יהדות ספרד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ")
 
(255 גרסאות ביניים של 61 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בן איש חי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבן איש חי, מגדולי ספרד במאתים שנים האחרונות]]
{{פירוש נוסף|נוכחי= יהדות ספרד|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[יהדות ספרד (פירושונים)]]}}
'''יהדות ספרד''', בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן [[בית המקדש]].
[[קובץ:הרמבם_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ של פאר עטרת יהדות ספרד [[הרמב"ם]] רבי משה בן מיימון הספרדי]]


רבים מגדולי הראשונים היו בספרד, ביניהם: ה[[רמב"ם]], ה[[רמב"ן]], ועוד.
'''יהדות ספרד''', בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן [[בית המקדש]]. רבים מגדולי הראשונים חיו בספרד, ביניהם: ה[[רמב"ם]], ה[[רמב"ן]], ה[[רשב"א]] ועוד. ולאחר [[גירוש ספרד]] התפזרו יהודי המדינה במדינות שונות באירופה ואפריקה.


גם [[האריז"ל]] היה ממשפחה מעורבת, כאשר אביו היה אשכנזי ואמו ספרדיה.
כיום יהדות ספרד המכונה גם "יהדות המזרח" וכוללת יהודים יוצאי מדינות צפון אפריקה: [[מרוקו]], [[תוניסיה]], לוב, אלג'יריה. ואסיה: [[מצרים]], [[תימן]], אירן, עירק, סוריה וגם יוצאי מדינות אסיה הקשורות ל[[רוסיה]]: [[גרוזיה]], [[אוזבקיסטן]], [[אזרבייג'ן]], [[קזחסטן]] ועוד.


על פי התורה לא קיים שום חילוק בין יהודים מארץ זו לאחרת, ורק מידת יהדותם ודתיותם, היא הקובעת את מעמדם הרוחני.
== אחדות בין אשכנזים לספרדים ==


== הפרדה בין אשכנזים לספרדים ==
קיימים שינויים בהלכה ומנהג וגם שינויים בהנהגות כלליות בין אשכנזים וספרדים, החל מה[[שולחן ערוך]] שנכתב על ידי הפוסק הספרדי ה[[בית יוסף]] ועליו נכתבו תוספות [[הרמ"א]] מגדולי פוסקי אשכנז.


ב[[חסידות חב"ד]] מודגשת העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים.
אך ב[[חסידות חב"ד]] מודגש העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים. ובמוסדות חב"ד בכל העולם לומדים תלמידים מכל העדות.  


זמן קצר לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר:  
[[הרבי]] הביע את דעתו השלילית - בעל פה ובאגרות - בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים{{הערה|ראה על כך בהרחבה בספרים [[הרבי ויהדות ספרד]] ו[[האיר פני המזרח]]}}:


::''"מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ".  
{{ציטוט|זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות [[אנ"ש]] ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחנו בני ישראל הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי ה[[נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ב|פרק ל"ב בתניא]] (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כן פרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון [[רבנו הזקן]], זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות|[[אגרות קודש]] כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.}}


על יסוד דברים אלה הותחלה בעבודת [[חינוך]] של חיזור התורה במדינות אפריקה הצפונית.
הרבי קבע כי אין מניעה לשידוכים בין אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו והגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך{{הערה|אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו ב[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1193/MJlx11933698.pdf קונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב]}}.
 
== אוזבקיסטן ==
{{ערך מורחב|סמרקנד}}
[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|ממוזער|שמאל|הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב רבה של סמרקנד]]
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]
[[אדמו"ר הרש"ב]] ואדמו"ר הריי"צ שלחו שלוחים ל[[אוזבקיסטן]] והם פעלו בעיר סמרקנד בה היתה קהילה יהודית גדולה:
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ל[[סמרקנד]]
*הרב [[חיים נאה]]{{הערה|ראה ספר נודע בשיעורים}} ל[[סמרקנד]]
*הרב [[שמחה גורודצקי]] ל[[סמרקנד]]{{הערה|ראה יהדות הדממה, וספר סמרקנד}}.
 
===התפתחות השליחות===
הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, מונה לרב העיר ופעל רבות לחיזוק היהדות המסורתית במגוון תחומים{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.
 
כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר. והשם הזה נשאר כל ימיו.
 
הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] (אחיין הרב אליעזרוב) נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר [[שנות חיים]] ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב ב[[עברית]] ובוכרית{{הערה|ראה בספר תולדותיו [[נודע בשיעורים]]}}.
 
הגרא"ח נאה פעל רבות בקרב יהדות בוכרה הן בארץ המוצא והן בארץ הקודש, אבל הוא עצמו נולד בחברון עיר הקודש, להוריו הרב מנחם מענדל והרבנית מוסא (ע"ש אדמו"ר ההצמח צדק ורעייתו הרבנית חיה מושקא), אשר שניהם נולדו בעיירה הרוסית קאליסק.
ומדוע ומתי לבש בגדים בוכריים? כאשר שהה בשליחות בברכת אדמו"ר הרש"ב, בסמרקנד ופעל רבות בקרב היהודים הבוכרים, ובתקופה זו בלבד לבש בגדים בוכריים, ולבושיו הרגילים בהם לבש רוב שנותיו, היו לבושים ירושלמים מסורתיים. ביום חול – מגבעת עגולה וחליפה כהה ארוכה, ואילו בשבת שטריימל ומעיל פסים ארוך, מה שמכונה בעגה הישראלית טיפוסית "זברה".
 
ולא רק לבוש בוכרי ידע ללבוש, אלא בזמן הקצר בו שהה בסמרקנד, למד את השפה הבוכרית על בוריה, וגם למד לקרוא בתורה בטעמים בוכרים, ובאלו השתמש בתקופת כהונתו כרבה של שכונת הבוכרים בירושלים, ואף בהזדמנות נדירה בעת שבתו כספרא דדיינא ב'עדה החרדית', הוסיף כמה שורות בבוכרית לפנית הבד"צ אל אחד מגדולי רבני בוכרה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62845 הפוסק בלבוש בוכרי] {{אינפו}}}}.
 
הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות ללמד יהדות וחסידות, חרף הדיכוי הקומוניסטי.
 
יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום.
 
פעל בעיר עד למלחמת העולם השנייה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם ישב במאסר{{הערה|[[יהדות הדממה]] חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.
 
===בתקופת ה[[שואה]]===
 
בימי ה[[שואה]], מאות משפחות חב"דיות נמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות והתיישבו בערים טשקנט וסמרקנד. בערים אלו התפתחו למעשה, הקהילות הליובאוויטשיות הגדולות בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן.
 
בתקופה זו חסידי חב"ד פעלו רבות על יהודי המקום לטעום מתורת החסידות ומהם שהתקרבו לחסידות חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.
 
