דבר מלכות ויצא

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

בעקבות השיחה

"	והדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה! יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור-הבר ויין המשומר, ויהודים כבר יושבים סביב השולחן – "שולחן אביהם" (מלך מלכי המלכים הקב"ה), יחד עם משיח צדקנו (כפי שכתוב בספרים שבכל דור ודור ישנו "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"), ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר; ולאחרי ארבעים שנה מאז הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר יש כבר גם "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע	"

• בקשר לט׳ כסלו (יום ההולדת ויום ההילולא של אדמו״ר האמצעי) ויו״ד כסלו (יום גאולתו) – יש להוסיף עוד יותר בלימוד תורתו, שמיוחדת בזה שהיא באופן של ״רחובות הנהר״.
• לערוך התוועדויות ביו״ד כסלו בכל מקום ומקום,

ובעיקר – להתחיל ההכנות לעריכת התוועדויות בי״ט כסלו, התוועדויות בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל, אפילו בפנה נדחת. וכן להמשיך ההתוועדויות בימי החנוכה.

• הלימוד מעבודתו של אדמו״ר האמצעי – להמשיך הענינים הרוחניים והחסידותיים של יהודי גם בחייו הגשמיים, באופן שהגשמיות בטלה להרוחניות המתגברת עלי׳.
• להוסיף בלימוד עניני הגאולה האמיתית והשלימה.
• בימי חנוכה הבע״ל יש לקיים מנהג ישראל דנתינת דמי חנוכה לבני ביתו, ובמיוחד – לילדים וילדות, ונתינה בריבוי, באופן שמשמח את הילדים.

סיכום

• באדמו״ר האמצעי מצינו החידוש שאצלו נתקיים בפועל בגשמיות מה ש״הקב״ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום״, שיום הסתלקותו הוא ביום הולדתו (ט׳ כסלו), אשר זה מורה על שלימות המשכת הרוחניות בגשמיות העולם.

ובהדגשה בחודש כסלו – חודש השלישי של ימי הגשמים, המורה על עבודת האדם (״ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה״. ו״כסלו״ אותיות ״כס לו״, שהענינים רוחניים שהם בכסה, מתגלים עד בתכלית הגילוי של ״לו״ (שלימות גילוי המדות, ו׳ פעמים ו׳). ובהדגשה כשחל ט׳ כסלו ביום השבת – שממשיך רוחניות בגשמיות העולם (אכו״ש ושינה).

• ״ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה״ מורה על ירידת הנשמה (מספירת הבינה) למטה, ב״חרון אף של מקום״, ושם פועל גילוי הה׳ (״חרנה״), שבה״א נברא עוה״ז.
• תורת החסידות של אדהאמ״צ באופן של ״רחובות הנהר״. משא״כ אצל הצ״צ הוא בעיקר החידוש שמשוה תורת החסידות עם תורת הנגלה.
• ״וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו״ כי חשב שעשו כבר נתברר. ובפועל הי׳ זה קודם הבירור. משא״כ עתה – לאחרי ריבוי העבודה ובפרט ע״י רבותינו נשיאינו, כולל בבירור האומות, ומלכות של חסד וכו׳ – כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וישנו כבר גם ה״שולחן ערוך״ דלויתן ושור הבר ויין המשומר וכו׳, וצריכים רק לפתוח העינים (״מ׳דארף נאר אויפעפענען די אויגן״) כדבעי, ולראות זה בפועל!
• בירור עשו ע״י יעקב – חיבור אורות דתהו בכלים דתיקון, ועד – החיבור דאורות דתהו וכלים דתהו, אורות דתיקון וכלים דתיקון, חיבור סובב וממלא.
• ״מטתו שלימה״ (של יעקב) מורה על השלימות גם בה״מטה״ (התחתון), ששם שוכב האדם וראשו הוא בשוה עם רגלו (לא כמו בעמידה או ישיבה), ועד שמגלה בזה שייכותו לעצמותו ית׳, שמצד העצמות עליון ותחתון הם דבר חד ממש, כי הוא למעלה מכל הגדרים, ופשיטות העצמות מתגלית בפשיטות ישראל, ״ישראל וקוב״ה כולא חד״.
• ״ויקח (יעקב) מאבני המקום״, ״שירא מפני חיות רעות״, ולכאורה: איך מגינים האבנים מחיות רעות? אלא שזה מורה על התוקף דקדושה רוחנית שהיתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמילא הגין עליו מחיות רעות.
• ג׳ ימים דערב שבת זה, ט׳ כסלו, ויו״ד כסלו – ענין החזקה. וגם בט׳ כסלו – ב׳ ענינים (יום הולדת ויום ההילולא), ויחד עם חג הגאולה ביו״ד כסלו – ה״ז ג׳ דהוי חזקה.
• ״אבן מקיר תזעק״, שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו.