6,031
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
סידור 'סדר העבודה' שהודפס בוילנא בשנת תרע"א, הוא הבסיס לסידור זה, וכולל תיקונים והוספות שהכניס הרבי בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, כאשר עמד בראש הוצאת הספרים קה"ת למן יום הקמתו במינוי של הרבי הריי"צ. (זאת לבד מסידור 'תהלת השם' שהודפס ברוסטוב). | סידור 'סדר העבודה' שהודפס בוילנא בשנת תרע"א, הוא הבסיס לסידור זה, וכולל תיקונים והוספות שהכניס הרבי בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, כאשר עמד בראש הוצאת הספרים קה"ת למן יום הקמתו במינוי של הרבי הריי"צ. (זאת לבד מסידור 'תהלת השם' שהודפס ברוסטוב). | ||
הסידור יצא ע"י קה"ת שתחת ה'מרכז לעניני חינוך', בשנת ה'תש"ה, במתכונת עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית. לצידו של הרבי, הכין את הסידור לדפוס המזכיר הרב ניסן מינדל. באותם שנים הוסיף הרבי לכתוב הגהות, הערות ושינויים, שחלקם נשלחו למי שהיו אחראים על הדפסת ספרי קה"ת בגרמניה, ושם הודפסה מהדורה שניה בשנת ה'תש"ז. קרוב לחמישים הגהות ותיקונים הוכנסו במהדורות תשי"ד – תשט"ז. במהלך השנים עורר הרבי בהזדמנויות שונות, על טעויות דפוס שנפלו בהדפסת הסידור והורה לתקנן. | הסידור יצא ע"י קה"ת שתחת ה'מרכז לעניני חינוך', בשנת ה'תש"ה, במתכונת עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית. לצידו של הרבי, הכין את הסידור לדפוס המזכיר הרב ניסן מינדל. באותם שנים הוסיף הרבי לכתוב הגהות, הערות ושינויים, שחלקם נשלחו למי שהיו אחראים על הדפסת ספרי קה"ת בגרמניה, ושם הודפסה מהדורה שניה בשנת ה'תש"ז. קרוב לחמישים הגהות ותיקונים הוכנסו במהדורות תשי"ד – תשט"ז. במהלך השנים עורר הרבי בהזדמנויות שונות, על טעויות דפוס שנפלו בהדפסת הסידור והורה לתקנן. | ||
את הסידור הדפיס הרבי מחדש כעורך קה''ת, עוד לפני הנשיאות בשנת ה'תש''ה, במטרה להקל על המתפללים, למצוא כל תפילה על מקומה ללא צורך לדפדף במהלך התפילה רצוא ושוב. אלא, שהרבי בעצמו כותב באגרת קודש ארוכה מיום ט"ו תמוז ה'תש"ט: "... י( אם יש חילוק באמירת י"ג מידות הרחמים ביחיד בין תפלת שחרית, מנחה, או סליחות? ]מענה:[ לא ראיתי ולא שמעתי מעודי שום חילוק, ונפסק הדין סתם בשולחן ערוך סימן תקס"ה ס"ה. – וסידור תהלת השם השלם הוא פוטוגראפיה מסידור שקדמו, ולא הספיק הזמן להגיהו כדבעי. מחמת חוסר הזמן האמור, בשעת ההדפסה, היו בו עניינים שונים שעדיין דרשו תיקון. | |||