בסיום המלחמה רוב חסידי חב"ד עזבו את אוזבקיסטן ויצאו את ברית המועצות
 
בערים טשקנט וסמרקנד נותרו קהילות חב"דיות קטנות אבל היתה בהן פעילות חסידית תוססת ורבות עשו החסידים גם כדי לפעול על היהודים המקומיים.
 
בשנות הנ' החלה להתפתח באוזבקיסטן אימפריית השליחות. שלוחי הרבי הגיעו והקימו מוסדות חינוך וחסד ועד היום ישנה פעילות רבה באוזבקיסטן.
 
==קווקז וגרוזיה==
{{ערך מורחב|גרוזיה}}
 
===ראשית השליחות בגרוזיה===
הפעילות הראשונה של חסידי חב"ד בגיאורגיה היתה בסביבות שנת [[תרנ"ג]] כאשר הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] יצא במסעו כ[[שד"ר]] לטובת איסוף כספים לטובת הקהילה היהודית ב[[ארץ ישראל]], וכאשר ביקר בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ביקש ממנו הרבי שבמהלך שהותו במדינה "יזרע רוחניות ויקבץ גשמיות". בשנת [[תרס"ה]] ביקר הרב אליעזרוב שוב במדינה ופעל בה רבות עד לחזרתו ל[[חברון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/23/3.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק כג].}}.
 
השליח הראשון לגרוזיה, היה הרב [[שמואל לויטין]] שנשלח בשנת [[תרע"ו]] לעיר כותאיס שבגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הרב לויטין הביא תחתיו כעשרים משפחות נוספות של חסידי חב"ד, שהתמנו בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים. אדמו"ר הרש"ב שיגר לאורך כל התקופה סכומי כסף נכבדים לרב לויטין במטרה לסייע לו בעבודתו, והפעולה הגדולה ביותר שלו היתה הקמת ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]], שבשנות השיא שלה למדו בה בלבד כ-600 תלמידים. אדמו"ר הריי"צ התבטא אודות הרב לויטין{{הערה|אגרות-קודש, כרך יא, עמוד ל.}} שהוא נחשב ל'ראש המדינה', ויחס את ההצלחה האדירה לפעולותיו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד קצז: "אשר החיה את אחינו בית ישראל ה' עליהם יחיו במדינת גרוזיע אשר עשה מארץ מלחמה כרם חמד יברכהו ה'", ראו שם באריכות.}}.
בנוסף להקמת רשת הישיבות בגרוזיה עצמה, פעלו החסידים לשלוח את התלמידים המוכשרים לכך לישיבות ברוסיה, שרמת הלימוד בהן היתה גבוהה יותר וכך גם האווירה החסידית ששרתה בהן, וכך הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד, דוגמת הרב [[סימון יעקבשווילי]], ראש משפחת [[ג'ייקובסון]] החב"דית.
 
בין החסידים שאדמו"ר הרש"ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב [[אברהם לוי סלווין]], שנשלח בשנת [[תרע"ז]] לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי]]ות, כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב ב[[מסירות נפש]] בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]], לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בכותאיס.}}. כן פעלו במדינה הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], ר' חיים  הרב [[יעקב ישראל זובער]] השוחט רש''ז אלטשולר ועוד.
 
בין החסידים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה, היה הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] שהגיע לעיר קולאשי בשנת [[תרפ"ב]] ושימש בה ברבנות לצד גיסו הרב סלוין, ובהמשך עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]], ועם ההתבססות של הקהילה היהודית במקום, עבר בשנת [[תרפ"ח]] לסטשחרי שם הפיץ [[יהדות]] ונאבק עם ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מסירות נפש]]{{הערה|בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]].}}.
 
במקביל אליו, נשלח הרב [[אליהו שמואל כהנוב]] לאחאלציחי, והתמנה בה כרב וכשוחט מקומי, ואילו הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], נשלח ל[[באטום]] שם שימש כרב [[שוחט]] ובודק ומוהל במשך רבות בשנים. גם בשנים מאוחרות יותר המשיך אדמו"ר הריי"צ לנהל את המערכה העניפה של הפצת וחיזוק היהדות בגרוזיה, ובשנת [[תרצ"ב]] של את הרב [[אריה זאב ליפסקר]], את חכם [[יעקב דברשוילי]] (שבעצמו היה מיוצאי גרוזיה שהתקרבו לחסידות חב"ד על ידי שלוחיו של אדמו"ר הרש"ב), וחסידים נוספים.
כמו כן הרב יוסף גולדברג כיהן בגרוזיה כראש ישיבה, וגם הרב שמואל ובנו הרב יעקב נוטיק פעלו בגרוזיה.
חכמים גרוזיניים שהפכולחבד''ניקים ועשו פעילות : החכמים מיכאל דויתיאשווילי שבתאי אליגולאשווילי משה משה דאבראשווילי יעקב דאבראשווילי אליהו פניקאשווילי יהודה בוטראשווילי קולאשר חבר ב''ד רבני חב''ד יצחק מיכאלאשווילי  עמנואל דויתאשווילי מיכאל טטוראשווילי אליהו בוטראשווילי בן ר' אהרון שבתאי מיכאלאשווילי
[[קובץ:תומכי תמימים כותאיס.jpg|ממוזער|חזית ישיבת תומכי תמימים בכותאיס, גרוזיה]]
 
עם סיומה של [[מלחמת העולם השניה]], בשנת [[תש"ו]] עזבו השלוחים את גיאורגיה, ורובם ככולם יצאו את רוסיה.
 
===תחת נשיאות הרבי===
[[קובץ:בית שמואל נחלת הר חבד.jpg|ממוזער|בית הכנסת לעדת עולי גרוזיה ב[[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי, שנקרא על שמו של הרב [[שמואל לויטין]], חלוץ הפעילות החב"דית בגרוזיה]]
לאחר מלחמת העולם השניה, כאשר מרכז חסידות חב"ד עבר ל[[ארצות הברית]], הקשר עם החסידים שפעלו בגרוזיה הפך למאתגר, בשל הצורך להתגבר על הצנזורה הרוסית, ובשל העובדה שרוב החסידים שהצליחו - יצאו את גבולות ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]].
 
