ברכת כהנים – הבדלי גרסאות

ב. א. א. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ברכת_כהנים_בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד ברכת כהנים ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], בחג הסוכות [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:ברכת_כהנים_בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד ברכת כהנים ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], בחג הסוכות [[תשע"ג]]]]
'''ברכת כהנים''' הינה אחת מרמ"ח [[מצוות עשה]] המוטלת על ה[[כהן|כהנים]], לברך את בני ישראל בנוסח הכתוב ב[[ספר תורה|תורה]]. מאז [[חורבן בית המקדש]], [[חז"ל]] תיקנו לומר זאת כחלק מנוסח ה[[תפילה]] ב[[חזרת הש"ץ]].
'''ברכת כהנים''' הינה מצווה אחת מרמ"ח [[מצוות עשה]] המוטלת על ה[[כהן|כהנים]], לברך את [[עם ישראל]] בנוסח הכתוב ב[[ספר תורה|תורה]]. מאז [[חורבן בית המקדש]], [[חז"ל]] תיקנו לומר זאת כחלק מנוסח ה[[תפילה]] ב[[חזרת הש"ץ]].


==דיני המצוה==
==דיני המצוה==
שורה 63: שורה 63:
עם התבססותה והתפתחותה של קהילת חסידי חב"ד בארץ ישראל, התעורר פולמוס מחודש האם יש להמשיך ולהחזיק במנהג חב"ד בתפוצות שלא לישא כפיים בכל יום, או לנהוג כמנהג ארץ ישראל.
עם התבססותה והתפתחותה של קהילת חסידי חב"ד בארץ ישראל, התעורר פולמוס מחודש האם יש להמשיך ולהחזיק במנהג חב"ד בתפוצות שלא לישא כפיים בכל יום, או לנהוג כמנהג ארץ ישראל.


הרבי עצמו לא הורה הוראה ברורה בנושא, וכל קהילה נוהגת כהוראת רבני חב"ד שעל אתר, כשבחלק מהקהילות נהוג שהכהנים עולים לדוכן בחגים בלבב ובחלק מהקהילות עולים גם בשבתות. בבתי כנסת חב״ד בהם מתפללים כהנים שאינם מאנ״ש המבקשים לישא כפיים גם בימות החול, נעתרים לעיתים לבקשתם בהתאם לפסק המרא דאתרא.  
הרבי עצמו לא הורה הוראה ברורה בנושא, וכל קהילה נוהגת כהוראת רבני חב"ד שעל אתר, כשבחלק מהקהילות נהוג שהכהנים עולים לדוכן בחגים בלבד ובחלק מהקהילות עולים גם בשבתות. בבתי כנסת חב״ד בהם מתפללים כהנים שאינם מאנ״ש המבקשים לישא כפיים גם בימות החול, נעתרים לעיתים לבקשתם בהתאם לפסק המרא דאתרא.  


במשך השנים נחלקו בזה כמה רבנים מרבני חב"ד בארץ הקודש{{הערה|בעיקר הרב [[טוביה בלוי]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]].}}, הרבנים התדיינו מעל גבי בימות שונות, בעיקר בקובץ [[פרדס חב"ד]]{{הערה|ראה[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes17.pdf כאן] את מאמרו של הרב בלוי, ותגובה של הרב הנדל, ותגובה לכך מהרב בלוי.}}. הרב [[טוביה בלוי]] דן בזה בהרחבה בספרו 'על מנהגים ומקורותיהם'.
במשך השנים נחלקו בזה כמה רבנים מרבני חב"ד בארץ הקודש{{הערה|בעיקר הרב [[טוביה בלוי]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]].}}, הרבנים התדיינו מעל גבי בימות שונות, בעיקר בקובץ [[פרדס חב"ד]]{{הערה|ראה[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes17.pdf כאן] את מאמרו של הרב בלוי, ותגובה של הרב הנדל, ותגובה לכך מהרב בלוי.}}. הרב [[טוביה בלוי]] דן בזה בהרחבה בספרו 'על מנהגים ומקורותיהם'.
שורה 101: שורה 101:
על פי מנהג ישראל, בערב יום כיפור לפני השקיעה האבות קודם צאתם ל[[בית הכנסת]] מברכים את בניהם בברכת כהנים.
על פי מנהג ישראל, בערב יום כיפור לפני השקיעה האבות קודם צאתם ל[[בית הכנסת]] מברכים את בניהם בברכת כהנים.


מידי שנה בערב [[יום כיפור]] [[הרבי]] יוצא אל [[הזאל הקטן]] שם מתאספים ה[[תמימים]] והרבי מברך אותם בברכת הבנים המסורתית הנפתחת בפסוקי ברכת כהנים, ולאחרי זה הרבי ממשיך ומברך את ה[[תמימים]] בהצלחה בלימוד התורה, ובתפקידם להכין את העולם לקבלת פני משיח.
מידי שנה בערב [[יום כיפור]] [[הרבי]] יוצא אל [[הזאל הקטן]] שם מתאספים ה[[תמימים]] והרבי מברך אותם בברכת הבנים המסורתית הנפתחת בפסוקי ברכת כהנים, ולאחרי זה הרבי ממשיך ומברך את ה[[תמימים]] בהצלחה ב[[לימוד התורה]], ובתפקידם להכין את העולם לקבלת פני משיח.


==אדיר במרום==
==אדיר במרום==