מלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
(עריכה. הגהה.) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:39474.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי מליובאוויטש]] מלך המשיח]] | [[קובץ:39474.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי מליובאוויטש]] מלך המשיח]] | ||
'''מלך המשיח''' הוא | '''מלך המשיח''' הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי [[הקב"ה]] להביא את העולם לתכליתו ושלימותו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל. | ||
[[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש]]; בהתבססם, בין היתר, על דברי הרבי ש"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - '''בדוגמת נשיא דורנו''' - הוא הוא המשיח"{{הערה|משיחת ליל ה' ד[[חג הסוכות]] ה'[[תשמ"ז]]}}, החל מקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים למעלה משלוש מאות רבנים ומורי הוראה הקובע כי הרבי נמצא מתאים להגדרה ההלכתית של [[בחזקת משיח]]. | |||
== | ==מקור המונח משיח== | ||
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד,ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא,א</ref>. | |||
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}} | |||
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}. | [[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}. | ||
==== | ==שמותיו== | ||
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". הוא נקרא בשם לפני שנולד{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}}, ושמו יתחדש לעתיד לבוא{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א', מ"ח.}}, שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]]{{הערה|ילקוט ראובני, בראשית, א', ב'.}} ועל [[אבן השתייה]]. | |||
משיח | במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.}}. | ||
==נשמתו== | ==נשמתו== | ||
{{ | נשמתו של משיח{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה ישנו בכל [[יהודי]], הסיבה לכך היא, שנשמת משיח היא בחינת [[יחידה]] הכללית של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת את בחינת 'יחידה' שבכל יהודי, וממילא את כל [[נשמות ישראל]]. | ||
כיוון שנשמתו כוללת את '''כל''' ה[[יהודי]]ם, בכוחו של [[משיח]] לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}. | |||
בנוסף לכך יכול משיח "לאתבא צדיקייא בתיובתא", כיוון שנשמתו רמה ונישאה משל-כל ה[[צדיק]]ים שקדמו לו{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] ח"א עמ' ק"ס.}}. | בנוסף לכך יכול משיח "לאתבא צדיקייא בתיובתא", כיוון שנשמתו רמה ונישאה משל-כל ה[[צדיק]]ים שקדמו לו{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] ח"א עמ' ק"ס.}}. | ||
גרסה מ־03:32, 27 באפריל 2012
מלך המשיח הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי הקב"ה להביא את העולם לתכליתו ושלימותו בגאולה האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.
חסידי חב"ד כמו יהודים רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא הרבי מליובאוויטש; בהתבססם, בין היתר, על דברי הרבי ש"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח"[1], החל מקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים למעלה משלוש מאות רבנים ומורי הוראה הקובע כי הרבי נמצא מתאים להגדרה ההלכתית של בחזקת משיח.
מקור המונח משיח
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם בשמן המשחה, כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה[2]. כך נקרא בתורה[3] הכהן הגדול "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"[4]. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו שאול, דוד ושלמה, ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"[5], ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו כורש מלך פרס[6]: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את בית המקדש השני[7]. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה[8]. האברבנאל מוסיף כי משיח ראשי תיבות: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח[9] אדמו"ר הזקן אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים[10].
שמותיו
שמו של משיח נברא קודם בריאת העולם[11], "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון[12]". הוא נקרא בשם לפני שנולד[13], ושמו יתחדש לעתיד לבוא[14], שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי המזבח[15] ועל אבן השתייה.
במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים למשיח[16]: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד[17], אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק[18], מנחם[19] מענדל[20].
נשמתו
נשמתו של משיח[21], היא נשמה כללית, שניצוץ ממנה ישנו בכל יהודי, הסיבה לכך היא, שנשמת משיח היא בחינת יחידה הכללית של עם ישראל[22], הכוללת את בחינת 'יחידה' שבכל יהודי, וממילא את כל נשמות ישראל.
כיוון שנשמתו כוללת את כל היהודים, בכוחו של משיח לגאול את כל עם ישראל[23]. בנוסף לכך יכול משיח "לאתבא צדיקייא בתיובתא", כיוון שנשמתו רמה ונישאה משל-כל הצדיקים שקדמו לו[24].
בנשמת משיח מאירה בחינת אדם הראשון קודם חטא עץ הדעת, ובגאולה תאיר נשמתו - כיוון שהיא נשמה כללית - הארה זו לכל יהודי[25].
דרגתו
מלך המשיח מרומם מאברהם אבינו, מנושא ממשה רבינו וגבוה ממלאכי השרת[26].
- מרכז עם ישראל
מלך המשיח - ככל מלך, ליבו לב כל קהל ישראל[27], לא ייתכן קיומו של עם ישראל ללא ליבו, "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"[28], ואם הוא לא קיים בעולם הגשמי, הרי ח"ו עם ישראל כלה.