עם זאת, הפעילות עצמה המשיכה על ידי תלמידיהם של שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שנותרו מעבר למסך הברזל, בראשם ה'חכמים' וראשי העדה בהם הרב [[יהודה בוטרשווילי]], חכם [[משה מיכאלשוילי]], חכם [[יעקב מיכאלשוילי]], חכם [[בן ציון מיכאלשוילי]] הרב [[רפאל אלאשווילי]], וכן בניהם ותלמידיהם, הרב [[שלום דובער אליגולשוילי]]{{הערה|שהוריו התקרבו לחסידות על ידי שלוחי אדמו"ר הרש"ב, וכשנולד להם בן לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, קראו לו בשמו.}} וחסידים נוספים שהמשיכו להחזיק את רשת מוסדות החינוך והטהרה שהוקמו לאורך עשרות שנים על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו את תיאורו של הרב זלצמן מביקורו בקולאשי בתקופה זו, והתפעמותו מהחיים היהודים התוססים למרות אימת ה[[ק.ג.ב.]], בתוך הספר 'סמרקנד' ([https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/3034893/jewish/We-Investigate-the-Rumors-from-Georgia.htm הפרק בתרגום לאנגלית]).}}.
חכמים גרוזיניים חסידי חב''ד שעשו פעילות חכם יוסף ( ובנו ? )רפאל  אלאשווילי האחים יעקב  משה ( ובן ציון ) בני ר' שבתאי  מיכאלאשווילי
בשנת [[תשכ"ז]] הזכיר הרבי את פעולות שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ במדינה, והתבטא בקשר לכך בפני הרב לויטין{{הערה|'זכרונות יעקב' מהרב [[יעקב מיכאלשווילי]], כפר-חב"ד, תשס"א}} כי בשנה הבאה כבר יזכו יוצאי גרוזיה להשתתף בשמחת תורה יחד עמנו{{הערה|ראו גם 'ספר השליחות', קה"ת, תשמ"ז, עמוד 275.}}. בין הדברים התבטא הרבי: "ביתר שאת וביתר עוז החלה הפצת החסידות בין הספרדים בימי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - על-ידי שיגור שלוחים לעדות אלו... ולאחר-מכן בתנופה ובעוצמה גדולה יותר בימי כ"ק מו"ח אדמו"ר... בהתרחבות ובהתפשטות".
 
בשנת [[תשל"א]], בעקבות שינוי מדיניות השלטון הסובייטי שהחל לאפשר בצורה מדורגת ליהודי ברית המועצות לצאת אל מעבר למסך הברזל, יזם הרבי הקמתם של שיכונים מיוחדים לקליטת העולים מגרוזיה, בהם הרחבת [[שיכון חב"ד לוד]] והקמתה של [[נחלת הר חב"ד]], ודאג לקליטה הרוחנית של העולים, שיכנסו למוסדות חינוך תורניים, ירשמו לישיבות ולמוסדות חב"ד, ויתאגדו בבתי כנסת וישמרו על הצביון הרוחני לו זכו לפני עלייתם ואף לחזק אותו, ופתח במערכה נרחבת לטובת עולי גרוזיה מתוך דאגה שלא יקרה כפי שקרה בעליות אחרות, שרבים מהעולים חוו ירידה רוחנית, ובפרט בדורות ההמשך שלהם.
 
כאשר עולי גרוזיה הגיעו לבקר בחצרות קודשנו, העניק להם הרבי יחס מיוחד הן באופן אישי כשהעולים זכו ליחידויות פרטיות ארוכות בהם התעניין הרבי באופן אישי במצב היהדות שם והעניק הדרכות שונות אודות שמירת הקשר עם אלו שנותרו בגרוזיה והפעולות בקרב העולים, והן באופן פומבי במהלך ההתוועדויות כשביקש מהם לנגן מהניגונים שנהגו לנגן במדינת מוצאם, העניק להם לחיים באופן אישי{{הערה|1=[https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/2843791/jewish/Lchaim-for-Distribution-by-Russian-and-Georgian-Guests.htm ראו קטע וידאו מהתוועדות י' שבט תשל"ב].}}, והתייחסויות נוספות.
כמו כן, חיזק הרבי את הרבנים יוצאי העדה גיאורגית שנמנו על חסידי חב"ד, שיפעלו וידאגו ליהדותם ולמצבת הרוחני של כל בני העדה, בהם הרב [[יהודה בוטרשווילי]], חכם [[משה מיכאלשוילי]], חכם [[יעקב מיכאלשוילי]], חכם [[בן ציון מיכאלשוילי]] הרב [[רפאל אלאשווילי]], ועוד, שנמנו כולם על מנהיגי יהדות גרוזיה.
 
במשך שנים ארוכות שימשו חסידי חב"ד כנשיאי איגוד רבני גיאורגיה, ובתפקידים ראשיים נוספים בארגונים הכלליים של בני העדה, דבר המבטא את המעורבות העמוקה של רבותינו נשיאינו בחיזוק יהדות גרוזיה. עד היום, מפעילים חסידי חב"ד בני העדה ארגונים שונים הפועלים עם יוצאי גרוזיה, דוגמת [[מרכז תורה וחסד]] שמרכזו ב[[אשדוד]], וארגונים נוספים.
 
===שלוחי הרבי===
עם פתיחת שערי ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, חזרו חסידי חב"ד לפעול ברחבי גיאורגיה, ושלוחי הרבי יצאו למרכזים היהודיים במדינה, ופעלו להפרחת השממה ולחיזוק הזהות היהודית{{הערה|1=הרבי לשליח שיוצא לגיאורגיה: "[https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/604945/jewish/Our-Family-in-Georgia.htm במיוחד עבור החברים והקרובים שלנו במדינת ג'ורג'יה. מבחינה גיאוגרפית, הם אולי רחוקים, אבל הם קרובים יותר לארץ הקודש מאיתנו, כאן בארצות הברית]{{וידאו}}{{בית חבד}}}}.
 
בשנת [[תשנ"ב]], נשלח הרב [[רפאל אלאשוילי]], רבה הראשי של יהדות גאורגיה בישראל, לחזק את היהדות במדינה.
 
בשנת [[תשס"ה]] הגיעו לעיר הבירה טבילסי הרב מאיר וציפי קוזלובסקי וייסדו בה בית חב"ד, ובמהלך השנים הצטרפו לעיר גם השלוחים הרב בן ציון ורחל ישראלי, הרב זלמן וברכה זקס, והרב מנחם מענדל ומוסיא מרוזוב, ויחד הקימו בעיר את גן הילדים "ילדי מנחם", בית הספר "אור אבנר", פעילות הנוער ENERJEW ופעילות הסטודנטים EUROSTARS, מחנות קיץ "גן ישראל", מערך שיעורי תורה, ופעילות עם מטיילים וישראלים בגיאורגיה.
 
בשנת [[תשע"ח]] נוסד בית חב"ד בבטומי על ידי שלוחי הרבי הרב אריה זאב ומושי מנדלזון.
 
