לדלג לתוכן

תהלים י' – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חלונית
{{חלונית
| ניקוד = כן
| ניקוד = כן
| רוחב = 30%
| כותרת = תהלים י'{{ש}}לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק  
| כותרת = פסוקי המזמור: תהלים י' {{ש}}לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק  
|תוכן=
|תוכן=
'''א:''' לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.{{ש}}
'''א:''' לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.{{ש}}
שורה 22: שורה 21:
'''יז:''' תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה' תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ.{{ש}}
'''יז:''' תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה' תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ.{{ש}}
'''יח:''' לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ בַּל יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן-הָאָרֶץ.}}
'''יח:''' לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ בַּל יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן-הָאָרֶץ.}}
'''תהלים י'''' הוא המזמור העשירי בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק''', ועוסק בהתרעמות על כך שהרשעים שולטים בעולם.
'''תהלים י'''' הוא המזמור העשירי בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק''', ועוסק בהתרעמות על כך שהרשעים שולטים בעולם.


על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה העשירית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-9, ועד ליום ההולדת ה-10.
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה העשירית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-9, ועד ליום ההולדת ה-10.
שורה 31: שורה 30:
מזמור זה מתאים לתפילה על ידי כל אדם שהוא בצרה מהאויב שלו, ומסופר בו על דרכיו של הרשע שעושק את מי שלא יכול לעמוד כנגדו, ואין לו דרך להישמר מהרשע מלבד להתפלל אל ה'.
מזמור זה מתאים לתפילה על ידי כל אדם שהוא בצרה מהאויב שלו, ומסופר בו על דרכיו של הרשע שעושק את מי שלא יכול לעמוד כנגדו, ואין לו דרך להישמר מהרשע מלבד להתפלל אל ה'.


את המזמור ניתן לחלק לשני חלקים עיקריים:
את המזמור ניתן לחלק לשני חלקים עיקריים{{הערה|ראו בפרק הקודם את הסיבה שיש הרואים בפרק זה המשך לפרק שלפניו, פרק ט'.}}:
*תיאור שליטת הרשעים בעולם, וכיצד הרשע מתעמר בחלש ממנו (פסוקים א-יא).
*תיאור שליטת הרשעים בעולם, וכיצד הרשע מתעמר בחלש ממנו (פסוקים א-יא).
*תפילה לה' להכרית את הרשעים ולהושיע את הנפגעים (פסוקים יב-יח).
*תפילה לה' להכרית את הרשעים ולהושיע את הנפגעים (פסוקים יב-יח).
שורה 42: שורה 41:
*'''תכין ליבם תקשיב אוזנך''' - כאשר אדם רואה שהזדמנה לו תפילה בלי מחשבות זרות ופניות אישיות, סימן הוא בידו שתפילתו מקובלת{{הערה|כתר שם טוב סימן קלו.}}
*'''תכין ליבם תקשיב אוזנך''' - כאשר אדם רואה שהזדמנה לו תפילה בלי מחשבות זרות ופניות אישיות, סימן הוא בידו שתפילתו מקובלת{{הערה|כתר שם טוב סימן קלו.}}
*'''בל יוסיף עוד לערוץ אנוש מן הארץ''' - רש"י מביא מהמדרש שהפסוק מדבר על עמלק, ובחסידות מבואר שעמלק יכול לפגוע רק ביהודים שיש להם חלישות באמונה,כמו שבגשמיות עמלק פגע רק באלו שהענן פלט אותם ואילו מי שהיה בתוך הענן לא יכל לפגוע בהם. אך המלחמה בעמלק מוטלת דווקא על אלו שנמצאים בתוך הענן, והם צריכים להגן ולהציל את אלו שעמלק פוגע בהם, וזהו מקור לעבודת ה[[שליחות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 98.}}.
*'''בל יוסיף עוד לערוץ אנוש מן הארץ''' - רש"י מביא מהמדרש שהפסוק מדבר על עמלק, ובחסידות מבואר שעמלק יכול לפגוע רק ביהודים שיש להם חלישות באמונה,כמו שבגשמיות עמלק פגע רק באלו שהענן פלט אותם ואילו מי שהיה בתוך הענן לא יכל לפגוע בהם. אך המלחמה בעמלק מוטלת דווקא על אלו שנמצאים בתוך הענן, והם צריכים להגן ולהציל את אלו שעמלק פוגע בהם, וזהו מקור לעבודת ה[[שליחות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 98.}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=15 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''
{{מיזמים|חב"דטקסט=תהלים פרק י}}
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=15 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]''' {{הב}}
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300154 יהל אור - פרק י']''', באתר ספריית ליובאוויטש
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300154 יהל אור - פרק י']''', באתר ספריית ליובאוויטש


 
{{תהלים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים|י]]
[[קטגוריה:תהלים|י]]

גרסה אחרונה מ־18:56, 14 באוגוסט 2025

תהלים י'
לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק

א: לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
ב: בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ.
ג: כִּי הִלֵּל רָשָׁע עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה'.
ד: רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ אֵין אֱ-לֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו.
ה: יָחִילוּ דְרָכָו בְּכָל עֵת מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם.
ו: אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל אֶמּוֹט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא בְרָע.
ז: אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן.
ח: יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ.
ט: יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ.
י: יִדְכֶּה יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵל כָּאִים.
יא: אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵ-ל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח.
יב: קוּמָה ה' אֵ-ל נְשָׂא יָדֶךָ אַל תִּשְׁכַּח עֲנָוִים.
יג: עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱ-לֹהִים אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִדְרֹשׁ.
יד: רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר.
טו: שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא.
טז: ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ.
יז: תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה' תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ.
יח: לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ בַּל יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן-הָאָרֶץ.

תהלים י' הוא המזמור העשירי בספר תהלים, הפותח במילים: לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, ועוסק בהתרעמות על כך שהרשעים שולטים בעולם.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה העשירית ביום ההולדת ה-9, ועד ליום ההולדת ה-10.

תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכותרת המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק נכתב: "בו יסופר הצלחת הרשע ואיך מתגאה בהצלחתו עד שאומר לית דין ולית דיין ושאין הקב"ה משגיח במעשה התחתונים".

מזמור זה מתאים לתפילה על ידי כל אדם שהוא בצרה מהאויב שלו, ומסופר בו על דרכיו של הרשע שעושק את מי שלא יכול לעמוד כנגדו, ואין לו דרך להישמר מהרשע מלבד להתפלל אל ה'.

את המזמור ניתן לחלק לשני חלקים עיקריים[1]:

  • תיאור שליטת הרשעים בעולם, וכיצד הרשע מתעמר בחלש ממנו (פסוקים א-יא).
  • תפילה לה' להכרית את הרשעים ולהושיע את הנפגעים (פסוקים יב-יח).

פסוק ט"ז במזמור, "ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו", נכלל בפסוקי דזמרה הנאמרים מידי יום בתפילת שחרית.

ביאורי החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ובוצע ברך ניאץ ה' - חז"ל דורשים פסוק זה על אדם שמקיים מצווה הבאה בעבירה, ומפריש מחלה שהכין מחיטים שגזל ומברך על כך, והטעם שהוא נקרא 'מנאץ' בברכתו, מכיון שהעירוב הזה של טוב ורע הוא שורש הגלות, ואילו התיקון לכך הוא שאדם מברר ומפריד את הרע מהטוב ובכך מזרז את הגאולה[2].
  • על מה ניאץ רשע אלוקים אמר בלבו לא תדרוש - יש שני אופנים שאדם חוטא: יש אדם שהתאוה גורמת לו להתגאות ולסור מרצון ה', ואילו יש אופן שעליו מדובר בפסוק שלנו, שהגאוה של האדם שחושב שהקב"ה לא דורש ומשגיח על מעשיו, מביאה לתאווה. אופן זה הוא חטא דק ועדין יותר, כיון שהוא לא כופר בעצם המציאות וההשגחה האלוקית, אלא רק בכך שאינו משגיח על מעשיו, ואילו אצל מי שהתאווה מביאה אותו לחטוא, כיון שליבו מתגשם פועל בו טמטום המוח וטמטום הלב ומגיע לכפירה קשה ועמוקה יותר[3].
  • תכין ליבם תקשיב אוזנך - כאשר אדם רואה שהזדמנה לו תפילה בלי מחשבות זרות ופניות אישיות, סימן הוא בידו שתפילתו מקובלת[4]
  • בל יוסיף עוד לערוץ אנוש מן הארץ - רש"י מביא מהמדרש שהפסוק מדבר על עמלק, ובחסידות מבואר שעמלק יכול לפגוע רק ביהודים שיש להם חלישות באמונה,כמו שבגשמיות עמלק פגע רק באלו שהענן פלט אותם ואילו מי שהיה בתוך הענן לא יכל לפגוע בהם. אך המלחמה בעמלק מוטלת דווקא על אלו שנמצאים בתוך הענן, והם צריכים להגן ולהציל את אלו שעמלק פוגע בהם, וזהו מקור לעבודת השליחות[5].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