יחוסו
- ערך מורחב: מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך
למלך המשיח יחוס מכובד[29], הוא מזרע יהודה[30] ותמר[31], מנשה[32] ודן[33], הוא צאצא ישיר לנחשון בן עמינדב, לרות, אשת נינו, ולעמה מואב[34], דוד[35] ושלמה המלך[36], וזורבבל בן שאלתיאל[37].
[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]
כמו"כ הרבי מלך המשיח הוא צאצא של בעל ה'מצודות', של המהר"ל מפראג ובנו ר' בצלאל חריף ואדמו"ר הזקן.
- מזכרים או מנקבות
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע דוד המלך מזכרים או מנקבות; באחרונים משמע שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן[38]; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות[39].
בידינו נמצאת מגילת יחוסין של כ"ק אדמו"ר שליט"א המראה שהוא מזרע דוד - מנקיבות; היו שמצאו הוכחות לכך שהוא מיוחס לבית דוד גם מזכרים[40].
- מזרע שלמה
| ערך מורחב – יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה |
הרמב"ם כותב[41] שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ[42] (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".
פובשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב[43]. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים דדוד אלא יואש - שהוא מזרע שלמה[44], לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.
מדברי הרבי מלך המשיח[45] משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע שלמה.
היו שבדקו ועיינו[46] ביחוסו של הרבי, ומצאו שהוא צאצא לדוד הן דרך שלמה המלך והן דרך שפטי'.
לידתו
בתשעה באב
לאחר שנחרב בית המקדש, בתשעה באב, נולדה נשמת משיח[47], זמן עיבורו החל בעשרה בטבת[48]. אמנם, אין הכוונה ללידה כפשוטה, אלא להתגלות משיח, שמאז הוא מוכן לגאול את עם ישראל[49].
י"א ניסן
לידתו הגשמית של משיח דורנו ונשיא דורנו - הרבי רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, הייתה ביום שישי לפרשת מצורע[50], י"א ניסן תרס"ב, (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולייב לר' לוי יצחק שניאורסון ומרת חנה. עם לידתו שלח אדמו"ר הרש"ב ששה מברקים ובהם הדרכות מה לעשות עם התינוק.
משיח בכל דור
- לערך מורחב: משיח בכל דור
בפירושו של רבי עובדיה מברטנורא[51] מובא: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". כן גם מובא בשו"ת חתם סופר[52]: "ומיום שחרב בית המקדש מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". כן גם כתוב בפרי צדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין[53]: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".
בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו המשיח של דורם[54]. מסתבר לומר שנשיא הדור (הנשיא של תורת החסידות[55]) הוא משיח שבדור[56], והכוונה הן ל'משוח' והן למשיח כפשוטו[57], ובדור הגאולה - דורנו - הרי שנשיא דור הגאולה הוא המשיח בפועל.
כאמור, יהודים וחסידים מאמינים כי בדורנו מלך המשיח הוא נשיא הדור שלנו - הרבי מליובאוויטש; הרבי בעצמו קבע, כי המשיח הוא ממלא מקומו של אדמו"ר הריי"צ[58], עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"[59].
מלוכתו בזמן הגלות
הרמב"ם כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ודבריו אלו מתייחסים למי שיש לו גדר בחזקת משיח - בזמן הגלות; היינו, שאותו אחד הוא כבר 'מלך'[60].
פירוש מלך אינו בגדר ההלכתי, ע"פ בית-דין וכו', אלא פירושו 'מנהיג', המוכן בכל-עת לעבור ממצב של 'בחזקת' למצב של 'וודאי', וממילא להיות מלך (גם) בגדר ההלכתי[61].
כל נשיא דור, בדורו, הוא מלך; מעין משיחתו למלוכה נעשה על-ידי אמירת דא"ח[62].
חיים נצחיים
- לערך מורחב: חיים נצחיים במלך המשיח
חייו של מלך המשיח הם חיים נצחיים,הוא יאריך ימים "לעדי עולם"[63], לעולם לא ימות[64] ואף לא יטעום טעם מיתה[65], כיוון שהקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים[66].
הסיבה לכך שחייו הם נצחיים כיוון שחיי משיח בן דוד מגיעים מאין סוף, לעומת חיי משיח בן יוסף, שאינם נצחיים.[67] ודוד מלכא משיחא, שחייו שאולים מאדם הראשון[68].
חייו הנצחיים הם מתנה ישירה מהקדוש ברוך הוא - לפני גילוי משיח בן דוד שואלו הקדוש ברוך הוא: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, דוד המלך [69]: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד" [70].
פעולותיו של מלך המשיח בזמן הגלות
בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן הגאולה.
- על כל העמים - משפטים נ"ב.