== מרוקו ==
===השלוחים===
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של [[ירושלים]] וראב"ד מקנאס לשעבר נואם]]


{{ערך מורחב|מרוקו}}
{{ערך מורחב|מרוקו}}
זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר:


[[הרבי]] הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים:
{{ציטוט|מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] [[מרוקו]] שצריכים למלמדים ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}


::''"זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות [[אנ"ש]] ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחב"י הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי ה[[נפש]] וה[[רוח]] מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה ב[[לקוטי אמרים - פרק ל"ב|פרק ל"ב בתניא]] (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כןפרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון [[רבנו הזקן]], זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות..."{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.}}
על יסוד דברים אלה החל [[הרבי]] את עבודת השליחות ב[[מרוקו]]. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.


== רבני ספרד ==
=== מוסדות ב-70 ערים, אלפי תלמידים ===
[[קובץ:יהודה צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה צדקה]]
תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]].
הרבי היה בקשר עם רבני מרוקו, רבי [[רפאל ברוך טולידנו]], רבי [[שלום משאש]], ועם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון, כמו רבי [[בן ציון אבא שאול]], רבי [[יצחק כדורי]], רבי [[עובדיה יוסף]], רבי [[מאיר מאזוז]]. בפרט ידועים קשריו של הרבי עם שושלת משפחת אבוחצירא, עם ראש השושלת רבי [[ישראל אבוחצירא]] וממשיכי דרכו, בנו רבי [[מאיר אבוחצירא]] ונכדו [[דוד חי אבוחצירא]] - שהיה קשור לרבי.


יש לצטט את דבריו של הרב מאיר מאזוז בענין:
=== הוראות הרבי ===
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}. [[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות.  שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.


:::''"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמור"י חב"ד.. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!..
== תוניסיה==


:::''"הביאו לי כתב יד שהרב [[בן ציון אבא שאול]] חתם על פסק דין (ע"פ בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב [[יצחק כדורי]] וכל הרבנים.." {{הערת שוליים|שמן ששון מחבריך.}}
בשנת [[תש"כ]] נשלח הרב [[ניסן פינסון]] לפעול ב[[תוניסיה]] ופעל בה בשליחות הרבי במשך עשרות שנים.{{הערה|ראה ספר זכרון תיעוד פעילות הרב בנימין גורודצקי}}.
 
== חב"ד והשדי חמד ==
{{ערך מורחב|ערך=[[חיים חזקיהו מדיני|הרב חיים חזקיהו מדיני]]}}
קשר מיוחד היה לרבותינו נשיאינו עם רבי '''[[חיים חזקיהו מדיני]]''', ([[ז' בחשוון]] [[ה'תקצ"ג]] - [[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]]), לעיתים מכונה החח"מ. מחבר הספר שדי חמד, רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שב[[אוקראינה]] ושל [[חברון]].
בתקופת מגוריו בחברון פתח ישיבה ב[[בית רומנו]], ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב [[מנחם מענדל נאה]] כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]]. ואילו הרב [[אברהם חיים נאה]] בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו{{הערה|קצות השולחן ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז'}}.
לרבי הרש"ב היה קשר של ידידוּת עם הרב מדיני. בשנת תרנ"ה כתב אליו הרבי הרש"ב מכתב בעניין ספרו ה"שדי חמד" וכן הפנה אליו שאלה הלכתית {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק א, עמ' קעה.}}. במכתב משנת תרס"ג הרבי הרש"ב כותב לרב מדיני בעניין מינוי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לרב בחברון {{הערה| שם, עמ' רצט-שא}}. 
[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו וכשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' [[פרץ מוצ'קין]] ב[[סימפרופל]] שבקרים ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור [[ספריית אדמו"ר הריי"צ|ספרייתו]]. לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' [[אהרן משה פרדין]] והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות. הספרים האלה הינם חלק מ[[אוסף שניאורסון]] שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר{{הערה|אלה תולדות פרץ.}}.
 
הרבי הדפיס את ספריו של השדי חמד, בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראה סקירה על הדפסת הספר בספר "הוצאת ספרים קה"ת" עמ' 100-111.}} שרצה בכך כיון שמלקט הרבה מפסקי האחרונים (מסוף שנות הרי"שים).
 
== רבני הספרדים ==
[[קובץ:עמאר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה הרב שלמה משה [[עמאר]] הראשון לציון בביקור ב-770 בניו יורק ארצות הברית]]
קשר מיוחד התפתח בין הרבי וגדולי רבני הספרדים ובהם גדולי רבני מרוקו, תוניס, גרוזיה, בוכרה ועוד:  
 
*רבי [[דוד עובדיה]] במרוקו היה רב הראשי בערים [[צפרו]], [[רבאט]], [[פאס]], ו[[מרקש]], ולאחר עלייתו ל[[ישראל]] רב שכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]]{{הערה|ראה בתולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}}
*רבי [[יוסף משאש]] רב העיר [[חיפה]]{{הערה|ראה בספר האיר פני המזרח}}
*רבי [[יהושע מאמאן]] זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים [[סאפי]] ו[[צפרו]] במרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת מקור ברוך בירושלים{{הערה|ראה בספר האיר פני המזרח}}
*רבי [[שלום משאש]] רבה הראשי הספרדי של ירושלים{{הערה|ראה בספרים שמן ששון מחבריך, תולדות חב"ד במרוקו}}
*רבי [[רפאל ברוך טולידנו]] מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מ[[בני ברק]]{{הערה|ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו}}
*רבי [[יורם אברג'ל]] ראש כולל קול רינה ב[[נתיבות]] ומחבר '''בצור ירום''' ועוד ספרים רבים{{הערה|ראה בספר האיר פני המזרח}}
*רבי [[משה בן טוב]] מכונה '''צדיק רואה המזוזות''' מ[[באר שבע]]-[[ירושלים]] וראש מוסדות דור ודור בירושלים{{הערה|ראה בספר האיר פני המזרח}}
*רבי [[משה שלמה עמאר]] הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים{{הערה|ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו}}
*רבי [[ראובן אלבז]] ראש ישיבת אור החיים בירושלים.
*רבי [[בן ציון אבא שאול]] ראש ישיבת פורת יוסף
*רבי [[יהודה צדקא]] ראש ישיבת פורת יוסף
*רבי [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח}}
*בנו הגדול רבי [[יעקב יוסף]] רב [[שכונת גבעת משה]] בירושלים וראש ישיבת חזון יעקב בירושלים{{הערה|ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח}}
*רבי [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית [[ילקוט יוסף]] ומחבר קיצור שולחן ערוך (יוסף)
*רבי [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים, ראש ישיבת נחלת יצחק, מחבר ספר הסגולות פתחי עולם שנדפס בעריכה חדשה בסדרת הספרים הקבלית קדושת יצחק ו' כרכים{{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך}}
*רבי [[חיים דוד הלוי]] רב [[תל אביב]] יפו מחבר הספר קיצור שולחן ערוך (הלוי)
*רבי [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון בעל סדרת הספרים ההלכתית מאמר מרדכי ומחבר הגהות קיצור שולחן ערוך (אליהו-דרכי הלכה){{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח}}
*רבי [[אליהו בקשי דורון]] הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב (שחמיו הרב לופס היה הרב הספרדי בעכו ור"מ בישיבת פורת יוסף)
* רבי [[מאיר מאזוז]] ראש ישיבת כסא רחמים בני ברק, ומחבר ספרים רבים (בהם: שו"ת בית נאמן, קיצור שולחן ערוך (איש מצליח)){{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח}}.
* רבי [[יצחק אביחצירא]] מכונה ה'''בבא חאקי''' רב העיר [[רמלה]] 
*אחיו רבי [[ישראל אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא סאלי''' מ[[נתיבות]]{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}}
*בני הבבא סאלי; רבי [[ברוך אבוחצירא]] מנתיבות מכונה ה'''בבא ברוך'''
*אחיו רבי [[מאיר אבוחצירא|מאיר שלום אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא מאיר''' מ[[אשדוד]]{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}} 
*נכדי ה[[בבא סאלי]]:  רבי [[אלעזר אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא אלעזר''' מ[[באר שבע]] שבדרום{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}}
*אחיו רבי [[דוד חי אבוחצירא]] מ[[נהריה]] שבצפון{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}}
 
