רבי יצחק אברבנאל

שער ספרו של האברבנאל על התורה

רבי (דון) יצחק בן יהודה אברבנאל היה מגדולי ישראל בתקופת גירוש ספרד, ומהבולטים שבהוגי הדעות בעם ישראל. נודע גם בשל פירושו המפורסם לתורה ולנ"ך.

תולדות חיים

נולד בשנת ה'קצ"ז (1437 למנ') לאביו הרב יהודה בליסבון שבפורטוגל. משפחתו הייתה נכבדה ומיוחסת עד לדוד המלך. אביו היה שר האוצר של מלך פורטוגל.

למד תורה אצל רבו המובהק רבי יוסף חיון, מגדולי הדור באותה תקופה.

היה שר האוצר בממלכת פורטוגל, עד שבשל סכסוך בחצר המלוכה נאלץ להימלט לטולדו שבספרד, כשהוא משאיר אחריו את כל רכושו מאחור.

אחר הגעתו לספרד החל לכתוב את ספריו ולהרביץ תורה ברבים, עד שלאחר כמה שנים, נתבקש להיות שר האוצר של מלך ספרד.

עם הגזר גזירת הגירוש על יהודי ספרד, ניסה לשכנע את המלך לבטל את הגזרה, אך ללא הועיל. בשנת ה'רנ"ב בזמן גירוש ספרד, אף על פי שלו עצמו ומשפחתו הותר להישאר, החליט לגלות ביחד עם יהודי ספרד, והתיישב עם משפחתו בעיר נאפולי שבאיטליה, שם חיבר את רוב ספריו.

כעבור שנתיים כבש מלך צרפת את העיר, וחילו פרעו ביהודים ובזזו את רכושם. רבי יצחק נאלץ לנדוד עם משפחתו לאי קריפו. לאחר מכן עבר לעיר מנאפולי שבאיטליה, ובהמשך לוונציה, שם נפטר בשנת ה'רס"ט (1508).

ספריו

פירושו על התורה והנ"ך

זהו ספרו המפורסם ביותר. בפירושו מבאר בעיקר את פשט הכתובים, ומרבה להתווכח עם הפירושים שקדמוהו. בתחילת כל פרשה מקשה כמה עשרות שאלות, שלאחר ביאורו בפסוקים מתורצות כולן. ביאורו נצמד לפשט יותר מכל מפרש אחר, וכמה פעמים מצהיר על עצמו, כרש"י, 'אני לא באתי לפרש אלא פשוטו של מקרא'. הוא מצטט את הפירושים שקדמוהו, בעיקר את רש"י, הרמב"ן והאבן עזרא, ומקשה ופורך את דבריהם. לאחר מכן מביא את פירושו עצמו, שמתיישב ללא שאלות.

בהקדמת הפירוש כתב כי פירושו שכתב בספרד אבד בשעת הגירוש, והשלימו בזקנותו, מלבד הפירוש לספר דברים שניצל. ואכן, פירושו לספר זה שונה מפירושו לשאר הנ"ך; הוא מעמיק בו יותר בכתובים, ומפרש רבות על דרך הרמז.

גם על הנ"ך כתב רבי יצחק פירוש, שנחשב מהיסודיים בתחום, אלא שסגנון פירוש זה קצר יותר ומתומצת.

פירושיו הם בעיקר על דרך החקירה, אולם הוא גם מצטט רבות מהזוהר, אף שמצהיר כמה פעמים ש'אין לו חלק בנסתרות'. על עניין הייבום כותב שאין דרך אחרת להסבירו אלא על פי סוד הגלגולים הנמצא בספרי הקבלה (ומבארו שם בהרחבה).

מעייני הישועה

עוסק בפירוש ספר דניאל בהרחבה, ומעמיק בענייני ויעודי הגאולה וימות המשיח. בספר גם כותב את חשבון הקץ לשיטתו.

משמיע ישועה

מבאר את ייעודי הגאולה ותחיית המתים מתוך הכתובים.

ישועות משיחו

פירוש מקיף המבאר בהרחבה את כל אגדות חז"ל בגמרא ובמדרשים העוסקים בקץ ובגאולה העתידה. בספר זה גם סותר ופורך את פירושי הנוצרים המסולפים לאגדות אלו.

פירוש למורה נבוכים

פירושו של האברבנאל למורה נבוכים הינו המקיף ביותר שקיים על ספר זה. בביאורו מבאר ומרחיב בכל פרט, ולעיתים רבות חולק ומשיג על הרמב"ם.

בתורת חב"ד

אדמו"ר הצמח צדק מביא את האברבנאל בספר דרך מצוותיך במצוות האמנת אלוקות, ומכנהו: "החכם הגדול השלם בדעותיו הר' יצחק אברבנאל". כינוי הינו נדיר מאד בתורת חב"ד (שבכלל נדירים בה תארי כבוד על האדם המצוטט, וכמעט תמיד 'רבי' סתם - מלבד תארי רבותינו נשיאנו כמובן), עד שלא נמצא בכל ספרי רבותינו נשיאנו כינוי שכזה על אף אחד אחר (!). ויהי לפלא.

בהגותו של האברבנאל נמצאים עניינים רבים הדומים ומתאימים לתורת החסידות, בניהם: עניין ההשגחה הפרטית, שבכמה מקומות בפירושו על התורה נלחם ומתווכח האברבנאל עם כל אלו שקדמוהו, כגון הרמב"ם במורה נבוכים, בעל העיקרים, הרלב"ג ועוד, שסברו שהשגחתו של הקב"ה על העולם הינה כללית, ומוכיח שישנה השגחה פריטת על כל מעשי האדם ללא יוצא מן הכלל, כשיטת הבעל שם טוב והחסידות (רק שהבעש"ט הוסיף שישנה השגח"פ גם על מיני הדצ"ח).

גם על עניין החמץ בפסח מבאר האברבנאל בספר במדבר, את הדימוי ליצר הרע ולהגבהה והתנשאות שיש לבער, ולהחליפם בהיפוכם - המצה, כמבואר בהרחבה בתורת אדמו"ר הזקן ובחסידות בכלל.

בספריו מרבה להשתמש במונח 'נפש הבהמית' כלפי טבעו הגשמי של האדם, ו'נפש האלוקית' כלפי נשמתו הרוחנית.

בשיחות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו על פירוש רש"י על התורה, מרבה להביא את פירושי האברבנאל ולדון בהם, ובכמה שיחות מהווה פירוש האברבנאל את יסוד ועיקר השיחה.

בשנת תשנ"ז הוציאה ישיבת אחי תמימים בראשון לציון את הספר 'מעייני הישועה' לאברבנאל בהוצאה חדשה וערוכה, על פי הוראת הרבי ללימוד ענייני גאולה ומשיח וציונו לספר זה כאחת הדוגמאות.