תקיעת שופר – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
=== הסתכלות בפני הבעל תוקע=== | === הסתכלות בפני הבעל תוקע=== | ||
על פי הנהגות הקבלה, הנה אחר התקיעות צריך הבעל תוקע לילך למקומו ולשבת פניו אל העם, והם יסתכלו בו{{הערה|[[אגרות קודש]] [[מוהריי"צ]], ג, עמ' שמב.}}. והדגיש הרבי, שזו הנהגה מהנהגות [[הקבלה]] ולא ממנהגי חב"ד{{הערה|[[המלך במסיבו]], א, עמ' קיג.}}. כך נהגו אצל [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|"אחר סדר התקיעות, כשהסיר [[אדמו"ר הרש"ב]] ה[[טלית]] מעל פניו וישב על מקומו לנוח מעט, והביט והסתכל בפני קהל העם המתפללים - אחר כך נודעתי, כי בהבטה הלזו על העם אחר התקיעות יש ענין מיוחד על פי סוד [[הקבלה]] - היו פניו הקדושים להבים ומאירים כספירים כמראה [[מלאך]] ד' צבאות" ([[התמים]], ד, עמ' פ"ו). "אחרי התקיעות ישב הרש"ב על כסאו בקרן מזרחית דרומית ופניו מגולות, והביט בפני המתפללים, והמתפללים הביטו בפניו" ([[רשימות דברים]] ב, עמ' קיג). "מקומו של הרבי הרש"ב בבית הכנסת היה תמיד בצד דרום מזרח, והוא ישב כשפניו לצד מזרח. אבל בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף (הן דראש השנה והן דיוה"כ) היה מטה את כסאו לצד צפון והסתכל על הקהל. ובאותו זמן הצטופפו הבחורים נגדו להסתכל על פני קדשו, והיו אומרים שזהו סגולה לח"נ, ואמרו שלכוונה זו היה מטה הרבי את כסאו ומסתכל על הקהל" ([[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 30).}} ו[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|המלך במסיבו, עמ' קצא.}}, וכן נוהג [[הרבי | על פי הנהגות הקבלה, הנה אחר התקיעות צריך הבעל תוקע לילך למקומו ולשבת פניו אל העם, והם יסתכלו בו{{הערה|[[אגרות קודש]] [[מוהריי"צ]], ג, עמ' שמב.}}. והדגיש הרבי, שזו הנהגה מהנהגות [[הקבלה]] ולא ממנהגי חב"ד{{הערה|[[המלך במסיבו]], א, עמ' קיג.}}. כך נהגו אצל [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|"אחר סדר התקיעות, כשהסיר [[אדמו"ר הרש"ב]] ה[[טלית]] מעל פניו וישב על מקומו לנוח מעט, והביט והסתכל בפני קהל העם המתפללים - אחר כך נודעתי, כי בהבטה הלזו על העם אחר התקיעות יש ענין מיוחד על פי סוד [[הקבלה]] - היו פניו הקדושים להבים ומאירים כספירים כמראה [[מלאך]] ד' צבאות" ([[התמים]], ד, עמ' פ"ו). "אחרי התקיעות ישב הרש"ב על כסאו בקרן מזרחית דרומית ופניו מגולות, והביט בפני המתפללים, והמתפללים הביטו בפניו" ([[רשימות דברים]] ב, עמ' קיג). "מקומו של הרבי הרש"ב בבית הכנסת היה תמיד בצד דרום מזרח, והוא ישב כשפניו לצד מזרח. אבל בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף (הן דראש השנה והן דיוה"כ) היה מטה את כסאו לצד צפון והסתכל על הקהל. ובאותו זמן הצטופפו הבחורים נגדו להסתכל על פני קדשו, והיו אומרים שזהו סגולה לח"נ, ואמרו שלכוונה זו היה מטה הרבי את כסאו ומסתכל על הקהל" ([[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 30).}} ו[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|המלך במסיבו, עמ' קצא.}}, וכן נוהג [[הרבי]]. | ||
===תקיעות אחרי התפילה=== | ===תקיעות אחרי התפילה=== | ||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
[[הרבי]] מדייק מלשון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים סימן תקפח סעיף ד.}}, שלשיטתו, הטעם לדחיית התקיעה בשבת אינו '''רק''' בגלל גזירה דרבה, אלא '''בעיקר''' בגלל שהתקיעה היא {{מונחון|עובדין דחול|דברים שעשייתם נאסרה בשבת בגלל שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חול ולא שבתי}}", אלא שישנו צורך בצירוף גזירה דרבה על מנת לבצע את הדחיה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/295.htm אגרות קודש חלק ב, אגרת רצה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/308.htm אגרת שח]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2825.htm חלק ט, אגרת ב'תתכה].}}. | [[הרבי]] מדייק מלשון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים סימן תקפח סעיף ד.}}, שלשיטתו, הטעם לדחיית התקיעה בשבת אינו '''רק''' בגלל גזירה דרבה, אלא '''בעיקר''' בגלל שהתקיעה היא {{מונחון|עובדין דחול|דברים שעשייתם נאסרה בשבת בגלל שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חול ולא שבתי}}", אלא שישנו צורך בצירוף גזירה דרבה על מנת לבצע את הדחיה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/295.htm אגרות קודש חלק ב, אגרת רצה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/308.htm אגרת שח]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2825.htm חלק ט, אגרת ב'תתכה].}}. | ||
לאחר [[ביאת המשיח]] ובניין [[בית המקדש השלישי]], ישנם כמה אפשרויות בדברי הרבי כיצד ינהג הדין אז: א. יתקעו דווקא בבית המקדש (או גם בירושלים){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/29/265.htm שיחת כ' מנחם אב תשט"ו]. וראה גם בספר השיחות תשמ"ט חלק ב' ע' 713. ועוד}}. | לאחר [[ביאת המשיח]] ובניין [[בית המקדש השלישי]], ישנם כמה אפשרויות בדברי הרבי כיצד ינהג הדין אז: א. יתקעו דווקא בבית המקדש (או גם בירושלים){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/29/265.htm שיחת כ' מנחם אב תשט"ו]. וראה גם בספר השיחות תשמ"ט חלק ב' ע' 713. ועוד}}. ב. יתקעו גם ביבנה{{הערה|ראה דיבור המתחיל יו"ט של ר"ה תשמ"ג בסופו.}}, או בכל מקום שהסנהדרין נמצאת{{הערה|התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 297}}. ג. יתקעו בכל ארץ ישראל כי עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל{{הערה|שיחת ליל ערב ראש השנה תשל"ט (שיחו"ק ח"ג ע' 742 ואילך)}}. ד. יתקעו בכל העולם כי כל יהודי יהיה סמוך{{הערה|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 204}}. ה. יתקעו בכל העולם כי בביאת המשיח יתבטלו הגזירות{{הערה|ד"ה יו"ט של ר"ה תשמ"ג בסופו. וראה שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ט}}. | ||
===בחסידות=== | ===בחסידות=== | ||