הרב [[מאיר מאזוז]] מגדולי רבני תוניס דיבר על הכבוד והיחס של רבנים ספרדים לרבי: 
 
{{ציטוטון|אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את [[אדמו"רי חב"ד]].. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה, אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד...
הביאו לי כתב יד שהרב [[בן ציון אבא שאול]] חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים... כך גם הרב [[יצחק כדורי]] וכל הרבנים}}..."{{הערה|שמן ששון מחבריך.}}


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].
*הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה]], שליחים ב[[אוזבקיסטן]], [[גרוזיה]] וקווקז
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]] [[נודע בשיעורים]] אודות שליחות הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[חיים נאה]] ב[[סמרקנד]]
*הרב [[שמריהו ששונקין]] זכרונותיי, על השליחויות שלו ושל רבנים חב"דיים נוספים, ב[[גרוזיה]] וקווקז
*הרב [[ברוך סבאג]], '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].
*הרב שמעון בן יצחק רב הקהילה הגאורגית בשכונת זבולון בקריית אתא, האות והמופת שני חלקים ובהם פרקים אודות רבני גרוזיה הקשורים לחב"ד.
*'''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה]]''', מאת הרב [[אברהם אלאשוילי]], בנו של חכם רבי [[רפאל אלאשוילי]], מוסדות ואירגון תפארת רפאל והרב [[זושא וולף]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[דרך כוכב מיעקב]], תולדות חייו של הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] עסקן רב פעלים, ממנהיגי יהדות המזרח, ומראשי העסקנים החרדים באגודת ישראל ששימש בין השאר בתפקידים מנהל מחלקת עדות המזרח ב[[אגודת ישראל]], סגן ראש עיריית [[רחובות]], חבר כנסת, סגן יו"ר המרכז הארצי של אגודת ישראל, ועוד, [[חודש מנחם אב]] [[תשע"ח]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''תולדות [[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות ומפעלי חב"ד במרוקו, חשוון [[ה'תשע"ז]].
*הרב [[שבתאי ווינטראוב]] '''האיר פני המזרח''' - מסכת הקשרים של הרבי נשיא דורנו עם סידנא [[באבא סאלי]] ובנו ה[[באבא מאיר]] וגדולי רבני המזרח
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] – רבנים ספרדים בארץ הקודש והקשרים עם חב"ד
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''ה'שדי חמד' ורבותינו נשיאינו''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת בהר בחוקותי [[תשפ"א]]
* ראשי פרקים מתולדות חיי בעל השדי חמד כתובים בידי הרבי [נדפסו בשדי חמד, מהדורת קה"ת תשי"ב, סוף כרך י. נדפסו מחדש בקונטרס: ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים, קה"ת תשע"ט, עמ' כה.]
* בסוד שיח, הרב [[שבתי ויינטראוב]]
* שיח שרפי קודש, הרב [[שבתי ויינטראוב]]
* שמן ששון מחבריך, הרב [[שלום דובער וולפא]]
 
== קישורים חיצונים ==
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65078 חשובי רבני חב"ד בבית המדרש של השדי חמד]''', באתר [[חב"ד אינפו]], כ"ד בחשון ה'תשע"ב
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:רבני ספרד|*]]

גרסה אחרונה מ־05:48, 31 במאי 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק ביהדות ספרד. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו יהדות ספרד (פירושונים).
ציור נפוץ של פאר עטרת יהדות ספרד הרמב"ם רבי משה בן מיימון הספרדי

יהדות ספרד, בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן בית המקדש. רבים מגדולי הראשונים חיו בספרד, ביניהם: הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א ועוד. ולאחר גירוש ספרד התפזרו יהודי המדינה במדינות שונות באירופה ואפריקה.

כיום יהדות ספרד המכונה גם "יהדות המזרח" וכוללת יהודים יוצאי מדינות צפון אפריקה: מרוקו, תוניסיה, לוב, אלג'יריה. ואסיה: מצרים, תימן, אירן, עירק, סוריה וגם יוצאי מדינות אסיה הקשורות לרוסיה: גרוזיה, אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, קזחסטן ועוד.

אחדות בין אשכנזים לספרדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיימים שינויים בהלכה ומנהג וגם שינויים בהנהגות כלליות בין אשכנזים וספרדים, החל מהשולחן ערוך שנכתב על ידי הפוסק הספרדי הבית יוסף ועליו נכתבו תוספות הרמ"א מגדולי פוסקי אשכנז.

אך בחסידות חב"ד מודגש העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים. ובמוסדות חב"ד בכל העולם לומדים תלמידים מכל העדות.

הרבי הביע את דעתו השלילית - בעל פה ובאגרות - בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים[1]:

זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות אנ"ש ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחנו בני ישראל הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי הנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה בפרק ל"ב בתניא (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כן פרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון רבנו הזקן, זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות

— אגרות קודש כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.

הרבי קבע כי אין מניעה לשידוכים בין אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו והגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך[2].

אוזבקיסטן[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – סמרקנד
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב רבה של סמרקנד
הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כרב בבוכרה

אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שלחו שלוחים לאוזבקיסטן והם פעלו בעיר סמרקנד בה היתה קהילה יהודית גדולה:

התפתחות השליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, מונה לרב העיר ופעל רבות לחיזוק היהדות המסורתית במגוון תחומים[5].

כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר. והשם הזה נשאר כל ימיו.

