תהלים ס"ב

תהלים ס"ב לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן
א: לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן מִזְמוֹר לְדָוִד. ב: אַךְ אֶל אֱ-לֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי. ג: אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט רַבָּה. ד: עַד אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל אִישׁ תְּרָצְּחוּ כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה. ה: אַךְ מִשְּׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ יִרְצוּ כָזָב בְּפִיו יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ סֶלָה. ו: אַךְ לֵ-אלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי. ז: אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט. ח: עַל אֱ-לֹהִים יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי צוּר עֻזִּי מַחְסִי בֵּ-אלֹהִים. ט: בִּטְחוּ בוֹ בְכָל עֵת עָם שִׁפְכוּ לְפָנָיו לְבַבְכֶם אֱ-לֹהִים מַחֲסֶה לָּנוּ סֶלָה. י: אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. יא: אַל תִּבְטְחוּ בְעֹשֶׁק וּבְגָזֵל אַל תֶּהְבָּלוּ חַיִל כִּי יָנוּב אַל תָּשִׁיתוּ לֵב. יב: אַחַת דִּבֶּר אֱ-לֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵא-לֹהִים. יג: וּלְךָ אֲ-דֹנָי חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ.

תהלים ס"ב הוא המזמור ה-62 בספר תהלים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ב ביום ההולדת ה-61, ועד ליום ההולדת ה-62.

יש הנוהגים לומר מזמור זה אחרי תפילות מנחה וערבית.

תוכן המזמור ומחברו

בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "תפילה נגד שונאיו, והתעורר לדורו שלא יהיה להם בטחון על ממון, והיאך אסיפת ממון הוא הבל הבלים".

המשורר פותח את המזמור בפזמון שחוזר על עצמו בשינויים מעטים שוב באמצע המזמור, המבטא את חוזק הבטחון שלו בה'.

על פי הפסוק הראשון במזמור, הוא מיוחס לידותון, מראשי משפחות המשוררים הלויים המוזכרים בספר דברי הימים.

את המזמור ניתן לחלק לשלושה חלקים, כאשר בחלק הראשון (פסוקים א-ה) המשורר מדבר על אויביו חורשי רעתו, בחלק השני (פסוקים ו-ט) מדבר אל נפשו שתבטח ותתחזק בה', ובחלק השלישי דברי תוכחות ומוסר שלא יבטחו בכך שעושק וגזל יביאו להם פרנסה והצלחה, אלא יבטחו בה' שיפרנס אותם לפי מעשיהם.

בחסידות

• אך אל אלוקים דומיה נפשי - כללות ענין התפילה, בחינת המלכות שנקראת 'נפש', ובחינת ביטול.
• אחת דיבר אלוקים שתים זו שמעתי - האלוקות כפי שהיא למעלה מהשתלשלות, היא בחינת אחדות, ובפרט חכמתו יתברך, שכל פסוק מצד עצמו כלול בו כל התורה כולה, ורק כאשר האור יורד ונמשך בדיבור, הוא מצטייר ולא יכול להשתנות. והמעלה של 'שתיים זו שמעתי' (ולא 'נשמע') שמורה על מעלת השומע שגם כמו שהוא למטה יש בו את בחינת האחדות שבתורה, היא בנשמות ישראל דווקא.
• לך ה' חסד - כשיהודי עושה מצווה ומעשיו פועלים חידוש בעולם, אין זה באמת לפי ערך מעשיו, אלא שהקב"ה 'משלם לאיש כמעשהו' באין ערוך, וזהו החסד הגדול ביותר.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – ניגון אך לאלוקים

ניגון ק' בספר הניגונים, הוא ניגון געגועים שיש המייחסים אותו לחסידי אדמו"ר הזקן והוא היה חביב במיוחד על אדמו"ר הריי"צ והיו נוהגים לנגן אותו בפתיחת ההתוועדויות של יום טוב ויומי דפגרא חסידיים בהשתתפותו.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק
• יהל אור - פרק סב