דבר מלכות ויגש – הבדלי גרסאות

גרסה מ־16:14, 24 בדצמבר 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
		אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

רקע

סיכום

א - ג: בתחילת הפרשה נראה מדבריו של יהודה ליוסף שהוא מתייחס מתוך הכנעה וביטול (שנראה שהם היו אז במצב ירוד) לעומת סוף הפרשה שבה נאמר "ובני ישראל פרו וירבו" שנראה ממנו שהיה לישראל חוזק ועוצמה, ואיך מסתדר הסתירה?
ד: הביאור בזה, שבדיוק להיפך, זה שיהודה הלך ליוסף ללא מורא ופחד על אף היותו אז "השולט בכיפה"^[1], מראה על החוזק והעוצמה שהיה לישראל במצרים.
ה: לכאורה יש להקשות, שהרי בסופו של דבר לתוקף של יהודה לא יצא דבר, הרי המשנה למלך היה בכלל אחיו יוסף, אלא שבאמת התוקף הזה פעל חידוש,(אלא שהוא לא היה לאותו שעה) שלאחר מכן קרא יעקב ליהודה שיקים ישיבות במצרים, ולא ליוסף, מפני שהיה צריך לתוקף שלו.
ו - י"ב יש ללמוד מהתוקף של יהודה, כמו בזמן אחשוורוש שמרדכי היה בבחינת ש"לא יכרע ולא ישתחווה", שגם לנו בדורנו יש את הבחירה לעמוד בתוקף למען שמירת התורה והמצוות, ואף יותר מזה הממשל בעצמו ^[2] עוזר לעמוד בתוקף על שמירת התורה והמצוות.
י"ג - י"ד: עניין זה מתבטא עם ה' טבת^[3], שהממשל בעצמו עוזר בהבאת הספרים חזרה לספרייה, ומכן יש הוראה לכל אחד ואחד שיקנה בה' טבת ספרים, והדבר הזה יזרז עוד יותר את פדיון הספרים השבוים חזרה.

קישורים חיצוניים

^ מקץ מב, ו
^ באותו מקום - אמריקה, שכונתה באותה שיחה "מלכות של חסד"
^ שחל ביום חמישי של אותו שבוע

[1] מקץ מב, ו

[2] באותו מקום - אמריקה, שכונתה באותה שיחה "מלכות של חסד"

[3] שחל ביום חמישי של אותו שבוע

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 *'''א - ג:''' בתחילת הפרשה נראה מדבריו של [[יהודה]] ל[[יוסף]] שהוא מתייחס מתוך הכנעה וביטול (שנראה שהם היו אז במצב ירוד) לעומת סוף הפרשה שבה נאמר "ובני ישראל פרו וירבו" שנראה ממנו שהיה לישראל חוזק ועוצמה, ואיך מסתדר הסתירה?
 *'''ד:''' הביאור בזה, שבדיוק להיפך, זה ש[[יהודה]] הלך ל[[יוסף]] ללא מורא ופחד על אף היותו אז "השולט בכיפה"{{הערה|מקץ מב, ו}}, מראה על החוזק והעוצמה שהיה לישראל ב[[מצרים]].
+*'''ה:''' לכאורה יש להקשות, שהרי בסופו של דבר לתוקף של [[יהודה]] לא יצא דבר, הרי המשנה למלך היה בכלל אחיו [[יוסף]], אלא שבאמת התוקף הזה פעל חידוש,(אלא שהוא לא היה לאותו שעה) שלאחר מכן קרא [[יעקב]] ל[[יהודה]] שיקים ישיבות ב[[מצרים]], ולא ל[[יוסף]], מפני שהיה צריך לתוקף שלו.
+*'''ו - י"ב''' יש ללמוד מהתוקף של [[יהודה]], כמו בזמן [[אחשוורוש]] ש[[מרדכי]] היה בבחינת ש"לא יכרע ולא ישתחווה", שגם לנו בדורנו '''יש את הבחירה לעמוד בתוקף למען שמירת התורה והמצוות,''' ואף יותר מזה הממשל בעצמו {{הערה|באותו מקום - [[אמריקה]], שכונתה באותה שיחה "מלכות של חסד"}} עוזר לעמוד בתוקף על שמירת ה[[תורה]] והמצוות.
+*'''י"ג - י"ד:''' עניין זה מתבטא עם [[ה' טבת]]{{הערה|שחל ביום חמישי של אותו שבוע}}, שהממשל בעצמו עוזר בהבאת הספרים חזרה ל[[ספרייה]], ומכן יש הוראה לכל אחד ואחד שיקנה ב[[ה' טבת]] ספרים, והדבר הזה יזרז עוד יותר את פדיון הספרים השבוים חזרה.
 ==קישורים חיצוניים==
 {{שיחות הדבר מלכות|}}

שיחות הדבר מלכות
בראשית	בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי
שמות	שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל
ויקרא	ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי
במדבר	במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי
דברים	דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה
הוספות	יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח