תהלים ח' – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חלונית
{{חלונית
| ניקוד = כן
| ניקוד = כן
| רוחב = 30%
| כותרת = תהלים ח'{{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד
| כותרת = פסוקי המזמור: תהלים ח' {{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד
| תוכן =
| תוכן = '''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד{{ש}}
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד.
'''ב:''' ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם. {{ש}}
 
'''ב:''' ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם.
 
'''ג:''' מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם.
'''ג:''' מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם.


שורה 20: שורה 22:


'''י:''' ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ.
'''י:''' ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ.
}}


}}
'''תהלים ח' ''' הוא המזמור השמיני בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד'''.
'''תהלים ח' ''' הוא המזמור השמיני בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד'''.


== מבנה המזמור ותוכנו ==
== מבנה המזמור ותוכנו ==
שורה 38: שורה 40:


==ביאורי החסידות==
==ביאורי החסידות==
*'''מה אנוש כי תזכרנו''' - כשמשה רבינו עלה לקבל את התורה טענו המלאכים בפני הקב"ה פסוק זה, שראויה התורה להינתן למלאכי השרת ו'מה אנוש כי תזכרנו' ומה הטעם לתת אותה לילוד אישה, והקב"ה ציוה את משה להשיב להם תשובה. והטעם שמשה רבינו ענה ולא הקב"ה, כיון שדווקא משה רבינו שמגלם את חיבור העליונים ותחתונים יכל 'להראות' למלאכים את המהות של מתן תורה שהוא חיבור עליונים ותחתונים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 6. וראה ד"ה 'וידבר . . אנכי' תשי"ד.}}.
*'''מה אנוש כי תזכרנו''' - כשמשה רבינו עלה לקבל את התורה טענו המלאכים בפני הקב"ה פסוק זה, שראויה התורה להינתן למלאכי השרת ו'מה אנוש כי תזכרנו' ומה הטעם לתת אותה לילוד אישה, והקב"ה ציוה את משה להשיב להם תשובה. והטעם שמשה רבינו ענה ולא הקב"ה, כיון שדווקא משה רבינו שמגלם את חיבור העליונים ותחתונים יכל 'להראות' למלאכים את המהות של מתן תורה שהוא חיבור עליונים ותחתונים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 6. וראה ד"ה 'וידבר . . אנכי' תשי"ד.}}.
*'''ובן אדם כי תפקדנו''' - המדרש{{הערה|סנהדרין לח, ב.}} מספר שלפני בריאת העולם התייעץ הקב"ה עם מלאכי השרת אם לברוא את האדם, והם שללו זאת באמרם פסוק זה, והקב"ה 'הושיט אצבעו הקטנה ושרפם', כלומר, שהקב"ה גילה עליהם את בחינת המלכות, שהיא העשירית וה'קטנה' שבעשר ספירות, ועל ידי זה התבטלו לגמרי כי בעל גבול לא יכול לקבל בחינת אין סוף, ובזה השיב להם הקב"ה תשובה שבעלי גבול אפילו שיהיה מזוככים ונעלים כמלאכים, אינם יכולים לקבל גילוי אור יותר מהקצוב להם, מה שאין כן נשמות ישראל יכולים להמשיך אף גילויים נעלים מזה, ולהיות כלים לביטול זה{{הערה|לקוטי תורה ראש השנה ס, ב. לקוטי שיחות חלק ע' עמוד 52.}}.
*'''ובן אדם כי תפקדנו''' - המדרש{{הערה|סנהדרין לח, ב.}} מספר שלפני בריאת העולם התייעץ הקב"ה עם מלאכי השרת אם לברוא את האדם, והם שללו זאת באמרם פסוק זה, והקב"ה 'הושיט אצבעו הקטנה ושרפם', כלומר, שהקב"ה גילה עליהם את בחינת המלכות, שהיא העשירית וה'קטנה' שבעשר ספירות, ועל ידי זה התבטלו לגמרי כי בעל גבול לא יכול לקבל בחינת אין סוף, ובזה השיב להם הקב"ה תשובה שבעלי גבול אפילו שיהיה מזוככים ונעלים כמלאכים, אינם יכולים לקבל גילוי אור יותר מהקצוב להם, מה שאין כן נשמות ישראל יכולים להמשיך אף גילויים נעלים מזה, ולהיות כלים לביטול זה{{הערה|לקוטי תורה ראש השנה ס, ב. לקוטי שיחות חלק ע' עמוד 52.}}.
שורה 45: שורה 46:
*'''ותחסרהו מעט מאלוקים''' - פסוק זה מדבר על משה רבינו שהגיע רק ל[[מ"ט שערי בינה]], ורק בשעת הסתלקותו הגיע לשער החמישים ('נבו' = נו"ן בו), כלומר שמשה רבינו היה כל חייו בחינת 'חולה' ברוחניות, שהרי חולה גימטריא מ"ט, כלומר שהיה חסר לו שלימות מסויימת, אך זהו 'חולה שאין בו סכנה', שלכן לא עסק בזה אלא עסק בשליחות שלו בהנהגת עם ישראל, וההוראה מכך היא שכאשר מדובר רק בהשגת השלימות האישית, על האדם למסור נפשו ולהתעסק עם הזולת, ולא לחפש רק את טובתו האישית{{הערה|שיחת שבת פרשת משפטים תשט"ז.}}.
*'''ותחסרהו מעט מאלוקים''' - פסוק זה מדבר על משה רבינו שהגיע רק ל[[מ"ט שערי בינה]], ורק בשעת הסתלקותו הגיע לשער החמישים ('נבו' = נו"ן בו), כלומר שמשה רבינו היה כל חייו בחינת 'חולה' ברוחניות, שהרי חולה גימטריא מ"ט, כלומר שהיה חסר לו שלימות מסויימת, אך זהו 'חולה שאין בו סכנה', שלכן לא עסק בזה אלא עסק בשליחות שלו בהנהגת עם ישראל, וההוראה מכך היא שכאשר מדובר רק בהשגת השלימות האישית, על האדם למסור נפשו ולהתעסק עם הזולת, ולא לחפש רק את טובתו האישית{{הערה|שיחת שבת פרשת משפטים תשט"ז.}}.


{{מזמורי ספר התהלים}}
{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים|ח]]
[[קטגוריה:תהלים|ח]]
[[text:תהלים פרק ח']]