הפוסק הגדול הרב חיים נאה (אחיין הרב אליעזרוב) נשלח בצעירותו על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר שנות חיים ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב בעברית ובוכרית[6].

הגרא"ח נאה פעל רבות בקרב יהדות בוכרה הן בארץ המוצא והן בארץ הקודש, אבל הוא עצמו נולד בחברון עיר הקודש, להוריו הרב מנחם מענדל והרבנית מוסא (ע"ש אדמו"ר ההצמח צדק ורעייתו הרבנית חיה מושקא), אשר שניהם נולדו בעיירה הרוסית קאליסק. ומדוע ומתי לבש בגדים בוכריים? כאשר שהה בשליחות בברכת אדמו"ר הרש"ב, בסמרקנד ופעל רבות בקרב היהודים הבוכרים, ובתקופה זו בלבד לבש בגדים בוכריים, ולבושיו הרגילים בהם לבש רוב שנותיו, היו לבושים ירושלמים מסורתיים. ביום חול – מגבעת עגולה וחליפה כהה ארוכה, ואילו בשבת שטריימל ומעיל פסים ארוך, מה שמכונה בעגה הישראלית טיפוסית "זברה".

ולא רק לבוש בוכרי ידע ללבוש, אלא בזמן הקצר בו שהה בסמרקנד, למד את השפה הבוכרית על בוריה, וגם למד לקרוא בתורה בטעמים בוכרים, ובאלו השתמש בתקופת כהונתו כרבה של שכונת הבוכרים בירושלים, ואף בהזדמנות נדירה בעת שבתו כספרא דדיינא ב'עדה החרדית', הוסיף כמה שורות בבוכרית לפנית הבד"צ אל אחד מגדולי רבני בוכרה[7].

הרב שמחה גורודצקי נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, שם פעל רבות ללמד יהדות וחסידות, חרף הדיכוי הקומוניסטי.

יסד "תלמוד תורה" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום.

פעל בעיר עד למלחמת העולם השנייה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם ישב במאסר[8].

בתקופת השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימי השואה, מאות משפחות חב"דיות נמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות והתיישבו בערים טשקנט וסמרקנד. בערים אלו התפתחו למעשה, הקהילות הליובאוויטשיות הגדולות בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן.

בתקופה זו חסידי חב"ד פעלו רבות על יהודי המקום לטעום מתורת החסידות ומהם שהתקרבו לחסידות חב"ד[9].

בסיום המלחמה רוב חסידי חב"ד עזבו את אוזבקיסטן ויצאו את ברית המועצות

בערים טשקנט וסמרקנד נותרו קהילות חב"דיות קטנות אבל היתה בהן פעילות חסידית תוססת ורבות עשו החסידים גם כדי לפעול על היהודים המקומיים.

בשנות הנ' החלה להתפתח באוזבקיסטן אימפריית השליחות. שלוחי הרבי הגיעו והקימו מוסדות חינוך וחסד ועד היום ישנה פעילות רבה באוזבקיסטן.

קווקז וגרוזיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – גרוזיה

ראשית השליחות בגרוזיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפעילות הראשונה של חסידי חב"ד בגיאורגיה היתה בסביבות שנת תרנ"ג כאשר הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב יצא במסעו כשד"ר לטובת איסוף כספים לטובת הקהילה היהודית בארץ ישראל, וכאשר ביקר בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ביקש ממנו הרבי שבמהלך שהותו במדינה "יזרע רוחניות ויקבץ גשמיות". בשנת תרס"ה ביקר הרב אליעזרוב שוב במדינה ופעל בה רבות עד לחזרתו לחברון[10].

השליח הראשון לגרוזיה, היה הרב שמואל לויטין שנשלח בשנת תרע"ו לעיר כותאיס שבגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הרב לויטין הביא תחתיו כעשרים משפחות נוספות של חסידי חב"ד, שהתמנו בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים. אדמו"ר הרש"ב שיגר לאורך כל התקופה סכומי כסף נכבדים לרב לויטין במטרה לסייע לו בעבודתו, והפעולה הגדולה ביותר שלו היתה הקמת ישיבת תומכי תמימים כותאיס, שבשנות השיא שלה למדו בה בלבד כ-600 תלמידים. אדמו"ר הריי"צ התבטא אודות הרב לויטין[11] שהוא נחשב ל'ראש המדינה', ויחס את ההצלחה האדירה לפעולותיו[12]. בנוסף להקמת רשת הישיבות בגרוזיה עצמה, פעלו החסידים לשלוח את התלמידים המוכשרים לכך לישיבות ברוסיה, שרמת הלימוד בהן היתה גבוהה יותר וכך גם האווירה החסידית ששרתה בהן, וכך הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד, דוגמת הרב סימון יעקבשווילי, ראש משפחת ג'ייקובסון החב"דית.

בין החסידים שאדמו"ר הרש"ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב אברהם לוי סלווין, שנשלח בשנת תרע"ז לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות יהודיות, כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב במסירות נפש בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, חדרים לילדים וישיבות לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ותלמוד תורה גדול עם מאות תלמידים[13]. כן פעלו במדינה הרב נחום שמריהו ששונקין, ר' חיים הרב יעקב ישראל זובער השוחט רשז אלטשולר ועוד.

בין החסידים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה, היה הרב חיים מרדכי פרלוב שהגיע לעיר קולאשי בשנת תרפ"ב ושימש בה ברבנות לצד גיסו הרב סלוין, ובהמשך עבר לעיר סטשילי והקים שם ישיבה ומקווה, ועם ההתבססות של הקהילה היהודית במקום, עבר בשנת תרפ"ח לסטשחרי שם הפיץ יהדות ונאבק עם הק.ג.ב. במסירות נפש[14].

במקביל אליו, נשלח הרב אליהו שמואל כהנוב לאחאלציחי, והתמנה בה כרב וכשוחט מקומי, ואילו הרב בצלאל וילשאנסקי, נשלח לבאטום שם שימש כרב שוחט ובודק ומוהל במשך רבות בשנים. גם בשנים מאוחרות יותר המשיך אדמו"ר הריי"צ לנהל את המערכה העניפה של הפצת וחיזוק היהדות בגרוזיה, ובשנת תרצ"ב של את הרב אריה זאב ליפסקר, את חכם יעקב דברשוילי (שבעצמו היה מיוצאי גרוזיה שהתקרבו לחסידות חב"ד על ידי שלוחיו של אדמו"ר הרש"ב), וחסידים נוספים. כמו כן הרב יוסף גולדברג כיהן בגרוזיה כראש ישיבה, וגם הרב שמואל ובנו הרב יעקב נוטיק פעלו בגרוזיה. חכמים גרוזיניים שהפכולחבדניקים ועשו פעילות : החכמים מיכאל דויתיאשווילי שבתאי אליגולאשווילי משה משה דאבראשווילי יעקב דאבראשווילי אליהו פניקאשווילי יהודה בוטראשווילי קולאשר חבר בד רבני חבד יצחק מיכאלאשווילי עמנואל דויתאשווילי מיכאל טטוראשווילי אליהו בוטראשווילי בן ר' אהרון שבתאי מיכאלאשווילי

חזית ישיבת תומכי תמימים בכותאיס, גרוזיה

עם סיומה של מלחמת העולם השניה, בשנת תש"ו עזבו השלוחים את גיאורגיה, ורובם ככולם יצאו את רוסיה.

