אחי תמימים תל אביב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
|מפה= | |מפה= | ||
}} | }} | ||
'''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] | '''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] עבור נערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ועבור תלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]]. | ||
במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד | במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]] בעצה כיצד להקים ישיבה מתאימה לנערי קהילת חב"ד שהלכה והתפתחה בתל אביב וסביבותיה, כתוצאה מעלית חסידים לארץ הקודש באותן שנים, ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב. | ||
== פתיחת הישיבה == | == פתיחת הישיבה == | ||
חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע [[חודש אדר]], מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה. | חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע [[חודש אדר]], מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית ובמהלך שנת הלימודים, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה. | ||
הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב. | הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), מבנה בו כעשור קודם לכן, פעל סניף ישיבת תורת אמת ירושלים. בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב. | ||
מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו"ר הריי"צ]]. | מנהל הישיבה היה הרב [[אליעזר קרסיק]], שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
==תומכי תמימים== | ==תומכי תמימים== | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
==הנהלת הישיבה== | ==הנהלת הישיבה== | ||
{{טורים|תוכן= | |||
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואחר כך הרב [[משה אקסלרוד]]). | *'''מנהל הישיבה''': הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואחר כך הרב [[משה אקסלרוד]]). | ||
| שורה 60: | שורה 62: | ||
*הרב משה קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים. | *הרב משה קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים. | ||
*הרב [[שלום נח ברזובסקי]]. (לימים האדמו"ר מסלונים) | *הרב [[שלום נח ברזובסקי]]. (לימים האדמו"ר מסלונים) | ||
*הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש | *הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש ישיבת פונוביז'). | ||
*הרב [[יואל קלופט]]. | *הרב [[יואל קלופט]]. | ||
*הרב [[ניסן | *הרב [[ניסן הבר]]. | ||
*הרב [[רפאל נחמן כהן]]. | *הרב [[רפאל נחמן כהן]]. | ||
*הרב [[דוד חנזין]]. | *הרב [[דוד חנזין]]. | ||
| שורה 69: | שורה 71: | ||
*הרב [[יצחק ברמן]] - [[משגיח]] בנגלה. | *הרב [[יצחק ברמן]] - [[משגיח]] בנגלה. | ||
*הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - היה תקופה קצרה [[משגיח]] בחסידות. | *הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - היה תקופה קצרה [[משגיח]] בחסידות. | ||
}} | |||
==בוגרי אחי תמימים תל אביב== | |||
{{טורים|תוכן= | |||
* הרב [[יצחק גנזבורג]] | * הרב [[יצחק גנזבורג]] | ||
* הרב [[יואל כהן]] | * הרב [[יואל כהן]] - החוזר של הרבי | ||
* הרב [[אורי בן שחר]] | * הרב [[אורי בן שחר]] | ||
* הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] | * הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] - יו"ר יד לאחים | ||
* הרב [[יעקב פלס]] | * הרב [[יעקב פלס]] | ||
* הרב [[שניאור זלמן לוין]] | * הרב [[שניאור זלמן לוין]] | ||
* הרב [[זושא וילימובסקי]] | * הרב [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן | ||
* הרב [[ישראל צבי הבר]] | * הרב [[ישראל צבי הבר]] - משפיע, ושליח ברומניה | ||
* הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר | * הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר בתקופה מאוחרת לפוניבז') [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'. | ||
* הרב [[שלמה קופצ'יק]] | * הרב [[שלמה קופצ'יק]] | ||
* הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | |||
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | |||
* הרב [[ברוך דב פוברסקי]] ראש ישיבת פוניבז' | * הרב [[ברוך דב פוברסקי]] ראש ישיבת פוניבז' | ||
* הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]] | |||
* הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] | |||
* הרב [[יהודה לייב זלמנוב]] | |||
* הרב [[יצחק ידגר]] | |||
* הרב [[ברוך שלום כהן (ניו הייבן)]] | |||
* הרב [[חיים צבי ליפסקר]] | |||
* הרב [[אורי עזרא ליפש]] | |||
* הרב [[אלעזר ליפש]] | |||
* הרב [[מרדכי אהרון מלוב]] | |||
* הרב [[משה צבי נאה (פתח תקווה)]] | |||
* הרב [[יצחק שפרינגר]] | |||
* הרב [[פסח מן]] | |||
* הרב [[דוד תעיזי]] | |||
}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 88: | שורה 109: | ||
* [[יצחק גנזבורג]], '''[[חייל בשירות הרבי]]''' - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]]. | * [[יצחק גנזבורג]], '''[[חייל בשירות הרבי]]''' - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]]. | ||
* שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', תשס"ג. | * שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', תשס"ג. | ||
* [[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס"ד]] - תשע"ב. | * [[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס"ד]] - [[תשע"ב]]. | ||
* יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב | * [[יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב | ||
*'''כך התמגנה ישיבת אחי תמימים בתל אביב''', שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1119 ע' 36-41. | *'''כך התמגנה ישיבת אחי תמימים בתל אביב''', [[שניאור זלמן ברגר]], גיליון בית משיח מס' 1119 ע' 36-41. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 96: | שורה 117: | ||
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית] | *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית] | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf התייסדות ישיבת אחי תמימים תל אביב]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת סקורדר | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf התייסדות ישיבת אחי תמימים תל אביב]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת סקורדר | ||
*'''[https://col.org.il/news/134373 תגלית: סיפורו של 'המבצר החב"די' ברח' הרב קוק 16 בת"א]''' [[שניאור זלמן ברגר]] {{COL}} | |||
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/news/war/368996/ כך התמגנה ישיבת 'אחי תמימים' בתל אביב]''', {{שבועון בית משיח}} פרשת בלק תשפ"ד | |||
*'''[https://col.org.il/news/134373 תגלית: סיפורו של 'המבצר החב"די' ברח' הרב קוק 16 בת"א]''' {{COL}} | |||
*'''[ | |||
{{תבנית:תומכי תמימים}} | {{תבנית:תומכי תמימים}} | ||
| שורה 107: | שורה 127: | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ת]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ת]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:31, 30 באוקטובר 2024
| אחי תמימים תל אביב | |
|---|---|
 המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16 | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | ראש חודש אייר תרח"צ |
| תאריך סגירה | התמזגה עם אחי תמימים ראשון לציון |
| מיקום | תל אביב |
| מייסד | הרב אליעזר קרסיק |
| ראש הישיבה | הרב חיים שאול ברוק |
| מנהל גשמי | הרב אליעזר קרסיק, הרב משה דובער גנזבורג, הרב שמריהו גוראריה |
| מספר תלמידים | כמה עשרות |
אחי תמימים תל אביב הינה ישיבה חב"דית שהוקמה בשנת תרח"צ עבור נערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות לארץ ישראל בין השנים תרצ"ה-תרצ"ו, ועבור תלמידי חדר בני תמימים.
