תומכי תמימים בית שמש (קטנה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(170 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 7: שורה 7:
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע"ו]]
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע"ו]]
|תאריך סגירה=
|תאריך סגירה=
|מיקום=בן עזאי 4, [[בית שמש]]
|מיקום=בן עזאי 4, שכונת יפה נוף, [[בית שמש]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה לידר]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה לידר]]
|משגיח ראשי=הרב [[יונתן מנחם אנקווה]]
|משגיח ראשי=הרב יונתן מנחם אנקווה
|מנהל כללי=הרב שניאור לידר
|מנהל כללי=הרב שניאור לידר
|מנהל גשמי=ר' חיים שארף
|מנהל גשמי=ר' חיים שארף
|מספר תלמידים= כ-125 תמימים
|מספר תלמידים= כ-130 תמימים
|ספר פלפולים=
|ספר פלפולים=שער הפלפול
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]]
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מאה ועשרים - הערות וביאורים
|מפה=
|מפה=
}}
}}
[[קובץ:שיעור ראשלצ לידר.jpg|ממוזער|250px|שיעור שנמסר בפתיחת הישיבה [[א' באלול]] [[תשע"ו]].]]
[[קובץ:שיעור ראשלצ לידר.jpg|ממוזער|250px|שיעור שנמסר בפתיחת הישיבה [[אלול]] [[תשע"ו]]]]
[[קובץ:זאל בית שמש.png|ממוזער|250px|זאל הישיבה החדש]]
[[קובץ:זאל בית שמש.png|ממוזער|250px|זאל הישיבה החדש]]
[[קובץ:סמל ערוך.jpg|ממוזער|250px|לוגו הועד]]
[[קובץ:תותלבש77.jpg|ממוזער|250px|טקס סיום ספר הרמב"ם בישבה]]
[[קובץ:התוועדות בית שמש.png|ממוזער|250px|כנס סיום הרמב"ם בישיבה]]
[[קובץ:תותלבש78.jpg|ממוזער|250px|זאל הישיבה במהלך התוועדות חסידית]]
'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[משה לידר]] והרב שניאור זלמן אודרמן בשנת [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]].
[[קובץ:תותלבש79.jpg|ממוזער|250px|חלק מרבני הישיבה]]
[[קובץ:תותלבש71.jpg|ממוזער|250px|חלק ממצטייני מבצע תורה בישיבה]]
[[קובץ:התוועדות בית שמש.png|ממוזער|250px|כנס סיום הרמב"ם בזאל הישיבה הישן]]
[[קובץ:סמל ערוך חדש.jpg|ממוזער|250px|סמל הישיבה]]
'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[משה לידר]] והרב שניאור זלמן אודרמן כמנהל הגשמי בשנת [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] ומנהלה הגשמי מאז הוא הרב שניאור לידר מנכ"ל מוסדות ופרצת.


==תולדות הישיבה==
==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשע"ו]] בעיר ראשון לציון על ידי הרב [[משה לידר]] העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש הישנה]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון]] על ידי הרב [[משה לידר]] העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש הישנה]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן. לאחר המעבר למתחם ב[[בית שמש]] חידשה ההנהלה את צוות הישיבה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת{{הערה|[[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]}}.


לאחר המעבר למתחם בבית שמש חידשה ההנהלה את צוות ורבני הישיבה והצטרפו אליה כמה מרבני הישיבה הקודמת{{הערה|[[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]}}, והביאו לשמש כמשגיח את הרב [[יונתן מנחם אנקווה]] ואף למשך שנתיים המשפיע הראשי של הישיבה היה ר' [[שלום דובער וולפא]] עד שעזב בעקבות מצבו הרפואי{{הערה|בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים תש"פ הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב זושא פויזנר אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".}}. למשך כמה חודשים היה הרב [[זושא פויזנר]] משפיע{{הערה|הרב פויזנר היה המשפיע הראשי של הישיבה מחודש אלול עד לחודש אדר של שנת הלימודים תש"פ ובעקבות התפרצות הקורונה עזב. ולקראת שנת הלימודים תשפ"א הודיע להנהלה כי יעבור לשמש כמשפיע ראשי של הישיבה גדולה בעיר}} וגם הרב [[משה קורנוויץ]]{{הערה|במקביל לתפקידו כר"מ בישיבה גדולה}}{{הערה|לאחר שעזב נשאר בתפקידו כמגיד שיעור ור"מ בהלכה ובגאולה ומשיח}}{{הערה|היה משפיע למשך כל שנת הלימודים תשפ"א}} וכיום המשפיע הראשי של הישיבה הוא הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]]{{הערה|משפיע מתחילת שנת הלימודים תשפ"ב}}, אך עדיין בזמני התוועדויות מגיעים להתוועד עם תלמידי הישיבה כמה ממשפיעי הישיבה לשעבר{{הערה|הרב פויזנר, הרב קורנוויץ ולעיתים רחוקות גם הרב וולפא}}.
בשנים [[תשע"ח]] - [[תשע"ט]] הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם "[[הישיבה של הרבי]]", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.


הישיבה ממוקמת במתחם, ובו זאל, חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה הייתה נמצאת גם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת הישיבה הגדולה את המתחם.
בתקופת [[מגפת הקורונה]] יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את [[תומכי תמימים]] לכל בית{{הערה|ב[[פרשת תצא]] [[י"ד אלול]] [[תנש"א]] מורה הרבי להקים בכל בית "מעין ישיבת תומכי תמימים".}}. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה{{הערה|[https://rabbi24.com האתר דרכו הועברו השיעורים], רבי 24.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/604619/ "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}.}}. האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.


בנוסף, בימים אלו נבנה מבנה חדש, גדול, מרווח ומפואר לישיבה ברמת בית שמש ד' והישיבה צפויה להיכנס אליו לקראת שנת הלימודים תשפ"ג הבעל"ט{{הערה|במקום ישכנו גם הישיבה הקטנה וגם הישיבה הגדולה}}.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החליטה הנהלת הישיבה על פתיחת מתיבתא כהכנה לישיבה המיועדת לתלמידים בכיתה ח' המעוניינים להתכונן כראוי ללימודים בישיבה, המתיבתא ממוקמת ב[[ביתר עילית]].


בשנים [[תשע"ח]] - [[תשע"ט]] הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם "הישיבה של הרבי", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.
לישיבה קיים וועד מנהל אשר מגשר בין ההנהלה הרוחנית והגשמית של כלל המוסדות בהם: הישיבה הקטנה והגדולה, המתיבתא, התיכון והסמינר, הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, [[את"ה]], יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים{{הערה|יו"ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידר]]. המזכיר הוא הרב [[יונתן מנחם אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[משה לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[שלמה רוזנבלט]], חיים מרטון, [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] ו[[מנחם מענדל טאלער]].}}.


בתקופת [[מגפת הקורונה]] יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את ה[[תומכי תמימים]] לכל בית{{הערה|ב[[פרשת תצא]] [[י"ד אלול]] [[תנש"א]] מורה הרבי להקים בכל בית "מעין ישיבת תומכי תמימים".}}. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה{{הערה|[https://rabbi24.com האתר דרכו הועברו השיעורים], רבי 24.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/604619/ "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}.}}.
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] נבנה זאל גדול ומרווח עקב התרחבות הישיבה.


האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.
לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ג]] הושלמה בניית מקווה חדש ומפואר בתוך שטח הישיבה.


נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] מונה הישיבה כ-125 [[תמימים]].
לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החלה בניית קומת פנימייה חדשה אשר תשמש לקליטה של 30 בחורים נוספים לישיבה.


==הוועד המנהל==
נכון לפתיחת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-150 [[תמימים]].


זמן קצר לפני פתיחת הישיבה בשנת תשע"ו, עקב חילוקי דעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, הוחלט כי יוקם ועד המקשר בין ההנהלה הרוחנית שבראשה עמדו הרב לידר והרב זלמנוב לבין ההנהלה הכללית שבראשה עמדו הרב אודרמן והרב דינרי שמדי תקופה יפגשו ויחליטו החלטות משותפות הנוגעות לישיבה.
==ישיבת תומכי תמימים בית שמש רמה ד'==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים בית שמש רמה ד'}}
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ה]] הוחלט בישיבה לפתוח סניף נוסף של הישיבה בשכונת רמה ד' בעיר.


לקראת שנת הלימודים תשע"ח החליט הוועד על העברת הישיבה לעיר [[בית שמש]] והרב שניאור זלמן לידר נכנס לתפקיד מנהל כללי. כעבור שנה נותר לבדו בהנהלה הגשמית בעוד שאר חברי ההנהלה עזבו. הוועד קיבל החלטה משותפת על הרחבתו ואיחוד ההנהלה{{הערה|ההנהלה הרוחנית בראשות הרב משה לידר תהיה כסגנית וההנהלה הכללית בראשות שניאור לידר תהיה יו"ר הוועד}} וקיום הצבעות מסודרות בנוסף לחידוש והרחבת צוות הישיבה.
הישיבה מונה 19 תלמידים.


לקראת שנת הלימודים תשע"ט החליט הוועד על הקמת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הישיבה הגדולה]] והוסיף כ-10 חברים לוועד{{הערה|עד אותו זמן בוועד היו הרבנים משה לידר, ישראל זלמנוב, יונתן אנקווה ושניאור לידר}} בנוסף גם החליט הוועד על שינוי ההרכב והחלפת שמו של הוועד{{הערה|מ'הוועד המקשר' ל'איגוד תומכי תמימים בית שמש'}}.
צוות הישיבה:


הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, את"ה, יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים{{הערה|יו"ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידר]]. המזכיר הוא הרב [[יונתן מנחם אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[משה לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], ישראל גדסי, [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] ומנחם מענדל טהאלער.}}.
ראש הישיבה: הרב משה לידר.


בשנת תש"פ בעיצומה של מגפת הקורונה החליט הוועד על מערך לימודים ביתי שפעל בהצלחה רבה, בשנת תשפ"ב החליט על הפרדת הישיבה הגדולה מהישיבה הקטנה, חידוש ובחירת צוות, פירוז ההנהלה גשמית, הרחבת מבני הישיבה והזאל ועוד.
ר"מים: הרב שניאור זלמן וויספיש, הרב יוסף יצחק באשה.
 
משפיע ומשגיח: הרב שניאור זלמן אנקווה.
 
פרטני: הרב יוסף יצחק גינדי.
 
עו"ס: הרב אברהם קלימי.
 
יועץ חינוכי: הרב זאב רייניץ.
 
חברי הנהלה גשמית: הרב שניאור לידר, הרב גרשון פקטור, הרב צבי לוין, הרב חיים שארף.
 
[[קובץ:זאל ישיבת תות"ל בית שמש.jpg|שמאל|ממוזער|הזאל]]


==הנהגות מיוחדות==
==הנהגות מיוחדות==
=== התוועדויות ויומי דפגרא ===
=== התוועדויות ויומי דפגרא ===
בישיבה מודגשת החיות המיוחדת ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שהובאו מחוץ לכותלי הישיבה. גם לאחר ההתוועדויות ביום החסידי עצמו שורה גם בלימודים אווירה חגיגית ומיוחדת וישנם ארוחות משובחות ומיוחדות עם שפע של 'כיד המלך'.
בישיבה מודגשת החיות המיוחדת ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שמובאים מחוץ לכותלי הישיבה.
 
עוד נהוג בישיבה לשים דגש על הפרטים הקטנים: הכנה ראויה לטיסה לרבי, לימי החסידים ולתאריכים מיוחדים, לימוד מיוחד לפני כל מאורע חסידי, סדר השכם בתאריכים חסידיים ועוד עניינים הנוגעים ל'לחיות עם הזמן'.


בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.
בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.


בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של '''יומא דפגרא''' או תאריך חסידי, והביאה לעולם את המושג '''פורים בישיבה''' ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה.
בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של '''יומא דפגרא''' או תאריך חסידי, והחזירה לעולם את המושג '''פורים בישיבה''' ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד המוקדש ברובו למבצעים אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה.


=== שיעורים ומבצעים מיוחדים ===
=== שיעורים ומבצעים מיוחדים ===
מדי שבוע מתקיימים שני שיעורים מיוחדים: שיעור דבר מלכות מיוחד שמתקיים בביתו של ראש הישיבה [[משה לידר|הרב לידר]] ושיעור לקוטי שיחות באידיש מיוחד שמתקיים בבית [[שלום דובער מישולובין|הרב מישולובין]]. זאת בנוסף לשיעורים שמתקיימים בכל יום חול מחוץ לסדרים: שיעור בשורת הגאולה ושיעור רמב"ם, וסדר דבר מלכות וסדר לקוטי שיחות שעליהם גם יש מבצעים מיוחדים שהם כוללים השתתפות בכל סדר וסדר ומבחנים על החומר הנלמד פעם בשבוע.
מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:
* ממוצע של המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב"ם{{הערה|ג' פרקים ופרק אחד ליום.}} המתקיימים בישיבה מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על החומר הנלמד בשיעורי רמב"ם ועל מאמר נבחר.
* מסלול של הגמרא לעיון: מבחנים בעל-פה על המסכת לעיון בהם נדרש הבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות{{הערה|בשנת תשפ"ב סיימו 16 מתלמידי הישיבה את מסכת שבת לאחר שנבחנו באופן מלא{{דרוש מקור}}.}}.
 
ישנו גם '''מבצע עשר דקות''' בו מתגמלים תמימים המשקיעים ולומדים באופן מלא בעשר דקות הראשונות של כל סדר או שיעור בישיבה.
 
הרב אליהו אמויאל פתח בישיבה את '''מועדון התפילה''' המיועד לתת דגש על עבודת התפילה של כל תמים בישיבה ומחוצה לה, התוכנית זוכה לתאוצה והתלהבות בקרב הבחורים.


בנוסף, מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:
בישיבה פרוייקט ייחודי של לימוד תורה בשבתות חופשה, מטרת הפרוייקט הוא לקיים את הוראותו של הרבי כך שבכל זמן יהיה לתמים את הצורך והרצון ללימוד תורה בפרט בזמנים בהם הוא לא נמצא ברשות הישיבה{{דרוש מקור}}.
* ממוצע של המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב"ם{{הערה|ג' פרקים ופרק אחד ליום}} המתקיימים בישיבה מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על החומר הנלמד בשיעורי רמב"ם.
* מסלול של הגמרא לעיון: מבחנים בעל-פה על מסכת שבת לעיון שבו נדרש מהבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות.


=== שיטה לימודית ===
=== שיטה לימודית ===
לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, התלמיד לומד בכיתה שברמה המתאימה לו ולהשגיו וכך הוא יכול ללמוד יותר בקלות והוא באותו רמה כמו שאר תלמידי הכיתה כך שהתלמיד יצליח להפיק מעצמו את המירב וכדי שיהיה אפשר לראות את התקדמות התלמיד מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו יהיה אפשר לבחון שינוי הרמה של התלמיד באופן שיקל עליו ויזרום עם הלימוד בשאר לכלל תלמידי הכיתה.
לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, בכך שהתלמידים מחולקים לכיתות על פי רמתם הלימודית, וכך יכול התלמיד להתקדם ביתר קלות, כשהוא מוצא עצמו ברמה המקבילה שאר תלמידי הכיתה. בכדי לעקוב אחר התקדמות התלמידים מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו נבחנת מחדש התאמתו של כל תלמיד לכיתתו.
 
בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבה ניתן מענה לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד פרטני.


בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבו ניתן אפשרות לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד באופן פרטני את השירות המיוחד של מורה פרטי של תלמיד אחד או בדרך כלל לחברותא.
בישיבה קיים 'קאך' מיוחד על לימודי ההלכה ומלבד הסדר הרגיל ישנו מבצע ללימוד מקיף של 'הלכה למעשה', שיעורי העשרה וידע ומבצעים לעיתים תכופות. בסוף שנת הלימודים תשפ"ג אף התקיים מבחן מקיף וכוללני על החומר הנלמד שבסופו מעל לשישים תלמידים השקיעו וקיבלו תעודת הכשרה מיוחדת.
 
בישיבה ניתן מקום וערך מיוחד ללימוד ענייני גאולה ומשיח ועל הנושא מתקיימים מבצעים וקורסים רבים אשר נותנים לתלמיד הסתכלות רחבה על שיחותיו של הרבי על הגאולה.
 
=== שיטה חינוכית ===
הישיבה נמנעת מקנסות כספיים ודוגלת בחינוך באמצעות שיח עם התלמידים. במידת הצורך תיתכן הרחקת תלמיד מהישיבה לזמן מוגבל או זימון הורים.
 
בהתאם לגישתה החינוכית, ישנו שיח פתוח בין ההנהלה ותלמידי הישיבה, והתלמידים מעורבים במגוון החלטות שהישיבה מקבלת.
 
ישנם מספר נושאים עליהם מושם דגש מיוחד בישיבה: ביניהם '''שמירת הזמנים''', הנהגת התלמידים בבית, הזהירות משימוש באינטרנט ובכליו ובפרט בזמני החופשות, ההכנות לקראת '''הנסיעה לרבי''' ועוד.


==צוות הישיבה==
==צוות הישיבה==
שורה 78: שורה 109:
=== הנהלת הישיבה ===
=== הנהלת הישיבה ===
*הרב [[משה לידר]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[משה לידר]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב שניאור לידר - מנהל כללי
*הרב [[שניאור לידר]] - מנהל כללי
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - מנהל רוחני
*הרב יונתן מנחם אנקווה - [[משגיח]] שיעור ב' ו - ג' ומשגיח ראשי
*הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - [[משפיע|משפיע ראשי]]
*הרב אליהו אמויאל - [[משגיח]] שיעור א' ומשפיע שיעור ב'.
*הרב אליהו אמויאל - [[משגיח]] שיעור א'
*הרב ישראל גדסי - משגיח שיעור ב'
*הרב [[יונתן מנחם אנקווה]] - [[משגיח]] שיעור ג' ומשגיח ראשי


===[[ר"מ|ר"מים]] בגמרא עיונא ===
===[[ר"מ|ר"מים]] בגמרא עיונא וגירסא ===
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - רמה א'
<!-- נא לא לשנות את סדר הרמות! הרמות השתנו וזה הרמות החדשות נכון לשנת הלימודים פ"ג(הרמות מהקטן לגדול)! -->
*הרב אליהו קטורזה - רמה ב'
'''שיעור א':'''
*הרב שלום דובער מפעי - רמה ג'
*הרב אליהו קטורזה - רמה א'
*הרב חנניה כהן - רמה ד'
*הרב [[מנשה אמיתי]] - רמה ב'
*הרב [[מנשה אמיתי]] - רמה ה'
*הרב נועם בן חמו - רמה ג'
*הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ו'
*הרב אברהם חיים מעטוף - מורה עזר.
*הרב מנחם מענדל כהן - רמה ז'
'''שיעור ב' וג':'''
 
*הרב שלום דובער מיפעי - רמה א'
'''כיתת העשרה בגמרא עיונא'''
*הרב חנניה כהן - רמה ב'
*הרב [[שלום דובער מישולובין]] - ר"מ שיעור ב' וג'
*הרב לוי יצחק שניאורסון - רמה ג'
*הרב מנחם מענדל ידגר - ר"מ שיעור א'
*הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ד'
*הרב מנחם מענדל כהן - רמה ה'


===[[משפיע|משפיעים]] ו[[ר"מ|ר"מים]] לפי שיעורים===
===[[משפיע|משפיעים]] ו[[ר"מ|ר"מים]] לפי שיעורים===
'''שיעור א':'''
'''שיעור א':'''
*הרב שלום בער קטורזה - משפיע ור"מ בחסידות
*הרב שלום בער קטורזה - [[משפיע]].
*הרב [[שלום דובער מישולובין]] - משפיע ור"מ בחסידות
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]].
*הרב דובער דהאן - ר"מ בגירסא, ובגאומ"ש
*הרב מנחם מענדל ידגר - ר"מ בגירסא, ובגאומ"ש
*הרב שניאור זלמן גליס - משיב בהלכה
*הרב אליהו קטורזה - משיב בהלכה
'''שיעור ב':'''
'''שיעור ב':'''
*הרב [[משה לידר]] - משפיע ור"מ בחסידות
*הרב מענדי מקלר - [[משפיע]].
*הרב אלון סרוסי - משפיע ור"מ בחסידות
*הרב אליהו אמויאל.
*הרב נועם בן חמו - משפיע ר"מ בגירסא ובגאומ"ש ור"מ בחסידות
*הרב [[יצחק איתן מזרחי]] - [[משיב]] בהלכה ובגאומ"ש.
*הרב ישראל בר כוכבא - ר"מ בגיסא ובגאומ"ש
*הרב [[שי שמעון כהן]] - משיב בהלכה
*הרב שלום דובער מפעי - משיב בהלכה
'''שיעור ג':'''
'''שיעור ג':'''
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - משפיע ור"מ בחסידות
*הרב [[משה לידר]] - [[משפיע]].
*הרב מנחם ישראלי - משפיע ור"מ בגירסא ובחסידות
*הרב [[חיים דוד וילהלם (בית שמש)|חיים דוד וילהלם]] - [[משפיע]].
*הרב [[משה קורנוויץ]] - ר"מ בגאומובהלכה
*הרב ישראל בר כוכבא - משיב בהלכה ובגאומ.
*הרב שניאור זלמן גליס - ר"מ בגירסא ובגאומ"ש
*הרב שניאור זלמן גליס- [[משיב]] בהלכה ובגאומ"ש.
*הרב יוסף מיכלשווילי - משיב בהלכה
 
