תהלים ל"ה

תהילים ל"ה לְדָוִד רִיבָה ה' אֶת יְרִיבַי
א: לְדָוִד רִיבָה ה' אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי. ב: הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי. ג: וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי. ד: יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִי. ה: יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי-רוּחַ וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה. ו: יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת וּמַלְאַךְ ה' רֹדְפָם. ז: כִּי חִנָּם טָמְנוּ לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם חִנָּם חָפְרוּ לְנַפְשִׁי. ח: תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ. ט: וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּה' תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ. י: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. יא: יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי. יב: יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי. יג: וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב. יד: כְּרֵעַ-כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי כַּאֲבֶל אֵם קֹדֵר שַׁחוֹתִי. טו: וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ. טז: בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ. יז: אֲ-דֹנָי כַּמָּה תִּרְאֶה הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם מִכְּפִירִים יְחִידָתִי. יח: אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ. יט: אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ עָיִן. כ: כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ וְעַל רִגְעֵי אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן. כא: וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם אָמְרוּ הֶאָח הֶאָח רָאֲתָה עֵינֵנוּ. כב: רָאִיתָה ה' אַל תֶּחֱרַשׁ אֲ-דֹנָי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי. כג: הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱ-לֹהַי וַא-דֹנָי לְרִיבִי. כד: שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ ה' אֱ-לֹהָי וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי. כה: אַל-יֹאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח נַפְשֵׁנוּ אַל יֹאמְרוּ בִּלַּעֲנוּהוּ. כו: יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וּכְלִמָּה הַמַּגְדִּילִים עָלָי. כז: יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ. כח: וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ.

תהלים ל"ה הוא המזמור השלושים ומחישה בספר תהלים, הפותח במילים: לְדָוִד רִיבָה ה' אֶת יְרִיבַי.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה השלושים וחמש ביום ההולדת ה-34, ועד ליום ההולדת ה-35.

תוכן המזמור

בכותרת המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק נכתב: "תפילה נוראה ונפלאה על שונאיו, שיהיו כמוץ ומלאך ה' יהיה רודפן והכל בא מעזרת ה' יתברך".

ביאורי החסידות

• כל עצמותי תאמרנה - בשעת לימוד התורה והתפילה צריך שהגוף הגשמי יתנענע, והטעמים לזה: א) מכיון שהשלימות של התורה והתפילה היא דווקא כאשר חודרת ופועלת בגוף הגשמי. ב) בגלל שהנשמה שואפת לידבק בשורשה האלוקי, בדוגמת אור הנר שמתנענע כי רוצה להיכלל במקורו. ג) כאשר אדם מתנענע הדבר מראה שגם כאשר התורה מתלבשת בהשגתו, היא נותרת חכמה אלוקית שלמעלה מהשגה. ד) לבטא את החיות והחידוש שבלימוד. ה) לבטא את הענין שאין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם. וכל ענינים אלו נובעים מנקודה אחת, הדביקות הבלתי מוגבלת בקב"ה.
• השיבה נפשי משואיהם, מכפירים יחידתי - פסוק זה מדבר על בחינת היחידה שבנשמה, שכנגדה יש גם בחינת יחידה בנפש הבהמית הנקראת בשם 'כפירים', ובעוד שכל הרצונות של הנפש האלוקית הם רצון אחד תקיף שנובע מההתקשרות עם יחידו של עולם, הדבר בא לידי ביטוי גם בשם שלה, לעומת זאת הבחינה שכנגדה בנפש הבהמית נקראת בלשון רבים בשם 'כפירים' כי הם רצונות רבים ונפרדים, והבקשה מהקב"ה היא 'השיבה נפשי', שיוסר ההעלם של רצונות הנפש הבהמית על הנפש האלוקית.

בתפילה, ובניגוני חב"ד

בהגדה של פסח עם ציונים מקורות טעמים ומנהגים, מציין הרבי שבמחזור ויטרי כוללים את הפסוק 'יהי דרכם חושך וחלקלקות' בנוסח של שפוך חמתך (אם כי הוא לא נקבע בנוסח חב"ד).

פסוק ט', נכלל בנוסח חב"ד בתפילה שקודם הקדיש של מוסף, ובספר הניגונים ניגון צ"ז מופיעה הנעימה שר' יחיאל הלפרין החזן בליובאוויטש בחצר אדמו"ר הרש"ב נהג לנגן פסוקים אלו, ידעתי ה'.

פסוק י' מתוך מזמור זה, נכלל בנוסח תפילת נשמת כל חי, ומפי חסידי חב"ד בנעוועל נרשם ניגון ר"כ בספר הניגונים על פסוקים אלו.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק
• יהל אור - פרק ל"ה, באתר ספריית ליובאוויטש