מצה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
האוהל הקדוש (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (43 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצה]] | [[קובץ:מצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצה]] | ||
[[קובץ:מים שלנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשאיבת [[מים שלנו]] לאפיית מצות]] | |||
'''מצה''' הינו [[לחם]] מבצק שלא תפח. מצווה מן התורה [[אכילת מצה|לאוכלה]] בלילה הראשון של [[חג הפסח]], [[ליל הסדר]]. | |||
==אופן אפייתה== | |||
== | [[קובץ:מצות-עבור-הרבי.jpeg|ממוזער|תמימים מכינים מצות עבור [[הרבי]] [[תשל"ו]]]] | ||
בתורה לא מובאים פרטי דיני הכנת המצה, אך לרוב דעות הפוסקים, על המצה להיות עשויה בעבודת יד ולא על ידי מכונה, ובצורה עגולה ולא מרובעת, הכנת ואפיית המצה נעשית במאפיה מיוחדת לזה, ונעשית בהקפדה יתירה שלא יחמיץ הבצק ולא יכשלו באכילת חמץ. | בתורה לא מובאים פרטי דיני הכנת המצה, אך לרוב דעות הפוסקים, על המצה להיות עשויה בעבודת יד ולא על ידי מכונה, ובצורה עגולה ולא מרובעת, הכנת ואפיית המצה נעשית במאפיה מיוחדת לזה, ונעשית בהקפדה יתירה שלא יחמיץ הבצק ולא יכשלו באכילת חמץ. | ||
המצה מכונה גם לֶחֶם עֹנִי{{הערה|דברים ט"ז ג.}} ומזה למדו חז"ל שעל רכיביה להיות עניים - קמח ומים. ורק במצה זו יוצאים ידי חובת המצווה.{{מקור}} מצה שהוסיפו בה עוד משקה חוץ ממים נקרא מצה עשירה שאין יוצאים בה ידי חובה אולם אם נעשתה כדין ונשמרה מחימוץ מותרת לאכילה בימי החג. אולם המנהג הוא שאין אוכלים מצה עשירה כלל.{{מקור}} | המצה מכונה גם לֶחֶם עֹנִי{{הערה|דברים ט"ז ג.}} ומזה למדו חז"ל שעל רכיביה להיות עניים - קמח ומים. ורק במצה זו יוצאים ידי חובת המצווה.{{מקור}} מצה שהוסיפו בה עוד משקה חוץ ממים נקרא מצה עשירה שאין יוצאים בה ידי חובה אולם אם נעשתה כדין ונשמרה מחימוץ מותרת לאכילה בימי החג. אולם המנהג הוא שאין אוכלים מצה עשירה כלל.{{מקור}} | ||
== | ==סוגי מצות== | ||
[[קובץ:אפיית מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אפיית מצות]] | |||
===מצה שמורה=== | |||
{{ערך מורחב|מצה שמורה}} | |||
מצה שמורה היא כינוי למצות מהודרות שנאפו מקמח שנשמר בהקפדה מיוחדת שלא יבוא במגע עם [[מים]] כבר משעת הקצירה. | |||
אף שישנם רמות שונות של 'מצה שמורה', מקובל כיום לכנות 'מצה שמורה' רק מצות שנשמרו ממגע עם מים כבר משעת קצירת החיטים. | |||
===מצת מכונה=== | |||
{{ערך מורחב|מצות מכונה}} | |||
[[קובץ:מצות מכונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצות מכונה]] | |||
מצות מכונה, הן מצות ששלבי עשייתם נעשו על ידי מכונה. בהרבה מקהילות ישראל נאסרו מצות אלו מפני חששות שונים (כגון החימוץ שקורה לבצק שמיד לאחר המגע במכונה ועוד), וכן פסקו [[רבותינו נשיאנו]]. | |||
===מצה שרויה=== | |||
{{ערך מורחב|מצה שרויה}} | |||
מצה שבאה במגע עם [[מים]] נקראת 'מצה שרויה', ומקפידים לא לאכלו מחשש שנשאר קמח על המצה שלא נאפה במהלך האפייה, ועל ידי המגע עם מים יחמיץ הקמח, ויחשב כ[[חמץ]] לכל דבר. | |||
== | בחסידות חב"ד מקפידים על אי אכילת שרויה בקפדנות יתר, מלבד ביום ה[[אחרון של פסח]] שאז מהדרים כן לאכול שרויה. | ||
==בתורת החסידות== | |||
[[קובץ:הרבי משלוח מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בפתח בניין [[ספריית חב"ד]], מלווה את משלוח המצות המחולקות מטעמו ב[[ארץ הקודש]]]] | |||
===מאכל האמונה והרפואה=== | ===מאכל האמונה והרפואה=== | ||
[[קובץ:מאכל האמונה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ימין|מענה ליהודי שחש בליבו ונקבע לו תור לניתוח לאחר חג הפסח: '''כדאי שלאחרי חג הפסח (ואכילתו מיכלא דאסוותא) יבדקו אותו הרופאים''' [= באם עדיין אכן צריך ניתוח]]] | |||
המצה מכונה "מיכלא דמהימנותא"{{הערה|ספר הזוהר חלק ב' קפג, ב.}} - מאכל ה[[אמונה]], כי אכילת המצה הינה 'סגולה' לתוספת | [[קובץ:אכילת מצה - יציאת מצרים.jpg|ממוזער|250px|איור המתאר את הרעיון שאכילת המצה מרוממת את האדם ומסייעת לו ל'[[יציאת מצרים#בתורת החסידות|צאת ממצרים]]'. איור שלום פייגין]] | ||
המצה מכונה בספר הזוהר "מיכלא דמהימנותא"{{הערה|ספר הזוהר חלק ב' קפג, ב.}} - מאכל ה[[אמונה]], כי אכילת המצה הינה 'סגולה' לתוספת אמונה, ב[[חסידות]] זה מוסבר על פי מאמר [[חז"ל]]: "אין תינוק יודע לקרוא אבא עד שטועם טעם דגן"{{הערה|ברכות דף מ.}} כך גם פועלת המצה אצל אוכלה שידע לקרוא בשם [[השם]] ולדעת ולהכיר במציאותו. | |||
שם נוסף למצה בספר [[זוהר]] הוא 'מיכלא דאסוותא' - מאכל הרפואה, סגולה מיוחדת יש במצה לרפואת חולים, חסידו של [[אדמו"ר הזקן]] אשר היה רופא היה נוהג לקבל מהרבי מצות ב[[פסח]] והיה טוחנם ומכין מהם תרופות. | שם נוסף למצה בספר [[זוהר]] הוא 'מיכלא דאסוותא' - מאכל הרפואה, סגולה מיוחדת יש במצה לרפואת חולים, חסידו של [[אדמו"ר הזקן]] אשר היה רופא היה נוהג לקבל מהרבי מצות ב[[פסח]] והיה טוחנם ומכין מהם תרופות. | ||
| שורה 50: | שורה 41: | ||
===מצה היפך הגאווה=== | ===מצה היפך הגאווה=== | ||
המצה מסמלת את ה[[ענווה]] והצניעות, ההיפך מהחמץ התפוח, שמסמל את ה[[גאווה]] והישות, | המצה מסמלת את ה[[ענווה]] והצניעות, ההיפך מהחמץ התפוח, שמסמל את ה[[גאווה]] והישות, | ||
דבר זה נרמז ונראה בכך שאין בה הגבהה וניפוח כמו בחמץ, וגם אין בה טעם מורגש כמו בחמץ, מכיון שבחינת המצה הוא רק בחינת הביטול לבטל את הרצון, כמו שכתוב 'בטל רצונך מפני רצונו', ובחינת ביטול רצון בא מצד בחינת השפלות בגלל העדר הרגשת [[עצמותו]] מכל וכל כידוע, ולכן אין במצה טעם מורגש, כמו ביטול רצון שאין בו טעם אלא מפני שכך "אמר ונעשה רצונו". | דבר זה נרמז ונראה בכך שאין בה הגבהה וניפוח כמו בחמץ, וגם אין בה טעם מורגש כמו בחמץ, מכיון שבחינת המצה הוא רק בחינת הביטול לבטל את הרצון, כמו שכתוב 'בטל רצונך מפני רצונו', ובחינת ביטול רצון בא מצד בחינת השפלות בגלל העדר הרגשת [[עצמותו]] מכל וכל כידוע, ולכן אין במצה טעם מורגש, כמו ביטול רצון שאין בו טעם אלא מפני שכך "אמר ונעשה רצונו". | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[אכילת מצה]] | |||
*[[מבצע מצה]] | *[[מבצע מצה]] | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* מאמרי [[אדמו"ר הזקן]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/569/5/60&search=%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8+%D7%97%D7%9E%D7%A5 תקס"ט] | * מאמרי [[אדמו"ר הזקן]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/569/5/60&search=%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8+%D7%97%D7%9E%D7%A5 תקס"ט] | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1844 הרבי שולח מצות לארץ הקודש]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/652411/ תהליך אפיית מצות בהידור – מבית "הידור מצווה", חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/654107/ חלק שני - טחינת החיטים]''' {{*}} '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/656062/ חלק שלישי - אפיית המצות]''' {{*}} '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/657565/ חלק רביעי - סיום האפיה]''' {{וידפו}} | |||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצה]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:19, 7 ביולי 2024
מצה הינו לחם מבצק שלא תפח. מצווה מן התורה לאוכלה בלילה הראשון של חג הפסח, ליל הסדר.
אופן אפייתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורה לא מובאים פרטי דיני הכנת המצה, אך לרוב דעות הפוסקים, על המצה להיות עשויה בעבודת יד ולא על ידי מכונה, ובצורה עגולה ולא מרובעת, הכנת ואפיית המצה נעשית במאפיה מיוחדת לזה, ונעשית בהקפדה יתירה שלא יחמיץ הבצק ולא יכשלו באכילת חמץ.
המצה מכונה גם לֶחֶם עֹנִי[1] ומזה למדו חז"ל שעל רכיביה להיות עניים - קמח ומים. ורק במצה זו יוצאים ידי חובת המצווה.[דרוש מקור] מצה שהוסיפו בה עוד משקה חוץ ממים נקרא מצה עשירה שאין יוצאים בה ידי חובה אולם אם נעשתה כדין ונשמרה מחימוץ מותרת לאכילה בימי החג. אולם המנהג הוא שאין אוכלים מצה עשירה כלל.[דרוש מקור]
סוגי מצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצה שמורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מצה שמורה |
מצה שמורה היא כינוי למצות מהודרות שנאפו מקמח שנשמר בהקפדה מיוחדת שלא יבוא במגע עם מים כבר משעת הקצירה.
אף שישנם רמות שונות של 'מצה שמורה', מקובל כיום לכנות 'מצה שמורה' רק מצות שנשמרו ממגע עם מים כבר משעת קצירת החיטים.
מצת מכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מצות מכונה |
מצות מכונה, הן מצות ששלבי עשייתם נעשו על ידי מכונה. בהרבה מקהילות ישראל נאסרו מצות אלו מפני חששות שונים (כגון החימוץ שקורה לבצק שמיד לאחר המגע במכונה ועוד), וכן פסקו רבותינו נשיאנו.
מצה שרויה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מצה שרויה |
מצה שבאה במגע עם מים נקראת 'מצה שרויה', ומקפידים לא לאכלו מחשש שנשאר קמח על המצה שלא נאפה במהלך האפייה, ועל ידי המגע עם מים יחמיץ הקמח, ויחשב כחמץ לכל דבר.
בחסידות חב"ד מקפידים על אי אכילת שרויה בקפדנות יתר, מלבד ביום האחרון של פסח שאז מהדרים כן לאכול שרויה.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאכל האמונה והרפואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המצה מכונה בספר הזוהר "מיכלא דמהימנותא"[2] - מאכל האמונה, כי אכילת המצה הינה 'סגולה' לתוספת אמונה, בחסידות זה מוסבר על פי מאמר חז"ל: "אין תינוק יודע לקרוא אבא עד שטועם טעם דגן"[3] כך גם פועלת המצה אצל אוכלה שידע לקרוא בשם השם ולדעת ולהכיר במציאותו.
שם נוסף למצה בספר זוהר הוא 'מיכלא דאסוותא' - מאכל הרפואה, סגולה מיוחדת יש במצה לרפואת חולים, חסידו של אדמו"ר הזקן אשר היה רופא היה נוהג לקבל מהרבי מצות בפסח והיה טוחנם ומכין מהם תרופות.
אדמו"ר הזקן אמר שהענין של 'מאכל האמונה' הינו בעיקר בלילה הראשון (בחוץ לארץ עורכים שני לילות ליל הסדר) והענין של 'מאכל הרפואה' הינו בעיקר בלילה השני, כי אם האמונה מתעוררת רק לאחר ריפוי מחולי, צריך כביכול חולי, אך אם יש אמונה לכתחילה אין צורך בחולי ויש רפואה תמידית.
מצה היפך הגאווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המצה מסמלת את הענווה והצניעות, ההיפך מהחמץ התפוח, שמסמל את הגאווה והישות,
דבר זה נרמז ונראה בכך שאין בה הגבהה וניפוח כמו בחמץ, וגם אין בה טעם מורגש כמו בחמץ, מכיון שבחינת המצה הוא רק בחינת הביטול לבטל את הרצון, כמו שכתוב 'בטל רצונך מפני רצונו', ובחינת ביטול רצון בא מצד בחינת השפלות בגלל העדר הרגשת עצמותו מכל וכל כידוע, ולכן אין במצה טעם מורגש, כמו ביטול רצון שאין בו טעם אלא מפני שכך "אמר ונעשה רצונו".
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ט
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי שולח מצות לארץ הקודש
- 
- תהליך אפיית מצות בהידור – מבית "הידור מצווה", חלק ראשון • חלק שני - טחינת החיטים • חלק שלישי - אפיית המצות • חלק רביעי - סיום האפיה
