ראש השנה – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
מאין תקציר עריכה |
||
| (22 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי_תשליך. | {{מפנה|ראש השנה}} | ||
[[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg|שמאל|ממוזער|הרבי ב[[תשליך]] בראש השנה (צולם על ידי נוכרי)]] | ||
[[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]]]] | |||
'''ראש השנה''' הוא החג הראשון מבין ה[[ימים הנוראים]] ומבין חגי [[חודש תשרי]]. החג חל בימים [[א' בתשרי|א']] ו[[ב' בתשרי]], ובו מתחילה [[שנה]] חדשה ב[[הלוח העברי|לוח העברי]]. | '''ראש השנה''' הוא החג הראשון מבין ה[[ימים הנוראים]] ומבין חגי [[חודש תשרי]]. החג חל בימים [[א' בתשרי|א']] ו[[ב' בתשרי]], ובו מתחילה [[שנה]] חדשה ב[[הלוח העברי|לוח העברי]]. | ||
ביום זה נברא ה[[אדם הראשון]], | ביום זה נברא ה[[אדם הראשון]], ומדי שנה יום זה הוא יום הדין, בו הקב"ה שופט את כל העולם ויושביו. ביום זה ממליכים את הקב"ה ל[[מלך]] מחדש. הכתרת המלך היא בעיקר על ידי [[תקיעת שופר]] - המצווה העיקרית של יום זה. כמו כן מאריכים ביום זה בתפילה, וישנם [[תפילות ראש השנה|תפילות מיוחדות ביום זה]]. | ||
לפי ה[[קבלה]], נקראת עבודתו העיקרית של יום זה [[בניין המלכות]] - המשכת [[רצון]] חדש מהקב"ה ל[[ספירת המלכות]], המעניקה את החיים לעולם כולו. על מנת לפעול זאת, עבודת היהודי ביום זה היא בעיקר [[קבלת עול מלכות שמים]], המתבטאת בזהירות מ[[דברים בטלים]] ועיסוק מתמיד בתפילה ו[[אמירת | לפי ה[[קבלה]], נקראת עבודתו העיקרית של יום זה [[בניין המלכות]] - המשכת [[רצון]] חדש מהקב"ה ל[[ספירת המלכות]], המעניקה את החיים לעולם כולו. על מנת לפעול זאת, עבודת היהודי ביום זה היא בעיקר [[קבלת עול מלכות שמים]], המתבטאת בזהירות מ[[דברים בטלים]] ועיסוק מתמיד בתפילה ו[[אמירת תהלים]]. | ||
כשם שראש בריא חיוני לכל אברי הגוף, כך [[ראש]] השנה משפיע על השנה כולה. לכן חיוני לנצל כל רגע בראש השנה, כך שישפיע על כל השנה: קבלת עול, לימוד תורה וקיום מצוות{{הערה|שם=עטרת ראש|[[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15736&st=&pgnum=7 שער ראש השנה] עמ' 5.}}. [[התקשרות]] ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] - [[נשיא הדור|ראש בני ישראל]], מסייעת בעבודת ראש השנה - לקשר ולהמשיך ממנו החיות לשנה כולה{{הערה|שם=תשנב}}. | |||
==מצוות ומנהגי החג== | ==מצוות ומנהגי החג== | ||
[[קובץ:שופר.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:שופר.jpg|שמאל|ממוזער|שופר]] | ||
===תקיעת שופר=== | ===תקיעת שופר=== | ||
{{ערך מורחב|תקיעת שופר}} | {{ערך מורחב|תקיעת שופר}} | ||
| שורה 22: | שורה 25: | ||
===סעודות החג=== | ===סעודות החג=== | ||
[[קובץ:תפוח בדבש. | [[קובץ:תפוח בדבש.jpg|שמאל|ממוזער|[[תפוח]] ב[[דבש]] - נהוג לאכלו בלילה הראשון של ראש השנה]] | ||
[[קובץ:רימון.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:רימון.jpg|שמאל|ממוזער|רימון - נהוג לאכלו בלילה הראשון של ראש השנה]] | ||
החל מסעודת ליל א' של ראש השנה, ועד [[הושענא רבה]], נוהגים לטבול את פרוסת המוציא ב[[דבש]]{{הערה|[[שו"ע אדמו"ר הזקן]], תקפג, ד, בשם יש נוהגים.}}. [[הרבי]] נהג לטבול את פרוסת המוציא שלוש פעמים בדבש. יש אומרים שפרוסה נוספת טבל שלוש פעמים במלח{{הערה|[[יומן]] [[שנת הקהל]] [[תשמ"א]] עמ' 11.}}. הרבי מעיר שיש לעיין אם המנהג כולל גם את ימי החול או רק את השבתות והחגים{{הערה|לקוטי שיחות, יד, עמ' 372}}. ב[[רשימות הרבי]] אודות הימים שבהם טובלין בדבש{{הערה|[[היום יום]] חלק שני.}} נרשמים רק: ראש השנה, ערב יוהכ"פ, מוצאי יוהכ"פ, שני יום טוב דחג הסוכות ובהושענא רבה. ו[[חול המועד]] [[סוכות]] - מהיכא תיתי{{הערה|המלך במסיבו, א, עמ' 1.}}. | החל מסעודת ליל א' של ראש השנה, ועד [[הושענא רבה]], נוהגים לטבול את פרוסת המוציא ב[[דבש]]{{הערה|[[שו"ע אדמו"ר הזקן]], תקפג, ד, בשם יש נוהגים.}}. [[הרבי]] נהג לטבול את פרוסת המוציא שלוש פעמים בדבש. יש אומרים שפרוסה נוספת טבל שלוש פעמים במלח{{הערה|[[יומן]] [[שנת הקהל]] [[תשמ"א]] עמ' 11.}}. הרבי מעיר שיש לעיין אם המנהג כולל גם את ימי החול או רק את השבתות והחגים{{הערה|לקוטי שיחות, יד, עמ' 372}}. ב[[רשימות הרבי]] אודות הימים שבהם טובלין בדבש{{הערה|[[היום יום]] חלק שני.}} נרשמים רק: ראש השנה, ערב יוהכ"פ, מוצאי יוהכ"פ, שני יום טוב דחג הסוכות ובהושענא רבה. ו[[חול המועד]] [[סוכות]] - מהיכא תיתי{{הערה|המלך במסיבו, א, עמ' 1.}}. | ||
בסעודת הלילה הראשון, נהוג לאכול מספר מאכלים שבשמם או תכונתם ישנו סימן לברכה לשנה טובה. מנהג זה מבוסס על הגמרא{{הערה|כריתות ו, א.}} ונפסק להלכה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|טור, שו"ע ושו"ע אדמו"ר הזקן סימן תקפג.}}. | בסעודת הלילה הראשון, נהוג לאכול מספר מאכלים שבשמם או תכונתם ישנו סימן לברכה לשנה טובה. מנהג זה מבוסס על הגמרא{{הערה|כריתות ו, א.}} ונפסק להלכה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|טור, שו"ע ושו"ע אדמו"ר הזקן סימן תקפג.}}. | ||
המאכל העיקרי הנאכל בלילה זה למנהג חב"ד הוא [[תפוח]] טבול בדבש. אוכלים אותו בתחילת הסעודה{{הערה|שם=מנהגים|[[ספר המנהגים]].}}, אחרי ברכת המוציא. [[הרבי]] נהג לטבול את חתיכת התפוח בדבש קודם הברכה שלוש פעמים. את התפוח חתך וטבל לפני הברכה, מחשש הפסק מרובה{{הערה| | המאכל העיקרי הנאכל בלילה זה למנהג חב"ד הוא [[תפוח]] טבול בדבש. אוכלים אותו בתחילת הסעודה{{הערה|שם=מנהגים|[[ספר המנהגים]].}}, אחרי ברכת המוציא. [[הרבי]] נהג לטבול את חתיכת התפוח בדבש קודם הברכה שלוש פעמים. את התפוח חתך וטבל לפני הברכה, מחשש הפסק מרובה{{הערה|בספר [[המלך במסיבו]] א, עמ' נד. מובא בזה הלשון: הרבי נטל תפוח, חתכו לחלקים, חלק אחד טבל בדבש, בירך בורא פרי העץ ואכלו.}}. אחר הברכה וקודם האכילה{{הערה|ספר המנהגים. [[היום יום]] עמוד צב.}}, אומרים את הנוסח: {{ציטוטון|יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה}}. | ||
כמו כן אוכלים רימון{{הערה|ראו התוועדות ה'תנש"א חלק ד' עמוד 323. 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת ניצבים תשפ"ב עמוד 9.}} - לסימן שירבו זכויותינו כרימון, וראש איל או ראש אחר - לסימן שנהיה לראש ולא לזנב. אבל אין אומרים "יהי רצון" אלא על התפוח{{הערה|שם=מנהגים}}. | כמו כן אוכלים רימון{{הערה|ראו התוועדות ה'תנש"א חלק ד' עמוד 323. 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת ניצבים תשפ"ב עמוד 9.}} - לסימן שירבו זכויותינו כרימון, וראש איל או ראש אחר - לסימן שנהיה לראש ולא לזנב. אבל אין אומרים "יהי רצון" אלא על התפוח{{הערה|שם=מנהגים}}. | ||
| שורה 45: | שורה 48: | ||
==עבודת ראש השנה== | ==עבודת ראש השנה== | ||
בראש השנה | בראש השנה יש לייקר את ה[[זמן]], ולעסוק באמירת [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] התשובה והתורה{{הערה|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרצ"ו, עמוד 144.}}. הטעם לחשיבות ניצול הזמן, הוא משום היות ראש השנה זמן כללי הכולל בהעלם בתוכו את חיותם של כל ימי השנה. השעות והרגעים בימים האלו הם כלליים; ניתן לדמות זאת למעלת ה[[מוח]] על שאר אברי הגוף, חיותם של אברי הגוף תלויה בחיותו של המוח{{הערה|שם=תשנב|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כרך ג', עמ' תסח, אגרת תשנב [https://www.igrot.com/answer/3/468-469 באתר איגרות קום][https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4731113/jewish/page.htm באתר חב"ד אורג].}}. | ||
אדמו"ר הרש"ב היה מזהיר, שבראש השנה יבקשו ביחוד ויעוררו רחמי שמים בבכייה והתעוררות פנימית, על תיקון המידות ועל הנהגה במידות חסידיות{{הערה|ספר השיחות תש"ד, עמוד 11.}}. | |||
===קבלת עול בראש השנה=== | |||
אדמו"ר | עיקר עבודת ראש השנה ביום ובלילה היא [[קבלת עול מלכות שמים]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק י', עמוד תכה. ספר המאמרים תרצ"ז, עמוד 310.}}. | ||
מסיבה זו, אף על הגדולים לעבוד בעבודה הנראית כמו פשוטה: [[אמירת תהלים]] כל הזמן, מיעוט ב[[שינה]] בשני לילות אלו ככל האפשרי, וזהירות קפדנית מ[[דברים בטלים]], כעבד אשר אין לו זמן אף רגע לשבות ממלאכת אדונו, או כבן הטרוד בשמחת קבלת פני אביו. מכיון שעיקר העבודה הוא בקבלת עול דוקא שהיא יסוד ושורש העבודה, ועל ידי זה דוקא הנה מגיעים למעלות ומדריגות רמות ונשאות{{הערה|אגרות קודש חלק י' שם.}}. | |||
עבודת [[קבלת עול מלכות שמים|קבלת העול]] של ראש השנה נחלקת מהעבודה של קבלת העול של כל השנה. שבכל השנה קבלת העול היא בענינים פרטיים וכחות פרטיים, ובראש השנה הוא קבלת עול כללית, שזהו ענין "קבלו מלכותי ואחר כך קבלו גזרותי", שקבלת המלכות בראש השנה היא אינה על הגזרות והמצוות, אלא קבלת עול כללית{{דרוש מקור}}. | |||
===אמירת | ===אמירת תהלים=== | ||
[[אמירת תהלים]] במשך ימי ראש השנה מתחילה מאחרי [[תפילת מנחה]] של [[ערב ראש השנה]], ועד מוצאי החג - החל אצל [[אדמו"ר הזקן]], עוד כשהיה בימי נערותו, ואותה למד מאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| רבי ברוך]]. מנהג זה ראה גם אצל מורו ורבו, הרב [[המגיד ממזריטש]]. בסדר זה הדריך אדמו"ר הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו כל רבותינו נשיאנו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמוד 1}}. | |||
הרבי הריי"צ הורה לתלמידי הישיבות לומר | הרבי הריי"צ הורה לתלמידי הישיבות לומר תהלים במשך כל ימי ראש השנה. הוא אף ביקש לערוך משמרות אמירת תהלים, כך שבכל שעה משעות היממה יהיו אומרי תהלים{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז. 'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי 'תומכי תמימים'. הקריאה והקדושה, [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}} | ||
רבותינו נשיאנו הורו שאמירת | רבותינו נשיאנו הורו שאמירת תהלים ביום זה עדיפה גם על ענינים חשובים אחרים: כאשר ביקשו פעם מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] בניו והחסידים שיאמר [[מאמר חסידות]], והקהל אמרו אז תהלים, פתח את הפתח ואמר: "הקהל אומרים [[תהלים]] ואתם מבקשים דא"ח?! טוב יותר לומר תהלים!" וכן עשו{{הערה|[[לקוטי רשימות ומעשיות]], אות קפט.}}. בשנת [[תש"ב]], כאשר שאל [[הרש"ג]] אם לנגן ניגון בסעודת היום השני של ראש השנה, ענה אדמו"ר הריי"צ: "הזמן אינו מסוגל לזה. בדרך כלל ראש השנה הוא הזמן לאמירת תהלים. זאת ידע פעם ה[[מלמד תינוקות]] וכך לימד לתלמידיו. עתה מחדשים חידושים, עריכת [[התוועדויות]], שולחנות (טישען)"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 5.}}. | ||
===מיעוט בדיבור=== | ===מיעוט בדיבור=== | ||
בשני | בשני ימי של ראש השנה, הורו ונהגו{{הערה|[[#אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור|ראה להלן]].}} נשיאי חב"ד למעט ב[[דיבור]] שאינו מוכרח{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז.}}. | ||
===קבלת הידור חדש=== | ===קבלת הידור חדש=== | ||
מנהג חב"ד לקבל | מנהג חב"ד לקבל הידור חדש מידי ראש השנה - זהירות יתירה ב[[מצוות עשה]], זהירות בסייג של [[לא תעשה]], וזהירות יתירה בהנהגה טובה - כדי לשנות את ההרגלים הקודמים, אף אם קודם לכן היו כל הנהגותיו כראוי{{הערה|ראה [[ספר המאמרים]] - קונטרסים - א, עמ' קלב. וראו גם [[ספר המאמרים תרח"ץ]], עמ' כד. שם, עמ' ל. [[לקוטי שיחות]], ב, עמ' 386. [[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, ז' עמ' רד.}}. | ||
מנהג זה היה נהוג אצל בני [[אדמו"ר הצמח צדק]], שבכל שנה בראש השנה היו מקבלים על עצמם תוספת בלימוד מכפי שהיה בשנה שעברה. עד [[הושענא רבא]] היה הדבר נתון עדיין בדיון, ובהושענא רבא היו נכנסים אל אביהם, והוא היה נותן את הסכמתו, או לפעמים משנה לענין אחר{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]], עמ' 197.}}. גם אדמו"ר הרש"ב נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ראש השנה{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, הובאה ב"[[ספר המנהגים]]" עמ' 56.}}. באחת השנים, חדל לשתות [[תה]] מ[[מים]] שהורתחו במיחם, אלא רק מהקומקום החשמלי שלו{{הערה|שם=שמוס}}. | מנהג זה היה נהוג אצל בני [[אדמו"ר הצמח צדק]], שבכל שנה בראש השנה היו מקבלים על עצמם תוספת בלימוד מכפי שהיה בשנה שעברה. עד [[הושענא רבא]] היה הדבר נתון עדיין בדיון, ובהושענא רבא היו נכנסים אל אביהם, והוא היה נותן את הסכמתו, או לפעמים משנה לענין אחר{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]], עמ' 197.}}. גם אדמו"ר הרש"ב נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ראש השנה{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, הובאה ב"[[ספר המנהגים]]" עמ' 56.}}. באחת השנים, חדל לשתות [[תה]] מ[[מים]] שהורתחו במיחם, אלא רק מהקומקום החשמלי שלו{{הערה|שם=שמוס}}. | ||
| שורה 70: | שורה 77: | ||
אדמו"ר הרש"ב הורה שב[[שמיני עצרת]] יש להיעצר, להתעכב ולקבל על עצמו זהירות הידור נוסף ב"סור מרע" וב"ועשה טוב", וזה הכלי להחזיק ולקיים את ההחלטות שמחליטים בראש השנה ויום הכיפורים{{הערה|שם=שמוס|[[שמועות וסיפורים]] א, עמ' 141}}. | אדמו"ר הרש"ב הורה שב[[שמיני עצרת]] יש להיעצר, להתעכב ולקבל על עצמו זהירות הידור נוסף ב"סור מרע" וב"ועשה טוב", וזה הכלי להחזיק ולקיים את ההחלטות שמחליטים בראש השנה ויום הכיפורים{{הערה|שם=שמוס|[[שמועות וסיפורים]] א, עמ' 141}}. | ||
[[הרבי]] הורה שצריכה להיות זהירות מיוחדת שקבלת [[החלטה טובה]], ובפרט קבלת | [[הרבי]] הורה שצריכה להיות זהירות מיוחדת שקבלת [[החלטה טובה]], ובפרט קבלת ההחלטה טובה בראש השנה, תהיה ללא התחייבות של נדר{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]], א, עמ' 34.}}. | ||
===לאחר ראש השנה=== | ===לאחר ראש השנה=== | ||
| שורה 76: | שורה 83: | ||
== ראש השנה בחסידות== | == ראש השנה בחסידות== | ||
[[קובץ:הרבי במוצאי ראש השנה.jpg | [[קובץ:הרבי במוצאי ראש השנה.jpg|ממוזער|הרבי ב[[מוצאי שבת]] ראש השנה תנש"א]] | ||
ראש השנה הוא | |||
=== ראש === | |||
שם היום הוא '''ראש''' השנה ולא '''תחילת''' השנה, שכן הוא בחינת [[ראש]] לכל השנה כולה. כשם שראש בריא חיוני לכל אברי הגוף, כך חיוני לנצל כל רגע בראש השנה, כך שישפיע על כל השנה: קבלת עול, לימוד תורה וקיום מצוות{{הערה|שם=עטרת ראש}}{{הערה|שם=תשנב}}. | |||
ראש השנה הוא יום ברוא [[אדם הראשון]], בכ"ה ב[[אלול]] נברא העולם, ובא' [[תשרי]] נברא | [[התקשרות]] ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] - [[נשיא הדור|ראש בני ישראל]], מסייעת בעבודת ראש השנה - לקשר ולהמשיך ממנו החיות לשנה כולה{{הערה|שם=תשנב}}. | ||
העולם בנוי בבחינת [[עולם שנה נפש]], וכמו שב[[נפש]] יש את ה[[ראש]] שבו עיקר החיות, וממנו נמשכת חיות לכל איבר פרטי, כך הוא גם בבחינת שנה, שהחיות הכללית של השנה היא בראש השנה, ומשם היא מתחלקת לכל חודש וחודש ולכל יום ויום. | |||
=== יום בריאת האדם === | |||
ראש השנה הוא יום ברוא [[אדם הראשון]], בכ"ה ב[[אלול]] נברא העולם, ובא' [[תשרי]] נברא אדם הראשון. ביום זה מתגליתה [[מלכות]]ו של הקב"ה, עניין המלוכה החלה רק אצל אדם הראשון בשל היותו [[בחירה חופשית|בעל בחירה]], ולא לפני בריאתו. מלכותו של [[הקב"ה]] שהייתה בברוא אדם הראשון הייתה בבחינת [[אתערותא דלעילא]], כעת מדי שנה ושנה יש לעורר את בחינה זו שוב ב[[אתערותא דלתתא]], על מנת שיימשך שוב הרצון למלוכה. וזהו ענין ראש השנה שהוא בנין ה[[נוקבא]]. | |||
על ידי [[אתערותא דלתתא]], ביטול הרצון למדת מלכותו לקבל מלכותו ברצון, מעורר למעלה בחינת ה[[רצון העליון]] במדת המלוכה, להיות הרצון המאציל העליון ברוך הוא להתלבש במדת מלכותו והוא הנקרא התהוות כתר מלכות. | על ידי [[אתערותא דלתתא]], ביטול הרצון למדת מלכותו לקבל מלכותו ברצון, מעורר למעלה בחינת ה[[רצון העליון]] במדת המלוכה, להיות הרצון המאציל העליון ברוך הוא להתלבש במדת מלכותו והוא הנקרא התהוות כתר מלכות. | ||
ו[[אתערותא דלתתא]] זו נעשית על ידי [[תקיעת שופר]] שהוא קול פשוט מהבל פנימיות הלב. שעל ידי קול זה מעורר למעלה מבחינת [[עונג העליון]]. | ו[[אתערותא דלתתא]] זו נעשית על ידי [[תקיעת שופר]] שהוא קול פשוט מהבל פנימיות הלב. שעל ידי קול זה מעורר למעלה מבחינת [[עונג העליון]]. | ||
[[קובץ:ראש השנה2.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:ראש השנה2.jpg|שמאל|ממוזער|]] | ||
===הסתלקות החיות=== | ===הסתלקות החיות=== | ||
בנין ה[[נוקבא]] שנעשה בראש השנה נעשה בדרך פרט על ידי הסתלקות של החיות בליל ראש השנה. שלכן נקרא בשם "בכסה ליום חגינו", שבליל ראש השנה נכסה ונסתר החיות בבחינת הסתלקות, שמסתלקת המלכות בשרשה ומקורה, ועל ידי העבודה של ראש השנה שהוא ענין ההכתרה, נמשכת המלכות. | בנין ה[[נוקבא]] שנעשה בראש השנה נעשה בדרך פרט על ידי הסתלקות של החיות בליל ראש השנה. שלכן נקרא בשם "בכסה ליום חגינו", שבליל ראש השנה נכסה ונסתר החיות בבחינת הסתלקות, שמסתלקת המלכות בשרשה ומקורה, ועל ידי העבודה של ראש השנה שהוא ענין ההכתרה, נמשכת המלכות. | ||
==אצל רבותינו נשיאנו== | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||
===אמירת חסידות=== | ===אמירת חסידות=== | ||
| שורה 96: | שורה 106: | ||
===אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור=== | ===אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור=== | ||
את [[תפילת ערבית]] בלילה הראשון של ראש השנה, התפלל הרב [[המגיד ממזריטש]] באריכות גדולה, כמה שעות, בבכיות עצומות. ב[[סעודת יום טוב]] שאחריה לא דיבר מאומה, אף לא בענייני [[תורה]]. גם ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] בלילה הראשון של ראש השנה האריך כמה שעות בהתעוררות גדולה, ועסק כל הלילה באמירת תהלים. בסדר זה הדריך [[אדמו"ר הזקן]] את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור. לא היה מדבר בלילה הראשון של ראש השנה, רק היה אומר "תורות" ממורינו [[הבעש"ט]] ששמען מהרב המגיד{{הערה|שם=שיחות|ספר השיחות תש"א ע' 26}}. רק אחר | את [[תפילת ערבית]] בלילה הראשון של ראש השנה, התפלל הרב [[המגיד