===הנהלה גשמית===
===הנהלה גשמית===
*ר' חיים שארף - מנהל גשמי
*ר' חיים שארף - מנהל גשמי
*ר' רפאל דרמון - חבר הנהלה גשמית
*ר' מנחם מענדל אנגל - חבר הנהלה גשמית
*ר' נחמיה קירשנזפט - חבר הנהלה גשמית
*ר' אברהם אודמן - חבר הנהלה גשמית
*ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי
*ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי
*ר' שניאור זלמן גרינברג - מזכיר משנה
*ר' צבי לוין - מזכיר משנה
*ר' שמואל גרומן - מנהל מטבח
*ר' מענדי ערנטרוי - עובד מטבח


===יועצים===
===יועצים===
*ר' יעקב סגל - יועץ חינוכי
*ר' יעקב (יענק'ל) סגל - יועץ חינוכי
*ר' [[זאב רייניץ (בית שמש)|זאב רייניץ]] - יועץ
*ר' [[זאב רייניץ]] - יועץ


===רבני הישיבה בעבר===
===רבני הישיבה בעבר===
*הרב [[שלום דובער וולפא]] - משפיע ראשי - תשע"ח - תש"פ
*הרב [[שלום דובער וולפא]] - משפיע ראשי - [[תשע"ח]] - [[תש"פ]]
*הרב [[זושא פויזנר]] - משפיע ראשי - תש"פ
*הרב [[זושא פויזנר]] - משפיע ראשי - [[תש"פ]] - [[תשפ"א]]
*הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר"מ ומשפיע - תשע"ו - תשע"ט
*הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר"מ ומשפיע - [[תשע"ו]] - [[תשע"ט]]
*הרב עידו דגן - ר"מ ומשפיע - תשע"ז - תש"פ
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] - ר"מ, משפיע ומנהל חינוכי [[תשע"ז]] - [[תשפ"ב]]
*הרב ישראל גדסי - משגיח - [[תשע"ט]] - [[תשפ"ב]]
*הרב [[שי שמעון כהן]] - ר"מ, משיב בהלכה [[תשע"ט]] - [[תשפ"ב]]
}}
}}


שורה 144: שורה 164:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* '''[https://www.tmimim.com תמימים קום]''' - בלוג הישיבה
* '''[https://www.tmimim.com תמימים קום]''' - בלוג הישיבה {{קישור שבור|א' תמוז (בדר"ח) תשפ"ב, ימות המשיח}}
[https://drive.google.com/drive/folders/11IiBQzVCgn2dUQ_12DKntRZbBq0xU4rH הערות התמימים ואנ"ש, ישיבת קטנה תות"ל בית שמש.]
*[https://chabad.info/tag/תותל-בית-שמש/ כתבות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/tag/תותל-בית-שמש/ כתבות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2024/10/blog-post_7.html גלריה מרהיבה: מאות התעוררו בבית שמש בכנס על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
{{תומכי תמימים}}
{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־16:41, 7 באוקטובר 2024

תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה)

תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה י"ג תמוז ה'תש"פ.
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד אלול תשע"ו
מיקום בן עזאי 4, שכונת יפה נוף, בית שמש
ראש הישיבה הרב משה לידר
משגיח ראשי הרב יונתן מנחם אנקווה
מנהל גשמי ר' חיים שארף
מספר תלמידים כ-130 תמימים
ספר פלפולים שער הפלפול
קובץ הערות הערות התמימים ואנ"ש, מאה ועשרים - הערות וביאורים
שיעור שנמסר בפתיחת הישיבה אלול תשע"ו
זאל הישיבה החדש
טקס סיום ספר הרמב"ם בישבה
זאל הישיבה במהלך התוועדות חסידית
חלק מרבני הישיבה
חלק ממצטייני מבצע תורה בישיבה
כנס סיום הרמב"ם בזאל הישיבה הישן
סמל הישיבה

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש היא ישיבה קטנה שפועלת בעיר בית שמש. הישיבה נוסדה על ידי הרב משה לידר והרב שניאור זלמן אודרמן כמנהל הגשמי בשנת תשע"ו בעיר ראשון לציון, ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים תשע"ח ומנהלה הגשמי מאז הוא הרב שניאור לידר מנכ"ל מוסדות ופרצת.

תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה הוקמה בחודש אלול תשע"ו בעיר ראשון לציון על ידי הרב משה לידר העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים תשע"ח עברה הישיבה למתחם ישיבת תומכי תמימים בית שמש הישנה, בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן. לאחר המעבר למתחם בבית שמש חידשה ההנהלה את צוות הישיבה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת[1].

בשנים תשע"ח - תשע"ט הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם "הישיבה של הרבי", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.

בתקופת מגפת הקורונה יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם הישיבה הגדולה בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את תומכי תמימים לכל בית[2]. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה[3][4]. האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החליטה הנהלת הישיבה על פתיחת מתיבתא כהכנה לישיבה המיועדת לתלמידים בכיתה ח' המעוניינים להתכונן כראוי ללימודים בישיבה, המתיבתא ממוקמת בביתר עילית.

לישיבה קיים וועד מנהל אשר מגשר בין ההנהלה הרוחנית והגשמית של כלל המוסדות בהם: הישיבה הקטנה והגדולה, המתיבתא, התיכון והסמינר, הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, את"ה, יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים[5].

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב נבנה זאל גדול ומרווח עקב התרחבות הישיבה.

לקראת י' שבט תשפ"ג הושלמה בניית מקווה חדש ומפואר בתוך שטח הישיבה.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החלה בניית קומת פנימייה חדשה אשר תשמש לקליטה של 30 בחורים נוספים לישיבה.

נכון לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ד מונה הישיבה כ-150 תמימים.

ישיבת תומכי תמימים בית שמש רמה ד'[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת שנת הלימודים תשפ"ה הוחלט בישיבה לפתוח סניף נוסף של הישיבה בשכונת רמה ד' בעיר.

הישיבה מונה 19 תלמידים.

צוות הישיבה:

ראש הישיבה: הרב משה לידר.

ר"מים: הרב שניאור זלמן וויספיש, הרב יוסף יצחק באשה.

משפיע ומשגיח: הרב שניאור זלמן אנקווה.

פרטני: הרב יוסף יצחק גינדי.

עו"ס: הרב אברהם קלימי.

יועץ חינוכי: הרב זאב רייניץ.

חברי הנהלה גשמית: הרב שניאור לידר, הרב גרשון פקטור, הרב צבי לוין, הרב חיים שארף.

הזאל

הנהגות מיוחדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדויות ויומי דפגרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בישיבה מודגשת החיות המיוחדת בהתוועדויות הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שמובאים מחוץ לכותלי הישיבה.

בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.

בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של יומא דפגרא או תאריך חסידי, והחזירה לעולם את המושג פורים בישיבה ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד המוקדש ברובו למבצעים אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה.

שיעורים ומבצעים מיוחדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:

  • ממוצע של המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב"ם[6] המתקיימים בישיבה מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על החומר הנלמד בשיעורי רמב"ם ועל מאמר נבחר.
  • מסלול של הגמרא לעיון: מבחנים בעל-פה על המסכת לעיון בהם נדרש הבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות[7].

ישנו גם מבצע עשר דקות בו מתגמלים תמימים המשקיעים ולומדים באופן מלא בעשר דקות הראשונות של כל סדר או שיעור בישיבה.

הרב אליהו אמויאל פתח בישיבה את מועדון התפילה המיועד לתת דגש על עבודת התפילה של כל תמים בישיבה ומחוצה לה, התוכנית זוכה לתאוצה והתלהבות בקרב הבחורים.

בישיבה פרוייקט ייחודי של לימוד תורה בשבתות חופשה, מטרת הפרוייקט הוא לקיים את הוראותו של הרבי כך שבכל זמן יהיה לתמים את הצורך והרצון ללימוד תורה בפרט בזמנים בהם הוא לא נמצא ברשות הישיבה[דרוש מקור].