מזמורי ספר תהלים
א'  •  ב'  •  ג'  •  ד'  •  ה'  •  ו'  •  ז'  •  ח'  •  ט'  •  י'  •  י"א  •  י"ב  •  י"ג  •  י"ד  •  ט"ו  •  ט"ז  •  י"ז  •  י"ח  •  י"ט  •  כ'  •  כ"א  •  כ"ב  •  כ"ג  •  כ"ד  •  כ"ה  •  כ"ו  •  כ"ז  •  כ"ח  •  כ"ט  •  ל'  •  ל"א  •  ל"ב  •  ל"ג  •  ל"ד  •  ל"ה  •  ל"ו  •  ל"ז  •  ל"ח  •  ל"ט  •  מ'  •  מ"א  •  מ"ב  •  מ"ג  •  מ"ד  •  מ"ה  •  מ"ו  •  מ"ז  •  מ"ח  •  מ"ט  •  נ'  •  נ"א  •  נ"ב  •  נ"ג  •  נ"ד  •  נ"ה  •  נ"ו  •  נ"ז  •  נ"ח  •  נ"ט  •  ס'  •  ס"א  •  ס"ב  •  ס"ג  •  ס"ד  •  ס"ה  •  ס"ו  •  ס"ז  •  ס"ח  •  ס"ט  •  ע'  •  ע"א  •  ע"ב  •  ע"ג  •  ע"ד  •  ע"ה  •  ע"ו  •  ע"ז  •  ע"ח  •  ע"ט  •  פ'  •  פ"א  •  פ"ב  •  פ"ג  •  פ"ד  •  פ"ה  •  פ"ו  •  פ"ז  •  פ"ח  •  פ"ט  •  צ'  •  צ"א  •  צ"ב  •  צ"ג  •  צ"ד  •  צ"ה  •  צ"ו  •  צ"ז  •  צ"ח  •  צ"ט  •  ק'  •  ק"א  •  ק"ב  •  ק"ג  •  ק"ד  •  ק"ה  •  ק"ו  •  ק"ז  •  ק"ח  •  ק"ט  •  ק"י  •  קי"א  •  קי"ב  •  קי"ג  •  קי"ד  •  קט"ו  •  קט"ז  •  קי"ז  •  קי"ח  •  קי"ט  •  ק"כ  •  קכ"א  •  קכ"ב  •  קכ"ג  •  קכ"ד  •  קכ"ה  •  קכ"ו  •  קכ"ז  •  קכ"ח  •  קכ"ט  •  ק"ל  •  קל"א  •  קל"ב  •  קל"ג  •  קל"ד  •  קל"ה  •  קל"ו  •  קל"ז  •  קל"ח  •  קל"ט  •  ק"מ  •  קמ"א  •  קמ"ב  •  קמ"ג  •  קמ"ד  •  קמ"ה  •  קמ"ו  •  קמ"ז  •  קמ"ח  •  קמ"ט  •  ק"נ

הערות שוליים

  1. ראו בפרק הקודם את הסיבה שיש הרואים בפרק זה המשך לפרק שלפניו, פרק ט'.
  2. שיחת כ' מנחם אב תשכ"ד.
  3. ספר המאמרים תרל"ו חלק ב' עמוד תר.
  4. כתר שם טוב סימן קלו.
  5. לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 98.