תהלים י"א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|רוחב= | |רוחב=25% | ||
|ניקוד=כן | |ניקוד=כן | ||
|כותרת= | |כותרת=תהלים י"א {{ש}} לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד:{{ש}} בַּה', חָסִיתִי - אֵיךְ, תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי; נוּדִי, הַרְכֶם צִפּוֹר | ||
|תוכן='''א''' לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד:{{ש}} | |תוכן='''א:''' לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד:{{ש}} | ||
בַּה', חָסִיתִי - אֵיךְ, תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי; נוּדִי, הַרְכֶם צִפּוֹר. | בַּה', חָסִיתִי - אֵיךְ, תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי; נוּדִי, הַרְכֶם צִפּוֹר. | ||
''' | '''ב:''' כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים, יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל-יֶתֶר {{ש}} | ||
לִירוֹת בְּמוֹ-אֹפֶל, לְיִשְׁרֵי-לֵב. | |||
'''ג:''' כִּי הַשָּׁתוֹת, יֵהָרֵסוּ - צַדִּיק, מַה-פָּעָל. | |||
'''ד:''' ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ - ה', בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ:{{ש}} | |||
עֵינָיו יֶחֱזוּ - עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ, בְּנֵי אָדָם. | |||
'''ה:''' ה', צַדִּיק יִבְחָן: וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. | |||
'''ו:''' יַמְטֵר עַל-רְשָׁעִים, פַּחִים: אֵשׁ וְגָפְרִית, וְרוּחַ זִלְעָפוֹת--מְנָת כּוֹסָם. | |||
'''ז:''' כִּי-צַדִּיק ה', צְדָקוֹת אָהֵב; יָשָׁר, יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ.}} | |||
'''תהלים י"א''' הוא המזמור האחד עשר ב[[תהלים]]. | |||
==סוגת המזמור== | ==סוגת המזמור== | ||
מזמור י"א הוא תפילת יחיד ויש המסווגים אותו לסוגה משנית של מזמורים המביעים ביטחון בה', כדוגמת מזמורים [[ | מזמור י"א הוא תפילת יחיד ויש המסווגים אותו לסוגה משנית של מזמורים המביעים ביטחון בה', כדוגמת מזמורים [[תהלים י'|י']], [[תהלים י"ב|י"ב]], [[תהלים י"ג|י"ג]], [[תהלים י"ד|י"ד]], [[תהלים י"ז|י"ז]] ו[[תהלים ל"ה|מזמור ל"ה]]. | ||
==תוכן המזמור== | ==תוכן המזמור== | ||
בעל המזמור מביע את ביטחונו בה': "בַּה', חָסִיתִי". | בעל המזמור מביע את ביטחונו בה': "בַּה', חָסִיתִי". עם זאת משורר תהלים מביע תרעומת על חוסר הצדק השורר בעולם ובכל זאת הוא איתן בדעתו ובאמונתו בה'. המשורר מתאר את דרכם של הרשעים הרומסים את הצדיקים והישרים בחברה ובכך מערערים את היסודות עליהם מושתתת החברה. בעל המזמור משיב על תלונתם של רעיו כי לה' היכולת להבחין בין צדיק לבין רשע ומרום כסאו יעניש את הרשעים ויגמול באהבה לצדיקים ויאפשר להם לראות את פניו: {{ציטוטון|ה', בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ- ה', בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ: עֵינָיו יֶחֱזוּ- עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ, בְּנֵי אָדָם. ה', צַדִּיק יִבְחָן: וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. יַמְטֵר עַל-רְשָׁעִים, פַּחִים: אֵשׁ וְגָפְרִית, וְרוּחַ זִלְעָפוֹת--מְנָת כּוֹסָם}}{{הערה|שם=אבישור|[[יצחק אבישור]], '''עולם התנ"ך: תהלים א'''', תל אביב, דוידזון-עתי, 1995, עמ' 58}}. | ||
==הסבר רבותינו נשיאנו== | ==הסבר רבותינו נשיאנו== | ||
*'''ה', צַדִּיק יִבְחָן''' - [[המגיד ממזריטש]] מסביר{{הערה|[[אור תורה]] [[תהלים]].}} ש[[הקב"ה]] ניסה את [[דוד המלך]] כמו את [[אברהם אבינו]] , שאברהם אבינו ה' ניסה אותו אולם התוצאה בפועל הייתה בידי [[בני ישראל]] בעת שיצאו מ[[מצרים]]. [[הרבי]] מסביר שה' ניסה אותו במרעה צאן בשביל לראות אם הוא ראוי להנהיג את ישראל{{מקור}}. | |||