- 'בונה מקדש במקומו[71]' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות בית המקדש השלישי על ידו, בונה מלך המשיח את מקדש מעט העיקרי שבדורו, שהוא מעין בית המקדש, ואף יתחבר אליו בעתיד; 770[72].
'בחזקת משיח'
|
| ערך מורחב – בחזקת משיח |
הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה בחזקת שהוא משיח"
.
בדורנו מְמַמֵּשׁ כ"ק אדמו"ר שליט"א רבי מנחם מענדל שניאורסון את הסימנים האמורים[73], בשל כך פסקו מאות רבנים ומורי הוראה שהרבי הוא מלך המשיח וכי הרבי עונה להגדרה ההלכתית של בחזקת משיח[74].
התגלותו
התגלותו של מלך המשיח, צפויה בכל יום ויום.
מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'[75], וכל עם ישראל יבוא ויאמר לו 'שלום עליכם'.
מעשיו של מלך המשיח
עם גילויו של מלך המשיח, הוא יעשה התוועדות לכל השבים בקיבוץ גלויות[76].
בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני הקדוש ברוך הוא[77], יוריד את המן ויעלה את המים מהבאר - כמו משה רבינו, הגואל הראשון[78].
משיח ילמד תורה עם כל עם ישראל[79]; הלימוד יהי' באופן של ראיה, הוא יראה להם את מהות התורה, ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם[80]. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו[81].
משיח מהחיים או מהמתים
הגמרא[82]: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם צדיקים שבמיתתם קרויים חיים.
- אמר רב, אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות".
מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן האמוראים עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מהצדיקים החיים בעולם בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.
גם בפירושו של רש"י הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ברבינו הקדוש ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת רבינו הקדוש ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש בנשיאות ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו יסורים. אם כי לשונו של רש"י הוא "ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל", ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי חזקיה, מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל.
ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא [83] תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים. אם כי מדברי הרמב"ם[84] משמע שמדובר במלך שימלוך על עם ישראל וילחם מלחמות השם תקופה מסוימת לפני שיגאול את עם ישראל כליל.
מידותיו של מלך המשיח
ענווה
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא הענווה; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומשה רבינו ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים[85].
מקום שהותו קודם הגאולה
בהיותו בגלות, בשלבים שקודם הגאולה, נמצא מלך המשיח, בעיר ניו יורק[86], ב770[87]; שם הוא ממתין לגאול את ישראל[88]; משם יוצאת ההכרזה לבני ישראל ש"הגיע זמן גאולתכם"[89]; משם הוא מתחיל לפעול בעולם[90]; ושם הוא יתגלה בב"א[91].
המצב הנוכחי
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים. נכון לעכשיו, אנו עומדים בסוף הגלות[92]: משיח נמצא כבר בעולם, נשמה בגוף[93], ומצפה בקוצר רוח תוך שהוא סובל מכאובים, לזמן שיתאפשר לו להתגלות[94]. המינוי של הרבי למלך המשיח כבר הי'[95], גדרו ההלכתי הוא כרגע בחזקת משיח, והוא התחיל לפעול על העמים[96], כמו גם פעולות אחרות. במסגרת מצב נכסה וחוזר ונגלה, מאז ג' תמוז תשנ"ד משיח בשלב הכיסוי, ותקוותינו שתיכף ומיד, בי"ז בכסלו ה'תשפ"ה, יתגלה הרבי מלך המשיח, ויביא את הגאולה.
קישורים חיצונים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ משיחת ליל ה' דחג הסוכות ה'תשמ"ז
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 201.
- ↑ ויקרא פרק ד, ג
- ↑ במדבר פרק לה, כה
- ↑ שמואל א כד,ו
- ↑ ישעיהו פרק מה, א
- ↑ כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".
- ↑ ישעיהו סא,א
- ↑ דון יצחק אברבנאל בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 110.
- ↑ פרקי דרבי אליעזר פרק ג'.
- ↑ אגרא דכלא, צירופי בראשית.
- ↑ מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.
- ↑ מדרש שלושה וארבעה, א', מ"ח.
- ↑ ילקוט ראובני, בראשית, א', ב'.
- ↑ חלקם נתבאר בס' נצח ישראל להמהר"ל.
- ↑ הרמב"ם באגרת תימן.
- ↑ "ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ תנש"א הערה 67).
- ↑ פ"י דסנהדרין. בדפוסים של תלמוד בבלי שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)
- ↑ "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.
- ↑ ראה גם בקונטרס עניינה של תורת החסידות, משיחת י"ט כסלו תשכ"ו, אות ה' ואילך.
- ↑ רמ"ז לזח"ב מ, ב.
- ↑ לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.
- ↑ ספר המאמרים מלוקט ח"א עמ' ק"ס.
- ↑ ר' הלל מפאריטש, פלח הרימון על חומש ויקרא דף תק"ה.
