה בהפיכת הבית לבית חב"ד כ'דמי חנוכה' וכן האשה לבעלה[15], וכן שהילדים יבקשו מהוריהם כ'דמי חנוכה' רוחניים שיהפכו את החדר שלהם ל'בית חב"ד'.
הרבי כינה סוג זה של דמי חנוכה בשם "דמי חנוכה הפנימיים" ו"דמי חנוכה האמיתיים".
בשיחת שבת פרשת מקץ, שבת חנוכה תשנ"ב אמר הרבי[16]:
ויהי רצון שעוד לפני ההוספה בעניני חנוכה במעשה בפועל יתן הקב"ה "מעות חנוכה" (ולא רק באופן של מתנה, אלא גם באופן של תשלום חוב) ל"נער ישראל ואוהבהו" בהענין הכי נחוץ ומוכרח - להביא את הגאולה האמיתית והשלימה על ידי דוד מלכא משיחא
לקריאה נוספת
- תולדות התמימים בארצות הברית הרב יוסף יצחק קעלער תשע"ט, פרק 'דמי חנוכה'
קישורים חיצוניים
- מנהג נתינת דמי חנוכה על ידי רבותינו נשיאינו
הרבי מדבר על דמי חנוכה - הרבי מחלק דמי חנוכה לילדים (תנש"א) (החלוקה של שנת תשנ"ב)
- הרב מרדכי מנשה לאופר, דמי חנוכה (א) ● דמי חנוכה (ב)
- הרב מרדכי מנשה לאופר, "דמי חנוכה" בכינוסי "צבאות ה'" במגזין התקשרות מספר 753
- מנחם גרליצקי, סופגניית בוטיק עם מחית חצילים? אני מעדיף דמי חנוכה!
- ישראל רייס, מדוע מחלקים דמי חנוכה?
- מהו הטעם למנהג לחלק דמי חנוכה? (אנגלית)
מתוך מגזין א חסידישע דערהער
| חנוכה | ||
|---|---|---|
| נס חנוכה | יוון • גזירות אנטיוכוס • מלחמת החשמונאים • נס פך השמן | 
|
| חג החנוכה | מגילת אנטיוכוס • קריאת ההלל • ועל הניסים • סביבון • דמי חנוכה • ערב לביבות • נר חמישי • זאת חנוכה • הנרות הללו • אכילת מאכלי חלב ושמן | |
| נרות חנוכה | הדלקת נרות חנוכה • חנוכיה • הדלקה מרכזית • מבצע חנוכה | |
| ניגונים | הנרות הללו • הנרות הללו (ב) • יוונים נקבצו עלי | |
הערות שוליים
- ↑ שיחות קודש תשל"ד חלק א' עמוד 174.
- ↑ נר שמיני ה'תשל"ג, נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35
- ↑ לקוטי לוי יצחק, ליקוטים ואגרות עמוד שנ"ח.
- ↑ ראו גם במכתב א' ויגש תשל"ט שנדפס בשבועון בית משיח גליון 1204 עמוד 17 שכן הוא בנוגע לכל דמי חנוכה, שכאשר אדם נותן לחברו ממון שאיתו הוא היה יכול לקנות חיי נפשו, הוא מתקשר עמו בקשר נפשי.
- ↑ בשנת תשמ"ז בשיחה לילדים בליל נר ז' דחנוכה שחל ביום חמישי, אמר הרבי שכעת יחלקו דמי חנוכה וזו הפעם האחרונה היות ומחר לא יקבלו, היות וההדלקה האחרונה היא בערב שבת, ומשם מוכח שאת מעות החנוכה מחלקים לאחר הדלקת הנרות, ובערב שבת לא ניתן מכיון שמיד אחרי הדלקת נרות החנוכה מדליקים נרות שבת.
- ↑ היום יום כ"ח כסלו.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 163. שיחות קודש תשל"ד חלק א' עמוד 174.
- ↑ ספר השיחות תש"נ ח"א עמ' 210.
- ↑ הרבי הקפיד לאורך השנים לחלק דמי חנוכה דווקא במטבעות, וכאשר חילק דולרים בימי ראשוןשל חג החנוכה - אירע וחילק מטבע בצירוף לשטר של הדולר, כפי המתאים למנהגו.
- ↑ הוספות ללקוטי שיחות חלק ט"ו, עמוד 543 על יסוד סיפורו של 'גבריאל נושא חן' שהביא לרבי כסף לצדקה מהמשכון שקיבלה אשתו על התכשיטים ומירקה וצחצחה את המטבעות והדבר גרם לנחת רוח מיוחדת.
- ↑ ממכתב א' וידש תשל"ט. בית משיח גליון 1204 עמוד 17.
- ↑ תשל"ח, תשמ"ח, תשמ"ט, תנש"א, תשנ"ב.
- ↑ התוועדויות תשמ"ח כרך ב, עמ' 159
- ↑ מכתב מנר שמיני תשל"ג, ועוד.
- ↑ שיחת נר שישי דחנוכה תשמ"ז, התוועדויות ח"ב ע' 132.
- ↑ ראו גם על דרך זה בשיחת שבת פרשת מקץ תשי"ח.