כפר חב"ד – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי" |
מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה" |
||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
[[קובץ:שזר מבקר בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר שזר בביקור בכפר בשנותיו הראשנות]] | [[קובץ:שזר מבקר בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר שזר בביקור בכפר בשנותיו הראשנות]] | ||
אחת הפעולות הראשונות שעשה הרבי בנושא, | אחת הפעולות הראשונות שעשה הרבי בנושא, הייתה שיחה מיוחדת עם מר זלמן שזר ששהה באותה תקופה בארצות הברית. | ||
ה'יחידות' של מר שזר ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו [[הרבי הריי"צ]] את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע [[הרבי הריי"צ]] למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש. | ה'יחידות' של מר שזר ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו [[הרבי הריי"צ]] את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע [[הרבי הריי"צ]] למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש. | ||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
מר שז"ר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שז"ר ביקש לדעת האם אכן תגיע בזמן הקרוב מסה גדולה של חסידים, שהרי באם יגיעו בודדים, איש לא יוכל לעזור להם כקבוצה. | מר שז"ר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שז"ר ביקש לדעת האם אכן תגיע בזמן הקרוב מסה גדולה של חסידים, שהרי באם יגיעו בודדים, איש לא יוכל לעזור להם כקבוצה. | ||
לאחר מכן ביקש להפגישם עם "ראש הראשים" - כך נכתב במכתב ללא פירוט, אך הכוונה כנראה | לאחר מכן ביקש להפגישם עם "ראש הראשים" - כך נכתב במכתב ללא פירוט, אך הכוונה כנראה הייתה למר [[דוד בן גוריון]]. | ||
ארבעת חברי הוועד דחו את ההצעה, כך הם ממשיכים במכתבם לרבי, מתוך חשש פן החסידים לא יגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] בקבוצה גדולה, ואז הדבר לא ייצא לפועל; ולסכם עם אישיות כה חשובה סיכומים שבסופם יתבדה ברוח, זהו צעד לא נבון בעליל. | ארבעת חברי הוועד דחו את ההצעה, כך הם ממשיכים במכתבם לרבי, מתוך חשש פן החסידים לא יגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] בקבוצה גדולה, ואז הדבר לא ייצא לפועל; ולסכם עם אישיות כה חשובה סיכומים שבסופם יתבדה ברוח, זהו צעד לא נבון בעליל. | ||
| שורה 143: | שורה 143: | ||
"הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר". | "הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר". | ||
החלוקה | החלוקה הייתה כך שאנשי המזרחי התיישבו מצד אחד של הכביש, וחסידי חב"ד מצידו השני. לאזור בו התיישבו אנשי המזרחי קראו 'תוחלת', ולאחר כמה שנים עזבו רוב תושבי 'תוחלת' את המקום, אולם כמה מתושבי 'תוחלת' התעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד. | ||
הבתים בהם התיישבו העולים, לא היו במצב טוב בלשון המעטה, אבל אגו"ח דאגו שאנשי הסוכנות יתחילו מיד בשיפוץ הבתים. בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ואילו שלושים משפחות שהגיעו לאחר [[חג השבועות]] התיישבו בכפר בשלב מאוחר יותר, לאחר ששופצו הבתים אליהם היו אמורים להיכנס. | הבתים בהם התיישבו העולים, לא היו במצב טוב בלשון המעטה, אבל אגו"ח דאגו שאנשי הסוכנות יתחילו מיד בשיפוץ הבתים. בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ואילו שלושים משפחות שהגיעו לאחר [[חג השבועות]] התיישבו בכפר בשלב מאוחר יותר, לאחר ששופצו הבתים אליהם היו אמורים להיכנס. | ||
| שורה 149: | שורה 149: | ||
הרב [[איצ'ה מענדל ליס]], מזכירו הראשון של כפר חב"ד, שנמנה על הקבוצה השנייה שהתיישבה בכפר, תיאר בזיכרונותיו את ה'קבלת פנים' שציפתה למתיישבים החדשים: | הרב [[איצ'ה מענדל ליס]], מזכירו הראשון של כפר חב"ד, שנמנה על הקבוצה השנייה שהתיישבה בכפר, תיאר בזיכרונותיו את ה'קבלת פנים' שציפתה למתיישבים החדשים: | ||
"לאחר כמה חודשים במעברה, הגענו לכפר ספריא הנטוש. במרכז הכפר היה מגרש גדול, כעין עמק, ובאמצע | "לאחר כמה חודשים במעברה, הגענו לכפר ספריא הנטוש. במרכז הכפר היה מגרש גדול, כעין עמק, ובאמצע הייתה משאבת מים, ממנה שאבנו [[מים]] בראשית התיישבותנו. הכול היה עזוב ונטוש: בתי חימר עלובים, ללא גגות או חלונות. כאן, במקום הזה היינו אמורים להתיישב ולהתארגן למושב עובדים. | ||
מצאנו קבוצת בתים הראויים למגורים, ובהם שיכנו את כל שבעים המשפחות הראשונות. כל משפחה, קיבלה מהסוכנות היהודית ציוד ראשוני דהיינו מיטות [[ברזל]] ומזרונים וסדינים, וכל משפחה סיבבה את עצמה עם סדינים. רק המאושרים בינינו, כמו משפחות גדולות, זכו לקבל אוהל מבד". | מצאנו קבוצת בתים הראויים למגורים, ובהם שיכנו את כל שבעים המשפחות הראשונות. כל משפחה, קיבלה מהסוכנות היהודית ציוד ראשוני דהיינו מיטות [[ברזל]] ומזרונים וסדינים, וכל משפחה סיבבה את עצמה עם סדינים. רק המאושרים בינינו, כמו משפחות גדולות, זכו לקבל אוהל מבד". | ||
| שורה 335: | שורה 335: | ||
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]]. | בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]]. | ||
ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות | ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש. | ||
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]]. | ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]]. | ||