שיטה לימודית[עריכה | עריכת קוד מקור]

לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, בכך שהתלמידים מחולקים לכיתות על פי רמתם הלימודית, וכך יכול התלמיד להתקדם ביתר קלות, כשהוא מוצא עצמו ברמה המקבילה שאר תלמידי הכיתה. בכדי לעקוב אחר התקדמות התלמידים מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו נבחנת מחדש התאמתו של כל תלמיד לכיתתו.

בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבה ניתן מענה לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד פרטני.

בישיבה קיים 'קאך' מיוחד על לימודי ההלכה ומלבד הסדר הרגיל ישנו מבצע ללימוד מקיף של 'הלכה למעשה', שיעורי העשרה וידע ומבצעים לעיתים תכופות. בסוף שנת הלימודים תשפ"ג אף התקיים מבחן מקיף וכוללני על החומר הנלמד שבסופו מעל לשישים תלמידים השקיעו וקיבלו תעודת הכשרה מיוחדת.

בישיבה ניתן מקום וערך מיוחד ללימוד ענייני גאולה ומשיח ועל הנושא מתקיימים מבצעים וקורסים רבים אשר נותנים לתלמיד הסתכלות רחבה על שיחותיו של הרבי על הגאולה.

שיטה חינוכית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה נמנעת מקנסות כספיים ודוגלת בחינוך באמצעות שיח עם התלמידים. במידת הצורך תיתכן הרחקת תלמיד מהישיבה לזמן מוגבל או זימון הורים.

בהתאם לגישתה החינוכית, ישנו שיח פתוח בין ההנהלה ותלמידי הישיבה, והתלמידים מעורבים במגוון החלטות שהישיבה מקבלת.

ישנם מספר נושאים עליהם מושם דגש מיוחד בישיבה: ביניהם שמירת הזמנים, הנהגת התלמידים בבית, הזהירות משימוש באינטרנט ובכליו ובפרט בזמני החופשות, ההכנות לקראת הנסיעה לרבי ועוד.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנהלת הישיבה

ר"מים בגמרא עיונא וגירסא

שיעור א':

  • הרב אליהו קטורזה - רמה א'
  • הרב מנשה אמיתי - רמה ב'
  • הרב נועם בן חמו - רמה ג'
  • הרב אברהם חיים מעטוף - מורה עזר.

שיעור ב' וג':

  • הרב שלום דובער מיפעי - רמה א'
  • הרב חנניה כהן - רמה ב'
  • הרב לוי יצחק שניאורסון - רמה ג'
  • הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ד'
  • הרב מנחם מענדל כהן - רמה ה'

משפיעים ור"מים לפי שיעורים

שיעור א':

שיעור ב':

שיעור ג':

הנהלה גשמית

  • ר' חיים שארף - מנהל גשמי
  • ר' מנחם מענדל אנגל - חבר הנהלה גשמית
  • ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי
  • ר' צבי לוין - מזכיר משנה
  • ר' מענדי ערנטרוי - עובד מטבח

יועצים

רבני הישיבה בעבר

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תמימים קום - בלוג הישיבה (הקישור אינו פעיל, א' תמוז (בדר"ח) תשפ"ב, ימות המשיח)

הערות התמימים ואנ"ש, ישיבת קטנה תות"ל בית שמש.


הערות שוליים

  1. תומכי תמימים בית שמש
  2. בפרשת תצא י"ד אלול תנש"א מורה הרבי להקים בכל בית "מעין ישיבת תומכי תמימים".
  3. האתר דרכו הועברו השיעורים, רבי 24.
  4. "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים .
  5. יו"ר הוועד הוא הרב שניאור זלמן לידר. המזכיר הוא הרב יונתן מנחם אנקווה. חברי הוועד הם הרבנים: משה לידר, ישראל נחמן לרנר, שלמה רוזנבלט, חיים מרטון, משה קורנוויץ, אליהו אמויאל, חיים דוד וילהלם, מנחם מענדל פרידמן ומנחם מענדל טאלער.
  6. ג' פרקים ופרק אחד ליום.
  7. בשנת תשפ"ב סיימו 16 מתלמידי הישיבה את מסכת שבת לאחר שנבחנו באופן מלא[דרוש מקור].