במהלך חודשי החורף תרח"צ, התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ורמת גן בעצה כיצד להקים ישיבה מתאימה לנערי קהילת חב"ד שהלכה והתפתחה בתל אביב וסביבותיה, כתוצאה מעלית חסידים לארץ הקודש באותן שנים, ולבסוף הוחלט לשאול את אדמו"ר הריי"צ האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב אליעזר קרסיק שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
פתיחת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע חודש אדר, מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית ובמהלך שנת הלימודים, ואכן בראש חודש אייר - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.
הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), מבנה בו כעשור קודם לכן, פעל סניף ישיבת תורת אמת ירושלים. בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות אנ"ש, ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.
מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם אדמו"ר הריי"צ.
תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
החל משנת תש"ו נפתחה בעיר תל אביב גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "תומכי תמימים". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.
על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
הנהלת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנהל הישיבה: הרב אליעזר קרסיק (ואחר כך הרב משה אקסלרוד).
הועד הרוחני:
- הרב אליעזר קרסיק.
- הרב משה גוראריה.
- הרב רפאל נחמן כהן.
הועד הכספי:
- הרב אליעזר קרסיק.
- הרב משה דובער גנזבורג.
- הרב שמריהו גוראריה.
צוות הישיבה:
- הרב חיים שאול ברוק - ראש ישיבה, משפיע ומשגיח (בתקופות שונות).
- הרב שלמה חיים קסלמן - משפיע.
- הרב נחום גולדשמיד - משפיע.
- הרב ניסן הבר - משגיח.
הר"מים:
- הרב משה קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים.
- הרב שלום נח ברזובסקי. (לימים האדמו"ר מסלונים)
- הרב יהושע דוד פוברסקי (שלאחר זמן נתמנה לראש ישיבת פונוביז').
- הרב יואל קלופט.
- הרב ניסן הבר.
- הרב רפאל נחמן כהן.
- הרב דוד חנזין.
משגיחים:
- הרב יצחק ברמן - משגיח בנגלה.
- הרב שמואל זלמנוב - היה תקופה קצרה משגיח בחסידות.
בוגרי אחי תמימים תל אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יצחק גנזבורג
- הרב יואל כהן - החוזר של הרבי
- הרב אורי בן שחר
- הרב שלום דוב ליפשיץ - יו"ר יד לאחים
- הרב יעקב פלס
- הרב שניאור זלמן לוין
- הרב זושא וילימובסקי - הפרטיזן
- הרב ישראל צבי הבר - משפיע, ושליח ברומניה
- הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר בתקופה מאוחרת לפוניבז') נשא את בתו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי, לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'.
- הרב שלמה קופצ'יק
- הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
- הרב מרדכי שמואל אשכנזי
- הרב ברוך דב פוברסקי ראש ישיבת פוניבז'
- הרב יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד
- הרב שלום יהודה לייב גינזבורג
- הרב יהודה לייב זלמנוב
- הרב יצחק ידגר
- הרב ברוך שלום כהן (ניו הייבן)
- הרב חיים צבי ליפסקר
- הרב אורי עזרא ליפש
- הרב אלעזר ליפש
- הרב מרדכי אהרון מלוב
- הרב משה צבי נאה (פתח תקווה)
- הרב יצחק שפרינגר
- הרב פסח מן
- הרב דוד תעיזי
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי - ביוגרפיה של הרב אליעזר קרסיק, תשע"ב.
- מנחם זיגלבוים, דוד עבדי - ביוגרפיה של הרב דוד חנזין, תשס"ג.
- יצחק גנזבורג, חייל בשירות הרבי - אוטוביוגרפיה, תשנ"ט.
- שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, תשס"ג.
- זושא וולף, ימי תמימים, תשס"ד - תשע"ב.
- יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב
- כך התמגנה ישיבת אחי תמימים בתל אביב, שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1119 ע' 36-41.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כתבה בשבועון 'בית משיח' המסקרת את חיי הישיבה בתל אביב.
- הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית
- התייסדות ישיבת אחי תמימים תל אביב, בתוך תשורה מנישואי משפחת סקורדר
- תגלית: סיפורו של 'המבצר החב"די' ברח' הרב קוק 16 בת"א שניאור זלמן ברגר
- שניאור ברגר, כך התמגנה ישיבת 'אחי תמימים' בתל אביב,
פרשת בלק תשפ"ד