חדר הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף
(ביטול גרסה 642998 של 212.76.124.39 (שיחה)) תגית: ביטול |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
החל מרכישת בניין 770 (בשנת [[ת"ש]]) עד להגעת הרבי ל[[ארצות הברית]] (ב[[כ"ח | החל מרכישת בניין 770 (בשנת [[ת"ש]]) עד להגעת הרבי ל[[ארצות הברית]] (ב[[כ"ח סיוון]] [[תש"א]]) שימש החדר כחדר ה[[יחידות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], בו גם אמר מאמרי חסידות בכל ליל יום שלישי. עם [[הצלת הרבי והרבנית|הגעת הרבי לארצות הברית]], הוסב החדר לדירה זמנית לו ול[[הרבנית חיה מושקא|רבנית חיה מושקא]], עד ששכרו דירה על רחוב "ניו יורק", לפני שעברו לבניין ב[[פרזידנט 1304]]. | ||
עם מעבר הרבי והרבנית לדירה החדשה, הפך חדר זה למשרדי ארגון ה[[מרכז לענייני חינוך]] (שאז עמד הרבי בראשו), כשהוא מורה על שינוי כיוון עמידת שולחנו של אדמו"ר הריי"צ אותו השאיר שם{{הערה|שם=שולחן|השולחן עמד בהתחלה מול פתח החדר, וכשעבר החדר לרשות הרבי הורה להעבירו לצד המזרח - כנראה בכדי שלא לשבת במקומו של אדמו"ר הריי"צ.}}. הרבי עבד בחדר זה גם עם שאר חברי המל"ח, הוא היה יושב בראש השולחן, כשה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] יושב משמאל השולחן והמזכיר הרב [[ניסן מינדל]] מימינו, ובחדר זה נמכרו הספרים שבהוצאת [[המרכז לענייני חינוך]]. עם מעבר כיתת הלימוד לצעירים מהחדר הסמוך ל[[זאל הקטן]] בשנת [[תש"ז]] הועבר חדר זה לרשות המל"ח{{הערה|ועם עלותו של הרבי על כס הנשיאות הפך ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]]}} והוא הפך למשרדו הפרטי של הרבי, עד שבשנת [[תש"ט]] העבירו בהוראת הרבי מהחדר את כל ציוד המל"ח שעוד נותר בו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 14-16]}}. | עם מעבר הרבי והרבנית לדירה החדשה, הפך חדר זה למשרדי ארגון ה[[מרכז לענייני חינוך]] (שאז עמד הרבי בראשו), כשהוא מורה על שינוי כיוון עמידת שולחנו של אדמו"ר הריי"צ אותו השאיר שם{{הערה|שם=שולחן|השולחן עמד בהתחלה מול פתח החדר, וכשעבר החדר לרשות הרבי הורה להעבירו לצד המזרח - כנראה בכדי שלא לשבת במקומו של אדמו"ר הריי"צ.}}. הרבי עבד בחדר זה גם עם שאר חברי המל"ח, הוא היה יושב בראש השולחן, כשה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] יושב משמאל השולחן והמזכיר הרב [[ניסן מינדל]] מימינו, ובחדר זה נמכרו הספרים שבהוצאת [[המרכז לענייני חינוך]]. עם מעבר כיתת הלימוד לצעירים מהחדר הסמוך ל[[זאל הקטן]] בשנת [[תש"ז]] הועבר חדר זה לרשות המל"ח{{הערה|ועם עלותו של הרבי על כס הנשיאות הפך ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]]}} והוא הפך למשרדו הפרטי של הרבי, עד שבשנת [[תש"ט]] העבירו בהוראת הרבי מהחדר את כל ציוד המל"ח שעוד נותר בו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 14-16]}}. |
גרסה אחרונה מ־20:41, 10 בפברואר 2024
המונח "גן עדן העליון" מפנה לכאן. לערך העוסק במקום משכן נשמות הצדיקים לאחר ההסתלקות, ראו גן עדן.
חדרו של הרבי (מכונה גם גן עדן העליון), וקודש הקדשים שבזמן הגלות[1] הוא משרדו הפרטי של הרבי הממוקם מצד שמאל של הנכנס ל-770 במקביל לחדר המזכירות, בו הוא עוסק בלימוד התורה, מקבל אנשים ליחידות, ומשיב למכתבי אנשים מכל רחבי העולם. החל משנת תשמ"ט גם הועברה מיטת הרבי ומגוריו לחדרו באופן קבוע.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
החל מרכישת בניין 770 (בשנת ת"ש) עד להגעת הרבי לארצות הברית (בכ"ח סיוון תש"א) שימש החדר כחדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, בו גם אמר מאמרי חסידות בכל ליל יום שלישי. עם הגעת הרבי לארצות הברית, הוסב החדר לדירה זמנית לו ולרבנית חיה מושקא, עד ששכרו דירה על רחוב "ניו יורק", לפני שעברו לבניין בפרזידנט 1304.
עם מעבר הרבי והרבנית לדירה החדשה, הפך חדר זה למשרדי ארגון המרכז לענייני חינוך (שאז עמד הרבי בראשו), כשהוא מורה על שינוי כיוון עמידת שולחנו של אדמו"ר הריי"צ אותו השאיר שם[2]. הרבי עבד בחדר זה גם עם שאר חברי המל"ח, הוא היה יושב בראש השולחן, כשהמזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב יושב משמאל השולחן והמזכיר הרב ניסן מינדל מימינו, ובחדר זה נמכרו הספרים שבהוצאת המרכז לענייני חינוך. עם מעבר כיתת הלימוד לצעירים מהחדר הסמוך לזאל הקטן בשנת תש"ז הועבר חדר זה לרשות המל"ח[3] והוא הפך למשרדו הפרטי של הרבי, עד שבשנת תש"ט העבירו בהוראת הרבי מהחדר את כל ציוד המל"ח שעוד נותר בו[4].
תכולת ומבנה החדר[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשם שבעולמות הרוחניים הדרך ל'גן עדן העליון' עוברת דרך 'גן עדן התחתון', כך גם מכונה החלל דרכו עוברים ונכנסים לחדר הרבי (המכונה 'גן עדן העליון') 'גן עדן התחתון'. הכניסה אליו היא על ידי פניה שמאלה מהכניסה ל770. המסדרון נבנה על ידי הרופא לו היה שייך הבניין (לפני רכישתו עבור הרבי הריי"צ ואגודת חסידי חב"ד בארצות הברית) בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשויה מעץ (כבתוך חדרו של הרבי) ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר היחידות הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. במשך השנים הייתה הדלת הפונה ללובי הכניסה לבניין פתוחה, אך בעקבות מאורעות שמיני עצרת תשל"ח הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ליחידות. בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.
בחדר עומדים ספריות את כל הקירות (למעט הקיר שמאחורי הרבי והקיר הפונה לרחוב איסטרן פארקווי שלאורכו ישנם חלונות), השולחן בו השתמש הרבי הריי"צ בעת שהותו בחדר[2], ולאחר מכן הרבי. בחדר עומד גם שולחן עגול שבנה אדמו"ר המהר"ש לעת זיקנותו במו ידיו בהוראת הרופאים לצורך בריאות תפקוד ידיו. הרבי גאל את השולחן בעת ביקורו בפריז מהרבנית חנה עוזרמן - נכדת אדמו"ר המהר"ש בת בנו ר' מנחם מענדל, שהיה עשוי פרקים, אז הורכב בחדר הרבי ומאז לא יצא משם[5]. בעבר עמדה בו גם מיטת הרבי. משני צידי מקום הישיבה של הרבי היו בעבר שני חלונות גדולים הפונים לשלאש, ועם אטימתו ובניית הבניין בצמוד להם הם נסתמו, והרבי הפך את שני החללים לספריות.
בפתח החדר היו נערכים מעמדים שונים, כמו קבלת פ"נים, חלוקת לעקאח בערב יום הכיפורים (ראה תמונה), וחלוקת מצות לקהל החסידים בערב חג הפסח. ארבע פעמים נערך מעמד חלוקת דולרים, שהתנהל בדרך כלל בלובי 770, בפתח חדרו של הרבי: ערב ראש השנה תשמ"ט לאחר מעמד קבלת פ"נים. הושענא רבה תשנ"ב לאחר חלוקת הלעקאח. יום ראשון י"ז כסלו תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את קונטרס דרושי חתונה בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, א' טבת תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "דמי חנוכה". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את תפילת מנחה בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.
היחס אל החדר[עריכה | עריכת קוד מקור]
חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו"[1]. אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"[6].
בספרות החסידית מובאים סיפורים שונים המבטאים את היחס המיוחד הנרכש לחדריהם של רבותינו נשיאינו גם לאחר שהסתלקותם. בולט מביניהם הוא סיפור אותו סיפר הרבי הריי"צ בתוך מאמר החסידות הראשון שנשא לאחר הסתלקותו של אביו, הרבי הרש"ב, שכאשר באחת משנות ילדותו המוקדמות[7], תקופה לאחר הסתלקות סבו הרבי המהר"ש. הרבי הריי"צ שהה בחדרו כשהוא שקוע במחשבות, כשלפתע שמע קול בכי, אז הסתובב וראה את אביו, הרבי הרש"ב, עומד מול שולחנו של אביו הרבי המהר"ש, כשהוא קורא בדמעות פ"נ כביכול לפני אביו, הרבי המהר"ש. הרבי הריי"צ הסביר מכך את גודל השפעת הצדיק בעולם והמשכת הקדושה בעולם על ידו שפועלת באופן נצחי, עד כדי כך שהקדושה בחדרו היא ברמת עשר הספירות שבעולם האצילות, ועל ידי כך נפעלת נצחיותו בעולם הגשמי[8].
מהתייחסויות אלו, למדים החסידים לדורנו זה מקל וחומר, שאם הדברים הנאמרים מתייחסים לרבותינו נשיאינו שהסתלקו, קל וחומר שעלינו לנהוג בקדושה כלפי חדרו של הרבי שהוא חי וקיים[9].