לכמה מהם עורר ר' [[טוביה זילברשטרום]]<ref>תשורה משמחת הנישואין של הרה"ת יונה אלימלך ומרת אסתר מלכה שי' זילברשטרום</ref> את ליבו מכבר, והיו מהם שהפריעוהו, ובינהם אף נושאים שהוצרכו לעיון הלכתי. לצד זאת, היו כמה נושאים בסידור במהדורה הישנה, שהוצרכו לעיון הלכתי. כגון: אנא בכוח, שכידוע יש לכוין הר"ת הכתובים בצד שמאל, אולם לא הופיע בסידור; תפילת ישתבח, שיש לאומרו בנשימה אחת, י"ג שבחים, ולא נמצא ההפסק במקומו; קודם ה'יהיו לרצון' הראשון בסוף תפילת העמידה, היתה שגגה אצל רבים בהנהגה כי היה רשום 'יכול להפסיק ולענות', בעוד שההלכה אוסרת זאת כמובן, והיה חסר ההוספה וההמשך 'כדרך שמפסיק בקריאת שמע'; בסוף קריאת שמע שעל המיטה, הושמט תיבת 'אמת', ולא כל אחד ידע מה שכתוב במנהגים שיש להוסיף תיבת אמת. וכן הלאה. | |||
מימוש האפשרות לתקן הדברים התאפשר בהזדמנות מיוחדת כאשר נודע לר' טוביה שהגה"ח הרב [[ניסן מאנגעל]] מצוי בעיצומה של מלאכת תרגום הסידור לשפה האנגלית. | |||
לעבור בצורה יסודית | |||
על כל עמוד ועמוד בסידור התפילה, וללטש הדרוש, ולשבץ אבנים יקרות שהיו חסרות מחמת | |||
טעות או מחמת חיסרון אחר, ושניהם הופתעו לגלות עד כמה שיבושים היו במהדורה הקודמת, | |||
ועד שכמעט בכל עמוד היה מה לתקן, אם בנוסח, אם בניקוד, אם במראי מקומות, הן בתפילות | |||
החול והשבת, הן בפרקי אבות, הן בכל ההוספות, ואפילו בספר התהלים שצורף לסידור בחלקו | |||
האחרון. | |||
במשך ימים ולילות ארוכים, שעות ע"ג שעות הורכבה רשימה של שינויים נדרשים, לאחר | |||
בירור וליבון בעשרות סידורי תפילה, נוסחאות, הלכות הסידור וכמובן הנוסח שתיקן כ"ק אדמו"ר | |||
הזקן בסידורו, ומנהגי חב"ד והוראות רבותינו נשיאינו שלוקטו פה ושם, וכן במה שפירסם הרבי | |||
עצמו בהוספות לקונטרסים שונים במשך השנים עד אז. | |||
עד היום מרגיש אבי החתן אסיר תודה על הזכות הזו, שנתן לו הרב מאנגעל ליטול חלק | |||
בההדרת הסידור. זאת משום שעבור מלאכת התרגום המדוייקת, הוצרך הנוסח המקורי להיות | |||
מנופה שבעתיים, וכך עבר סידור התפילה בלשון הקודש הגהה מדוקדקת. ועל הקירבה הנדירה | |||
לה זכה, להיות שותף במלאכת ההדרת סידור התפילה, מלאכה שהרבי עצמו אחז בה בשנים | |||
הראשונות לבואו לחצי כדור התחתון. לקבל תשובות ומענות קודש ישירות מהרבי על שאלות | |||
ודילמות שנכנסו אל הקודש פנימה להכרעה, ומזה בנין להלכה למעשה לרבבות חסידי חב"ד | |||
ליובאוויטש בכל רחבי תבל, ולדורות. | |||
המעורבות של הרבי | |||
עם רשימת הספיקות בידם, ניגשו תחילה הרב מאנגעל ומי שסייע בידו למי שיכול לפתור את הספיקות. בעניני דקדוק לבעלי דקדוק, | |||
בעניני הלכה לרבנים מורי הוראה ובעלי הלכה, אולם הדבר הקשה יביאון לפני משה, את הדברים בהם לא היתה הכרעה ברורה כתבו אל הרבי לקבל הכרעתו. על חלקן ענה בכתב, כפי שאפשר לראות בתצלומים הנדירים המופיעים כאן, ועל | |||