*'''צדיק ה' צדקות אהב''' - כל המצוות נקראות בשם צדקה, כי על ידי המצוות הקב"ה משפיע לעולמות שהם בבחינת שפלים ודלים לגביו, ובשונה מבשר ודם ששונא בני אומנותו, אצל הקב"ה לפי שהוא עצמו 'צדיק' הרי ש'צדקות אהב', שעל ידי שיהודי מקיים מצוות ממשיך את הקב"ה לפעול ולהמשיך בעולמות{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ד עמוד קה.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מזמורי ספר התהלים}} | |||
[[קטגוריה:תהלים|יא]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:03, 19 במאי 2024
תהלים י"א
לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד: בַּה', חָסִיתִי - אֵיךְ, תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי; נוּדִי, הַרְכֶם צִפּוֹר |
|---|
|
א: לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד: ב: כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים, יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל-יֶתֶר ג: כִּי הַשָּׁתוֹת, יֵהָרֵסוּ - צַדִּיק, מַה-פָּעָל. ד: ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ - ה', בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ: ה: ה', צַדִּיק יִבְחָן: וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. ו: יַמְטֵר עַל-רְשָׁעִים, פַּחִים: אֵשׁ וְגָפְרִית, וְרוּחַ זִלְעָפוֹת--מְנָת כּוֹסָם. ז: כִּי-צַדִּיק ה', צְדָקוֹת אָהֵב; יָשָׁר, יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ. |
תהלים י"א הוא המזמור האחד עשר בתהלים.
סוגת המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
מזמור י"א הוא תפילת יחיד ויש המסווגים אותו לסוגה משנית של מזמורים המביעים ביטחון בה', כדוגמת מזמורים י', י"ב, י"ג, י"ד, י"ז ומזמור ל"ה.
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעל המזמור מביע את ביטחונו בה': "בַּה', חָסִיתִי". עם זאת משורר תהלים מביע תרעומת על חוסר הצדק השורר בעולם ובכל זאת הוא איתן בדעתו ובאמונתו בה'. המשורר מתאר את דרכם של הרשעים הרומסים את הצדיקים והישרים בחברה ובכך מערערים את היסודות עליהם מושתתת החברה. בעל המזמור משיב על תלונתם של רעיו כי לה' היכולת להבחין בין צדיק לבין רשע ומרום כסאו יעניש את הרשעים ויגמול באהבה לצדיקים ויאפשר להם לראות את פניו: "ה', בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ- ה', בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ: עֵינָיו יֶחֱזוּ- עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ, בְּנֵי אָדָם. ה', צַדִּיק יִבְחָן: וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. יַמְטֵר עַל-רְשָׁעִים, פַּחִים: אֵשׁ וְגָפְרִית, וְרוּחַ זִלְעָפוֹת--מְנָת כּוֹסָם"[1].
הסבר רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה', צַדִּיק יִבְחָן - המגיד ממזריטש מסביר[2] שהקב"ה ניסה את דוד המלך כמו את אברהם אבינו , שאברהם אבינו ה' ניסה אותו אולם התוצאה בפועל הייתה בידי בני ישראל בעת שיצאו ממצרים. הרבי מסביר שה' ניסה אותו במרעה צאן בשביל לראות אם הוא ראוי להנהיג את ישראל[דרוש מקור].
- צדיק ה' צדקות אהב - כל המצוות נקראות בשם צדקה, כי על ידי המצוות הקב"ה משפיע לעולמות שהם בבחינת שפלים ודלים לגביו, ובשונה מבשר ודם ששונא בני אומנותו, אצל הקב"ה לפי שהוא עצמו 'צדיק' הרי ש'צדקות אהב', שעל ידי שיהודי מקיים מצוות ממשיך את הקב"ה לפעול ולהמשיך בעולמות[3].
הערות שוליים
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|