הכניסה אליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אל חדר הרבי נכנסים אך ורק עבור יחידות. כאשר קודם לכן החסיד מתכונן נפשית אל מעמד נעלה זה אשר הוא ככניסת הכהן גדול ביום הכיפורים אל קודש הקדשים.
המזכירים (ובדורות הקודמים המשבקי"ם) הורשו להיכנס יותר פעמים עבור הכנסת פתקי ברכה, וסידור דברים נוספים. עם זאת, מספרים על המזכיר הרב חודוקוב כי בכל פעם שנכנס (למרות שנכנס פעמים רבות ביום) היה מסדר את ה"גארטל" מחדש, והיה נראה כאילו הוא נכנס בפעם הראשונה.
כן היו חסידים שהורשו להכנס בכל עת אל הקודש פנימה כמו הרב ראובן דונין, הרב שלום הכט והרב יהודה לייב ביסטריצקי.
כיום יש המנהלים בחדר הרבי מניינים בתפילת שחרית של ימי שני וחמישי, שבתות וימים טובים, ואף קבעו בו ארון קודש קטן. רבים מחסידי חב"ד נמנעים מהכניסה אל החדר, כחלק מהאמונה בנצחיות חייו של הרבי[10]. וחלקם נמנעים מהכניסה אליו בשל העובדה שזהו חדרו הפרטי של הרבי והקדושה נמצאת בו תמיד, גם לאחר ג' תמוז. כמו כן מפני שהרבי גילה את דעתו על ההימנעות מהכניסה אל חדרו, לאחר שנת הסתלקות אדמו"ר הריי"צ ולאחר עלותו על כס הנשיאות[10].
גלריית תמונות מחדרו של הרבי מלך המשיח (תשט"ו - תשנ"ב) |
---|
|
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ליובאוויטש היא ירושלים שלנו התמים, חוברת ב' עמוד קכ"ו
- הרב שלום יעקב חזן, "אין שינוי דגניזה": 770 – מקומו הנצחי של נשיא הדור,
- העתק מינאטורי מדהים של חדרו של הרבי מה"מ
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניין שבע מאות ושבעים | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
בנין המשולשים |
| ||||||||
הזאל הגדול | בית הכנסת - 770 - ספרי תורה · גבאי בית הכנסת · התפילה · התוועדות עם הרבי · ועד המסדר · התוועדויות מרכזיות · ועד סעודת שלמה · בית חב"ד 770 · הרחבות ושיפוץ בית הכנסת · חומת אנ"ש · המרפסת · קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770 | ||||||||
תומכי תמימים המרכזית | ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 · קבוצה · את"ה העולמי · הערות התמימים ואנ"ש | ||||||||
בנין המשרדים | ועד להפצת שיחות · JEM · ועד הנחות בלה"ק · ועד שיחות באנגלית · דפוס עזרא · ועד תלמידי התמימים · מרכז 302 | ||||||||
קונטרס בית רבינו שבבבל • תמונות 770 • המספר 770 |
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 התמים חוברת ב' עמוד קכו: "עד אשר יבנה בית המקדש בירושלים, ליובאוויטש היא ירושלים שלנו, ובית הכנסת שהרבי מתפלל בו, הוא בית המקדש שלנו.. החדר שיושב בו הרבי הוא קודש הקדשים שלנו, והרבי הוא הארון אשר בו לוחות תורת השם יתברך". מובא בקונטרס בית רבנו שבבבל הערה 74. ביטוי דומה ניתן למצוא במענה ששיגר הגאון הרוגוצ'ובר על תמיכה כספית ששלח לו אדמו"ר הרש"ב "גם עתה מונחת צמצת המן בקודש הקודשים" (כידוע שצנצנת ופרשת המן הינם סגולה לפרנסה, שממנה ניזונו בני ישראל במדבר). שבועון כפר חב"ד 1929 עמוד 30.
- ↑ 2.0 2.1 השולחן עמד בהתחלה מול פתח החדר, וכשעבר החדר לרשות הרבי הורה להעבירו לצד המזרח - כנראה בכדי שלא לשבת במקומו של אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ ועם עלותו של הרבי על כס הנשיאות הפך לחדר המזכירות
- ↑ עמודים 14-16
- ↑ ראה מבית הגנזים עמוד רע"ז
- ↑ ספר השיחות, תרצ"ו בתחילתו.
- ↑ שנת תרמ"ה או תרמ"ו
- ↑ מאמר דיבור המתחיל "ראשית גויים עמלק", ספר המאמרים תר"פ-תרפ"א עמוד י', והובא ביתר הרחבה בספר השיחות תש"ד עמוד 6 (אידיש). הרבי מבאר ומרחיב בעניין זה בלקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 19 (הסיפור עצמו בעמוד 24)
- ↑ ראו חייו הנצחיים של הרבי
- ↑ 10.0 10.1 "אין שינוי דגניזה": 770 – מקומו הנצחי של נשיא הדור,
- ↑ על השולחן ניתן להבחין בקופסה מהודרת בתוכה מונחים עשרות כתבי יד קודש של הרבי הרש"ב, אותם העניק מר שז"ר לרבי בשעת הביקור.