חלקם החליט הרבי לדבר ברוב עם בעת ההתוועדות ולעורר עליהן בפומבי וכך להשיב בעצם מהו סדר התפילה מעתה ואילך. בסיום קריאת שמע שעל המיטה, הוכנסו התפילות 'יהי רצון' ו'ריבון העולמים' במקומן. סופר כי בשעתו הרב חדקוב שאל על כך את הרבי, האם להכניס זאת גם בסידור והרבי השיב בחיוב. והמשיך ושאל את הרבי הלוא אין מקום בפנים, והרבי השיב שיעשו סימן כמין זה * ויכניסו זאת בסוף הסידור, וכך בחלק מהסידורים היה היהי רצון, אבל ריבון העולמים למרות שנאמר בכל ימות השנה לא היה בסידור תהלת ה'. | |||
תיקון נוסף שנוסף בסידור הוא שינוי הנוסף של ה"ברשות" שקודם ברכת המזון, שעד אז היו "ברשות מרנן ורבותי", ומאז נוסף "ברשות מרנן ורבנן ורבותי", כנוסח שנוהגו לומר כל רבותנו נשאינו | |||
על רובם ככולם של השינויים היתה הכרעה לכאן ולכאן, אך בכל זאת נשארו כמה דברים בלתי פתורים. מעניין לציין ששנתיים לאחר מכן, בתש"מ כתב הרבי אל הרב מאנגעל שישנם עוד הרבה דברים עליו לעסוק בהם במסגרת עבודתו בההו"ל של קה"ת, ושיחדל להתעסק בההדרת הסידור ותיקון וכו'. | |||
והיו דברים, שבאו אל תיקונם זמן לאחר מכן, די בהפתעה. כמו למשל: בעת עריכת הסידור בשנת תשל"ח סיפר הרב [[צבי הירש גזנבורג]] כי שאל את הרבי מדוע לא אומרים את שני הפסוקים 'רוממו' בעת הוצאת ספר התורה מארון הקודש כפי שרשום בסידורים אחרים, והרבי השיב לו שהוא עצמו נוהג לכפול ולומר את שניהם! אבל לא חשבנו לשאול על זה. והנה, באתערותא דלעילא בעת ההתוועדות, הרבי עורר על כך, מדוע לא שמים לב שיש פסוק חסר בסדר התפילה, והורה ברבים שמעתה ואילך יאמרו את ב' הפסוקים, וכן שיכניסו את התיקון לסידור. | |||
משיחת צום גדליה ה'תשמ"ט: "... יש להעיר אודות ענין הדורש תיקון בבנין התפילה, אשר למרבית הפלא לא שמו לב על זה עד עתה: בסידורי התפילה )נוסח תהלת ה' | |||
ותורה אור(, מובא שלאחר שהש"ץ לוקח הס"ת, אומרים הקהל: "לך ה' הגדולה גו' רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה' אלוקינו". ולפני ה"רוממו גו'" נשמט (בטעות ע"י "הבחור הזעצער") הפסוק ד"רוממו" הא' – "רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא", כפי שנדפס בכו"כ סידורים. | |||
ולפלא שדוקא בסידורים שהיתה בהם הגהה חזקה, ובצירוף הגהות וסימנים, מצינו טעות. ולכאורה מכיון שצ"ל "אסתכל באורייתא", היו צריכים ללמוד מההנהגה בס"ת, דכשם שס"ת מגיהים אותו מזמן לזמן, אע"פ שקודם היתה הגהה מושלמת, ועד שקראו בס"ת ובברכה לפני' ולאחרי', כך צריכים להגיה את הסידור מזמן לזמן. ומצוה לפרסם זאת, ובוודאי ידפיסו זאת בליקוטים הנדפסים מידי שבוע, בעתונים וכיו"ב". | |||
