מכון לוי יצחק: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
מיד עם כינונו הצליח המכון לעורר הדים נרחבים בקרב אוכלוסיות וחוגים רחבים, שנחשפו זה לראשונה לעומק תפיסת העולם ומשנתו של [[הרבי]], שכבר שימש כמנהיג תנועת [[חב"ד]] זה עשרים ושלוש שנה. | מיד עם כינונו הצליח המכון לעורר הדים נרחבים בקרב אוכלוסיות וחוגים רחבים, שנחשפו זה לראשונה לעומק תפיסת העולם ומשנתו של [[הרבי]], שכבר שימש כמנהיג תנועת [[חב"ד]] זה עשרים ושלוש שנה. | ||
אחרי פטירת הרב שם טוב ב[[תשל"ה]] הציעו בניו לגיסו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], לקחת על עצמו את האחריות להפצת השיחות | אחרי פטירת הרב שם טוב ב[[תשל"ה]] הציעו בניו לגיסו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], לקחת על עצמו את האחריות להפצת השיחות במסגרת המכון והם יקחו את האחריות לגיוס הכספים הנדרשים לזה. הרב פוטרפאס שלח לרבי את ההצעה ושאל אם לקבלה. | ||
המזכיר הרב חדקוב | המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] שלח לו בחזרה מכתב, ובו מסר את הוראתו של הרבי שבאם כפי שכותב יקבלו הבנים עליהם להשיג את הכספים שיקח הוא על עצמו אחריות זו. במכתב הרב חדקוב הופיעה גם העתקה של תשובת הרבי על שני [[פ"נ]] ששלח הרב פוטרפאס באותה עת: {{ציטוטון|ואזכיר על הציון ויבשר טוב}} ועל גליון מכתב הרב חדקוב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: {{ציטוטון|ולהנ"ל}}, היינו שמענה זה אינו רק על הפ"נים אלא גם על ההצעה הזו שיטול את האחריות להפצת השיחות. | ||
בשנת [[ה'תשל"ט]] מינה הרב פוטרפאס את נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]], בהסכמת הרבי, למנהל המכון, והוא התחיל בהוצאת השיחות בספרים וביסס והרחיב את פעילות המכון. | בשנת [[ה'תשל"ט]] מינה הרב פוטרפאס את נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]], בהסכמת הרבי, למנהל המכון, והוא התחיל בהוצאת השיחות בספרים וביסס והרחיב את פעילות המכון. | ||
במענה למכתבו של הרב ליברוב אודות תרגום השיחות שבמסגרת המכון וכו' הורה הרבי [[ג' אדר]] [[תש"מ]] למסור את המענה הכללי - פרטי מאותם ימים: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. ודבר בעתו – בסמיכות לשבת קודש: מברכים חודש אדר, שקלים, מ"ח. חודש הגאולה. אזכיר על הציון}}, כשהרבי מוסיף וכותב: {{ציטוטון|כמובן כהנ"ל שייך לעסקני אנ"ש שי' שבארץ הקודש '''המבינים בכיוצא בזה'''. ופשוט שצריכה להיות '''התדברות''' בין כל המתעסקים בזה – מתוך אהבת ישראל – שלא להכפיל ענינים, ניט חאַפן{{הערה|בתרגום ללשון הקודש: לא לחטוף}} אחד אצל השני '''וכו''''. ובענין טוב ונחוץ כהנ"ל – הזהירות בזה נחוצה ביותר}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"מ}}. | |||
לאחר שאחד מעסקני חב"ד כתב על טענות שיש על הנדפס בשיחות המתורגמות היוצאות לאור על ידי המכון הוסיף הרבי בכתב יד קודשו בשולי המכתב כללי ־ פרטי הבא שקיבל הרב ליברוב: {{ציטוטון|ותשועה ברוב יועץ}}, ובעקבות מענה זה נוסד הוועד של המכון{{הערה|[http://teshura.com/teshurapdf/Notik%20-%20Doron%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf תשורה דורון כ"ה מרחשוון תשע"ח] (ע' 63 - 64)}}. | לאחר שאחד מעסקני חב"ד כתב על טענות שיש על הנדפס בשיחות המתורגמות היוצאות לאור על ידי המכון הוסיף הרבי בכתב יד קודשו בשולי המכתב כללי ־ פרטי הבא שקיבל הרב ליברוב: {{ציטוטון|ותשועה ברוב יועץ}}, ובעקבות מענה זה נוסד הוועד של המכון{{הערה|[http://teshura.com/teshurapdf/Notik%20-%20Doron%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf תשורה דורון כ"ה מרחשוון תשע"ח] (ע' 63 - 64)}}. | ||
המכון הממוקם כיום ב[[כפר חב"ד ב']] מפיץ מידי שבוע | המכון הממוקם כיום ב[[כפר חב"ד ב']] מפיץ מידי שבוע שיחה מתורגמת ללה"ק בארבעת אלפים חמש מאות עותקים מסדרת ה[[לקוטי שיחות]]. | ||
==הוצאות המכון== | ==הוצאות המכון== | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "[[לקוטי שיחות]]" המכילה מאות שיחות עיוניות של [[הרבי]] על סדר פרשיות השבוע מתורגמות ללשון הקודש וערוכות בשפה ברורה ומודרנית. | ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "[[לקוטי שיחות]]" המכילה מאות שיחות עיוניות של [[הרבי]] על סדר פרשיות השבוע מתורגמות ללשון הקודש וערוכות בשפה ברורה ומודרנית. | ||
בעת הקמת המכון הוגשו לרבי כמה הצעות למתרגם השיחות, והרבי בחר בהרב [[טוביה בלוי]] לתפקיד. לאחר כמה שנים הרב בלוי הכניס לתפקיד את בתו, שתרגמה את השיחות בהדרכתו. בשנים האחרונות, תרגם הרב [[אסף חנוך פרומר]] מספר שיחות בודדות. | בעת הקמת המכון הוגשו לרבי כמה הצעות למתרגם השיחות, והרבי בחר בהרב [[טוביה בלוי]] לתפקיד. לאחר כמה שנים הרב בלוי הכניס לתפקיד את בתו וחתנו הרב [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')]], שתרגמה את השיחות בהדרכתו. בשנים האחרונות, תרגם הרב [[אסף חנוך פרומר]] מספר שיחות בודדות. | ||
כאשר שאלו את הרבי כיצד לתרגם, הוא הורה שיעשו תרגום תוכני ולא מילולי. | כאשר שאלו את הרבי כיצד לתרגם, הוא הורה שיעשו תרגום תוכני ולא מילולי. | ||
השיחות | כאשר הצטברו שיחות מתורגמות רבות לוקטו השיחות לספרים והודפסו בעשרים וארבעה כרכים המקבילים לכרכי ה[[לקוטי שיחות]] המקוריים (מלבד 15 הכרכים מסדרת ה[[ליקוטי שיחות]] שנדפסו מלכתחילה בלה"ק). הדפסת הסדרה הושלמה בשנת [[ה'תשע"ד]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79223 שהחיינו: הושלם תרגום הלקוטי שיחות ללה"ק], באתר חב"ד אינפו}}. | ||
כמו כן בשנים [[ תשל"א ]] [[ תשל"ב ]] תרגם המכון והוציא שני כרכים בכריכה רכה של כל השיחות מחלקים א-' ד' באופן שבכל חלק שיחה א' לכל פרשה | |||
===מעיין חי=== | ===מעיין חי=== | ||
| שורה 47: | שורה 48: | ||
בשנת [[ה'תשע"ד]] הוחל בהוצאת הסדרה במהדורה מחודשת. | בשנת [[ה'תשע"ד]] הוחל בהוצאת הסדרה במהדורה מחודשת. | ||
{{תורת הרבי}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]] | [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]] | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:מוסדות על שם רבי לוי יצחק]] | [[קטגוריה:מוסדות על שם רבי לוי יצחק]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:40, 23 ביולי 2024
מכון לוי יצחק - להפצת שיחות הרבי עוסק בתרגום שיחות של הרבי והנגשתן לציבור הרחב.
הקמת וביסוס המכון[עריכה | עריכת קוד מקור]
המכון הוקם בשנת ה'תשל"ד (1973) על ידי הרב בן ציון שם טוב, במטרה להפיץ את תורתו והגותו של הרבי מליובאוויטש בשפה העברית, והוא קרוי על שמו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן - אביו של הרבי, ששימש רב ואב-בית-דין של קהילת יקטרינוסלב האוקראינית והיווה עד סוף ימיו מקור השראה רב תוקף עבור כלל יהדות רוסיה ואוקראינה.
רעיון ההקמה הבשיל נוכח הקושי הרב בו נתקלו רבים, בהבנת דברי הרבי שנאמרו ויצאו-לאור בשפת היידיש בלבד - עובדה שהטיבה אמנם עם חלק ניכר מיהדות התפוצות, אך לא עם מרבית חסידי חב"ד בארץ ישראל, שהתקשו בהבנת השפה.
מיד עם כינונו הצליח המכון לעורר הדים נרחבים בקרב אוכלוסיות וחוגים רחבים, שנחשפו זה לראשונה לעומק תפיסת העולם ומשנתו של הרבי, שכבר שימש כמנהיג תנועת חב"ד זה עשרים ושלוש שנה.
אחרי פטירת הרב שם טוב בתשל"ה הציעו בניו לגיסו הרב מנחם מענדל פוטרפאס, לקחת על עצמו את האחריות להפצת השיחות במסגרת המכון והם יקחו את האחריות לגיוס הכספים הנדרשים לזה. הרב פוטרפאס שלח לרבי את ההצעה ושאל אם לקבלה. המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב שלח לו בחזרה מכתב, ובו מסר את הוראתו של הרבי שבאם כפי שכותב יקבלו הבנים עליהם להשיג את הכספים שיקח הוא על עצמו אחריות זו. במכתב הרב חדקוב הופיעה גם העתקה של תשובת הרבי על שני פ"נ ששלח הרב פוטרפאס באותה עת: "ואזכיר על הציון ויבשר טוב" ועל גליון מכתב הרב חדקוב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "ולהנ"ל", היינו שמענה זה אינו רק על הפ"נים אלא גם על ההצעה הזו שיטול את האחריות להפצת השיחות.