- ↑ מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא
- ↑ רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו
- ↑ לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, התוועדויות תשמ"ו ח"ג עמ' 191
- ↑ ילקוט מעם לועז, תהילים, ח"א, עמ' רע"ג.
- ↑ ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.
- ↑ בראשית רבה, פ"ה, א.
- ↑ במדבר רבה, י"ד, א'
- ↑ ילקוט שם.
- ↑ במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, מסכת סנהדרין, צ"ג, ב'.
- ↑ רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.
- ↑ ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, אדר תשס"ג - ברשימתו של התמימים מנחם מענדל פלדמן.
- ↑ מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.
- ↑ ליקוט בעניין במכתבי שואל לר' חיים קנייבסקי.
- ↑ בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.
- ↑ ולדוגמא - דרך רבי שלום שכנא אלטשולר, שהיה בן משפחתו של רבי יחיאל הלל אלטשולר, בעל ה"מצודות", עליו נכתב כי הוא בן אחר בן לדוד המלך.
- ↑ פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, ספר המצוות מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.
- ↑ ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.
- ↑ ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.
- ↑ ימות המשיח בהלכה במקומו.
- ↑ לקו"ש חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א
- ↑ קובץ הערות הנ"ל.
- ↑ אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 230.
- ↑ שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'דבר מלכות' לפרשת ואתחנן הע' 93
- ↑ חסידים מצאו רמז בכך שמשיח מכונה מצורע, ראה מסכת סנהדרין, צ"ח:, נצח ישראל, פרקים מ"א-מ"ב, וש"נ.
- ↑ בפרושו למגילת רות.
- ↑ חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.
- ↑ פרשת דברים, אות י"ג.
- ↑ שדי חמד, פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.
- ↑ סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב ח"ב עמ' 470.
- ↑ שיחת שמחת תורה תשמ"ו.
- ↑ שיחו"ק - תשנ"ב, ח"א עמ' 318, משיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.
- ↑ ובדורנו - נשיא דורנו, צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.
- ↑ (ע"פ) הוספת כ"ק אדמו"ר מה"מ בתי"ק עלי שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תנש"א.
- ↑ לקוטי שיחות ח"ח עמ' 631, בהערה.
- ↑ שיחת ש"פ וירא תשמ"ג.
- ↑ כתבי הרמב"ן ח"א עמ' שכ"ה.
- ↑ ברכת שמואל עה"ת, חומש בראשית, פ"ב פ' סט"ז.
- ↑ אוצר המדרשים (אייזנשטיין), ב, י'.
- ↑ מדרש "אותיות דרבי עקיבא" ח"א ד"ה 'דבר אחר'.
- ↑ תורת חיים לאדמו"ר האמצעי, פרשת ויחי דף ק"ו
- ↑ ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על דוד המלך כי אם על נינו, מלך המשיח. מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים, ד"ה "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".
- ↑ תהילים, כ"א, ה'
- ↑ מסכת סוכה, נ"ב.).
- ↑ רמב"ם, בסימני משיח וודאי.
- ↑ נתבאר בארוכה בקונטרס בית רבינו שבבבל הערה 35, וראה שם הערה 37.
- ↑ ראו בערך המורחב בחזקת משיח
- ↑ הקובץ העובדות שמאחורי הפסק
מתעד את ההיסטוריה של פסקי דין אלו, ראו גם אתר דין
- ↑ תוי"ט בסוף מסכת עוקצין
- ↑ לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 241.
- ↑ מדרש תהילים.
- ↑ קהלת רבה, א, ט, א.
- ↑ ראה רמב"ם סוף הל' מלכים, היום יום א' מנחם אב, ועוד.
- ↑ תו"מ חט"ז עמ' 139.
- ↑ אלא עניין המלכות. שיחת שבת בראשית תשמ"ב, התוועדויות ח"ב עמ' 292.
- ↑ סנהדרין צח, ב.
- ↑ עירובין מג, א.
- ↑ פ"י מהלכות מלכים.
- ↑ ע"פ היום יום לא' אב, ועוד.
- ↑ משיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב, ספר השיחות תשנ"ב עמ' 364-5.
- ↑ קונטרס בית רבינו שבבבל.
- ↑ שם.
- ↑ ע"פ שיחת פ' חיי שרה תנש"א, ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 138 הע' 108.
- ↑ ע"פ שיחת פ' משפטים שם.
- ↑ משיחת ש"פ האזינו תשמ"ט,; קונטרס 'בית רבינו שבבבל' שם.
- ↑ שיחת אחו"ק תנש"א.
- ↑ שיחת פרשת וישלח תשמ"ט.
- ↑ משיחת פרשת תזריע-מצורע, תנש"א
- ↑ על-פי שיחתפרשת משפטים תנש"א.
- ↑ שיחת פ' משפטים תשנ"ב.