עוד דבר שנותר בלתי פתור היא התפילה המיוחדת בעת עצירת גשמים. בסידור מובא שבעת עצירת גשמים ח"ו יש לאמרה בתפילת לחש אולם בחזרת הש"ץ אין לאמרה, והוא לכאורה טעות, משום שבשו"ע מוזכר על מדינות מערביות, ואילו בעת עצירת גשמים יש לש"ץ לאומרה בקול וכך נהוג בכל תפוצות ישראל. ומוכח עד כמה טעות הדבר, מסיום התפילה 'כי אתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים' שהוא לא מהנוסח שלנו כלל. אלא, שהעיקרון שנקבע הוא שלא משנים שום דבר ללא הסכמה ברורה מהרבי לכך. ובפרט שזה צילום ממה שמופיע בסידור תורה אור. או תיקון שהושמט, בתפילת כגוונא ע"פ דא"ח יש לומר 'קודשא בריך הוא אחד לעילא', ללא הפיסוק שמופיע בסידור 'קודשא בריך הוא אחד, לעילא'. וכן ביה"ר שאחר אמירת התהלים, במקום 'קול נעים גילת ורנן' לתקן 'נעים גילה ורנן' כפי שמקובל בנוסחאות אחרות ונפוצות. | |||
עוד דוגמא, ביוצר ליום ב' דראש השנה, בפיוט השני 'אמרתך צרופה' היה כתוב בפקדך בב' ונעשה השינוי לכתוב כפקדך בכ', מתאים למקומו בפיוט, אות כ' הבא אחר אות יו"ד. ואילו תיקון שלא נכנס, ביוצר ליום הכיפורים, בפיוט השני של תפלת שחרית 'מורה חטאים סלול', בהמשך נאמר רחש הילולך ביום ישבעו בשין שמאלית וצ"ל בשין ימנית מלשון שבע. כמו כן, בקריאת הנשיאים כתוב בהערות לקרוא את היהי רצון של אחר הנשיאים, והדבר היה תמוה, מה הפירוש במילה 'אחר', האמת יורה דרכו שצ"ל אחד, 'של אחד הנשיאים', ולא הוגה עד היום הזה. | |||
לגבי ההוצאה לאור עצמה, הרבי ביקש שהסידור ייצא לאור בצורה נאה ויפה, שגם יוכלו לתיתו מתנה, כגון חתן לכלה וכיו"ב. כיום מקובל מאוד סידורים ומחזורים בכריכות עור משובחות ובצבעים שונים, וסטים לכלה וכיו"ב אך אז הדבר לא היה מקובל. את הסידור הזה במהדורתו החדשה, הדפיסו בכריכה נאה דמוי עור. | |||
| שורה 27: | שורה 75: | ||
הגהות נדפסו מחדש במהדורה מורחבת ב[[הגהות לסידור אדמו"ר הזקן]]. | הגהות נדפסו מחדש במהדורה מורחבת ב[[הגהות לסידור אדמו"ר הזקן]]. | ||
=== | ===דף השער החדש=== | ||
עד שנת תשל"ח עוד היה רשום עליו כי הוא בהוצאת ה'מל"ח' כפי שהיה בעת שהדפיסו אותו עבור תלמידי בתי הספר. | |||
היה בעיה בהכנת דף השער מחמת שהסידור מיוסד על נוסח האר"י ז"ל אך אינו סידור האר"י, ומצד שני גם אינו ממש הסידור שהדפיס אדמו"ר הזקן, | |||
בעת העבודה על הסידור מחדש בתשל"ח דלעיל, נכנסו גם לספרייה של הרבי, וגם זכו לשזוף מבטם באוצר הכתבים והספרים של רבותינו נשיאינו, בהם כמה וכמה סידורים בהם התפללו רבותינו נשיאינו. | |||
כתוצאה מעבודת מחקר זו, הוחלף גם דף השער של הסידור, שבהצעה נועזת במהותה, הוכן דף שער חדש, בשילוב שמו הק' של אדמו"ר הזקן מייסד ומחבר הנוסח על פי האריז"ל, על אף שסידור זה עצמו אינו סידור עם דא"ח וסידור תורה אור וכיו"ב אלא שעל פי הסידורים שנאספו בספרייתו של הרבי, ושעות של שיקול הדעת באחריות ובזהירות, הוצעהנוסח 'כפי אשר יסד... בעל התניא והשולחן ערוך'. וכן קיבל השער את המסגרת הידועה של ספרי אדמו"ר הזקן. ההתרגשות גאתה, כאשר דף השער החדש יצא מהיכל קודשו של הרבי, בהסכמה על כל השינויים שנעשו בו. | |||