בשנת ה'תשל"ט מינה הרב פוטרפאס את נכדו הרב יוסף יצחק ליברוב, בהסכמת הרבי, למנהל המכון, והוא התחיל בהוצאת השיחות בספרים וביסס והרחיב את פעילות המכון.
במענה למכתבו של הרב ליברוב אודות תרגום השיחות שבמסגרת המכון וכו' הורה הרבי ג' אדר תש"מ למסור את המענה הכללי - פרטי מאותם ימים: "נתקבל ותשואות חן. ודבר בעתו – בסמיכות לשבת קודש: מברכים חודש אדר, שקלים, מ"ח. חודש הגאולה. אזכיר על הציון", כשהרבי מוסיף וכותב: "כמובן כהנ"ל שייך לעסקני אנ"ש שי' שבארץ הקודש המבינים בכיוצא בזה. ופשוט שצריכה להיות התדברות בין כל המתעסקים בזה – מתוך אהבת ישראל – שלא להכפיל ענינים, ניט חאַפן[1] אחד אצל השני וכו'. ובענין טוב ונחוץ כהנ"ל – הזהירות בזה נחוצה ביותר"[2].
לאחר שאחד מעסקני חב"ד כתב על טענות שיש על הנדפס בשיחות המתורגמות היוצאות לאור על ידי המכון הוסיף הרבי בכתב יד קודשו בשולי המכתב כללי ־ פרטי הבא שקיבל הרב ליברוב: "ותשועה ברוב יועץ", ובעקבות מענה זה נוסד הוועד של המכון[3].
המכון הממוקם כיום בכפר חב"ד ב' מפיץ מידי שבוע שיחה מתורגמת ללה"ק בארבעת אלפים חמש מאות עותקים מסדרת הלקוטי שיחות.
הוצאות המכון[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקוטי שיחות המתורגם[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "לקוטי שיחות" המכילה מאות שיחות עיוניות של הרבי על סדר פרשיות השבוע מתורגמות ללשון הקודש וערוכות בשפה ברורה ומודרנית.
בעת הקמת המכון הוגשו לרבי כמה הצעות למתרגם השיחות, והרבי בחר בהרב טוביה בלוי לתפקיד. לאחר כמה שנים הרב בלוי הכניס לתפקיד את בתו וחתנו הרב אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב'), שתרגמה את השיחות בהדרכתו. בשנים האחרונות, תרגם הרב אסף חנוך פרומר מספר שיחות בודדות.
כאשר שאלו את הרבי כיצד לתרגם, הוא הורה שיעשו תרגום תוכני ולא מילולי.
כאשר הצטברו שיחות מתורגמות רבות לוקטו השיחות לספרים והודפסו בעשרים וארבעה כרכים המקבילים לכרכי הלקוטי שיחות המקוריים (מלבד 15 הכרכים מסדרת הליקוטי שיחות שנדפסו מלכתחילה בלה"ק). הדפסת הסדרה הושלמה בשנת ה'תשע"ד[4].
כמו כן בשנים תשל"א תשל"ב תרגם המכון והוציא שני כרכים בכריכה רכה של כל השיחות מחלקים א-' ד' באופן שבכל חלק שיחה א' לכל פרשה
מעיין חי[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מעיין חי |
מספר חודשים אחרי פטירת הרבנית חיה מושקא התחיל הרב ליברוב בפרוייקט מעיין חי, לעריכת השיחות בצורה מתאימה לילדים. הפרוייקט נקרא על שם הרבנית "מעיין חי" - חיה מושקא, ועל שם מעיינות החסידות המופצים באמצעותו.
השיחות יצאו בחוברת דו-שבועית צבעונית, בעיצוב מתאים לילדים, שהכילו שתי שיחות לפרשיות השבוע ואזכורים לתאריכים חסידיים החלים בזמן הקרוב, הסדרה החלה לצאת בתחילת שנת ה'תשמ"ט.
מספר שבועות לאחר הקמת הפרוייקט[5] אמר הרבי, כנראה בהתייחסו לפרוייקט, ש"בימינו אלו נתבארו גם עניני החסידות באופן המובן גם לקטנים".
בהמשך השנים קובצו השיחות לסדרה בת 17 כרכים (שלשה סטים - בני חמישה כרכים כל אחד - על פרשיות התורה, כרך לפרקי אבות וכרך על הגדה של פסח.
בשנת ה'תשע"ד הוחל בהוצאת הסדרה במהדורה מחודשת.
הערות שוליים
- ↑ בתרגום ללשון הקודש: לא לחטוף
- ↑ ליקוט מענות קודש תש"מ
- ↑ תשורה דורון כ"ה מרחשוון תשע"ח (ע' 63 - 64)
- ↑ שהחיינו: הושלם תרגום הלקוטי שיחות ללה"ק, באתר חב"ד אינפו
- ↑ שיחת שבת פרשת וירא ה'תשמ"ט. התוועדויות ע' 334