ממזריטש]] באריכות גדולה, כמה שעות, בבכיות עצומות. ב[[סעודת יום טוב]] שאחריה לא דיבר מאומה, אף לא בענייני [[תורה]]. גם ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] בלילה הראשון של ראש השנה האריך כמה שעות בהתעוררות גדולה, ועסק כל הלילה באמירת תהלים. בסדר זה הדריך [[אדמו"ר הזקן]] את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור. לא היה מדבר בלילה הראשון של ראש השנה, רק היה אומר "תורות" ממורינו [[הבעש"ט]] ששמען מהרב המגיד{{הערה|שם=שיחות|ספר השיחות תש"א ע' 26}}. רק אחר תפילת ערבית של הלילה השני דר"ה, היו רבותינו הקדושים אומרים מאמרי חסידות ברבים. בסעודת הלילה השני נהגו רבותינו הק' לספר סיפורים והנהגות מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו, מהרביים וזקני החסידים, וכן מהנהגות חסידים אנשים פשוטים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}. | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] היה מדבר בלילה הראשון, אך רק בענין [[מלכות דאצילות]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מדבר בענין מלכותא דארעא. [[אדמו"ר מהר"ש]] לא היה מדבר בלילה הראשון, רק פעם אחת. | [[אדמו"ר האמצעי]] היה מדבר בלילה הראשון, אך רק בענין [[מלכות דאצילות]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מדבר בענין מלכותא דארעא. [[אדמו"ר מהר"ש]] לא היה מדבר בלילה הראשון, רק פעם אחת. | ||
| שורה 109: | שורה 119: | ||
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/rosh_hashanah לקוטי שיחות מועדים - ראש השנה] {{מפתח}} | *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/rosh_hashanah לקוטי שיחות מועדים - ראש השנה] {{מפתח}} | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=153 ראש השנה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=153 ראש השנה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] {{חב"ד בישראל}} | ||
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/11-09-2020-05-08-54- | *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/11-09-2020-05-08-54-לוח-יומי-תשרי-תשפא-חלק-א.pdf לוח יומי הלכה למעשה]''' - ראש השנה תשפ"א {{PDF}} | ||
*[https://chabad.info/service/524016/ נוסח התפילות לראש השנה] מהרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]], ש"ץ ב-770 {{אינפו}} | *[https://chabad.info/service/524016/ נוסח התפילות לראש השנה] מהרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]], ש"ץ ב-770 {{אינפו}} | ||
*{{קישור חבד און ליין|99934|כפר חב"ד: השיעור המדובר של הרב אשכנזי ● להאזנה, וידאו||כ"ז אלול תשע"ו}} | *{{קישור חבד און ליין|99934|כפר חב"ד: השיעור המדובר של הרב אשכנזי ● להאזנה, וידאו||כ"ז אלול תשע"ו}} | ||
| שורה 120: | שורה 130: | ||
[[קטגוריה:ראש השנה|*]] | [[קטגוריה:ראש השנה|*]] | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
[[en:Rosh Hashanah]] | |||