וזה הנוסח שהסכים עליו הרבי | |||
"סדור '''תהלת ה'''' על פי נוסח האר"י ז"ל | |||
כפי אשר יסד קדוש עליון אדונינו ומורינו ורבינו הרב הגאון הגדול חסיד והעניו אור עולם מפת הדור | |||
איש אלקים קדוש וטהור כ"ק שם תפארתו מוהר"ר '''שניאור זלמן''' נבג"מ - בעל התניא והשו"ע - | |||
כל תפלה ותפלה באה על מקומה בשלמות, מבלי שיצטרך המתפלל לחפש הדפים בשעת תפלתו. הוצאה חדשה ומתוקנת" | |||
| שורה 81: | שורה 114: | ||
עד תשנ"ב כל המהדורות של הסידורים וכל שינוי פרט בסידור נעשה על פי הסכמת הרבי. ונמצא כמו שהרבי אמר בפירוש בהתוועדות ר"ח אלול תשמ"ח, שהוא הנושא באחריות על הסידור | עד תשנ"ב כל המהדורות של הסידורים וכל שינוי פרט בסידור נעשה על פי הסכמת הרבי. ונמצא כמו שהרבי אמר בפירוש בהתוועדות ר"ח אלול תשמ"ח, שהוא הנושא באחריות על הסידור | ||
==קריאת התורה שבסידור== | |||
בסיום הסידור, באים הפסוקים הראשונים של פרשיות התורה שנקראים במנחה של שבת, ובשני וחמישי. לגבי פרשיות המועדים, הצילום שלהם בא ממחזורים ישנים, שהיו בעליות הגג של הבניין בו מצוייה כיום ישיבת 'חובבי תורה', ושם היו לומדים תלמידי ה'קבוצה' במשך שנים רבות. המקום שימש בעבר כבית כנסת קהילתי, והמתפללים הותירו אחריהם סידורים ומחזורים וכיו"ב. כמו כן נוספו הוראות והדרכות לגבי הקריאות השונות בימים טובים וחגים המצריכים שינוי בקביעויות שונות של ימי השבוע וכו'. ברבות השנים נעשה שימוש בסידור נאה זה של הקריאות וההפטרות לימים טובים, גם על ידי הרבי. אך בכל הנוגע לקריאה של ימי החול, היה חסר מקור של סידור נאה באותיות מאירות עיניים, עד שבאחד הסידורים שנמצאו בספרייתו של הרבי נמצא כזה דבר. ומשם הועתקו בצילומים כל | |||
הפרשיות. אלא שבפרשת 'מסעי' בה על פי מנהג חב"ד משלימים את כל המ"ב מסעות, לא היה | |||
את ההמשך בסידורים רגילים שם נהוג לסיים את הקריאה מוקדם יותר. יגע אבי החתן ולא מצא, | |||
עד שהגיע לידיו חומש שאותיות הדפוס שלו היו קרובות ביותר לצילום אותיות הדפוס באותו | |||
סידור מספרייתו של הרבי, ומשם נלקח חציו השני של פרשת מסעי. לימים, זכה לשמוע מפיו | |||
של הרב קרינסקי, את תגובת הרבי על כך. היה זה כאשר הרב קרינסקי הגיש לרבי את המהדורה | |||
של תהלת השם שהודפסה בברוקלין. הרבי מיד שאל 'ומה עם פרשת מסעי?' והמזכיר השיב, | |||
שהכניסו את זה בפנים לראשונה, ותגובת הרבי היתה 'א גרויסן יישר כח'. | |||
== חלוקתו על ידי הרבי == | == חלוקתו על ידי הרבי == | ||