תומכי תמימים נעוועל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
 
(22 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בישיבהת "תומכי תמימים" בעיר [[נעוועל]] למדו עשרות תמימים שחיטה ורבנות, ולאחר שהוסמכו לתפקידם נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.  
ישיבת '''תומכי תמימים''' החלה לפעול בעיירה '''[[נעוול]]''' באמצע קיץ [[תרס"א]], אז נשלחה קבוצה בת עשרים תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ללמוד בעיירה, כשבראש המחלקה עמד ה[[משגיח]] הרב [[יהודה לייב ציטעס]] (בודנעויץ){{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/2.htm תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}.  


בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים 'תמימים', ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין", כפי שהעיד לימים החסיד ר' יהודה עבער ראש הישיבה, בהתכוונו לימים בהם הייתה הישיבה בליובאוויטש.  
אנשי העיר קיבלו את פני הקבוצה הזו בסבר פנים יפות והכינו עבורם מבעוד מועד אכסניות נכבדות, ובתי מדרש מיוחדים ומפוארים. כמו כן נתקבלו לישיבה תלמידים מבני המקום שעמדו בתנאי הקבלה הקפדניים של הישיבה.


היבסקים לא הניחו לישיבה, והנהלת הישיבה ותלמידיה סבלו מרדיפות רבות עד שבחודש כסלו תרפ"ט נסגרה הישיבה. הרב שמואל לויטין, מנהלה הראשי נאסר ושאר המנהלים ואנשי הצוות ירדו למחתרת.
המחלקה בנעוול התקיימה כשנה וחצי, עד שלהי קיץ [[תרס"ב]], שאז הוחלט על סגירתה והעברת התלמידים חזרה לליובאוויטש{{הערה|תולדות התמימים פרק מב (כרם חב"ד 3 ע' 60): באסיפת החברים הזאת .. ההחלטות שנחלטו אז .. מערכת נעוויל תתבטל והתלמידים יבואו ליובאוויטצה.}}.


בחודש כסלו תרפ"ט נאסרו כמה בחורים, חיפושים נמרצים נערכו אחר מנהלי הישיבה. כמה בתי כנסת שבהם למדו מחלקת הבחורים ומחלקת השיעור, נסגרו לחלוטין גם בפני המתפללים. המנצח על המלאכה 'יבסקי' אחד אלטשולר שמו. הוא לא נח ולא שקט במלאכת ההרס שלו. הישיבה עלולה הייתה להיחרב אלמלא חסד ה' שהמנהלים הצליחו להתחבא אי-שם וממקום מחבואם נתנו הוראות לתלמידים לעזוב את נעוועל.  
החל מקיץ [[תרפ"ד]] התקיימה בעיירה נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב [[יהודה עבער]].  


קבוצות קבוצות התפזרו בערים אחדות. קבוצה אחת עברה לעיר לנינגרד ובראשה הרב ניסן נעמנוב, קבוצה נוספת לויטבסק בראשות הרב ר' אברהם דרייזין וקבוצה ליקטרינוסלב.  
בחורף [[תרפ"ז]] הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרב [[שניאור זלמן אלפרוביץ]] והרב [[ניסן נמנוב]], והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרב [[יחזקאל פייגין]].


כל הנעשה דווח מיד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והוא כתב על כך במכתב מיום ב' בשבט תרפ"ט (אגרות קודש שלו): "בטח קראו ככל הנעשה בהנהלת הישיבה בנעוועל, ומנהלי הבית מדרש לרבנים ושו"בים, ירחם השם יתברך ובקרוב יצאו לחופשי, אבל ת"ל הנה תמורתם יושבים ממונים אחרים ועוסקים עם התלמידים שי' אשר הרבה מהם יצאו נסעו למקומות אחרים".  
ב[[חודש אייר]] [[תרפ"ה]] נוסף גם "[[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]]" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה ([[שו"ב]]) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "בית יוסף" ומנהלו היה הרב [[שמואל לוויטין]].


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד רוסיה|נ]]
בין השנים תרפ"ז-תרפ"ח שימש כמנהל הישיבה הרב [[שניאור זלמן אלפרט]].
 
בכסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה[[יבסקציה]] שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים ל[[תומכי תמימים לנינגרד]], והשאר ל[[תומכי תמימים וויטבסק]], [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] ו[[תומכי תמימים קייב]]. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צה.}}.
 
==ראו גם==
*[[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל|בוגרי ישיבת תומכי תמימים נעוועל]]
*[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]
 
==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]], פרק סח, '''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=282 הישיבה ובית מדרש לרבנים בנעויל]''' {{הב}}
 
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|נ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|נ]]

גרסה אחרונה מ־00:54, 18 באוגוסט 2023

ישיבת תומכי תמימים החלה לפעול בעיירה נעוול באמצע קיץ תרס"א, אז נשלחה קבוצה בת עשרים תלמידים מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ללמוד בעיירה, כשבראש המחלקה עמד המשגיח הרב יהודה לייב ציטעס (בודנעויץ)[1].

אנשי העיר קיבלו את פני הקבוצה הזו בסבר פנים יפות והכינו עבורם מבעוד מועד אכסניות נכבדות, ובתי מדרש מיוחדים ומפוארים. כמו כן נתקבלו לישיבה תלמידים מבני המקום שעמדו בתנאי הקבלה הקפדניים של הישיבה.

המחלקה בנעוול התקיימה כשנה וחצי, עד שלהי קיץ תרס"ב, שאז הוחלט על סגירתה והעברת התלמידים חזרה לליובאוויטש[2].

החל מקיץ תרפ"ד התקיימה בעיירה נעוול מחלקה מישיבת תומכי תמימים, כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב יהודה עבער.

בחורף תרפ"ז הורה אדמו"ר הריי"צ להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת תומכי תמימים חרקוב לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרב שניאור זלמן אלפרוביץ והרב ניסן נמנוב, והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרב יחזקאל פייגין.

בחודש אייר תרפ"ה נוסף גם "בית מדרש לרבנים" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה (שו"ב) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "בית יוסף" ומנהלו היה הרב שמואל לוויטין.

בין השנים תרפ"ז-תרפ"ח שימש כמנהל הישיבה הרב שניאור זלמן אלפרט.

בכסלו תרפ"ט, לאחר שראשי היבסקציה שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים לתומכי תמימים לנינגרד, והשאר לתומכי תמימים וויטבסק, תומכי תמימים יקטרינוסלב ותומכי תמימים קייב. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן[3].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תולדות חב"ד ברוסיה הצארית
  2. תולדות התמימים פרק מב (כרם חב"ד 3 ע' 60): באסיפת החברים הזאת .. ההחלטות שנחלטו אז .. מערכת נעוויל תתבטל והתלמידים יבואו ליובאוויטצה.
  3. ספר התמימים חלק א' עמ' צה.