![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
תהלים קי"ד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
| כותרת = תהלים | | כותרת = תהלים קי"ד{{ש}}בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם | ||
| תוכן =<poem> | | תוכן =<poem> | ||
'''א''': בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקב מֵעַם לֹעֵז{{ש}} | '''א''': בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקב מֵעַם לֹעֵז{{ש}} | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
== תוכן המזמור == | == תוכן המזמור == | ||
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת ה[[מזמור תהלים|מזמור]] "בו מבואר מפני מה זכה יהודה למלכות" | ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת ה[[מזמור תהלים|מזמור]] "בו מבואר מפני מה זכה יהודה למלכות"{{הערה|כמו שכתוב 'היתה יהודה לקדשו', שנחשון משבט יהודה קפץ לתוך הים ובזכות זה נבקע הים.}}, והוא מספר על הנס של [[קריעת ים סוף]], שכל הימים שבעולם נבקעו, ה'ריקוד' של [[הר סיני]] שהזדעזע בשעת מתן תורה כשירדה עליו השכינה, בקיעת הירדן על ידי יהושע{{הערה|על פי פירוש המלב"ים על הפסוק.}}, והוצאת מים מהסלע על ידי משה רבינו{{הערה|ראו דברים ח, טו.}}. | ||
כל פסוק במזמור, כופל את הענין במילים שונות. | |||
==בתורת החסידות== | |||
*'''הים ראה וינוס''' - חז"ל דורשים כי קריעת ים סוף אירעה בזכות ארונו של יוסף, ולמדו זאת בגזירה שווה מכך שגם אצל יוסף נאמר (בסיפור עם אשת פוטיפר) 'וינס', וגם בפסוק זה נאמר ראה הים 'וינס', והדיוק בלשון חז"ל שהיה זה בזכות 'עצמותיו' של יוסף, כלומר שהיה זה בזכות העצם והתוקף שלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 85.}}. | |||
== בניגוני חב"ד == | == בניגוני חב"ד == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)]]}} | ||
בשנת [[תשע"ה]] לכבוד יום הולדתו ה-113 של [[הרבי]], | בשנת [[תשע"ה]] לכבוד יום הולדתו ה-113 של [[הרבי]], בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] מתוך למעלה מ-60 ניגונים, את הניגון בצאת ישראל ממצרים, שחובר על ידי ר' [[ישראל גרונבטר]]. | ||
בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] מתוך למעלה מ-60 ניגונים, את הניגון בצאת ישראל ממצרים | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 35: | שורה 38: | ||
{{תהילים}} | {{תהילים}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תהלים]] | [[קטגוריה:תהלים]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:14, 17 במרץ 2025
תהלים קי"ד
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם |
|---|
|
א: בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקב מֵעַם לֹעֵז |
תהלים קי"ד הוא המזמור ה-114 בספר תהלים.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנת הקי"ד ביום ההולדת ה-113, ועד ליום ההולדת ה-114.
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור "בו מבואר מפני מה זכה יהודה למלכות"[1], והוא מספר על הנס של קריעת ים סוף, שכל הימים שבעולם נבקעו, ה'ריקוד' של הר סיני שהזדעזע בשעת מתן תורה כשירדה עליו השכינה, בקיעת הירדן על ידי יהושע[2], והוצאת מים מהסלע על ידי משה רבינו[3].
כל פסוק במזמור, כופל את הענין במילים שונות.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הים ראה וינוס - חז"ל דורשים כי קריעת ים סוף אירעה בזכות ארונו של יוסף, ולמדו זאת בגזירה שווה מכך שגם אצל יוסף נאמר (בסיפור עם אשת פוטיפר) 'וינס', וגם בפסוק זה נאמר ראה הים 'וינס', והדיוק בלשון חז"ל שהיה זה בזכות 'עצמותיו' של יוסף, כלומר שהיה זה בזכות העצם והתוקף שלו[4].
בניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – בצאת ישראל ממצרים (ניגון) |
בשנת תשע"ה לכבוד יום הולדתו ה-113 של הרבי, בחרה וועדת הניגונים ליובאוויטש מתוך למעלה מ-60 ניגונים, את הניגון בצאת ישראל ממצרים, שחובר על ידי ר' ישראל גרונבטר.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תהלים עם פירוש תהלות מנחם, חלק ה' עמוד סג.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|