תחת נשיאות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הכנסת לעדת עולי גרוזיה בנחלת הר חב"ד בקרית מלאכי, שנקרא על שמו של הרב שמואל לויטין, חלוץ הפעילות החב"דית בגרוזיה

לאחר מלחמת העולם השניה, כאשר מרכז חסידות חב"ד עבר לארצות הברית, הקשר עם החסידים שפעלו בגרוזיה הפך למאתגר, בשל הצורך להתגבר על הצנזורה הרוסית, ובשל העובדה שרוב החסידים שהצליחו - יצאו את גבולות ברית המועצות בבריחה הידועה.

עם זאת, הפעילות עצמה המשיכה על ידי תלמידיהם של שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שנותרו מעבר למסך הברזל, בראשם ה'חכמים' וראשי העדה בהם הרב יהודה בוטרשווילי, חכם משה מיכאלשוילי, חכם יעקב מיכאלשוילי, חכם בן ציון מיכאלשוילי הרב רפאל אלאשווילי, וכן בניהם ותלמידיהם, הרב שלום דובער אליגולשוילי[15] וחסידים נוספים שהמשיכו להחזיק את רשת מוסדות החינוך והטהרה שהוקמו לאורך עשרות שנים על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו[16]. חכמים גרוזיניים חסידי חבד שעשו פעילות חכם יוסף ( ובנו ? )רפאל אלאשווילי האחים יעקב משה ( ובן ציון ) בני ר' שבתאי מיכאלאשווילי בשנת תשכ"ז הזכיר הרבי את פעולות שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ במדינה, והתבטא בקשר לכך בפני הרב לויטין[17] כי בשנה הבאה כבר יזכו יוצאי גרוזיה להשתתף בשמחת תורה יחד עמנו[18]. בין הדברים התבטא הרבי: "ביתר שאת וביתר עוז החלה הפצת החסידות בין הספרדים בימי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - על-ידי שיגור שלוחים לעדות אלו... ולאחר-מכן בתנופה ובעוצמה גדולה יותר בימי כ"ק מו"ח אדמו"ר... בהתרחבות ובהתפשטות".

בשנת תשל"א, בעקבות שינוי מדיניות השלטון הסובייטי שהחל לאפשר בצורה מדורגת ליהודי ברית המועצות לצאת אל מעבר למסך הברזל, יזם הרבי הקמתם של שיכונים מיוחדים לקליטת העולים מגרוזיה, בהם הרחבת שיכון חב"ד לוד והקמתה של נחלת הר חב"ד, ודאג לקליטה הרוחנית של העולים, שיכנסו למוסדות חינוך תורניים, ירשמו לישיבות ולמוסדות חב"ד, ויתאגדו בבתי כנסת וישמרו על הצביון הרוחני לו זכו לפני עלייתם ואף לחזק אותו, ופתח במערכה נרחבת לטובת עולי גרוזיה מתוך דאגה שלא יקרה כפי שקרה בעליות אחרות, שרבים מהעולים חוו ירידה רוחנית, ובפרט בדורות ההמשך שלהם.

כאשר עולי גרוזיה הגיעו לבקר בחצרות קודשנו, העניק להם הרבי יחס מיוחד הן באופן אישי כשהעולים זכו ליחידויות פרטיות ארוכות בהם התעניין הרבי באופן אישי במצב היהדות שם והעניק הדרכות שונות אודות שמירת הקשר עם אלו שנותרו בגרוזיה והפעולות בקרב העולים, והן באופן פומבי במהלך ההתוועדויות כשביקש מהם לנגן מהניגונים שנהגו לנגן במדינת מוצאם, העניק להם לחיים באופן אישי[19], והתייחסויות נוספות. כמו כן, חיזק הרבי את הרבנים יוצאי העדה גיאורגית שנמנו על חסידי חב"ד, שיפעלו וידאגו ליהדותם ולמצבת הרוחני של כל בני העדה, בהם הרב יהודה בוטרשווילי, חכם משה מיכאלשוילי, חכם יעקב מיכאלשוילי, חכם בן ציון מיכאלשוילי הרב רפאל אלאשווילי, ועוד, שנמנו כולם על מנהיגי יהדות גרוזיה.

במשך שנים ארוכות שימשו חסידי חב"ד כנשיאי איגוד רבני גיאורגיה, ובתפקידים ראשיים נוספים בארגונים הכלליים של בני העדה, דבר המבטא את המעורבות העמוקה של רבותינו נשיאינו בחיזוק יהדות גרוזיה. עד היום, מפעילים חסידי חב"ד בני העדה ארגונים שונים הפועלים עם יוצאי גרוזיה, דוגמת מרכז תורה וחסד שמרכזו באשדוד, וארגונים נוספים.

שלוחי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם פתיחת שערי ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, חזרו חסידי חב"ד לפעול ברחבי גיאורגיה, ושלוחי הרבי יצאו למרכזים היהודיים במדינה, ופעלו להפרחת השממה ולחיזוק הזהות היהודית[20].

בשנת תשנ"ב, נשלח הרב רפאל אלאשוילי, רבה הראשי של יהדות גאורגיה בישראל, לחזק את היהדות במדינה.

בשנת תשס"ה הגיעו לעיר הבירה טבילסי הרב מאיר וציפי קוזלובסקי וייסדו בה בית חב"ד, ובמהלך השנים הצטרפו לעיר גם השלוחים הרב בן ציון ורחל ישראלי, הרב זלמן וברכה זקס, והרב מנחם מענדל ומוסיא מרוזוב, ויחד הקימו בעיר את גן הילדים "ילדי מנחם", בית הספר "אור אבנר", פעילות הנוער ENERJEW ופעילות הסטודנטים EUROSTARS, מחנות קיץ "גן ישראל", מערך שיעורי תורה, ופעילות עם מטיילים וישראלים בגיאורגיה.

בשנת תשע"ח נוסד בית חב"ד בבטומי על ידי שלוחי הרבי הרב אריה זאב ומושי מנדלזון.

מרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]

השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות חסידית במרוקו - תשכ"ז הרב שלום משאש רבה הראשי של ירושלים וראב"ד מקנאס לשעבר נואם
ערך מורחב – מרוקו

זמן קצר לפני הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ אמר:

מקום יש להתגדר בו. לכו אל יהודי מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו תורה ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני אברהם יצחק ויעקב אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ

על יסוד דברים אלה החל הרבי את עבודת השליחות במרוקו. הרבי שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב שלמה מטוסוב מנהל רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו) ובא כח הרבי במרוקו, הרב מיכאל ליפסקר השליח למקנס, הרב שלום איידלמן - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים בקזבלנקה, הרב יהודה לייב רסקין - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב שלום איידלמן, הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב יהודה לייב רסקין, הרב לוי באנון ורעייתו חנה.

מוסדות ב-70 ערים, אלפי תלמידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תחת אחריות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה[21]. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה ובית רבקה בעיירת יער בצרפת.

הוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב בנימין גורודצקי[22]. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר תולדות חב"ד במרוקו (ספר) ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב מיכאל ליפסקר ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.

תוניסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"כ נשלח הרב ניסן פינסון לפעול בתוניסיה ופעל בה בשליחות הרבי במשך עשרות שנים.[23].

חב"ד והשדי חמד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הרב חיים חזקיהו מדיני

קשר מיוחד היה לרבותינו נשיאינו עם רבי חיים חזקיהו מדיני, (ז' בחשוון ה'תקצ"ג - כ"ד בכסלו תרס"ה), לעיתים מכונה החח"מ. מחבר הספר שדי חמד, רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שבאוקראינה ושל חברון. בתקופת מגוריו בחברון פתח ישיבה בבית רומנו, ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב מנחם מענדל נאה כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה. ואילו הרב אברהם חיים נאה בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו[24]. לרבי הרש"ב היה קשר של ידידוּת עם הרב מדיני. בשנת תרנ"ה כתב אליו הרבי הרש"ב מכתב בעניין ספרו ה"שדי חמד" וכן הפנה אליו שאלה הלכתית [25]. במכתב משנת תרס"ג הרבי הרש"ב כותב לרב מדיני בעניין מינוי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לרב בחברון [26]. אדמו"ר הריי"צ והרבי, העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו וכשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' פרץ מוצ'קין בסימפרופל שבקרים ביקש ממנו הרבי הריי"צ לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור ספרייתו. לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' אהרן משה פרדין והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות. הספרים האלה הינם חלק מאוסף שניאורסון שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר[27].

הרבי הדפיס את ספריו של השדי חמד, בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ[28] שרצה בכך כיון שמלקט הרבה מפסקי האחרונים (מסוף שנות הרי"שים).

רבני הספרדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתמונה הרב שלמה משה עמאר הראשון לציון בביקור ב-770 בניו יורק ארצות הברית

קשר מיוחד התפתח בין הרבי וגדולי רבני הספרדים ובהם גדולי רבני מרוקו, תוניס, גרוזיה, בוכרה ועוד:

הרב מאיר מאזוז מגדולי רבני תוניס דיבר על הכבוד והיחס של רבנים ספרדים לרבי:

"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמו"רי חב"ד.. רבי יהודה צדקה צדיק היה, חסיד היה, אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד... הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים... כך גם הרב יצחק כדורי וכל הרבנים"..."[46]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ ראה על כך בהרחבה בספרים הרבי ויהדות ספרד והאיר פני המזרח
  2. ↑ אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו בקונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב
  3. ↑ ראה ספר נודע בשיעורים
  4. ↑ ראה יהדות הדממה, וספר סמרקנד
  5. ↑ ראה בתולדות חב"ד בארץ הקודש
  6. ↑ ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים
  7. ↑ הפוסק בלבוש בוכרי
  8. ↑ יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי
  9. ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה
  10. ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק כג.
  11. ↑ אגרות-קודש, כרך יא, עמוד ל.
  12. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד קצז: "אשר החיה את אחינו בית ישראל ה' עליהם יחיו במדינת גרוזיע אשר עשה מארץ מלחמה כרם חמד יברכהו ה'", ראו שם באריכות.
  13. ↑ בשנת תרפ"ה, לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה וראש הישיבה בכותאיס.
  14. ↑ בגלל פעילות זו נאסר בשנת תרצ"ג עד חורף תרצ"ז.
  15. ↑ שהוריו התקרבו לחסידות על ידי שלוחי אדמו"ר הרש"ב, וכשנולד להם בן לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, קראו לו בשמו.
  16. ↑ ראו את תיאורו של הרב זלצמן מביקורו בקולאשי בתקופה זו, והתפעמותו מהחיים היהודים התוססים למרות אימת הק.ג.ב., בתוך הספר 'סמרקנד' (הפרק בתרגום לאנגלית).
  17. ↑ 'זכרונות יעקב' מהרב יעקב מיכאלשווילי, כפר-חב"ד, תשס"א
  18. ↑ ראו גם 'ספר השליחות', קה"ת, תשמ"ז, עמוד 275.
  19. ↑ ראו קטע וידאו מהתוועדות י' שבט תשל"ב.
  20. ↑ הרבי לשליח שיוצא לגיאורגיה: "במיוחד עבור החברים והקרובים שלנו במדינת ג'ורג'יה. מבחינה גיאוגרפית, הם אולי רחוקים, אבל הם קרובים יותר לארץ הקודש מאיתנו, כאן בארצות הבריתקובץ וידאוקישור לאתר בית חב"ד
  21. ↑ בתולדות חב"ד במרוקו ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: קזבלנקה ומקנס
  22. ↑ ראה בספר תולדותיו זכרון
  23. ↑ ראה ספר זכרון תיעוד פעילות הרב בנימין גורודצקי
  24. ↑ קצות השולחן ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז'
  25. ↑ אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק א, עמ' קעה.
  26. ↑ שם, עמ' רצט-שא
  27. ↑ אלה תולדות פרץ.
  28. ↑ ראה סקירה על הדפסת הספר בספר "הוצאת ספרים קה"ת" עמ' 100-111.
  29. ↑ ראה בתולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח
  30. ↑ ראה בספר האיר פני המזרח
  31. ↑ ראה בספר האיר פני המזרח
  32. ↑ ראה בספרים שמן ששון מחבריך, תולדות חב"ד במרוקו
  33. ↑ ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו
  34. ↑ ראה בספר האיר פני המזרח
  35. ↑ ראה בספר האיר פני המזרח
  36. ↑ ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו
  37. ↑ ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח
  38. ↑ ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח
  39. ↑ ראה בספר שמן ששון מחבריך
  40. ↑ ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח
  41. ↑ ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח
  42. ↑ ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו
  43. ↑ ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו
  44. ↑ ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו
  45. ↑ ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו
  46. ↑ שמן ששון מחבריך.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=יהדות_ספרד&oldid=686115"